מבדיקה קצרה שעשיתי בויקיפדיה, כתוב שבמלחמת יום כיפור, ישבה חטיבה 401 במחנה ביד תמרה בסיני והייתה חטיבה עורפית, שבמסגרת המלחמה ספגה אבידות כבדות במהלך המלחמה כחלק מדוקטרינת הלחימה של צה"ל, אני רק לא מבין, הרי זה חטיבה לוחמת אז מדוע כתוב שהם היו חטיבה עורפית, כי הם הרי כן לחמו במלחמת יום כיפור, מישהו יכול להסביר?

שתי אפשרויות -
א. חט' 14 וחט' 401 היו חטיבות "אחיות" שהחליפו ביניהן קווים כל 6 חודשים (אאל"ט), ייתכן שהכוונה היא ש-401 לא תפסה את קו חזית התעלה ערב פריצת המלחמה.
ב. יכול להיות שהכוונה היא למפח"ט. משום מה זכור לי מן הספרים שגדוד 195 (באותו זמן היה שייך ל-401) כן תפס קו בצפון התעלה.

בכל מקרה, הסר דאגה מליבך - אין עוררין על מידת קרביותה של חטיבה 401.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי אורן89 שבמסגרת המלחמה ספגה אבידות כבדות במהלך המלחמה כחלק מדוקטרינת הלחימה של צה"ל

ספיגת אבידות היא בוודאות לא חלק מדוקטרינת הלחימה של צה"ל והיא אינה משרתת שום מטרה טקטית.

למיטב זיכרוני 2 החטיבבות היו אמורות להחליף קו לאחר אותו סופ"ש.
401 הייתה העורפית ו-14 הייתה על קו המים והן בדיוק עמדו להתחלף בינהם (אחד הגדודים של 401 כבר היה על קו המים כשהתחילה הלחימה).
בכל אופן, אל תסתמך על הזיכרון שלי.
תכנס לאופצית החיפוש, ותראה שיש פה די הרבה שרשורים הקשורים לנושא, כולל אחד עם פרוט כלל המסגרות הלוחמות, הכוחות ת"פ שלהם בחתך תאריכים ואיפה הם היו בכל שלב.
רק תתחיל לחפש ותמצא.

A nation is a society united by delusions about its ancestry and by common hatred of its neighbors - William Ralph

מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכייה האנושיים - בן-גוריון

Give a man fire, and he will be warm for a day. Set a man on fire, and he will be worm for the rest of his life...

