בעקבות האשכול של סיון, החלטתי לתת לו אספקט חד יותר.

עכשיו, אני לא יודע אם זה הרגע המפחיד ביותר, אך ללא ספק אחד המפחידים והמסוכנים שבהם.
זוכרים את סיפור הבייגל של בוש? משהו דומה

יצאתי יום אחד לתפוס אוטובוס ברחוב שלי, עם תפוח ביד. תוך כדי שאני נותן נגיסה עם חתיכה לא קטנה בכלל ממנו בפי, אני רואה את האוטובוס.. אז,
מבלי לחשוב פעמיים באופן מטופש ביותר אני מתחיל בריצה מטורפת, שוכח מהחתיכה שעודנה בפי. ואז זה קרה..החתיכה נתקעה בוושט .. אני עוצר בבת אחת ומנסה לעזאזל
לעכל מה שקרה לי הרגע.. האוטובוס כמובן פיספסתי, אבל זה כבר לא חשוב..

אני בקושי מצליח לנשום.. אני בקושי מצליח לזוז.. אני מרגיש חנק נוראי.. אני מרגיש שאני עומד להתמוטט כל רגע.. אף אחד בסביבה לא נמצא.. הרחוב ריק מאדם.. אני נלחם, על חיי, לבדי..
ואז, רגע של מחשבה צלולה בשעה כה קריטית: אני מכניס לעצמי שתי אצבעות פנימה עמוק לגרון ומנסה לעורר את רפלקס ההקאה שכה חיוני לחיי כרגע. נסיון אחד לא צולח, נסיון שני לא צולח.. אני כבר בקושי נושם.. בקושי מתפקד..בקושי בהכרה..לאחר שלוש נסיונות שנראות נצח, אני לבסוף רואה את החתיכה הגדולה נופלת על הרצפה. רגע מתוק של אושר.

אני יושב נאנח בתשישות מוחלטת על המדרכה, מחזיק את החתיכה בידי ומנסה לעכל את גודל הדבר הזה שעד לפני כמה רגעים נתקע לי בחוזקה בוושט וסרב להרפות ופשוט צוחק, צוחק מאושר.

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

ווווווואאאאאו,
אני יודעת שאלו רגעים הכי מלחיצים ומבעיתים שיש ועמדת בזה בגבורה!
אני ממש מצטערת אבל הסיפור שלך היה פשוט אחד המצחיקים, אני פשוט צחקתי במשך כל הקריאה!
זה הזכיר לי משום מה בת יענה, ווואו ...תהיה בריא
ואל תרוץ עם אוכל בפה!

Life is hard and then you nap.

ושמעי, מלא למות אבל לעזאזל, למות מדבר כזה? איזה פדיחות זה היה יכול להיות

אבל יוצאים מזה יחסית מהר, לך זה קרה ונראה שהיה בזמן ממושך
וכל שניה בתוך זה מרגישה כמו נצח!!

Life is hard and then you nap.

רגע, אבל מה עם האוטובוס ?!?!?

אתה לא ממוקד.

ציטוט:

האוטובוס כמובן פיספסתי, אבל זה כבר לא חשוב..

http://www.fresh.co.il/dcforum/Warmth/5233.html

להלן הסיפור הכמעט מלא:

ב2002 הייתי בשירות צבאי סדיר ביחידה תומכת לחימה עם פרופיל 97. באוגוסט באותה שנה, היחידה החליטה לצאת לטיול יחידתי בטבריה והייתי הסמל שאחראי על ארגון הטיול. הטיול התחיל סבבה ובערב לקחו אותנו למן מועדון שכזה לריקודים.

בעודי רוקד, אני מרגיש שהבומים של הרמקול חזקים למדי... בשלב מסוים, החלטתי לצאת החוצה לנשום אוויר. ברגע שיצאתי, אני קולט שהבומים שאני מרגיש הם בכלל לא מהרמקולים... זה דפיקות לב כאלה כבדות... לקח לי משהו כמו 2 דקות עד שפשוט צנחתי על המדרכה. אחד החיילים ניגש אלי ושאל מה קרה... אמרתי לו שאני לא יודע - יש לי כאבים חזקים. קראו לאחד הנגדים שגר בטבריה והוא אמר שיש פה מרפאה קרובה. ניסו להקים אותי אבל לא הצלחתי לקום.

כמו באשכול של רוג במה שבלב על העישון, כך הרגשתי - שאני לא רוצה למות. לא עכשיו. לא עישנתי מעולם. בכל אופן, סחבו אותי לרכב, נסענו לשם. עשו לי בדיקות ואז הרופא שלא ברור מי הסמיך אותו לזה אומר לי "משהו לא בסדר עם הלב - לא יודע מה זה. אני מזמין לך אמבולנס". חשבתי שזה הסוף.

מגיע אמבולנס והוא דוהר עם סירנות לבית חולים "פוריה" בטבריה. אמצע הלילה ואני עובר סידרת בדיקות. אחרי שעה באה אלי רופאה ואומרת לי "קודם כל תרגע - אין לך משהו רציני" כמעט זרקתי עליה את האינפוזיה... "זה בסך הכל WPW שזה מסלול הולכה נוסף בלב".

