בעקבות עליית הנושא לסדר היום, החלטתי לחקור ולשתף בנושא פשעי טורקיה.
לנוחיותכם, התחלתי בהצגת סיכום כללי של הנושא, והצגת סקירות רחבות יותר בהמשך, לאלו מכם שמעוניינים ללמוד יותר. אני באופן אישי מצאתי את הנושא מרתק.
אני מציב לפניכם את ארון השלדים של האימפריה הטורקית :
טבח הארמנים הראשון רצח העם הארמני או "שואת הארמנים" טבח האשורים הפצצות הכורדים הפלישה הטורקית לקפריסין
================================================== ======
================================================== ======
מתוך מאמר של גרשון אקשטיין
מקור : http://www.news1.co.il/Archive/003-D-42034-00.html
פשעי המלחמה של טורקיה
אז לפני שטורקיה מאשימה את ישראל השכם והערב בפשעי מלחמה במבצע "עופרת יצוקה",הבה ונחזור להיסטוריה ונמנה את פשעי המלחמה העיקריים של הטורקים בתקופות השונות:
1.טבח הארמנים הראשון- כאן המקום לציין כי טבח הארמנים במהלך מלחמת העולם הראשונה לא היה הטבח הראשון בארמנים, כי מוקדם יותר ב-1890חיו כ-2.5 מיליון ארמנים באימפריה העות'מאנית. מרבית הארמנים היו נוצרים ובכך שונים מהרוב המוסלמי. רוסיה עודדה את הארמנים לשאוף לאוטונומיה, כדי להחליש את האימפריה העות'מאנית. כדי לא לאבד את שליטתו החליט הסולטאן עבדול חמיד השני להסית את הכורדים נגד הארמנים. התנכלות הכורדים ונטל המסים הגבוה הובילו להתקוממות ארמנית. בתגובה, בין השנים 1894- 1896, הכוחות העות'ומנים וכנופיות כורדיות הרגו בין 100,000 ל-200,000 ארמנים והרסו מאות כפרים, כנסיות ומנזרים , מאוחר יותר, במאמץ לקבל הכרה בינלאומית, השתלטו מורדים ארמנים על בנק עותומן באיסטנבול. בתגובה, הרג המון טורקי כ-50,000 ארמנים. מידת מעורבות השלטון באירועים אלו אינה ברורה. לא ידוע אם פרשה זו נחקרה אי פעם.
2.רצח העם הארמני או "שואת הארמנים" – כמי שגדל והתחנך על ספר הפרוזה "40 הימים של מוסה דאג" של ורפל, למדתי כי היה ניסיון הכחדה המכוון והשיטתי של האוכלוסייה הארמנית על ידי האימפריה העות'מאנית במהלך מלחמת העולם הראשונה וזמן קצר אחריה. היא התאפיינה במעשי טבח המוניים, גירוש המוני וצעדות מוות – צעדות בכפייה ותחת איום בנשק, בתנאים שתוכננו להביא למותם של המגורשים. מקובל לציין את תחילת רצח העם הארמני ב 24 באפריל 1915, ביום זה הורתה ממשלת "הטורקים הצעירים" על מעצרם של כ-250 אינטלקטואלים ומנהיגים ארמנים באיסטנבול. לאחר מכן עקר הצבא העות'ומני באופן שיטתי אלפי משפחות ארמניות מבתיהן וכפה עליהן לצעוד מאות קילומטרים ללא מזון ומים, לעבר מדבריות סוריה . צעדות אלו היוו למעשה גזר דין מוות על מרבית הצועדים, בשל התנאים הקשים והעלמת העין ממעשי טבח, אונס והתעללות שנעשו במגורשים ובקרב הקהילה הארמנית בכלל. ההערכה הרווחת בין המומחים היא כי בין מיליון למיליון ומחצה ארמנים נספו באירועים אלה. קבוצות אתניות נוצריות אחרות כמו אשורים ויוונים הותקפו גם הן באותה תקופה באימפריה העות'מאנית, ויש הרואים בכך חלק ממדיניותה הכללית.
לאחר הסכם הכניעה של טורקיה לבעלות הברית, בינואר 1919, כינסו בעלי הברית וועדה מיוחדת לנושא. וועדה זו הכירה ב"רפובליקה הדמוקרטית של ארמניה" (אשר התקיימה בשנים 1918-1920), זימנה למשפט את הסולטאן מהמט השישי והקימה מנגנון להבאה למשפט של פושעי מלחמה טורקים. במשפטים הצבאיים נשפטו שלושת הפאשות שלא בפניהם למוות.
הטורקים מצידם מכחישים את ה"שואה" הארמנית, מסרבים לקחת אחריות וטוענים כי הקורבנות נפלו במהלך הקרבות במלחמה ולא במסגרת ניסיון להשמיד את העם הארמני. הטבח היה צריך להיחקר באופן יסודי ומקיף על ידי גוף מוסמך של האו"ם.
ועוד לא מאוחר לכך
3. טבח האשורים- האשורים היו מיעוט נוצרי שהתגורר בדרום מזרח טורקיה. בעימות שהיה להם עם הצבא הטורקי במלחמת העולם הראשונה גירשו אותם הטורקים, הרגו וטבחו בהם ועשרות אלפים מהם מצאו את מותם. בתום המלחמה החזירו הבריטים כמה אלפים מהם לכורדיסטן העיראקית (עיראק של היום) אך רבים מהם הוגלו מחוץ לטורקיה.