חטיבה 401 הייתה במלחמת ששת הימים חטיבת מילואים [למחצה] לא מלאה בפיקוד אל"מ בראון שבנו שוקה ז"ל שהיה מ"פ בגדוד 409/600 נהרג לאחר המלחמה בתאונת דרכים.
יזקף לזכות החטיבה שהיא הייתה הראשונה בצה"ל [ גדוד 46] במלחמת ששת הימים שהייתה מצויידת ב10 טנקי פטון M48 A3
הטנקים הראשונים והיחידים בצה"ל שהיו עם מנוע דיזל ותותח 105 מ"מ בפיקוד רס"ן שלום אנגל [ עין גיל] מקיבוץ רמת הכובש, שהיה סמג"ד בגדוד 409/600 ונהרג בדרכו לימ"ח בשדה תימן יחד עם קצין נוסף מהגדוד בתאונת דרכים מחרידה בצומת קסטינה..
לאחר מלחמת ששת הימים הוחלט שחטיבות 14 סדירה למחצה- וחטיבת המילואים 401 יהפכו לחטיבות סדירות והן היו העוגן של מפקדת הכוחות המשורינים בסיני [ אוגדה 252].
מי שהחזיק ונשא ברוב הנטל של מלחמת ההתשה היו לוחמי 401 ו14.
ולמרות הכל הן לא זכו לשום הוקרה.
30 שנה לאחר מכן הוחלט להעניק את אות מלחמת ההתשה ללוחמים וכדרכו של צה"ל ,גם "לפותחי הממטרות "בקריה ששירתו באותה תקופה ובבמידה ותשאל אחד מהם היכן נמצאת תעלת סואץ יש להניח שהוא יואמר לך שליד החרמון..
לעצם העניין.
חטיבות 14/401 מפרוץ מלחמת ההתשה ועד למלחמת יום הכיפורים עשו רוטציה .
שלושה חודשי קו - תעלה- שלושה חודשי צמ"פ בביר תמדה או בביר גפגפה [ רפידים].
בתוכנית שובך יונים היו אמורות שתי החטיבות להתייצב בחזית ולבלום את המתקפה המצרית.
בפועל - עקב החלטת גאוני הדור שלא רצו להרגיז את המצרים - 14 נשחטה ו401 שהגיעה לחזית מאוחר יותר נצלה ..
במידה ותעקוב אחר כל הכתבות , האירועים וכ"ו שנכתבו על מלחמת יום הכיפורים לא תראה ולא תשמע על חטיבה 401 ,שהייתה אחראית על הגזרה הדרומית משום שרוב הלחימה הייתה בגזרה המרכזית - אזור הצליחה והחווה הסינית מציר עכביש ועד לציר טליסמן.
כמי שלחם הן בחטיבה 7 בששת הימים בגדוד הפטונים הראשון בצה"ל גדוד 79 - עם אותו גדוד נלחמתי בשנית במלחמת יום הכיפורים בעת שהגדוד שלי 407/600/143 סופח לחטיבה 14 , הן בגדוד 46/401 מספר שבועות, לפני שהוחלט להקים את גדוד 184/14 ואז הועברתי איליו ,אז לפי הערכתי הסובייקטיבית חטיבה 401 כמעט ונמחקה מספרי ההיסטוריה למרות עברה העשיר וזאת משום שהיא לא הייתה "במרכז העשייה " והיא לא הייתה שותפה למבצע " אבירי הלב" הקרב הקשה והמסובך ביותר בתולדות צה"ל.
ככה זה כשאתה רחוק מהעיין ואין לך לובי- די מפתיע מעצם העובדה שמפקדה במלחמת יום הכיפורים היה דן שומרון לימים רמטכ"ל .

תודה דני, תמיד מרתק לקבל הצצה לתקופה הזאת מפי אלו שהיו שם, כולי הערכה כלפיכם על העשייה שלכם במהלך הקשה שבמלחמות ישראל.

ד"א, גם חטיבה 14 כמעט נמחקה מדפי ההיסטוריה - מעטים מאוד מכירים ומוקירים את פועלה של החטיבה ואני בספק אם אפילו שריונרים בסדיר כיום יידעו לומר לך משהו על חלקו של גדוד 184 בפרט ושל החטיבה בכלל בבלימת המצרים והצלת המדינה (כן, עד כדי כך).
לעומת זאת, כולם יודעים מי הוא איציק מרדכי, מג"ד 890 ה-"מהולל" שיצא לחפש חוליות נ"ט ומצא מלוכה למרות שכל הגדוד שלו נכתש ופצועים והרוגים הופקרו בשטח בפקודתו.

כמי שלחם בתקופה של כ6 שנים במרחבי סיני ובתעלה, בקרבות המרים והקשים ביותר - ששת הימים , ההתשה ומלחמת יום הכיפורים וכמי שהאש " בוערת בעצמותיו " ונלחמם לנוכח ניסיונות הניכוס של הגנרלים - איציק ואהוד ונוספים.. על חלקם " הכביר בכיבוש החווה הסינית ..
אז שוב למען ההיסטוריה גילוי נאות כמי שהיה שם.
איציק מרדכי מג"ד 890 ואהוד ברק מפקד פלוגה מתוגברת ...100.
לא הגיעו ולא ראו את החווה הסינית .
הם נשחטו בטירטור מתג 43 הרחק מהחווה ולהערכתי הם לא חיסלו אפילו חייל מצרי אחד.
אך למרות הכל ,כמי שמרצה בקביעות ברוב קורסי המפקדים בצה"ל על מורשת הקרב - משוכנעים רוב החניכים בגלל שטיפת המוח שהם קיבלו שאיז'ק מרדכי ואודי חמודי הם ורק הם כבשו את החווה הסינית ולא חטיבה 14 .
לך ותוכיח שאין לך אחות..