בקיצור - התגלה אצלי מסלול הולכה נוסף בלב. מה זה אומר? שאם קורה מקרה שלא יודעים מה הסיבה שלו, שבו הגוף עובר למסלול ההולכה הנוסף שהוא יכול להיות ארוך יותר או קצר יותר, רחב יותר או צר יותר מהמסלול הרגיל - פעימות הלב יפעלו בהתאם... במצב כזה, הלב שלא רגיל למצב כזה יכול להכנס ללחץ ואז יכול להיות דום לב. (בקטנה).

בקיצור, בצבא הודיעו לי שהם לא מטפלים בזה ובאזרחות אמרו לי שזה רשלנות שלא טיפלו בזה בצבא. בכל אופן, המליצו לי לעשות צריבה... זה מן סיב אופטי כזה שמחדירים דרך וריד מהמפסעה (בדומה לצינתור) ועושים צריבה בלב במקום שבו יש מסלול הולכה נוסף. הטיפול אמור להיות 20 דקות... אחרי התלבטויות של כמה חודשים - החלטתי ללכת על זה.

כבר בהתחלה ידעתי שאין סיכוי שאני אוכל לתפקד בכל התהליך הזה וההרדמה היא רק מקומית. אני פשוט שונא בתי חולים - זה מלחיץ אותי... אז שמו לי חומר לטשטוש... אני מתעורר, מסתכל לצדדים... רואה את הרופאה והאחיות זזות ממקום למקום - אני מסתכל על השעון. נכנסתי ב12:30 והשעה 15:30... 3 שעות?! בטח משהו לא בסדר בשעון - אמרתי לעצמי.

לפתע, הרופאה אומרת "עכשיו" ואז כל המסכים בחדר נכבים... אני שומע זמזום כזה ואז מרגיש כמו מכת חום נקודתית כזו בחזה... זה היה מפחיד. בקיצור, זה נמשך עוד איזה רבע שעה ואז נגשה הרופאה ואומרת לי "שמע, המסלול הולכה שלך - כל כך קרוב למסלול התקין, שלא יכולנו לצרוב אותו לחלוטין אחרת היינו מסתכנים בצריבה של המסלול התקין ואז זה דום לב - אז צרבנו חלקית ונמשיך מעקב". ההורים שלי המסכנים חיכו בחוץ. אמרו להם 20 דקות ואני בפנים יותר מ3 שעות - נכנסו ללחץ.

היום אני 6 שנים אחרי הטיפול, שנתיים אחרי שנגמר המעקב (כבר לא צריך יותר) ועם פרופיל 45 מהצבא... בכל שנה שולחים לי מהיחידה טופס לחתום שאני מוכן להתנדב ליחידה במילואים כי הפרופיל שלי נמוך מדי. אני חי עם זה בתקווה שזה לא יחזור יותר.

-----------------------------
S e g m a n y

שמע, רק בריאות. הקטע בחדר הניתוח, לא נעים בכלל..
אני מקווה שלא תוטרד יותר מהעניין הזה בעתיד.

מעניין. תודה על השיתוף.
הרבה בריאות.

שלום בכל מחיר-פילוסופיה של עבדים.
Ceterum censeo "Palaestinam" esse delendam
אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו, אימתי?

רק בריאות ירון.

will you marry me nesli barda? Operating system: Linux The day Microsoft & apple makes a product that does not suck will be the day they start making vacuum cleaners. say no to Apple&Facebook&MS&Samsung IL&Nokia&Hot&Yes,but say yes to Google

גם לך

ותודה גם לכל השאר

-----------------------------
S e g m a n y

קיצר יש לי קעקוע עם כיתוב.
יום אחד חשקה נפשי לשלוח אותו לידידתי אחת מני רבות.
צילמתי אותו.
המצלמה, בעוונותייה, צילמה תמונת מראה.
בעוונותיי, לא הבנתי שמדובר בכתב מראה.
אכלתי כאפות למשך איזו דקה שלמה, שהכיתוב שלי הפוך.
מכירים סימנים של אוטם שריר הלב? חיוורון, הזעה, דפיקות לב? יאפפ..

ציטוט:

במקור נכתב על ידי גולדה מאיר יהיה לנו שלום עם הערבים רק כשהם יאהבו את חתוליהם יותר משהם שונאים אותנו.

אוי, זה היה אחד המצחיקים

עכשיו נזכרתי.

לא מומלץ לבנות(וגם לבנים האמת)
-
-
-
-
-
-
-
-

עשיתי ביד עם שמפו ואחרי כמה זמן אני מתחיל לקלוט שהעור ב*** שלי מתקלף , תחשבו מה אתם הייתם עושים במצב הזה.

עזוב את העור שלך.. מסכן השמפו איזה סבל הוא נאלץ לעבור.
מעניין גם אם נראה את השמפו פותח פה הודעה באשכול על הסיפור המזעזע שהוא עבר..

מי שיפתח עכשיו משתמש בשם "שמפו" ויפתח אשכול כזה הוא גאון.

נחסוך לנו את התיאורים

זה כ"כ גיל 14...

15...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי פרופסור רוס גלר עשיתי ביד עם שמפו ואחרי כמה זמן אני מתחיל לקלוט שהעור ב*** שלי מתקלף , תחשבו מה אתם הייתם עושים במצב הזה.

אז אתה גם בתול וגם מצורע?

ח

ציטוט:

במקור נכתב על ידי -TsAcHi - אני יושב נאנח בתשישות מוחלטת על המדרכה, מחזיק את החתיכה בידי ומנסה לעכל את גודל הדבר הזה שעד לפני כמה רגעים נתקע לי בחוזקה בוושט וסרב להרפות ופשוט צוחק, צוחק מאושר.