4.הפצצות הכורדים- לפני שארדואן השתמש בנימוק המצוטט ש"אני לא אסכים שמטוסים ישראלים של חיל האוויר שהפציץ והרג ילדים בעזה, ישתתפו בתמרון אצלנו" , היה מן הראוי להזכיר את מעשי הזוועה שביצעו הטורקים בכורדים במשך זמן רב, מדובר במיעוט מוסלמי ולא נוצרי כמו במקרים הקודמים. מאבקם בטורקים לעצמאות מתחיל מ"הסכם פריז" לאחר מלחמת העולם הראשונה דרך "הסכם לוזאן" ב-1923 ונמשך עד עצם היום הזה. במהלך העימות הזה מחקו הטורקים כ-3000 כפרים כורדים מעל פני האדמה נהרגו למעלה מ37 אלף כורדים, היעלמויות של עצירים ועוד מעשים ואמצעים שגבו מחיר של חפים מפשע,למשל ,העבירו בכוח אוכלוסיה של אלפי אנשים ממקום למקום, הטילו מגבלות תרבותיות ועשו "טיהור אתני".
מאבקם של הטורקים בכורדים הנאבקים לשלטון עצמי התעצם בשנות ה-80 עם הקמת ה-PKK "מפלגת העובדים הכורדית" וטורקיה מבקשת את תמיכת העולם במאבקה זה בטענה כי "היא נלחמת בטרור" .למותר לציין כי מעשים אלה לא נחקרו על ידי כל מוסד בין –לאומי מוסמך.
5.הפלישה הטורקית לקפריסין הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין נוצרה למעשה בשנת 1975, עם חלוקת האי קפריסין לשתי ישויות פוליטיות. קפריסין קיבלה עצמאות מידי בריטניה ב-1960 לפי הסכם לחלוקת השלטון בין הקהילה היוונית לקהילה הטורקית באי. בנוסף הובטח בהסכם כי בריטניה תוסיף להחזיק בסיסים צבאיים באי . המתח בין הקהילות, שהקשה על קיום ההסכם, עלה והתפרץ בעקבות הפיכה צבאית שביצעו קפריסאים-יוונים בעידודו של השלטון הצבאי ששלט אז ביוון .מטרתה של ההפיכה הייתה לאחד את קפריסין עם יוון. בתגובה, פלש צבא טורקיה ב-1974 לצפון קפריסין ויצר חיץ בין האזור שבו הייתה מרוכזת האוכלוסייה הטורקית ליתר חלקי האי. 200 אלף קפריסאים-יוונים שהתגוררו בצפון האי נמלטו או גורשו אל דרום האי, לאזור שעדיין נשלט בידי הממשלה הקפריסאית-היוונית, ובמקביל נמלטו או גורשו 60 אלף קפריסאים-טורקים אל צפון האי. כיום ההפרדה בין הקהילות היא כמעט מלאה. צבא טורקיה לא התפנה מאז מהאי וב-1975 הכריזו הטורקים באי על הקמתה של "המדינה הפדראלית הטורקית של קפריסין" (Kıbrıs Türk Federe Devleti). הכרזה זו הייתה אמורה להיות צעד לקראת הקמת מדינה פדראלית שתכלול את כל שטחו של האי, אך היוזמה נדחתה על ידי קפריסין, האומות המאוחדות והקהילה הבינלאומית. לאחר שמונה שנות משא ומתן חסר תוצאות בין שתי הישויות המדיניות באי, הכריזה הישות הטורקית על עצמאותה ב-ב15 בנובמבר 1983 ואימצה את השם "הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין" (Kuzey Kıbrıs Türk Cumhuriyeti, KKTC). עד היום, אף מדינה,למעט טורקיה,וכן אף ארגון בינלאומי אינו מכיר בריבונותה של הרפובליקה של צפון קפריסין. כמובן שמעשי הזוועה של הטורקים באוכלוסיה היוונית לא נחקרו מעולם על ידי גוף מוסמך בין-לאומי.
מייקל קורן מביע את דעתו על צביעות טורקיה:
שני סרטונים רלוונטים ( מכילים תמונות קשות לצפייה) :
================================================== ========
================================================== ======== הרחבה בנושא רצח העם הארמני
רצח העם הארמני (בארמנית: Հայոց Ցեղասպանութիւն), או שואת הארמנים, הוא ניסיון ההכחדה המכוון והשיטתי של האוכלוסייה הארמנית על ידי האימפריה העות'מאנית במהלך מלחמת העולם הראשונה וזמן קצר אחריה. רצח העם התאפיין במעשי טבח המוניים, גירוש המוני וצעדות מוות – צעדות בכפייה ותחת איום בנשק, בתנאים שתוכננו להביא למותם של המגורשים. ההערכה הרווחת היא כי בין מיליון למיליון וחצי ארמנים נספו באירועים אלה. קבוצות אתניותנוצריות אחרות כמו אשורים ויוונים הותקפו גם הן באותה תקופה באימפריה העות'מאנית, ויש הרואים בכך חלק ממדיניות מכוונת ומתוכננת של העות'מאנים לדיכוי קבוצות מיעוט השוכנות בקרבם.
מקובל לציין את תחילת רצח העם הארמני ב-24 באפריל1915, עת עצרה ממשלת הטורקים הצעירים כ-250 אינטלקטואלים ומנהיגים ארמנים באיסטנבול. לאחר מכן עקר הצבא העות'מאני באופן שיטתי אלפי משפחות ארמניות מבתיהן וכפה עליהן לצעוד מאות קילומטרים ללא מזון ומים, לעבר מדבריותסוריה. צעדות אלו היוו למעשה גזר דין מוות על מרבית הצועדים, בשל התנאים הקשים והעלמת העין ממעשי טבח, אונס והתעללות שנעשו במגורשים ובקרב הקהילה הארמנית בכלל.
