מספר אירוניות אשר היו יכולות בנסיבות אחרות אפילו לשעשע
האחת:
העם היהודי נקרא עם הספר. העם היהודי נקרא כך אפילו בקוראן.
עם זאת הספרים של העם היהודי (עם הספר) מקימים עליו אוייבים ונותנים להם תוקף.
שמעון שמיר בספריו, מחקריו ומאמריו מלמד את השקר הנלוז והמסוכן ש"פלסטין היא מילה ערבית".
כמובן שאין כזו מילה בערבית, ואין לה כל משמעות / פירוש בשפה הערבית.
המילה פלסטין היא פרי דמיון , המצאה פקטיבית יש מאין (של יהודי דובר עברית), עיוות של המילה האמיתית הנכונה המקורית (אגב - היהודית / עברית) פלשתינה.
מלמד בספריו ובקורסים שלו גם כן את השקר המגמתי ההרסני שהמילה פלסטין היא ערבית.
פרופסור יעקב ברנאי בספרו "היסטוריוגרפיה ולאומיות", כמו בהרצאותיו באוניברסיטה, רוצה לבלבל אותנו.
' בקורס שלנו נכתוב, בדרך-כלל, "ארץ-ישראל", שכן הקורס כתוב עברית ודן ביישוב היהודי. על פי אותו ההגיון, נכתוב "פלסטין" כשנדון בתנועה הלאומית הערבית הפלסטינית, או כשנביא דברים מפי אנשיה, ו"פלשתינה (א"י)", כשמה הרשמי בתקופת המנדט בריטי, כשנצטט מתוך מסמכים בריטיים.
'
כאמור פרופסורים אלו בספריהם מלמדים שקר בוטה הנותן תוקף פיקטיבי מגמתי לקיומו של "עם ערבי פלסטיני הזכאי לפלשתינה".
זוהי האירוניה. בזכות ספריו של עם הספר - מלאכת הכיבוש של הערבים נעשית קלה ויעילה יותר.
העם היהודי שכח (זוהי הזדגמנות להזכיר) שמהותו ומטרתו הבלעדית והיחידה היא להיות אור לגויים.
זוהי הסיבה היחידה שהיהדות בכלל קיימת.
על זה אמרו היהודים נעשה ונשמע.
לשם כך נתנו ליהודים מצוות - על מנת "לצרף את ישראל" ולהכינם לקראת משימתם.
האירוניה היא שככל שעובר הזמן רק קמים עלינו יותר ויותר גויים הרוצים לחסלנו.
אך היהודים באופן אירוני מנתבים את האינטיליגנציה שלהם - במקום לפעול על פי משפט זה - לפרש אותו במליוני פירושים.
כל "נבחר ציבור" בעל אמונה שיישאל מדוע אין מגנים על ישראל באמצעות משפט כפי שהביטוי מרמז ומכוון - יצטט פירוש אחר של הביטוי ויתחמק מתשובה אמיתית.
למעלה מארבעה עשורים בג"ץ עושה ככל יכולתו להפלות ולהטות את החוק נגד יהודים.
בג"ץ וארגונים כמו הקרן לישראל חדשה עושים ככל יכולתם על מנת להביא לדבריהם ל: "פלורליזם", "רב תרבותיות", "מדינת כל אזרחיה", "מדינה דמוקרטית" - אלו המילים היפות המצפות את האמת שהיא:
חורבן מקום מפלטם של העם היהודי.
'בצלם' רודף משפטית את חיילי צה"ל.
'בצלם' שולח מכתבים לשרי החוץ של האיחוד האירופי במטרה לשכנע אותם להטיל חרמים על ישראל.
ארגון 'זוכרות' משתמש באופן יוםיומי במושג בלתי חוקי ושקרי "כיבוש".
והרשימה עוד ארוכה.
מדי יום ביומו ארגונים אלו, עוברים על הוראות הבגידה הנמצאות בפקודת העונשין של החוק הישראלי (סעיף 97 לחוק הישראלי).
אין כל צורך בהוכחות כיוון שהם עושים זאת בשאון ובגאון.