אכלת בסוף את החתיכה?

שלום בכל מחיר-פילוסופיה של עבדים.
Ceterum censeo "Palaestinam" esse delendam
אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו, אימתי?

שתיחנק. אה, בעצם הבדיחה הזו לא עובדת כי אני עוד לא נשוי

חחחחחחחחחח אתה בשוונג

ציטוט:

במקור נכתב על ידי -TsAcHi - שתיחנק. אה, בעצם הבדיחה הזו לא עובדת כי אני עוד לא נשוי

חוויה מתקנת, לזה היתה כוונתי.

שלום בכל מחיר-פילוסופיה של עבדים.
Ceterum censeo "Palaestinam" esse delendam
אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו, אימתי?

1. ישבתי במקדונלד'ס עם חברה והיה איש זקן עם מחלה נפשית שבה הוא מדבר עם חברים דמיוניים שיחות נטולות קול אבל עם הרבה הבעות פנים מפחידות והזזת שפתיים ,אז הסתכלתי עליו בטעות
והוא איכשהו הצביע עליי ו"הכניס אותי לשיחה" עם אותם אנשי שיחה שהיו מולו = אוויר . וזה היה מפחיד!!!!!!! רק תדמיינו.

2. חזרתי מהופעה של אופת' במונית בתל אביב עם חברה
והנהג מונית החליט שהוא מתעכב על המראה שלנו ומחמיא ומגעיל ת'צורה
הוא כל הזמן הסתכל דרך המראה עלינו מאחורה במקום להתרכז בנסיעה.
והיה נראה שהוא סוטה מהמסלול וסוטה באופן כללי..
עד שהבהרתי לו שיש לי גז מדמיע בתיק ושכדאי לו לעצור ולתת לנו ללכת.

3. בזמן תקופת הפיגועים בארץ , הייתי במקום ציבורי סגור והומה אדם
ונכנס איש בעל חזות ערבית ואפודה מנופחת!
וברחתי משם ...אבל מסתבר שסתם היה לו קר, לא התחשבתי בגשם שהיה בחוץ!

Life is hard and then you nap.

זה היה בסוף 2009, חיכיתי מחוץ לגני התערוכה עם המונית.
שתי בנות עלו לאוטו, נראות קצת מפחידות, ניטים ואיפור שחור כבד. לא הייתי רגוע ממה שיושב לי במושב האחורי. כל הדרך השגחתי עליהן דרך המראה, שלא יעשו תנועה פתאומית.. אני זוכר שבקושי הצלחתי להתרכז בכביש!
כדי לחמם קצת את האווירה, החמאתי להן. מה לא עושים בשביל הפרנסה והבטחון האישי.
הרבה אנשים יצאו מהגנים בשעה הזו, הייתה שם איזו הופעה או משהו... אז החלטתי לעקוף את הפקקים מדרך צדדית. מפה לשם, אחת הבנות פשוט התחילה לאיים עלי. לא מבין מה היה כל כך דחוף לה לנסוע דרך הפקקים...
"יש לי גז מדמיע, תזהר ממני!".
מיד עצרתי את המונית, רק כדי שלא תפגע בי עם הגז.

בהחלט הרגע הכי מפחיד בחיים שלי.

אני מוכרח לציין שקודם קראתי את זה ולא הבנתי מה זה קשור ואז עברתי לתגובה שמעליך

-----------------------------
S e g m a n y

מה שאומר, שתמיד צריך לשמוע את הסיפור גם מהצד האחר.

שלום בכל מחיר-פילוסופיה של עבדים.
Ceterum censeo "Palaestinam" esse delendam
אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו, אימתי?

בגלל שאני אוהבת להקה מסוימת זה אומר שאני מוזרה עם ניטים על הפרצוף, לא......
אבל כאן כולם דורכים אחד על השני בפורום הזה!

Life is hard and then you nap.

גם אני הייתי בהופעה של אופת', אל תבכי.

אז היית יודע שזה היה בנמל ת"א ולא בגני התערוכה.

Life is hard and then you nap.

הייתי ב2006 ביפו. כשהם הופיעו ב2009, לא הייתי בארץ.
(אני זוכר שקראתי איפשהו שהם הופיעו או היו אמורים להופיע בגנים... בסוף באמת הופיעו בהאנגר 11 כי לא נקנו מספיק כרטיסים).


עריכה:
אכן, היו אמורים להופיע בגנים בסוף 2009.
http://www.mako.co.il/music-news/lo...1f9a7321006.htm

"להקת המטאל השבדית אופת' (Opeth) אישרה את הגעתה להופעה אחת בישראל. ההופעה צפויה להתקיים ב-10 בנובמבר בביתן 11 בגני התערוכה בתל אביב."

Life is hard and then you nap.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Sivan# כאן כולם דורכים אחד על השני

יש אנשים שמשלמים אקסטרה על זה.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

אחת מהתגובות הנדירות האלה של מישהו אחר שאני מצטער שהיא לא שלי

זה בערך מה שאתה רושם על כל הודעה שלו

האם מדובר בזרע שמוצא את דרכו במין אנאלי?

קראתי חלק גדול מדי מההודעה הזאת עד שקישרתי. אני מאוכזב מעצמי

כשקפצתי ממטוס מגובה 12 אלף רגל, כמובן. טירוף לפנים.