הרפובליקה הטורקית, יורשת האימפריה העות'מאנית, מתנגדת לשימוש במונח "רצח עם" כמונח לגיטימי לתיאור האירועים באותה תקופה, ואינה מכירה באחריות כלשהי של השלטון הטורקי או של העם הטורקי לאירועים אלה. בשנים האחרונות גוברות הקריאות להכרה בינלאומית ברצח העם הארמני ולהודאה של ממשלת טורקיה באחריותה. עד היום הכריזו 22 מדינות באופן רשמי על הכרתן באירועי תקופה זו כרצח עם, וכמוהם מאמצים דעה זו רוב החוקרים וההיסטוריונים. רוב חברי קהילות הארמנים ברחבי העולם הם פליטי רצח העם הארמני וצאצאיהם.
רצח העם הארמני 1915-1918
ב-24 באפריל1915, בפקודת הממשלה הטורקית, נעצרו כ-250 ממנהיגי הארמנים באיסטנבול ונורו למוות עוד באותו הלילה. היה זה צעד ראשון בסדרת מעשי טבח שהחלו להתרחש ברחבי טורקיה. באותו הזמן החל רצח שיטתי של החיילים הארמנים הבלתי-חמושים שבפלוגות העבודה.
במקביל לאירועים אלה הוציאה הממשלה הטורקית צו הקורא "לבצע טרנספר של גורמים עוינים מגבולות האימפריה לפנים הארץ". הטורקים ארגנו שיירות של מאות אלפי אנשים לפאתי טורקיה ולמדבר הסורי. בשיירות היו צעירים, נשים, ילדים וזקנים (כאמור, רוב הגברים גויסו קודם לכן), והן לוו על ידי יחידות הצבא הטורקי. בדרך תקפו יחידות אלה וחמושים מהכפרים הטורקיים הסמוכים את השיירות, וכך נרצחו אלפים מדי יום. המסעות ארכו שבועות רבים, ובמהלכם מתו רבים מתשישות ומרעב. באחד המקרים ידוע על מסע שארך 60 יום. ממסע אחר ידוע כי מתוך 170,000 איש שיצאו למסע נותרו בסופו רק 180 איש.[2]
הארמנים ששרדו את צעדות הגירוש רוכזו בכ-25 מחנות. במחנות פתוחים אלו מתו רבים מרעב ומקור, או שהומתו בצורות שונות עד סתיו 1916. הטורקים השתמשו בשיטות הרג שונות. נשים וילדים הועמסו על סירות והוטבעו בים,[3] אחרים הוצאו להורג בשריפה. איתן בלקינד, איש ניל"י שהסתנן לצבא הטורקי, צורף למפקדה של ג'מאל פאשה. הוא סיפר שהיה עד ראייה לשריפתם של 5,000 ארמנים.[4] לויטננט חסן מערוף מהצבא העות'מאני מתאר כיצד אוכלוסייה של כפר שלם רוכזה יחד ואז נשרפה. לפי תצהירים מאת שני רופאים מהעיר טרבזון, שימשו מבנים של שני בתי ספר כדי לרכז ילדים אשר נשלחו לאחר מכן לקומת הביניים, שם הומתו בגז רעיל.[5]
מספר הקורבנות
ישנם חילוקי דעות באשר למספר הקורבנות שנספו בין השנים 1915 ל-1918. רוב ההערכות נעות בין 600 אלף ל-1.5 מיליון איש. הממשלה הטורקית והיסטוריונים טורקים נוקבים במספרים נמוכים יחסית (פחות מ-300 אלף, נתון שנחשב לחסר בסיס). רוב ההערכות שבוצעו על ידי נציגים זרים שונים אומדות את מספר הקורבנות בין 1.2 ל-1.5 מיליון גברים, נשים וטף.[6]
CBS-60 minutes:
קטע קצר שמסכם את נושא רצח העם הארמני :
BBC-סרט דוקומנטרי ממצה בנושא :
(מציג באופן חד וברור את תגובת טורקיה לנושא, ורמיזות לגבי סיבת אי הכרה של ארה"ב ברצח העם הארמני)
סרט דוקומנטרי שעוסק ברצח העם הארמני יחד עם הרקע הפוליטי של מלחמת העולם הראשונה.
חלק א :
חלק ב :
חלק ג :
חלק ד:
================================================== ===========
================================================== =========== הרחבה בנושא טבח האשורים
כמיעוט נוצרי, האשורים נרדפו בידי הטורקים הצעירים ששלטו באימפריה העות'מאנית בשנותיה האחרונות. גירוש האשורים מבתיהם החל בסוף 1914; במהלך 1915, "שנת החרב" ("שתו ד'סייפו"), נהרגו כ-750,000 אשורים, שהיו כשלושה רבעים מהאוכלוסייה האשורית באזור. הקהילה האשורית הקטנה שנותרה בדרום-מזרח טורקיה יצאה משם החל משנות ה-70 עם התפתחות הקונפליקט בין הממשל הטורקי לכורדים באזור. כיום חיים באזור זה רק משפחות אשוריות מעטות.
סרט דוקומנטרי בנושא טבח האשורים.