אך לעם הספר אשר רשום בספרו הקדוש "ציון במשפט תיפדה" יש מערכת משפט אשר מזדהה ותומכת ברעיון מדינת ישראל נטולת צביון יהודי.
האו"ם בימים אלו עובר על החוק הבינלאומי ומפר את האמנה שלו עצמו.
אמנת מונטווידאו מכילה קריטריונים לזכאות של עמים להכרזה עצמית. העם המכנה עצמו "פלסטיני" בשיתוף פעולה של יהודים (טפשים / בוגדים - נתון להחלטתכם) אינו עומד אפילו לא בקריטריון אחד.
סעיף 80, פרק 12 לאמת האו"ם מחייב את האו"ם לדבוק בכתב ה 'מנדט עבור פלשתינה' אשר ניתן ליהודים.
אך עם הספר, אשר כתוב לו בספרו הקדוש "ציון במשפט תפדה", שוב מתעלם בשאננות ויהירות ממשפט זה באופן אירוני עצוב למדי.
ממש כמו שמנחם בגין הפגין בורשה מול שגרירות בריטניה, במקום להגיש תביעה משפטית נגד בריטניה על הפרת חוזה המנדט (כן - בגין וז'בוטינסקי היו עורכי דים מדופלמים) - כך גם בימינו נישאים נאומים לאויר, מתקיימות הפגנות ברחובות - אך אף יהודי אינו משתמש במשפט על מנת לפדות את ציון.
אכן אירוניה עצובה למדי.
הרביעית:
השקר הערבי פלסטיני.
הגענו לאירוניה הגדולה ביותר.
העם היהודי ידוע כעם נבחר, עם סגולה (או לפחות כך נוח לו להאמין).
בסיום פסקה זו (וסליחה על אי הנוחות) תגלו שאין עם טפש יותר מהעם היהודי.
אז אמנם אנחנו מתגאים בהמצאת פטנטים ובזכייה במספר פרסים, אך את ה"לוקש" (קומבינה כלשונו של גינת) שבלענו - עד היום רוב היהודים (לצערנו כולל רוב נבחרי הציבור) בכלל לא מבינים.
הדרך שבה רימו את העם היהודי (באלגנטיות של שחקני שחמט הייתי אומר) היא פשוט תקדים. לא ידוע בהסטוריה של הפלנטה על תרמית בסדר גודל כזה.
לא רפי גינת, לא אורלי וגיא ולא חיים הכט ("חכמי הדור" / חושפי העוקצים) הצליחו בכלל לזהות ולהבין את העוקץ / המלכודת אליה העם היהודי נפל.
עד עכשיו ידוע על
לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן. אשר מתקרב ללדעת את האמת ולומר אותה בפומבי
לפני קום המדינה, האנטישמים / נאצים / לאומנים היו אומרים ליהודים: "יודן נאך פלשתינה".
יהודים לכו לפלשתינה.
היהודים באותה התקופה התגאו על היותם יהודים שעולים לפלשתינה. פלשתינה הייתה חלום בשבילם, פלשתינה הייתה מקור גאווה, במיוחד לאור התגברות האנטישמיות.
לאחר הכרזת המדינה התקבל הרעיון שפלשתינה מסמל משהו שלילי (ואני מזכיר שוב - פלשתינה היא מילה עברית / יהודית כשרה).
הכינוי "ארץ ישראל" סימל רעננות, עצמאות, חלוציות , עידן חדש - בקיצור: גאווה לאומית.
השם הרשמי של מדינת היהודים , פלשתינה, נשכח, הוזנח והגרוע מכל - הפך לסימבול של שלילה ובושה.
האנטישמים זיהו זאת ושכנעו את הערבים להתחיל להשתמש בשם זה, שכן האנטישמים חכמים הרבה יותר מעם הספר ויודעים יותר מעם הספר על המשמעות של אותם המסמכים, אשר בזכותם יש לנו הכרה עולמית בזכויות הקיימות שלנו על מולדתנו.
אך מכורח ותוקף סעיף 7 של ה 'מנדט עבור פלשתינה', תפיסה זו נעשתה למעוגנת תחת החוק הבינלאומי.
רק היהודים תושבי פלשתינה הם בעלי הזהות הלאומית הפלשתינאית.