אה... זה מסביר

צבא, חורף, 01:30 בלילה. אני בסופה 1 אזרחית עם גג פתוח בלב ליבו של כפר בדואי בדרום הארץ משקשק M4 מהחלון ובו זמנית צועק "צהל צהל" בזמן שחבר שלי בורח משני רכבים עמוסים בבדואים עם אבנים ונבוטים שרודפים אחרינו .

סתם אי הבנה בנינו.

בדומה למה שירון רשם לפני כמה חודשיים הגעתי למצב שבקושי יכולתי לנשום לבד.
הרופאה שהגעתי אליה מיד שלחה אותי לבית חולים,ותוך 6 דקות הייתי בבית חולים.
בשער של הבית חולים נתנו לאבא שלי להכניס גם את הרכב מיד. (לא נותנים לרכב כניסה במצב רגיל ולהכנס למיון ואז להוציא אותו החוצה.)
במיון למרות שהיה מלא מיד למיטה ולבדיקה מלאה של אחות עד שהגיע רופא והתחילו לתת תרופות. בסופו של דבר התחילה גם סחרחורת מרוב נשימה לא תקינה ואחרי כמה שעות עם הרבה תרופות שלחו אותי הביתה להמשך טיפול אצל הרופאת משפחה.

לסיכום אחרי המשך טיפול גילו שמשהו לא עובד נכון בקיבה ובגלל שהאף חייב ניתוח ויוצא בעיה אחרת,שתי הבעיות יצרו בעיה של חוסר יכולת לנשום יחדיו. מאותו יום עשיתי שינוי בחיים שלי ומקפיד לשמור על הבריאות עם אימוני כוח 2-3 בשבוע עם הליכות ולא אוכל ספציפי עקב הבעיה בקיבה בדרך כלל.

will you marry me nesli barda? Operating system: Linux The day Microsoft & apple makes a product that does not suck will be the day they start making vacuum cleaners. say no to Apple&Facebook&MS&Samsung IL&Nokia&Hot&Yes,but say yes to Google

-----------------------------
S e g m a n y

לא התפוצץ עלינו בנס.
המזל שהיום זה כבר ירי אז כל נסיעה לכיוון מפחידה

אם זה לא התפוצץ מאיפה אתה יודע שזה בקבוק תבערה?

לא התפוצץ עלינו?

זה דו משמעי. אפשר להבין את זה בתור לא התפוצץ כלל

אני נוהג לי בפיאט אונו המתפרקת של אמא שלי, מחוף גולן לכיוון צומת יהודיה, כשלצידי יושבת חברתי דאז
השעה היא שעת בוקר מוקדמת, ואנו חוזרים מלילה של שינה בחוף.
ברכב זרוקים כל מיני תיקים, שקי-שינה, שאריות מזון וכו', והאווירה היא שאנטית למדי.
חברתי מבקשת ממני לשים רדיו. כמו כל דבר אחר ברכב הזה, גם הרדיו-טייפ ראה ימים טובים יותר, ולכן כדי להוציא את הקלטת (קלטת זו הגרסה הפרה-היסטורית של דיסק, לבני ה-17 שביניכם), צריך לחטט בפנים עם מסמר ארוך שאני שומר באוטו לצורך זה - סיפור לא פשוט.
בעוד אני מתעסק לי עם הרדיו, אני שומע את חברתי פולטת צעקה מטורפת. אני מרים את הראש, רק כדי לגלות שאני לא ממש בנתיב שלי, ואפילו כבר לא בנתיב הנגדי, אלא בשוליים של הנתיב הנגדי, סנטימטרים ספורים ממעקה הברזל שמפריד בין השוליים הנ"ל לשדות.
לא היה לי זמן אפילו להציץ במראה - ברגע האחרון שברתי את ההגה ימינה (המהירות הייתה כ-80 קמ"ש למקרה שאתם תוהים), מה שגרם לרכב לבצע צלחת של 360 מעלות, במהלכה הוא חוצה בחזרה את שני הנתיבים, ומתדרדר בסופה לתעלה קטנה שהייתה מימין לנתיב המקורי שלי.
לא רק ששנינו יצאנו בלי שריטה, אלא שאחרי שחקלאי נחמד עם טנדר, עזר לנו למשוך את הפיאט מחוץ לתעלה, גילינו שגם עליה אין סימן. אמא שלי לא יודעת עד היום על הסיפור הזה.
המזל שלנו הוא שלא היה אף רכב מולי או מאחורי בזמן הזה, אחרת הסיפור היה יכול להיות הרבה יותר עצוב.

Vi Veri Veniversum Vivus Vici

סיפור לספר לנכדים, שלא יעשו שטויות

אכן מזל...
לקח לי כמה שעות טובות לעכל את מה שקרה שם. אני זוכר את עצמי יושב בג'קוזי במרכז-קנדה ובוהה בקיר כמו איזה קטטוני.