חלק א:
חלק ב:
חלק ג:
================================================== ====
================================================== ==== הרחבה בנושא הפצצות הכורדים
ביוני 2010, במהלך תקיפת כורדים על ידי כוחות מזוינים טורקיים, בעקבות העימות שבין הצדדים, נהרגה נערה ונפצע פעוט[1]. בנובמבר 2010, הוגשו כתבי אישום נגד 150 אזרחים כורדים בגין קשרים עם ה-PKK והתביעה דרשה להטיל עליהם עונשי מאסר לתקופות שבין 10 שנים לבין מאסר עולם[2]. בתי המשפט בטורקיה פסקו בשנים האחרונות, כי די בנוכחות בהפגנה (שה-PKK עודדה אנשים להשתתף בה) כדי להרשיע אדם בפעולה שעל-פי הוראות ה-PKK. מפגינים הורשעו בביצוע פעולות טרור כאשר המעשה שביצעו היה לעתים רק סימון האות וי באמצעות כף ידם (סמל הניצחון), מחיאת כף, צעקה של משפט של ה-PKK, יידוי אבן או שריפת צמיג. ארגון Human Rights Watch פרסם דו"ח שקבע כי "השימוש בחוקים נגד טרור כדי להעמיד לדין מאות מפגינים כורדים כאילו היו לוחמים חמושים מפר את חופש הביטוי, את חופש ההתאגדות ואת חופש ההתאספות."[3].
מטוסי קרב של חיל האוויר הטורקי תקפו אתמול לפנות בוקר יעדים של מורדים כורדים בצפון עיראק - כך דיווח צבא טורקיה באתר האינטרנט שלו. על פי דיווחים, אשה אחת נהרגה ועוד שתיים נפצעו.
לטענת הצבא, המטוסים תקפו מטרות של ארגון מפלגת הפועלים הכורדית (פ-ק-ק) באזורים הסמוכים לגבול טורקיה-עיראק ובהר קנדיל, המרוחק יותר מהגבול. ואולם מקור עיראקי רשמי, מסר כי המטוסים הפציצו עשרה כפרים כורדיים, וכי בסיסי המורדים כלל אינם נמצאים במקום. לטענתו, הכפריים המבוהלים ברחו למערות סמוכות והם איבדו את כל רכושם.
נערה נהרגה ובני משפחתה נפצעו בתקיפת חיל האוויר טורקי בכפר כורדי בסוף השבוע. גורמי ממשל מקומי במזרח טורקיה טענו היום (א') שמטוסי קרב טורקיים הפגיזו שבעה כפרים שונים תוך סיכון האוכלוסייה האזרחית.
france 24- בעיראק לאחר התקפה של צבא טורקיה:
france 24-כתבה כללית על העימותים בצפון עיראק 2007:
כתבה שמתארת הפצצת כפר כורדי בצפון עיראק ע"י טורקיה ב2007:
================================================== ===========
================================================== =========== הרחבה בנושא הפלישה הטורקית לקפריסין
פלישת טורקיה לקפריסין (טורקיתKıbrıs Barış Harekâtı - "מבצע השלום בקפריסין", יווניתΤουρκική εισβολή) ב-20 ביולי1974 התרחשה בעקבות ההפיכה הצבאית בקפריסין ותפיסת השלטון בידי ארגון קפריסאי יווני קיצוני אשר רצה לספח את האי ליוון, חמישה ימים קודם לכן. המערכה זכתה לשם הקוד הצבאי "מבצע אטילה" ונמשכה עד תחילת חודש אוגוסט 1974 תוך שהיא מבססת מסדרון בשליטה טורקית מחופו הצפוני של האי עד לבירה ניקוסיה. לאחר שלא הושגה הפסקת אש כבש הצבא הטורקי את כל חלקו הצפוני של האי במסגרת "מבצע אטילה 2", וביסס את חלוקת האי לשתי ישויות נפרדות.
ימים ספורים לאחר סיום הלוחמה בקפריסין, ובמידה רבה כפועל יוצא מהתבוסה היוונית הצבאית, בא לסיומו שלטון החונטה הצבאית ביוון. צבא טורקיה לא התפנה מהאי וב-1975 הכריזו הטורקים באי על הקמתה של "המדינה הפדרלית הטורקית של קפריסין" (Kıbrıs Türk Federe Devleti). הכרזה זו הייתה אמורה להיות צעד לקראת הקמת מדינה פדרלית שתכלול את כל שטחו של האי, אך היוזמה נדחתה על ידי קפריסין, האומות המאוחדות והקהילה הבינלאומית. לאחר שמונה שנות משא ומתן חסר תוצאות בין שתי הישויות המדיניות באי, הכריזה הישות הטורקית על עצמאותה ב-15 בנובמבר1983 ואימצה את השם "הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין" (Kuzey Kıbrıs Türk Cumhuriyeti, KKTC). אף מדינה למעט טורקיה ואף ארגון בינלאומי אינו מכיר בריבונותה של הרפובליקה של צפון קפריסין,
אשמח לשמוע תוספות הערות והארות מבעלי ידע רחב ממני בנושא. ומעל הכל, אשמח לראות עלייה במודעות ובמעורבות בנושא.
תודה על הזמן וההתעניינות שהשקעתם בעיון באשכול.
בתגובה להודעה מספר 2 שנכתבה על ידי סוכן שקט שמתחילה ב "תודה רבה.
לדעתי צריך להפיץ את..."
אפשר להתחיל בשיפור החשיפה ע"י כניסה לסרטים המקוריים ביו טיוב, דירוג והוספת תגובה.
וכל משתמש מוזמן להעתיק את הסקירה ולהעביר את המידע הלאה בכל צורה שנראית לו.
בתגובה להודעה מספר 2 שנכתבה על ידי סוכן שקט שמתחילה ב "תודה רבה.
לדעתי צריך להפיץ את..."