לא הצ'רקסים, לא הבדואים, לא הדרוזים, לא הארמנים ולא הגויים דוברי השפה הערבית.
האנטישמים יודעים שבמסמכים אלו, אשר בזכותם אנחנו כאן בזכות ולא בחסד, המילים "ארץ ישראל" חסרות ורק השם הרשמי של המדינה מופיע.
לכן, כפי שמספר חוקרים (בהם עו"ד הווארד גריף, צפריר רונן ז"ל, יעקב יוסף לב) מלמדים אותנו, האנטישמים (באמצעות החלטות העצרת הכללית של האו"ם) הלבישו על הערבים את הכינוי שלנו - פלשתינאים.
בזכות יהודים (בוגדים / טפשים - להחלטתכם) נולד המושג "פלסטין" (או יותר נכון קבל תוקף, וקיבל ייחוס לערביות - משחק מילים מגמתי של חילופי אותיות עבריות), והחלה תעמולה מאוד רצינית שמטרתה הייתה לשכנע את היהודים שפלסטין היא ערבית.
וכך, נולד לנו לאחר מלחמת ששת הימים, עם ערבי "פלסטיני" פיקטיבי, אשר בעזרה מסיבית של האו"ם והאיחוד האירופי - יוצר לאט לאט את המציאות שבה הוא זכאי לפלשתינה.
שימו לב לאזהרתו של עו"ד הווארד גריף:
" להימנע משימוש בשפה אשר לא רק מטפחת את ה 'זכויות' הבלתי-קיימות הערביות עבור ארץ ישראל והבית הלאומי היהודי, אלא גם תוקפת או שוללת לחלוטין את זכויות היהודים עבור המדינה. זה יכלול גם הימנעות משימוש במונחים בלתי מדוייקים כמו 'פלסטינים' או 'העם הפלסטיני' בהתייחסות לגויים דוברי השפה הערבית הגרים בארץ ישראל, כיוון שמונח זה היה שמור ליהדות פלשתינה טרום מדינת ישראל.
"
נזכיר כאן את העובדה שהערבים בהתחלה לא רצו להיקרא פלשתינאים שכן הם התביישו להיקרא בשם יהודי. אך הערבים הבינו את מה שאנחנו כנראה עד היום לא מבינים, והם קיבלו על עצמם את השם שלנו.
התעמולה (פרופגנדה) הצליחה.
רוב היהודים היום צועקים בגאווה "אני יהודי, אני ישראלי, אני לא פלשתינאי" ולא מבינים שצעקה יהירה זו גם מראה עד כמה בורים הם לגבי עצמם, ובנוסף צעקות אלו לאט לאט מעבירות את הזכויות על פלשתינה - ל"פלסטינים החדשים" - לערבים.
המאמר "עם אשר מתכחש לאמת שלו, הוא עם המביא חורבן על עצמו" מפליא לתאר את מידת הסכנה הנשקפת ליהודים כתוצאה ישירה לדה-לגיטימציה אשר אנו עושים לפלשתינה כמולדתנו, ולפלשתינאים כזהות הלאומית של עצמנו.
כאמור - רוב היהודים לא יודעים לזהות את התרמית עד היום.
נדירים הם אלו שמצליחים להתעורר מהתרדמת המסוכנת. בודדים הם אלו אשר יודעים להביט על המציאות מעבר ליהירות, גאווה, שאננות ואגו גבוה.
וזוהי רבותי וגבירותי האירוניה הכי עצובה ומסוכנת.
העם היהודי נפל קרבן (כצאן לטבח) לתרמית ופשוט זקוק לסטירת לחי מצלצלת על מנת לצאת ממנה.
המילה העברית / יהודית פלשתינה, אשר פעם הייתה מקור גאוותנו, הפכה עקב תעמולה (עבודה בעינים) לכלי הנשק והטרור הגדול ביותר כנגד העם היהודי.
נפלנו קרבן למלכודת - ומעניין איזה עוד עם היה יכול לבלוע כזה לוקש, בכזה מוקש, כזו קומבינה, כזה שחמט !!
ראשי
צ'אט
18-09-2011, 11:03
מצב כלאיים