Vi Veri Veniversum Vivus Vici

פעם שני גברים עם חזות ערבית, ברדסים וכפפות ניסו לפרוץ לבית שלי בבוקר בזמן שהייתי לבד.
בהתחלה הם צילצלו באינטרקום למטה, אבל אנחנו לא פותחים כשאנחנו לא מצפים לאף אחד. אחרי כמה זמן התחילו לצלצל בדלת. באתי לדלת, הסתכלתי דרך העינית ולא היה שם אף אחד, אז התעלמתי. אחרי כמה זמן אני שומע שקשוקים בדלת. התקרבתי לדלת בלי לעשות רעש והסתכלתי מהעינית ואז ראיתי אותם... תוך שניה לקחתי את הסכין הכי גדולה במטבח ושבתי להסתכל מהעינית כשאני עומד במקום קפוא. כל זה נמשך איזה דקה כשאני בלי יכולת לזוז... כשהתעשתתי צעקתי בקול הכי חזק שיכלתי "מי זה?!"(עד היום אין לי מושג למה צעקתי דווקא את זה), ראיתי את שניהם קופצים חצי מטר באוויר, ובורחים בטיל.
המשכתי לעמוד ליד הדלת עם סכין עד הצהריים

הגנבים היו ממש מעל המיטה שלי מסתבר והסתכלו עליי. ואני ישנתי שינת ערבים ולא הרגשתי דבר..
איך אני יודע? כי יום למחרת שקמנו היו עקבות בוץ ליד המיטה. מי הגנבים? בדואים שהיו חיים בפרדסים של רחובות והיו אחראים למקרי פריצה רבים בעשור בשני העשורים האחרונים עד שהמשטרה סוף סוף פינתה אותם באזור 2004 -2005
אני בכל מקרה מאז יושן עם סכין מטבח מתחת למזרן לכל מקרה ש. לא ממליץ לגנב לנסות אותי שוב.

לי היה איזה מקרה שהייתי בן 11 שנסעתי באופניים בכביש ראשי עמוס מכוניות בשעות הצהריים לוהטים ואז רציתי לחצות אותו , אז שהתפנתה קצת הדרך באתי לחצות את הכביש
עכשיו באמצע של הכביש היה מן מגבהה כזאתי גבוהה שגרם לי להתעקב כדי להעלות עליו כי הרגליים שלי היו רחוקות ממנו ולא היה לי מספיק תנופה להעלות עליו, ואם הייתי לוקח יותר מידי תנופה הייתי מיד נופל לכביש הראשי המקביל ששם עברו גם מכוניות
אני מנסה להאבק בשיא המהירות והכוח להעלות למגבהה הזו, ואני רואה מכונית דוהרת בשיא המהירות שלא נותר לי לי כמעט זמן להעלות, מנסה בכוח עם הרגליים, לא נראה לי שהוא בכלל הסתכל על הכביש, בסוף ממש כמה שניות לפני שהוא ממש קרוב אלי פשוט קפצתי מהאופניים
ועליתי למגבהה רציתי להעלות גם את האופניים אבל לא היה זמן והשארתי אותם שם, אחרי 2 שניות הוא ריסק לי את הגלגל האחורי לגמרי והמשיך לטוס, יצאתי חי כמו בסרט.. רק לקח לי 3 שעות להגיע הביתה עם האופניים ברגל..

Nikon D90 and others...
לגלריה שלי

שההודעה של fap לא נמחקה למרות שהוא נתן אישור

בין השנים 1999 ל2000 למדתי בקורס טרום צבאי של חיל המודיעין בגבעת חביבה. אחד הצ'ופרים שקיבלנו בקורס היה טיול למצרים לשבוע, שבו היינו אמורים לתרגל את הידע שלנו בערבית.

במצרים היו כמה אירועים מוזרים - להלן 3 מהם:

1. קהיר מתאפיינת בכך שכל חוקי התנועה בה הם בגדר המלצה בלבד. המכוניות טסות במהירויות בלתי נתפסות. כך קרה שבערב אחד החלטנו לטייל באזור הנילוס. יצאנו 4 חברים לסיבוב ועלינו על אחד הגשרים מעל הנילוס לצפות על הנוף. אחד החברים הציע שנחצה את הכביש, שהיה די סואן, כדי לראות את הצד השני. הכביש הוא דו סיטרי ובאמצע יש פס אי תנועה ברוחב של כף רגל בערך. חיכינו בשקט שהכביש יתפנה וחצינו את הכביש עד לאמצע כדי להמתין שהצד השני יתפנה. אבל הכביש לא מתפנה. מהצד השני - גם נתיב הזה התחיל להתמלא. מצאנו את עצמנו עומדים באי תנועה צר מאוד בלי אפשרות לחצות ימינה או שמאלה. התחלנו ללכת קדימה ואחורה אבל כלום... אין אפילו שבב של הזדמנות לחצות והרכבים צמודים אלינו במהירות של קרוב ל140 קמ"ש. 20 דקות שלמות עמדנו שם עד שהתפנה הכביש ורצנו במהירות לצד השני.

2. אירוע שני קרה בעת נסיעה במונית. נכנסנו למונית 4 חבר'ה והבחור נראה חביב. דיברנו איתו, סיפרנו לו שאנחנו מישראל ושאנחנו לומדים ערבית והוא סיפר לנו על המשפחה שלו. בשלב מסוים נעצרנו מול רמזור. פתאום שומעים צעקות והנהג יוצא מהאוטו ומתחיל לרוץ כמו מטורף. ישבנו איזה דקה באוטו - מסתכלים אחד על השני. לא הבנו מה אמורים לעשות. הנהג פשוט עזב את המונית וברח... אחרי איזה 2דקות הוא חוזר בריצה, נכנס למונית ומתחיל לנסוע כאילו לא קרה כלום. אחד החבר'ה אומר לו "תגיד, לאן הלכת?" אז הוא אמר שהיתה שיירה של מובראק והם נוהגים לעצור לעמוד מסביב לשיירה ולמחוא כפיים. צחוק הגורל, אה?

