המצלמה מלווה את תהליך הגיוס הקפדני, הניפוי, הטירונות ועד לליווי באזורי קרבות אמיתיים כדוגמת אפגניסטן של לוחמי הלגיון הצרפתי. מדובר ב10 קטעים בני עשר דק' כל אחד עם תרגום לאנגלית.
אני נותן את הקישור לקטע הראשון את השאר תוכלו למצוא בקלות באתר:
מומלץ.

מלבד הקרב המעניין המתרחש בפרק באפגניסטן נגד הטאליבן התוקף מהרכס את סמל סלאבו ולוחמיו, בלגיון שני טירונים התקוטטו בינהם, ומסתבר שבלגיון יש שיטה מיוחדת לדאוג להעניש אותם - קשרו את שניהם בחבל דק וצר והם נאלצים ללכת צמודים אחד עם השני ולסבול אחד את השני עד שילמדו להסתדר ביחד. מעניין:

לא זוכר באיזה ספר קראתי את זה, אבל בצנחנים בשנות השישים היה נהוג משהו דומה: היו מצמידים את השניים שרבו לארגז פעולה שהם היו חייבים לסחוב ביחד, כל הזמן

"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח

אצלנו שמו בטירונות שניים שהתקוטטו לגור ביחד שבוע באוהל סיירים.

אצלי נתנו להם לבצע משחק תפקידים מול כל המחלקה (טירונות), בו הם מצטערים על מה שעשו.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

אגב, חבר שלי ששירת בצנחנים בשנות התישעים המוקדמות טען שבטירונות שלו כבלו באזיקים זה לזה 2 טירונים שהתקוטטו.

אצלי זאת לא היתה אלימות, אלא קללות גזעניות בין חייל ממוצא מזרחי לחייל ממוצא רוסי. אולי זאת הסיבה שניסו יותר לחנך ופחות להעניש.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

ויש לי חבר שבהיותו מ"כ טירוני שלב ב' ידע למצוא שלל עונשים "חינוכיים" לחיילים ממוצא רוסי שהטרידו חייל אתיופי...

ואם יש כאלה שמשרתים היום? ידוע לי רק על מרסל טובאיס

אני מכיר ישראלים ששרתו בלגיון לפני שקיבלו אזרחות ישראלית (למעשה, לפני שהייתה קיימת אזרחות ישראלית).

אבל היום הלגיון הוא הרבה יותר קל מאז, והציוד בלי עין הרע.

אני הכרתי 2 בחורים שאחרי הטירונות של 5 חודשים לא קבלו את ה "קֶפִּי הלבן" ונזרקו.

שלום עושים עם אחים, מלחמה עושים עם אויבים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יחזקאל וקראתי עליו לכל הרי חרב נאם אדני אלןהים חרב איש באחיו תהיה

Oui nous irons nous faire casser la gueule en cœur, Mais nous reviendrons vainqueur

אתה מדבר אחרי הקמת המדינה? אני לא מבין, ממשלת צרפת לא עושה בעיות לישראלים המבקשים להתגייס? הרי ישראלים שירתו בצה"ל שלוש שנים. אין עם זה בעיה בעניין?
ומה מבחינת ממשלת ישראל? מדינת ישראל? איך המדינה מקבלת אזרחים שחוזרים למחוזותיה לאחר שירות שם?