דני ערב טוב.
צר לי על ההתפרצות אבל הדברים שכתבת חייבו אותי להגיב.
"...איז'ק מרדכי ואודי חמודי..."???
"...לא הגיעו ולא ראו את החווה הסינית .
הם נשחטו בטירטור מתג 43 הרחק מהחווה ולהערכתי הם לא חיסלו אפילו חייל מצרי אחד.
על מי בדיוק אתה כותב?משתתפי תוכנית ריאלטי או אוסף של שחקני פיינטבול שהתקבצו ובאו למשחק מלחמה במדשאות של ...?
יש בדבריך יותר משמץ של לעג וגם בוז כלפי חיילים ומפקדים שנלחמו לפחות כמוך,אולי בסתם מתג שולי על ציר טרטור ולא בחווה הסינית ,אבל נלחמו ולא השתעשעו.
ובערבו של יום כיפור אני מבקש את סליחתך אם פגעתי ,וממליץ לכולנו למתן סגנון ,חלק לא יכול להגיב כי הוא לא עימנו.

תודה רבה על התגובה שלך, וכמו שמישהו כתב למעלה כולי הערכה לתרומה שלך במלחמות, הצלחת לסדר לי את הנושא הרבה יותר טוב..

ציטוט:

בפועל - עקב החלטת גאוני הדור שלא רצו להרגיז את המצרים - 14 נשחטה ו401 שהגיעה לחזית מאוחר יותר נצלה ..

החטיבה נעה יחסית די מהר לקו התעלה עם פריצת המלחמה, וביממה הראשונה קרבותיה היו קשים ביותר, לצד ההצלחה מול חטיבה ממוכנת 130 המצרית שרבים מכליה הושמדו ע"י גדוד 46, החטיבה ספגה מכה קשה, בבוקר ה 7 לחודש היא נותרה עם סד"כ של 23 טנקים.

ציטוט:

,אז לפי הערכתי הסובייקטיבית חטיבה 401 כמעט ונמחקה מספרי ההיסטוריה למרות עברה העשיר וזאת משום שהיא לא הייתה "במרכז העשייה " והיא לא הייתה שותפה למבצע " אבירי הלב" הקרב הקשה והמסובך ביותר בתולדות צה"ל.

החטיבה לא נטלה חלק באבירי לב משום עובדת בלימתה בגזרה בדרומית, וגם בשל אי תגבורה המתמיה.. ברוב ימי הלחימה, לאחר המכה האנושה של היממה הראשונה, מנתה החטיבה כ 30 טנקים בלבד.

דני
למה שוכחים את גדוד סיור 189 בפיקודו של אמנון רשף שהיה גם כן חלק מהסבב בקו. אני הייתי בגדוד הזה ופתחנו כמעט כל יום את ציר טמפו בבוקר. אילן המל.

לפרופסור אילן המל ידידי היקר -תותחן הטנק שלי במלחמת יום הכיפורים.
סליחה מקרב לב שלא הזכרתי את גדוד 189 וזאת משום שהוא היה כפוף לאוגדה 252 - מפקדת הכוחות המשורינים בסיני והיות ולא היה לו לובי הוא לא מוזכר בשום מקום.
רבים וטובים מקרב לוחמיו חלקם ידידים שלי, לחמו במסגרת חטיבה 600 במלחמת יום הכיפורים.
מה שצריך לעשות למרות שאני סקפטי שאכן זה יעשה, הוא לשלוח מכתב למחלקת ההיסטוריה המנומנת של צה"ל או להיסטורונים של " עמותת יד לשריון" על מנת לעשות צדק עם לוחמי הגדוד שנשכח.

