06-11-2011, 23:39
|
|
|
|
חבר מתאריך: 30.05.02
הודעות: 8,838
|
|
זה ממש לא נכון.
ל"א. א. א. א. ד. ניקיון ושמירה בע"מ" אין שום מוניטין שהיא צריכה להגן עליו, ועם כבר תובעים אותה אז אחרי יום אתה מגלה שיש חברה בשם "א. א. א. א. ה. ניקיון ושמירה בע"מ", לעומת זאת, אם יתבעו את שטראוס, או אוניבריסטת תל אביב או את משרד הפנים - זה כבר סיפור אחר לגמריי (כמובן שסתם זרקתי שמות של חברות, אין להתייחס לזה כאילו אני מאשים מישהו ספציפי) ולכן בהעסקה ישירה הסיכויי לרמאות הרבה יותר קטן.
בנוסף בהעסקה ישירה העובדים יהנו מהתנאים הנהוגים במקום העבודה וכבר זה ישפר את תנאי העסקה שלהם, גם אם יהיו על מינימום.
אני חייב להודות שההערה של " העובד חסר כל השכלה פיננסית או השכלה לגבי זכויותיו" קצת הרגיזה אותי. היא גם מראה לי למה אתה חושב שהסטודנטים לא צריכים להתערב במאבק למען השכבות החלשות.
אתה חושב שלעובדי הקבלן יש את הפריווילגיה הגדולה לבדוק את תנאי ההעסקה שלהם והתווכח על הזכויות שמגיעות? שיש להם את הזמן והיכולת לגשת לבית הדין לעבודה?
כשיש לך 5 מפעלים שמעסיקים 1000 עובדים, ויש לך 1200 שזקוקים לעבודה - אף אחד לא פונה לבעל המפעל לדרוש את מה שמגיע לו לפי חוק, מי שעושה בעיות מוצא את עצמו מהר מאוד בחוץ.
נקח מנקה לדוגמא - יש לה שתי ילדים, היא עובדת מ8 בבוקר (אני צוחק, היא עובדת מ7 בבוקר) ואמורה לעבוד עד 5, כמו שאמרתי מקודם, היא מחוייבת לנקות הכל גם אם היא לא הספיקה (והיא לעולם לא תספיק) ולא מקבלת שום שעות נוספות - כי המעסיק הגדיר לה זמנים ובעיה שלה שהיא לא עומדת בהם.
היא חוזרת ב6,7 לפעמים אפילו 8 הביתה, צריכה עוד לבצע את כל המטלות בבית - מתי יש לה זמן לצאת להפגנות? להיאבק על התנאים שלה? מתי יש לה בכלל זמן לחשוב על זה?
_____________________________________
הגלריה שלי בפליקר
|