אחת הדברים שאנו, כציבור יכולים לעשות בניגוד לעמדת הממשלה (שתיקה רועמת) היא, להכנס לבלוגים ולהביע את דעתנו על המתרחש כולל הפצת כתבות ותמונות.
הכוונה לבלוגים בינלאומיים שבהם נדרשת השפה האנגלית.
הדו"ח האירופאי על הברוטאליות הטורקית
נציבות האיחוד האירופאית פרסמה, ב-14 באוקטובר 2009, דו"ח ביקורתי, קשה במיוחד, בנוגע למצב זכויות האדם והאזרח בטורקיה ועל התייחסותה הברוטלית של ממשלת טורקיה כלפי מיעוטים הנמצאים בשליטתה. מחברי הדו"ח הביעו דאגה עמוקה לנוכח הפגיעות החמורות בחופש-הביטוי; בחופש העיתונות; בזכויותיהם של מיעוטים כורדיים לנהל את אורחות חייהם הדתיים; בזכות התאגדות החופשית של העובדים בטורקיה; בהפעלת עינויים קשים בידי כוחות-הביטחון הטורקיים; וכן, טורקיה מנציחה את מצבן הרעוע של הנשים בטורקיה תוך כדי התעלמות שלטונית מכוונת בשאלת רצח של נשים בטורקיה על רקע, מה שמכונה, "חילול כבוד המשפחה". מחברי הדו"ח גם הביעו דאגה עמוקה לנוכח פגיעה הקשה והמתמשכת בעיתונאים ובאנשי-רוח - כדוגמת הסופר אורהאן פאמוק שהוא חתן פרס נובל לספרות לשנת 2006.
תזכורת לברוטאליות הטורקית
טורקיה היא מדינה ברוטאלית וחסרת-רחמים - בכל רגע נתון, מדינה זו צפויה לאיזו הפיכה צבאית שתסלק את המשטר האסלאמי הצבוע של ראש-ממשלת טורקיה הנוכחי, רג'פ טאיפ ארדואן. ביום בו הצהיר ארדואן שיש לסלק את ישראל מהאו"ם (ב-16 בינואר 2009), השלטונות הטורקיים פרסמו הודעה "חשובה" מלווה בשביעות-רצון ומהולה בגאווה גדולה שבמהלך שנת 2008 הם רצחו כ-700 מורדים כורדים, וכי הם הצליחו לתפוס כ-400 כורדים נוספים. מאז שטורקיה החלה לחסל את המיעוט הכורדי בתחומה, נרצחו ונטבחו עשרות אלפי כורדים חפים-מפשע הרחק מעיני התקשורת הטורקית והרחק מעיני התקשורת הבינלאומית - למעט במקרים יוצאים מהכלל. באזורים מסוימים ברחבי טורקיה ההררית, רק מעטים יודעים מה מתחולל שם באמת בכל העימותים הברוטאליים שמנהל הצבא הטורקי נגד המיעוט הכורדי המדוכא.
בטורקיה נערכו מספר הפיכות צבאיות. כך למשל בהפיכה של ספטמבר 1980, הצבא הטורקי טען שבמהלך השנים 1980-1979, נרצחו בפעולות טרור ברחבי-טורקיה כ-5,300 איש ועוד כ-14,000 אחרים נפצעו. בעקבות ההפיכה הצבאית, נעצרו למעלה מ-100,000 איש בטענות שונות, חלקם נותרו בכלא למשך שנים ארוכות ללא סיבה מספקת.
מה מותר לכורדי לעשות בטורקיה
רק לפני שנים ספורות בלבד טורקיה ביטלה את עונש המוות על כל מי ששידר בשפה הכורדית ברדיו ובטלוויזיה, וזאת בעקבות לחץ אירופאי לקראת כניסתה העתידית של טורקיה לאיחוד. גם כיום, טורקיה מערימה קשיים על כל הגופים הכורדיים המנסים לקדם את התרבות הכורדית במדינה. על-מנת להקשות על התלמידים ללמוד את השפה הכורדית, ממשלת טורקיה הטילה בכפיה שכר-לימוד בלתי נסבל. בפרלמנט הטורקי עדיין אסור להתבטא בכורדית אפילו במילים ספורות, שכן בגין כל התבטאות שכזו עומדת סנקציה של מאסר לתקופה ארוכה. כ-20 אחוזים מאזרחי טורקיה הם כורדים, אולם בעיני ארדואן וחבריו, אלה הם אבק-אדם לעומת העליונות הגזענית הטורקית שעדיין אינה מצליחה להשתחרר מהלהיטות האימפריאלית העות'מנית כפי שהיא באה לידי ביטוי גם בטבח הנורא בארמנים ב-1915.
סעיף 301 לחוק העונשין הטורקי, לפיו אסור לומר דברים שעלולים לפגוע בזהות הטורקית, עומד במוקד המחלוקת בין טורקיה לבין האיחוד האירופי במשא ומתן על הצטרפותה של המדינה המוסלמית לאיחוד. האיחוד דורש מטורקיה לשנותו בטענה שמדובר בהפרה של חופש הביטוי - אך ראש הממשלה הטורקי אמר היום כי החוק יישאר על כנו
ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, אמר היום (יום ב') כי לממשלתו אין כל כוונה לשנות סעיף שנוי במחלוקת בחוק העונשין של ארצו, שעלול לסכן את הליך הצטרפותה של טורקיה לאיחוד האירופי.
מדובר בסעיף 301, האוסר על העלבת "הזהות הטורקית". בחסות חוק זה הוגשו לא מעט כתבי אישום נגד סופרים, עיתונאים וחוקרים, שהעזו להעלות נושאים שנויים במחלוקת במדינה, בהם חתן פרס נובל לספרות לשנת 2006, הסופר אורחאן פאמוק. האיחוד טוען כי מדובר בחוק הפוגע בחופש הביטוי, ועל כן על טורקיה לשנותו.