באוגדה 252 היו שתי חטיבות טנקים. בשגרה, היתה חטיבה אחת פרוסה בקו, כאשר המפח"ט בטסה,וכל אחד משלושת הגדודים בגזרה אחרת של התעלה: צפונית באיזור בלוזה, מרכזית באיזור טסה ודרומית במיתלה. החטיבה השניה היתה פרוסה בעורף, המפח"ט בביר תמדה והגדודים בביר תמדה ורפידים. ביום פרוץ הקרבות, החזיקה חטיבה 14 בקו התעלה: גדוד 9 בגזרה הצפונית (ירד מהסד"כ מיד עם תחילת המלחמה), גדוד 184 בגזרה המרכזית וגדוד 52 בגזרה הדרומית. עם פרוץ הלחימה, קיבלה חטיבה 401 את הגזרה הדרומית במסגרת אוגדה 252. אגב כך, הועבר גדוד 52 תחת פיקודה, והיא העבירה את גדוד 79 שלה ת"פ חטיבה 14, אשר עברה לפיקוד אוגדה 143. שני הגדודים האחרים של החטיבה היו גדוד 195, אשר נשאר בגזרה הדרומית, ולא כפי שמישהו כתב, וגדוד 46. כל גדודי החטיבה נכנסו ללחימה החל מיום הלחימה הראשון.

האם קראת,כבר,את "מראה סדוקה"?
יום טוב.מיכאל.

ערב כיפור הוא הזדמנות נהדרת עבורי ללקט ולהעשיר באירועי מלחמת יוה"כ בה לקחתי חלק כתותחן טנק בגדוד 195 חטיבה 401.
גדוד 195 ישב בעורף, על ציר ביר תמדה .
היינו כשבועיים אחרי גמר אימון צמ"פ , סיימנו אותו בתרגיל פלוגתי (ה-מ"פ היה מוטי פז ומנהל התרגיל היה ה-מג"ד עוזי לנצנר שלימים שינה שמו ל-עוזי לב-צור . גם ה-מח"ט דן שומרון נכח בתרגיל וגם אהוד ברוק (לימים אהוד ברק) אשר החליף את דן שומרון כ-מח"ט 401 אחרי המלחמה.)
שלושה ימים לפני יום כיפור נערך יום ספורט חטיבתי אליו נשלחו נציגים של היחידות ומתכונתו - נוכח האירועים - היתה עלובה משהו.
תוכנית העבודה המטכ"לית של הגדוד תיכננה אותנו לרדת לקו התעוזים הדרומי ולהחליף גדוד מחטיבה 14 שבוע לפני פריצת המלחמה (קו התעוזים ולא קו המים - קו המעוזים) , אלא שהמתיחות הצבאית גרמה למקבלי ההחלטות לדחות את ההחלפה בשבוע כלומר למחרת יום כיפור, החלטה שאפשר והצילה את חיינו.
בערב כיפור נלקחנו לימ"ח סמוך ונדרשנו לזווד ולחמש טנקי מילואים , סיימנו העבודה סמוך לחצות הלילה וחזרנו לבסיס עייפים לקראת מנוחת יום הכיפורים.
בשעת בוקר מוקדמת של ה-6 אוקטובר נדרשנו להניע את הטנקים ולהזיזם לשטח תחת רשתות ממקום חנייתם על משטח הטיפולים.
מיד לאחר שהוזזו הטנקים והושמו תחת רשתות חזרנו לביתנים כאשר שומר נשאר מכל מחלקה לשמור על הטנקים.
כל שאר הצוותים שהו בחדרים והעבירו - כל אחד בדרכו - את יום הכיפורים.
לקראת השעה 1 בצהריים נקראנו לשיחת פלוגה עם ה-מ"פ מוטי פז.
נדרשנו להעלות על סרבלים ולהגיע עם חגור ונשק (עוזי)
המילה מלחמה כלל לא הועלה ע"י ה-מ"פ שאמר כי לקראת השעה 6 בערב צפויה הרעשה ארטילרית בקו התעלה, משהו שיגמר עד החשכה ואין לא כל כך קשר אלינו. בכל מקרה יש לשמור על עירנות ולבדוק ההתפתחויות.
מוטי דרש מהצוותים לשהות בטנקים החל מסיום שיחת הפלוגה ולהיות צמודים לחגור ולנשק.
בכעס אצור קיימנו את הפקודה ובסיום השיחה עשינו דרכנו לכיוון הטנקים, מרחק כמה מאות מטרים לתוך השטח.
תוך שאנו צועדים באיטיות , ראינו פטריות עשן גדולות מרחק כ-10-15 ק"מ מאיתנו לעומק סיני.
עוד הספקנו להתבדח בהומור שהצבא "ירד לזנות" ומאפשר אימוני חיל אויר ביום כיפור....לא חלפו
2-3 דקות ורביעיית מטוסי מיג וזוג מטוסי סוחוי ירדו בגובה 0 מעל פלוגת המפקדה של הגדוד....מותירים מאחוריהם הרוגים, פצועים הרס וחורבן.
המטוסים טסו בגובה נמוך מעל הציר הראשי - ציר ביר תמדה ותקפו מטרות שהיו לאורך הציר.
פלוגות המפקדה ישבו תמיד על הציר כשפלוגות הטנקים והחרמ"ש נמצאות בעומק השטח בחצי גורן.