3. באחד הימים לקחו אותנו לסיור בשוק חאן אל חלילי. אמרו לנו להתארגן בקבוצות של לפחות חמישה חברים כדי ללכת יחד. התארגנו לקבוצה של 5 והתחלנו ללכת. אחרי משהו כמו חצי שעה, ניגש אלי אחד החבר'ה ואומר לי "בואנה, אני חושב שיש מישהו שעוקב אחרינו". אני אומר לו שהוא בטח הוזה והוא אומר לי "אני אומר לך - הבחור ההוא כל הדרך אחרינו". התקדמנו טיפה, נכנסנו לאיזה חנות - אנחנו יוצאים והבחור עוד שם. מה עושים? אחד החברים אמר שפשוט נתקדם מהר... ננסה להפטר ממנו. ניסינו, אבל הוא עדיין אחרינו. ואז עלה רעיון - בואו נתפצל, נבלבל אותו... התפצלנו. הבחור עמד בצומת וחיכה. ככה התעסקנו במשך יותר משעה וחצי מלהפטר מבחור שעוקב אחרינו. לפתע, אנחנו קולטים את המורה שלנו לערבית באחד החנויות. נכנסנו ואמרנו לו "שמע, יש פה מישהו שעוקב אחרינו - מה עושים?" והוא חייך ואמר "אל דאגה - זה מאבטח מצרי... השגרירות הישראלית סידרה לנו אבטחה צמודה.... פשוט שכחנו לספר לכם". מאותו רגע החיים היו הרבה יותר פשוטים. השתמשנו בבחור - פשוט כל אחד הלך לראות מה שמעניין אותו וכשיצאנו מהחנות, הסתכלנו על המאבטח והוא פשוט הצביע לנו על איפה כל אחד מהאחרים נמצא.

-----------------------------
S e g m a n y

ינואר 08. שבוע מהקרים שהיו בעשור. אני בשמירה במוצב על גבול מצרים.
כל הזמן אומרים כמה שחודרים פה אריתראים וסודנים..
באחד הלילות אני עושה פטרול מסביב למוצב (שכולו היה בתוך ענן ערפל אחד גדול - לא ראו ממרחק של 5 מטר).
לפתע אני קולט דמות ענקית מולי.. מתחיל להיכנס ללחץ.
עד שאני מתקרב אליה, אני מגלה שזאת בעצם הייתה חיילת של קרקל שגם עשתה שמירה באותו הזמן.

באותו שבוע, כל לילה מחדש עולה בקשר דיווחים על הסודנים שקרובים 100 מטר למוצב.. וכל פעם שומעים את המצרים שיורים עליהם. לא נעים.

כל העולם כולו מכבי חיפה!

היא בטח הייתה מאגיסטית.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Kartman עד שאני מתקרב אליה, אני מגלה שזאת בעצם הייתה חיילת של קרקל שגם עשתה שמירה באותו הזמן. לפחות ניצלת את זה? באותו שבוע, כל לילה מחדש עולה בקשר דיווחים על הסודנים שקרובים 100 מטר למוצב.. וכל פעם שומעים את המצרים שיורים עליהם. לא נעים. אתה מעדיף לעשות את העבודה הזאת?

א) כנראה שגם במקל, לא הייתי נוגע בה

ב) ברור שלא. זה פשוט לא נעים לשמוע שיש טבח במרחק 100 מטר ממך..

כל העולם כולו מכבי חיפה!

אני לא יודע אם זה הדבר המפחיד ביותר שאי פעם קרה לי אבל הסיפור הזה בהחלט הפחיד אותי. (מותר לעשות פה פרסומת עצמית? אם כן אז אני ממליץ בחום לקרוא את כל היומן).

1. בכיתה ג' בבית ספר הייתה התראה שנכנס מחבל לבית ספר.
היינו בכיתת מוזיקה, עם חלונות שפונים לפנים הבניין וכך היה אפשר לראות מבחוץ אם יש אנשים בכיתה.
שעתיים שלמות העברנו מתחת לשולחנות בלי להוציא מילה עם אורות מכובים כדי שהמחבל לא יראה אותנו.

2. בגלל המצב המקסים שלנו בארץ, אני קופצת מכל סירנה, אמבולנס, כלב מיילל או תינוק בוכה בטון מסויים.
אפילו טלווזיה או איזה אפקט במוזיקה יכול לחרפן אותי ולגרום לי לקפוא עד שאבין בדיוק מהו מקור הרעש (התהליך מאוד מהיר של רגע או שניים אבל הלב שלי נופל לרצפה בכל פעם).

לפני כמה חודשים היה את המקרה שהיתה אזעקה עולה ויורדת בכל הארץ בעקבות תקלה. בדיוק עברנו דירה אז לא היה לנו מושג שהרמקולים של זה ממש קרובים לבניין ושזה יהיה כל כך חזק.
בכל מקרה כשזה התחיל נכנסתי לפאניקה ולהלם, גלי חום, רעד בלתי נשלט, פעימות לב, זיעה קרה.. אני רק זוכרת שירדנו במדרגות עם אמא, חיבקתי אותה חזק חזק ויללתי לה שוב ושוב במהירות מטורפת "אני לא רוצה למות". לא יכלתי להרדם כמו שצריך בשבועיים למחרת וכל דבר שהזכיר לי את זה הקפיץ אותי, לא כיף!