דו"ח של ארגון Human Rights Watch מתאר כיצד אנקרה פוגעת בזכויותיהם של אזרחים, שהפגינו בעד המחתרת הכורדית. סטודנט שסימן את סמל הניצחון בידו נידון ליותר משש שנות מאסר. אם לשישה נשלחה לשבע שנים בכלא, כי הניפה כרזה בה הביעה מחאה על תנאי הכליאה של מנהיג המחתרת
בחודשים האחרונים תוקפים מנהיגי טורקיה שוב ושוב את ישראל על כך שהיא פוגעת בזכויותיהם של הפלסטינים ופועלת כ"מדינת טרור", אלא שדו"ח חדש של ארגון Human Rights Watch, המתפרסם הבוקר (יום ב'), מגלה שלטורקים יש בהחלט במה לטפל אצלם בבית.
בדו"ח נטען כי למרות שטורקיה חתומה על כמה אמנות לשמירת זכויות אדם, היא מפירה אותן באופן תדיר ומעמידה לדין מפגינים באשמת סיוע לארגוני טרור. בנוסף, אנקרה מפירה את חופש הביטוי וחופש ההתכנסות - בעיקר באזורים הכורדים בדרום המדינה.
במסמך, המתפרס על-פני עשרות עמודים, נכתב כי השימוש בחוקים נגד טרור כדי להעמיד לדין מאות מפגינים כורדים כאילו היו לוחמים חמושים מפר את חופש הביטוי, את חופש ההתאגדות ואת חופש ההפגנה.
מתוך: "פעילי זכויות אדם : טורקיה חוסמת כ-3700 אתרי אינטרנט מסיבות פוליטיות"
כתבה של: יוסי הטוני
מקור: http://www.pc.co.il/?p=25698
ראשי הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה, ה-OSCE, טענו במסיבת עיתונאים, כי טורקיה, המועמדת להצטרף לאיחוד האירופי, אינה עומדת בקריטריונים הראויים של שמירה על חופש הביטוי, וכי ממשלתה אף מצרה את חופש הפעולה של העיתונות ● פקיד בכיר במשרד התקשורת הטורקי טען בתגובה, כי "טורקיה מספקת גישה בלתי מוגבלת לרשת - הרבה מעל לממוצע הקיים בשאר ארצות האיחוד האירופי"
במסיבת עיתונאים שנערכה אתמול (ב') בווינה, אוסטריה, טענו נציגיOSCE, הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה, כי נדרשת רפורמה דחופה מצידה של טורקיה, על מנת שתפגין את מחויבותה לחופש הביטוי. לטענת ראשי הארגון, טורקיה חוסמת כ-3,700 אתרי אינטרנט מסיבות פוליטיות. ה-OSCE פעיל ב-56 מדינות, ביניהן ארה"ב, קנדה ורוסיה, ומתמקד במניעת קונפליקטים ובשמירה על זכויות האדם ועל איכות הסביבה.
מיילוס הרזטי, מנהל תחום ניטור המדיה בארגון, אמר, כי המחוקקים בטורקיה נכשלו בשימור חופש הביטוי במדינה, וכי נדרש לשנות את המצב הנוכחי, במסגרתו נחסמים אלפי אתרים. לדבריו חוק, מספר 5651, הידוע בכינוי "חוק האינטרנט הטורקי", מגביל לא רק את חופש הביטוי, אלא לעיתים מזומנות גם מגביל ומונע גישה של אזרחים למידע שלו הם זכאים. הרזטי אף ציין, כי טורקיה מועמדת להתקבל כחברה לאיחוד האירופי, ולמרות זאת היא חוסמת את הגישה לאלפי אתרים ורשתות חברתיות, דוגמתיו-טיוב (Youtube) ועמודי גוגל (Google) רבים. זאת, תוך כדי שימוש בפרשנות נרחבת וניצול החוק האמור, המונע מאינטרסים פוליטיים.
בלוג ב"לוס אנג'לס טיימס" מתאר את סיפורה של נערה כורדית שנכלאה בעקבות השתתפותה בהפגנה של ה-PKK ■ בינתיים בטורקיה: ה-PKK הרג עוד 6 חיילים טורקים ובימ"ש הרשיע 196 אנשים בקשירת קשר
מערכת המשפט בטורקיה פועלת ביתר שאת והיום פרסם גם העיתון "לוס אנג'לס טיימס" בלוג המתאר את מאסרה של נערה כורדית בת 15, אשר מרצה עונש מאסר של 7 שנים ו-9 חודשים בכלא טורקי, לאחר שהואשמה בהיותה טרוריסטית רק משום שהשתתפה בהפגנה נגד טורקיה.
"בריבן סיאקה בת ה-15 עזבה את בית הוריה בעיר בטמן בדרום-מזרח טורקיה ב-9 באוקטובר כדי לבקר את דודתה", נכתב בבלוג. "היא מעולם לא חזרה. לפי דיווחים בסוכנויות ידיעות בטורקיה, היא נעצרה בהפגנה שארגנה ה-PKK לאחר שהשליכה אבנים לעבר שוטרים טורקים".
בארגון זכויות האדם "אמנסטי" מסבירים כי ב-2006 העבירה ממשלת ארדואן חוק שמיועד למלחמה בטרור, לפיו ניתן להרשיע בני מיעוטים בפעילות טרור ולשלוח אותם לעונש מאסר של עד 50 שנים. בעקבות החוק, מרצים היום יותר מ-2,600 כורדים עונשי מאסר בפועל בבתי סוהר טורקיים.