מיד לאחר חלוף המטוסים נכנסנו לחרדה גדולה , הגם שהמילה מלחמה טרם נאמרה.
אחרי כ-20 דקות (!) של ישיבה בתוך טנקים מונעים התקבלה הפקודה להתחיל לנוע , כנראה לכיוון התעלה.
בפקודת "שובך יונים" (תפיסת קו התעוזים ע"י חטיבות 14 ו-401 במקביל) נצטוותה המחלקה שלי (בפיקוד בן ישי) לתפוס עמדות ולהגן על יב"א 506 שישב בג'ידי (יב"א = יחידת בקרה אוירית) שם היה גם מוצב קדמי של פיקוד הדרום ובסיס מודיעין גדול.
אלא שהתגלגלות המלחמה שלחה אותנו לגזרה הדרומית של התעלה לכיוון ציר טרטור וציר עכביש , מנסים להגן ולחלץ חיילים ממעוז המזח ומעוז מצמד (השמות ממפת קוד סיריוס)
עם הגיענו לאיזור ה- יב"א התוודענו לראשונה למלחמה. ראיתי בפריסקופ התותחן חיילים מצריים יורים נק"ל על הטנקים ומכיוון שלא קיבלתי פקודה מפורשת מאמנון המט"ק שלי לא מיהרתי ללחוץ על הדקי המקביל.
איכשהו עבר האירוע ללא ירי תוך שמכשירי הקשר פולטים שאלות ותשובות האם לירות, האם לירות ע"מ לפגוע , האם לבצע נוהל עצירת חשוד ועוד שאלות שונות ומשונות שסופן במעבר הפלוגה את המיצרים ללא ירי לכיוון הקומנדו המצרי שפעל שם.

בסביבות חמש וחצי אחרי הצהריים הגענו לקו המים.

מהומת אלוהים חיכתה לנו.



עת לסיים.
המשך יבוא כהמשך להתעניינות הגולשים.

יוסי

וואו!
הוצאת הטנקים מחוץ למשטחים וההסוואה שלהם כנראה השאירה אתכם בחיים!
מדהים איך חיילים נשארים במנטליות של צמ"פ ולא יורים על אוייב למרות שהוא ברור בעינית. אני מכיר את הסוויצ' הזה שצריך לעשות משיגרה ללחימה, זה לא פשוט.

זו עדות נדירה ומופלאה. האם תוכל להמשיך לספר הלאה?

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

התחלת ותמשיך לספר. עדויות חיות של לוחמים מוסיפות ערך אמיתי לפורום הזה וטעם להכנס אליו.
כיוון שעל תפקידו של גדוד 195 במלחמה אין תיעוד רב, חשוב שתמשיך.
אני ממתין בקוצר רוח להמשך.

1. תודה רבה על העדות. תמשיך!
2. באיזו פלוגה שרתת ומי היו המ"פים האחרים בגדוד?

אנצל את יום כיפור הקרוב לתיעוד המשך מהלכי הקרבות.