3. כשעמדתי בדלת של הבית של חבר שלי בפעם הראשונה להכיר את ההורים!

יום חמסין, אחה״צ, יצאנו לדוג בכנרת.
בדר״כ אני מקפיד לשתות הרבה, גומע בקבוקים כמו גמל, אך באותו יום לא שתיתי כלום.
ישבנו על הסלעים, ואני התחלתי לחוש סחרחורות וכאבי־ראש שהלכו והתחזקו עם הזמן, אז טיפסתי חזרה מעלה והלכתי לכיוון הרכב כדי לנוח
באמצע הדרך כבר הרגשתי ממש לא טוב, ופתאום זה קרה, הפסקתי לראות, הכל הפך אדום–שחור
התחלתי לקרוא "אני לא רואה! אני לא רואה!" וניסיתי בשארית כוחותיי להמשיך הלאה, מיד ניגשו לעזור לי להגיע לרכב, והביאו לי מים לשתייה.
איבוד הראיה הכניס אותי לסרטים (או שמא הקלטות־שמע?) והרגעים האלה שישבתי ברכב עד שהיא שבה היו מהמפחידים ביותר בחיי.

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

סך הכל התעלפות. גם לי קרה פעם, אבל בבית, עם שפעת וחום גבוה פלוס מחסור בשתייה. זחלתי על הקיר ולא ראיתי כלום במשך כמה שניות, עד שלא הובילו אותי ההורים עד המיטה, אז התיישבתי וההכרה חזרה.

שלום בכל מחיר-פילוסופיה של עבדים.
Ceterum censeo "Palaestinam" esse delendam
אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו, אימתי?

זו לא הייתה התעלפות בכלל, לא איבדתי את ההכרה, למרות שכן הייתי על הסף.
איבוד הראייה היה להרבה יותר מ־"כמה שניות", זה מה שהכי הפחיד אותי.
זאת הייתה התייבשות שלפי הסימפטומים ולפי מה שמצאתי מוגדרת כ־"קשה".

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

גם לי קרה משהו דומה בצבא, כשנחתכתי קשות ביד והתחיל לי מפל של דם. זה היה איזה פאקינג דקה שאני לא רואה כלום, זמן שמרגיש כמו שעה.

הזכרת לי מקרה אחר עם החוסר דם, אבל לא משהו מפחיד.
עשו לי בדיקת דם, וכנראה שזו שקבעה לי את התור התבלבלה בסוג הבדיקה או משהו, כי היא אמרה לי שאני צריך לצום יום לפני למרות שלא הייתי אמור (כך אמרו לי לאחר מכן)
למחרת בבדיקה האחות התחילה לשאוב לי דם, אני ישבתי לי באדישות על הכיסא בעודי מתבונן בשקית מתמלאת לה
הדבר הבא שאני זוכר הוא אותי שוכב על הרצפה עם הרגליים מונפות מעלה..
מסתבר שהתעלפתי מחוסר אנרגיה ופשוט החלקתי לרצפה, אז הרימו את הרגליים שלי בשביל להזרים דם לראש.
לאחר סנדביץ׳ טונה חזרתי לעצמי.

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ShoobyD הזכרת לי מקרה אחר עם החוסר דם, אבל לא משהו מפחיד. עשו לי בדיקת דם, וכנראה שזו שקבעה לי את התור התבלבלה בסוג הבדיקה או משהו, כי היא אמרה לי שאני צריך לצום יום לפני למרות שלא הייתי אמור (כך אמרו לי לאחר מכן) למחרת בבדיקה האחות התחילה לשאוב לי דם, אני ישבתי לי באדישות על הכיסא בעודי מתבונן בשקית מתמלאת לה הדבר הבא שאני זוכר הוא אותי שוכב על הרצפה עם הרגליים מונפות מעלה.. מסתבר שהתעלפתי מחוסר אנרגיה ופשוט החלקתי לרצפה, אז הרימו את הרגליים שלי בשביל להזרים דם לראש. לאחר סנדביץ׳ טונה חזרתי לעצמי.

ביררת, אם לא התעללו בך בזמן חוסר ההכרה?

שלום בכל מחיר-פילוסופיה של עבדים.
Ceterum censeo "Palaestinam" esse delendam
אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו, אימתי?

הלוואי.

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

התייבשות חביבה.... קורה לי, לצערי הרב, כל הזמן.
לאט לאט מתחילים לזהות סימנים מקדימים לזה ולומדים לשבת 3-5 שנות לפני השלב שנלחצים מזה שלא רואים

את ממש דרדוויל הא?

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

אני הרבה דברים

פעם נכנסתי לאשכול של צ'נדלר בינג בלי קונדום.

שלושת החודשים הכי מפחידים בחיים שלי, עד שהגיעה התשובה השלילית.

נכון אתם אנשים כשרים, אך לא לזאת הייתה כוונתי. רציתי שתהיו כחיות הנוהמות ביער לילות שלמים.

:-)

ממש שבוע- שבועיים לאחר שקיבלתי את הרשיון, ונהגתי עם מלווה, החלטנו (אמא, אחותי ואני) לפוש בחוף הבונים ולקחת גם את הכלבה דאז (גולדן רטריברית עצומה שענתה לשם קולה).
בילינו בחוף ונהנינו, ובחזור אני נהגתי, כשאמי לידי.
רצה הגורל והאוטו היה מסוג סקודה פורמן ישנה מאוד עם בעיות מפה עד תאילנד, וכשהגענו לפסי הרכבת בכניסה לחוף, המנוע כבה כשהמכונית עומדת על הפסים.