ראש ממשלת טורקיה קיבל הערב את אחד הפרסים היוקרתיים שמוענקים בעולם הערבי - "יקיר זכויות האדם" מטעם שליט לוב מועמר קדאפי. במעמד הפרס העדיף ארדואן להתעלם מחשיפות ויקיליקס - והעדיף להשתלח שוב בישראל. צפו בטקס הענקת הפרס
================================================== ==
================================================== == קטעי וידיאו רלוונטים
מאסר עיתונאים ע"י ממשלת טורקיה:
כתבה על הגבלת השימוש בשפה הכורדית:
כתבה על זכויות אדם וחופש הביטוי בטורקיה - כשכתיבה מהווה סכנת חיים :
כתבה על חופש הדת- 3 שנים מאסר על המרת דת מאיסלם לנצרות:
חיי הכורדים בטורקיה:
סולן system of a down סרג' טנקיאן על חופש הביטוי ותקנה 301 בטורקיה:
בתגובה להודעה מספר 11 שנכתבה על ידי סיילו שמתחילה ב "צוללים עמוק יותר- זכויות אדם בטורקיה"
ציטוט:
טורקיה היא מדינה ברוטאלית וחסרת-רחמים - בכל רגע נתון, מדינה זו צפויה לאיזו הפיכה צבאית שתסלק את המשטר האסלאמי הצבוע של ראש-ממשלת טורקיה הנוכחי, רג'פ טאיפ ארדואן.
עד כמה שניתן לקבוע, אמירה זו מוטעית. לא רק אנחנו היינו מודעים לתפקיד הצבא כשומר הדמוקרטיה החילונית בטורקיה. ארדואן כבר הקדים מכה לתרופה וביצע שני טיהורים עקובים מדם בראשות הצבא, ב06 ו08 אאל"ט, בתואנה של "ניסיון הפיכה". מעבר לכך יש לא מעט טענות שהפרישה של קציני צבא בכירים לאחרונה הייתה "טיהור ללא שפיכות דמים", כשהוברר לקציני הצבא האלה, שהם קצת פחות מדי צייתניים לסולטן החדש, שאו שיפרשו או שימותו משטף דם במוח המלווה בהרעלת עופרת.
פירוש הדבר הוא שלא רק שהפיכה צבאית איננה סבירה אלא שכוחו של הצבא הולך ומוכפף יותר ויותר למרותו של ארדואן כוח שייצב את הדיקטטורה דה-פקטו שלו.
מעבר לכך, רציתי לומר רק שאני קורא ומרותק מהמידע שאתה מביא, אי לכך בבקשה, המשך לחלוק עימנו את ממצאיך
המשך לחלוק עימנו את ממצאיך
עוד אירוע מ 1996
ב 11 לאוגוסט 1996 מפגינים קפריסאים-יוונים ערכו הפגנת 22 שנה לכיבוש מול האזור המפורז בין הצד היווני לצד הטורקי בקפריסין הנימצא בשליטת האו"ם.
בשלב מסויים המפגינים ניכנסו לאזור המפורז ומצד שני חברי Gray Wolvs (כנופייה פאשיסטית טורקית שהואשמה בטורקיה בטרור ורצח) התעמתו איתם, אחד המפגינים בשם טאסוס איזק נילכד בין גדרות התיל, הם הסתערו עליו עם אלות והיכו אותו למוות.
החיילים הטורקים צפו בזה ולא מנעו את האירוע, רק אח"כ העבירו את גופתו לאו"ם.
סרט התקרית (לא קל לצפייה)
שלושה ימים לאחר מכן נערכה הלווייתו, בתום ההלוויה נערכה הפגנה נוספת מול האזור המפורז.
סולומוס סולומואו (בן דודו של טאסוס איזק) פרץ לעמדה הטורקית והחל לטפס על תורן במקום על מנת להוריד את הדגל הטורקי, החיילים הטורקים מייד ירו בו למוות.
מספר ימים לאחר מכן שר החוץ הטורקי ביקר באזור ונשא נאום בעצרת, דבריו היו "אנו נשבור את ידיו של מי שיכפיש את הדגל שלנו..."
סרט האירוע (לא קל לצפיה)
יחסי טורקיה - קפריסין : טורקיה לא מהססת להרחיב חזיתות
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סיילו שמתחילה ב "ארון השלדים הטורקי - סקירה רחבה"
*עדכון לגבי יחסי טורקיה - קפריסין.
שני נושאים חמים בקפריסין היום הם קידוחי נפט דרומית לקפריסין ומינוי קפריסין לנשיאה התורנית של האיחוד האירופאי ב-2012. לשניהם טורקיה מביעה התנגדויות נחרצות בשילוב איומים לגבי פלישה למים הטריטוריאלים של דרום קפריסין ובלימה בכח של הקידוחים ואיום נוסף של הקפאת היחסים בין ממשלת טורקיה לאיחוד האירופי.
בהקשר זה אפשר לציין שבקידוחים שיבוצעו מעורבות חברת דלק של יצחק תשובה וחברת נובל אנרג'י האמריקאית.