אני זוכר את ספי שאומן ז"ל (נהרג בשלום הגליל) שהיה מ"מ בפלוגה,גם בן ישי היה מ"מ (שלי) אני זוכר את חיים בלפר שהיה סמ"פ, מוטי פז היה מ"פ, עוזי לנצנר מג"ד, דן שומרון מח"ט......רק את אלו אני זוכר....ספק אם הכרתי כצמ"פניק את ה-מ"פים האחרים.
אני שרתתי בפלוגה כ' ולצערי הרב שכחתי איך נקראה הפלוגה בקשר. היה לי הק"ש אבל הוא נעלם לי במרוצת השנים....
אחרי המלחמה ישבנו ב-101 כצוותי כוננות ללא טנקים וללא יחידות סמוכות, בהמשך יצאתי לקורסי מט"קים וקצינים וחזרתי לגדוד 46 כ-מ"מ למשך 12 חודשים. בהמשך מוניתי לתפקיד קמב"ץ גדוד 52 , תפקיד ממנו השתחררתי 3 שנים בדיוק מיום גיוסי אחרי שכל מחזור קורס הקצינים סירב לחתום 6 חודשי קבע ומצידנו היינו מוכנים לוותר על הקורס ועל הקצונה.
בהחלטה חד פעמית שקיבל הרמטכ"ל "ויתרו" לנו (הקורס היחיד בצה"ל שלא נדרש לחצי שנת קבע כתנאי לקורס קצינים) על החתימה וסיימנו קורס קצינים ללא חתימה.
ובקשת עזרה. אני מנסה להעלות את מפת קוד סיריוס ולאמצליח. מישהו יכול להסביר איך להעלות כך שגם יוצג? (אני מצליח לפתוח את חלון העלאת קובץ , מייבא אליו את הקובץ שעולה בהצלחה אבל נראה לי שאין קשר בינו לבין התגובה....מה עושים ?)
יוסי

אז מה

ואפילו אתה יכול לראות את העמדה שלכם.



שים לב שזו מפת ארטילריה

.

אחת העמדות - התרוצצנו על הציר ובקירבתו. דרך אגב רכשתי את "הסורים על הגדרות" מתכונן לקרוא ביום כיפור. בין היתר נראה מה כתוב על מעשינו ברמה"ג.

שלום לך
אם אני לא טועה אז היה גם מ"פ בשם עמיקם סבירסקי מבית השיטה שמונה מאוחר יותר סמ"גד,אבל אני לא בטוח

שני המפי״ם האחרים היו יוני הכהן (זיכרו לברכה,נהרג כטייס כמה שנים לאחר המלחמה) וקרקובסקי שנפצע בעת התקפת המטוסים והחליף אותו הסיף שלו יוני גלעד.
הסמגד היה דני יתום שמייד עם תום הקרבות קיבל את הגדוד,הקצבת היה חיים ויצמן והקמנו היה כותב שורות אלו.
זה היה גדוד שבלטו בו יחסים מעולים בין מטה הגדוד לצד מקצועיות והרבה הומור בעקר בשלושת החודשים לפני המלחמה שהוקדשו לתרגילים ומדמים