כמו בסרט גרוע, התחילו המחסומים לרדת משני עברי המכונית ונשמעה רכבת מרחוק (ולאחר כמה שניות גם ראינו אותה מתקרבת).
לצאת מהמכונית לא היינו מספיקות (כולנו היינו חגורות, והכלבה..). באינסטינקט רגעי הנעתי את הרכב מס' פעמים עד להנעה מוצלחת, שילבתי לרברס ובשניות האחרונות העפתי את המחסום שהיה מאחורי האוטו.

מייד כשהגענו הביתה התקשרנו למשטרה ע"מ לדווח על העפת המחסום. רק אחרי הדיווח יכולתי לשבת בשקט ולחשוב מה היה קורה אם...

אחד הרגעים המפחידים בחיי.

היו שם 4 מחסומים? 1 מקדימה ואחד מאחורה לכל נתיב?

עד כמה שזכור לי היה מחסום אחד מקדימה ואחד מאחורה.

אה טוב, אז זה מפגש של חצי דקה (מההפעלה שלו עד שמגיעה רכבת במידה שהיא נוסעת במהירות שיא).

השם ירחם עלינו.

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

איזה שם?

חם ויפת.

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

אז הנה אני, נערה בת 17 (בזמנו) חמודה וחיננית הולכת לי לסבא וסבתא שלי. ירדתי מהאוטובוס והתחלתי ללכת על המדרכה לכיוון ביתם. לפתע מאט אוטו לידי ופותח את החלון שקרוב אלי, אני חושבת "הוא כנראה רוצה הכוונה כדי להגיע לאנשהו", אז אני מתקרבת טיפה ושואלת "כן?". הנהג החביב והנפלא לא שואל כלום, יותר נכון מצווה עלי "כנסי" עם תנועת ראש מתאימה. אני, נערה בת 17 קטנה ותמימה, לא בטוחה שאני שומעת נכון, אז אני שואלת "מה?!" אך התשובה נשארת זהה, "כנסי" עם אותה תנועה ראש. אני ברוב עצבים מתעלמת ומתחילה ללכת, חושבת "טוב, עכשיו הוא יעזור אותי בשקט", אבל לא, הוא התחיל לעקוב אחרי. אני הולכת בלחץ למקומות בהם יש יותר אנשים, והוא בשלו. בשלב מסויים הצלחתי לאבד אותו כשעשיתי את עצמי הולכת לעבור את הכביש ליד כיכר, ואז הוא התחיל לעשות את הכיכר כשברחתי. זה היה ממש מפחיד.

שנה אחרי, אני הולכת להום סנטר, בשמחה רבה, לבחור כל מני כלי בית. אני עומדת ליד מבחר סבוניות, ואין אף אחד סביבי כשפתאום אני מרגישה משהו מתחכך לי ברגל, מעל הברך. אני, עם חצאית עד הברך, מבינה שזה לא יכול להיות סתם שנגעו לי מעל הברך, אני מסתכלת ורואה מישהו סוגר את הפלאפון שלו (צדפה) וקם והולך משם. אז אני כולי בעצבים, כי נמאס לי ממטרידים, שואלת "סליחה, צילמת משהו?!", אז הוא כמובן, טוען שהפלאפון נפל לו והוא תפס אותו. בין הרגליים שלי, מתחת לחצאית, באיזור יחסית גבוה ברגל. הייתי כל כך מזועזעת שלקחתי לו את הפלאפון, אבל לא הבנתי כל כך איך להשתמש בו כך שלא יכולתי להבין מאיפה מוחקים את התמונה.הייתי כל כך בשוק שאפילו לא חשבתי ללכת לאיש אבטחה, פשוט נתתי לו את הפלאפון ורצתי לאבא שלי בוכה. ואז אבא קנה לי גז מדמיע, איזה אבא חביב . בכל מקרה, גם אם האידיוט הזה צילם וגם אם לא, אם נופל למישהו הפלאפון וזה מגיע לצורה לא הגיונית מתחת לחצאית של מישהי מעל איפה שהחצאית נגמרת, אני חושבת שמן הראוי הוא להתנצל.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Light Sleeper מצווה עלי "כנסי" עם תנועת ראש מתאימה.

לפעמים זה עובד.

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Light Sleeper כשפתאום אני מרגישה משהו מתחכך לי ברגל

לפעמים זה עובד.

Vi Veri Veniversum Vivus Vici

אז זה הייתם שניכם??

שלום בכל מחיר-פילוסופיה של עבדים.
Ceterum censeo "Palaestinam" esse delendam
אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו, אימתי?

אז בגלל זה יש לך תמונת פרופיל כזאת...

אם יש קשר כלשהו בין ילדה בועטת במפשעה של ילד, אז כנראה שכן... אולי זה הפנטזיה שלי, לסרס את אותם גברים שמטרידים מינית.

או שאולי זה הוא שמכניס את הרגל השלישית שלו מתחת לחצאיתה כדי לצלם O:

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

כבר כמה אנשים אמרו לי את זה, אבל אני עדיין לא מצליחה לראות את זה. זה ממש ברור שזאת בעיטה, אפילו יש את הקווים האלה של התנועה!