בעקבות ההחלטה של קפריסין להתחיל בקידוחי גז ונפט עם חברות "דלק" ו"נובל אנרג'י", מאיים השר הטורקי לענייני האיחוד האירופי: "למטרות אלה אימנו את הנחתים שלנו וציידנו את הצי. כל האופציות על השולחן"
לא רק ישראל על הכוונת של טורקיה. השר הטורקי לענייני האיחוד האירופי, אג'מן באאיס, שיגר איום לעבר קפריסין היוונית ואמר שאנקרה לא תהסס לשלוח ספינות מלחמה לים התיכון אם זו תחדור למים הטריטוריאליים של טורקיה, במסגרת מאמציה לגילוי נפט בים התיכון, הצפויים להתחיל בעוד פחות מחודש.
"בשביל זה יש לנו את הצי", אמר באאיס וציין כי טורקיה כבר השתמשה בספינותיה בעבר במקרים כאלה. "למטרות אלה אימנו את הנחתים שלנו וציידנו את הצי. כל האופציות על השולחן, ניתן לעשות כל דבר".
קפריסין היוונית הודיעה כי תחל בקידוחים ב-1 באוקטובר. שלשום התראיין באאיס לאתר החדשות הטורקי "טודיי'ס זמאן" והתבקש להגיב על ההצהרה מקפריסין היוונית. "אותם הדברים שקרו בעבר כשהקפריסאים היוונים ניסו לעשות זאת עשויים לקרות שוב. טורקיה נחושה עד כדי כך".
באאיס הוסיף כי "הקידוחים במים שלא נתונים לריבונותם אינם חוקיים.
טורקיה תסתמך על החוק הבינלאומי כדי לממש את זכויותיה במלואן".
השגריר בישראל מדגיש כי לקפריסין יש גיבוי בינלאומי לבצע את קידוחי הגז; בשנה שעברה ניסתה טורקיה לשבש עבודות לקראת הקידוח - אך נסוגה בשל גינוי של האיחוד
השלטון בקפריסין אינו מתרגש יתר על המידה מאיומי הטורקים בנוגע לקידוחי הגז הימיים. שגריר קפריסין בישראל דימטריס האציארגרו אמר בסוף השבוע לעסקים שממשלת קפריסין נחושה בהחלטה להתחיל בקידוחי הגז בסוף החודש או בתחילת אוקטובר, בהתאם להשלמת ההיערכות הטכנית.
זוהי הפעם הראשונה שגורם בכיר מקפריסין מתייחס למתיחות עם טורקיה על רקע קידוחי הגז הצפויים. "קפריסין תתקדם בתוכניותיה למרות האיומים של ראש ממשלת טורקיה רג?פ טאיפ ארדואן שספינות מלחמה של ארצו ימנעו את ביצוע הקידוחים", אומר השגריר.
שגריר קפריסין הוסיף כי לקפריסין יש גיבוי בינלאומי לבצע את קידוחי הגז מצד ארה"ב, האיחוד האירופי ויוון. גם האיחוד האירופי פרסם הודעה חד-משמעית הקובעת כי לקפריסין, החברה באיחוד האירופי, יש את הזכות לבצע קידוחי גז בים התיכון בהתאם לחוק הבינלאומי.
האיחוד האירופי הזהיר את טורקיה מהתערבות בתוכניתה של קפריסין לבצע קידוחי נפט וגז טבעי בים התיכון. האיחוד גם תבע מטורקיה להימנע מאיומים כלשהם כלפי קפריסין. אזהרה לטורקיה, השגריר מציין, השמיע גם שגריר גרמניה במועצת הביטחון של האו?ם.
____________________________________________
*תגובת נובל אנרג'י
נובל אנרג'י אמרה היום כי היא מתעלמת מהאיומים של טורקיה בנוגע לקידוחים בבלוק 12 ובכוונתה להמשיך בתוכנית הקידוחים כרגיל.
ההודעה של נובל אנרג'י מגיעה בעקבות דברי השר הטורקי לענייני האיחוד האירופי, אגמן בגיס, אמר כי אם קפריסין תמשיך עם החיפושים, אנקרה עשויה לשלוח כלי שיט לאזור הקידוחים. לדבריו, "טורקיה לא תהסס להפעיל כלי מלחמה אם קפריסין תחדור למים הטריטוריאליים שלה בעת החיפושים".
טורקיה מאיימת לנתק את המגעים עם האיחוד האירופי, אם קפריסין תתקבל ביולי 2012 את המינוי הצפוי - ותיבחר לנשיאת האיחוד. "אם שיחות השלום בקפריסין לא מתקדמות, והאיחוד האירופי מעניק את הנשיאות למדינה השוכנת בדרום האי הקפריסאי, המשבר האמיתי יהיה בין האיחוד לבין טורקיה", אמר סגנו של ארדואן
הממשל הטורקי לא מסתפק באיומים כלפי ישראל ושולח היום מסר תקיף - הפעם, כלפי האיחוד האירופי: בשיר אטאלי, סגנו של ראש הממשלה רג'פ טאיפ ארדואן, איים להפסיק את כל המגעים מצד טורקיה להפוך לחברה באיחוד האירופאי, אם קפריסין תתמנה לנשיאת האיחוד ב-2012, כמתוכנן בסבב המדינות הנשיאות, כך מדווחת סוכנות הידיעות הטורקית אנטוליה.
"אם שיחות השלום בקפריסין לא מתקדמות, והאיחוד האירופי מעניק את הנשיאות למדינה השוכנת בדרום האי הקפריסאי, המשבר האמיתי יהיה בין האיחוד האירופאי לבין טורקיה", אמר סגנו של ראש הממשלה במהלך ביקור באי, וציין כי מדובר במדיניות ממשלתית ולא בהחלטה של משרדו. בימים האחרונים נשמעו איומים מצדה של טורקיה לבלום את החיפושים ואת קידוחי הגז שקפריסין מבצעת בים התיכון, גם בכוח.