וואוו
ב75 הייתי צמפניק ב 195
ממתין להמשך הסיפור
צביקה

נתחיל מזה ששירתתי במלחמה בח"פק מח"ט 401 בתור לוחם ואלחוטן מחפ"ק של המ"חט דן שומרון ז"ל.
ומכאן שהייתי נוכח להחלטות כאלה ואחרות שניתנו על ידו ואני הייתי עד להם לכן כל מה שאכתוב פה הוא ממקור ראשון ולא משמועות.רווחת הדעה שהתרומה של החטיבה במלחמה הוצנעה ואני טוען שלא בכדי.
טענתי תיכף אחרי המלחמה שתיפקודו של דן שומרון בתור מ"חט היתה בלשון המעטה" חרפה."אביא רק דוגמא אחת מתוך כמה.
באחד מימי המלחמה לאחר שחצינו את התעלה הוטלה על החטיבה משימה:מול הגשר היחדי שעליו צלחו הכוחות, בצד המערבי היה בסיס טילים מצרי פעיל שאיים על הגשר וחיהא"ו דרש להשמיד את בסיס כי אחרת לא ניתן יהיה להגן על הגשר באוויר.החט' התארגנה למיתקפה צריך לציין שבאותה עת מנתה החטיבה משהוא כ-28 טנקים (מתוך 110) חט' תיקנית.החטיבה סבלה מאבדות רבות במשך ימי הלחימה.התקפת החט' תוכננה לשעות אח"הצ כשהשמש עמדה בזוית כזו שהיא סינורה כל מי שהיה מולה (להזכירכם היינו אם הפנים לכיוון מערב) המצרים הגנו על בסיס הטילים עם טנקים (לא זכור לי הדגם אך זה לא משנה) בעמדות צריח (הטנק במחפורת עד לגובה הצריח) כך שצללית הטנק נמוכה מאוד וכמעט לא ניתן לזהות את הטנק ממרחק מה עוד שהשמש בעיניים.תוך שניות נפגעו טנקים רבים של החט' והיו נפגעים רבים.המ"חט נתן הוראה לברוח ולא לסגת עם חיפוי כמו שצריך.ברגע זה שניתנה הפקודה בקשר ניכנס לתמונה קצין הא"גם החטיבתי ר"סן שטיפמן קצין מוכשר ואיכותי ,הוא חתף את המיק מידיו של המח"ט ושאל בפליאה את שומרון ואני מצטט (לאחר 35 שנה אני עדיין זוכר) "מה זה צריך להיות ככה לא נסוגים" התפרץ לרשת ואמר "תחנות אגזוז כאן 22 מדבר מעכשיו אני נותן פקודות
"סוף ציטוט . הוא אירגן את המיתקפה כמו שצריך הכוח נותר פגע באנטנטת של המכ"מ וכך הושבת בסיס הטילים.כמובן שבאותו מעמד שטיפמן הודח וסולק מהחט' אך מפקד האוגדה שהיה אז קלמן מגן ז"ל
"חטף" את שטיפמן אליו.(נידמה לי שמיד ביקש ממנו לפקד על אחד מהגדודים באוגדה אני לא ממש בטוח בכך).
ישנן עוד כל מיני אפיזודות כאלה ואחרות.
לסיום
חטיבה 401 רשמה הישגיים נאים ותרמה תרומה בולטת לנצחון במלחמה למרות שהפיקוד שלה לא היה מן המעולים . צריך לזכור שדן שומרון קיבל את הפיקוד על החטיבה כ- 3 חודשים לפני המלחמה , מידיו של אברהם רותם שהיה עילוי בתור קצין ומקצוען אמיתי בכל נושאי השיריון, לעומתו דן שומרון שבא מהצנחנים בטוח שהיה קצין מצטיין בח"יר אך לא הבין הרבה בשיריון.
אם מישהוא חולק עלי אני מחכה לתגובה

שתי שאלות:
א. הבאת דוגמה בודדת. האם פרט לכך יש דוגמאות נוספות מהן ניתן ללמוד על התנהלות בלתי תקינה של מי שאינו יכול כבר להשיב.
ב. על איזה סוללת טילים אתה מדבר ובאיזה מתחם נערך הקרב נגד הטנקים?
אני, כמי שהכיר את המרחב שמול הגשרים כאת כף ידו, ומכיר את כל הסוללות שהיו שם,( שכן האגד הארטילרי של אוגדה 143 פרס שם במסגרת קרבות ההתשה שלאחר המלחמה) מכיר רק את הסוללות שהושמדו ע"י חטיבה 421. לטעמי, הקרב של חטיבה 401 היה באזור דרומי יותר לגשרים.

.

אני ממש לא זוכר על איזה סוללת טילים מדובר, יכול להיות שאכן יותר דרומה מהגשר,אני זוכר שדובר על טילי SA-6 'T
זכורה לי הסיטואציה.
זו דוגמא אחת שהייתי נוכח לה בעצמי ,היו דיבורים על עוד כמה התנהלויות כאלה ואחרות אך מכיוון שלא הייתי עד להן לא אביא אותן. אבל העובדה שהחט' כמעט לא ניזכרת היא העובדה המכאיבה.למשל כיבוש נמל "עדבייה" שם שבינו(אני אישית לקחתי חלק בפעולה זו ד"א בטעות לגמרי)"
: את הקומנדו המצרי בז"יס ,שם גם טנק השמיד בכינון ישיר את ה"דה-קסטר" ספינת טילים מצרית מדגם קומאר,זה מקרה יחיד בהיסטוריה אם אני לא טועה,אבל משום מה אף אחד לא שמע ולא ראה.

היות והכרתי מקרוב את הלוחמים שהזכרת כולל את איציק שטיפמן שהיה מ"פ בגדוד שבו שירתתי ברוב הצבא הסדיר בגדוד 184 , אני מזדהה עם כל מילה שכתבת .
במידה ושטיפמן לא היה עם " פה גדול" אני מעריך שהוא היה מגיע לדרגת אלוף , קצין שיריון מעולה שבמעולים, שמפקדי 184 נהגו דרך קבע בעת שתפסנו קו בגיזרה הדרומית של התעלה "להגלות אותו" לגיזרה הצפונית מקנטרה צפונה, על מנת לחסוך מעצמם את את " שבטי לשונו" שלא הייתה קנטרנית אלא בונה ומאד חכמה.
למרות שלא הייתי במעמד שאותו תיארת ,כמי שהכיר את הנפשות שהיו באותו מעמד אני מאמין לכל מילה שכתבת.
עם כל הכבוד לרא"ל דן שומרון ז"ל כל מי שבקיא בחומר מבין שלא היה לו מושג בהפעלת טנקים והמשקל הסגולי של חטיבתו 401 חטיבה סדירה - הייתה שולית לחלוטין לעומת חטיבות אחרות - בנושא זה יש לי עדויות רבות של לוחמים שבשלב זה אני נמנע מלפרט אותן

לדני שלום.
מעניין שבענף הסטוריה של צה"ל כניראה לא מכירים עד היום את כל האמת. כדברי השיר של דורית ראובני בלהקת :פיקוד מרכז?. "האגדות יפות הן ,עד שפיתאום עפות הן , רק אלוהים ידע לאן".ולמען הדורות הבאים ולשם האמת הצרופה אנחנו מצווים. לספר את האמת .

לאורן שלום.
אנסה להבהיר לך את המושג "עורף".
ב-73 היו 2 חטי שיריון סדירות בסיני 14 ו-401 .הן היו מקיימות ביניהן שיגרה של קו ועורף, העורף היה "קו" לאורך הציר של ביר תמדה ורפידים שבזמן שהיית החטיבה שם היו מתאמנים כל חטיבה לפי תכנית האימונים שלה. בב-05/10/73 חטיבה 401 ישבה בעורף.אין הדבר מוכיח כלום על כשרות מבצעית של החטיבה היושבת בעורף.חטיבה 401 באותו זמן נחשבה לה-חטיבת השיריון בצהל אודות לשרשרת פיקוד מעולה (דוביק תמרי,אברהם רותם ז"ל שהיו קצינים מעולים) שהיתה לה עד לתקופת דו שומרון ז"ל שהיה מח"ט במלחמה אך היה חלש מאוד בתור מח"ט שיריון ,(כניראה היה איש חיר מעולה ) ומכאן גם חלק מהתשובה מדוע ניפקד חלקה של החטיבה מספרי ההיסטוריה של המילחמה.

-05/10/73 חטיבה 14 ישבה בקו - הקו הוגדר מדרום מוצב המזח ועד לקנטרה או יותר מדוייק בלוזה בצפון.
על מה שניקרה ציר הרוחב אני לא זוכר את שם הקוד במפה. למעשה היו שני קוים ,קו המעוזים שהיו על קו המיים (תעלת סואץ) ובהם ישבו בד"כ חיילי מיל חירניקים???? וקו התעוזים שהיו מזרחה מתעלה בערך במרחק של 10 - 12 ק"מ מזרחית מה שניקרא אז כקו בר-לב. בכל תעוז ישבה פלוגת טנקים שאמורה היתה לתת מענה למעוזים בגיזרתה בשעת הצורך.
מקווה שעשיתי לך/כם קצת סדר
דודי

נכון היו תעוזי התותחנים אם אני לא טועה היו 2 , ובהם ישבו מי שניקראו "הנברונים) ע"ש תותחיט נברון ממלחמ" העולם השנייה.אלה שהם לא היו יעילים עקב בעיות צידוד והנמכה ביגלל המבנים שישבו בהםץ