נתקלתי בקליפ

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן. ושמתי לב לדבר הבא:





יש הסבר?

נ.ב. - אני יודע שיש בקליפ קטעים שלא קשורים לצה"ל.

"היטלר מת, סטלין מת ועוד כמה ששכחתי את שמם

ובכל זאת עדיין נשפך כאן דם"

אין לי מושג מה זה, אני רק יכול להניח שמדובר על ניסוי באמצע שנות ה-70'. למה ?
א. זה קנה ארוך ולא קנה קצר, היינו אחרי יוה"כ.
ב. אין את כל הדיגומים שנוספו מאוחר יותר: אני לא רואה שאקלי גרירה מקדימה, לא סלי צריח, לא מוטות אורך צידיים, לא חוליות זחל רזרביות, וכמובן אין את הטלוויזיה אלא את המכסה העגול לכוונת

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

ניסוי בגדוד מילואים? אולי הגיע כך מארה"ב ולא נצבע מסיבה כלשהיא?

באמת לא מזהים.
הגדוד הוא גדוד 899- כתוב (אות קריאה "פרסום"). היה זה גדוד המילואים הראשון שהיה מצוייד ברוכב עוד לפני המלחמה. במלחמת יום כיפור הוא השתתף בלחימה בשתי הזירות וחצה את התעלה בהרכב חלקי. נותרו לו בתום המלחמה כ-8-9 קנים.
הצילומים נעשו ככל הנראה זמן קצר לאחר המלחמה.
נראה שהיה זה הגדוד הראשון שהצטייד בקנים הארוכים לאחר המלחמה, בין לשם השלמת קנים, או המוסב הראשון לקנה ארוך.
החיילים כולם מופיעים בתספורות סטייל בוגרי המלחמה. נראה כי כך הגיעו הכלים כשהם צבועים בצבעי הסוואה, כמו יתר הערב רב של הציוד שהגיע במשלוחים הבהולים שהגיעו מארה"ב לאחר המלחה.

.

לא הייתי מודע שהגיעו רוכבים כחלק מהרכבת האוירית. האם היה שוני בינם לבין הרוכבים שהיו בארץ (מלבד כמובן הקנה) ?
אתה יכול לשים את האצבע מתי התחילו עם הדיגום המסיבי: סלי צריח, מוטות אורך, פסים נגד החלקה וכו' ?

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

לא הגיעו כחלק מרכבת האוירית, אלא ברכבת הימית המסיבית שהחלה להגיע כמה שבועות אחרי המלחמה. כאמור, גדוד 899 היה גדוד הרוכב- מילואים היחיד בצה"ל. לגבי הדיגום, איני יכול לעזור. איני איש חת"ם, ושירתתי באותם ימים בגדוד M50. אגב, גם אלה עברו דיגום בערך בשנת 1975.

.

התומ"ת שבתמונה מועלה על מוביל במסגרת אמון של גדוד 899. איני זוכר את המועד המדוייק בו הגיע משלוח התומ"תים הללו אולם מדובר באימון ההסבה של הגדוד לרוכב ארוך קנה (M109A1).

במלחמה, אכן היה הגדוד מצוייד ברוכב "קצר" (M109) - כל מה שהיה בצהל בתקופה זו כפי שמופיע בצילום התחתון ממסדר סיום אימון שנערך בתקופת המילואים שאחרי המלחמה בעת שהגדוד היה מוצב בסיני בכוננות במקביל למסעות הדילוגים של הנרי קיסינג'ר בין מצריים לישראל (מבצע "שלפוחית").

התומ"ת בצבעי הסוואה הוא אחד מהמשלוח הראשון שהגיע לצהל ממחסני הצבא האמריקאי באירופה ולכן גם צבוע בצבעי הסוואה אירופיים למעט מספר "צ" שנצבע עליו. רק לאחר השלמת האימון ובמסגרת השלמת קליטת הכלים לצהל נצבעו אלה בצבע הצהלי.

א. אאל"ט ה WOODLAND נכנס לשימוש רק בסביבות 1975 כך שלא יתכן שכלים שהגיעו ברכבת הימית שנתיים קודם לכן היו צבועים בסכימה זו.
ב. בכל מקרה WOODLAND זו תערובת של חום שחור וירוק (המתאימה ליערות האירופאיים) ובוודאי שלא בגווני חום וחול בהירים - ראה תמונה. כמו כן היא הסוואת המבוססת על כתמים לשבירת קווים ישרים ולא פסים כפי שרואים בתמונה הצה"לית.
ג. לפני כן רק"ם אמריקני היה צבוע ב DRAB אחיד - ראה תמונה
ד. לאורך השנים האמריקנים התנסו בכל מיני סכימות נסיוניות ויתכן שבפוקס קבלנו את אחד הכלים הללו - ראה תמונה
ה. אבל הסכימות הללו היו בדרך כלל של 3-4 צבעים בעוד שפה רואים סכימה פשוטה יחסית שנראית כמו 2 צבעים בלבד שמזכירה קצת סכימות ערביות
ו. על כן יתכן שמדובר בכלי מרוקני, סעודי או ירדני שנפלו שלל בידינו במהלך המלחמה?
ז. כמו כן נניח לרגע שמדובר בסכימה אמריקנית כלשהי - מדוע רק כלי בודד הגיע צבוע כך? לא הגיוני שהיינו רואים כלים רבים, מאחר ועל פי רישומי האמריקנים סופקו לנו מספר גדודים בו זמנית?

כל התמונות מקורות בחיפושי פשוט בגוגל

ברצוני להבהיר את תשובתי הקודמת.

1. הכלי לא היה כלי בודד. הגיעו כלים לאימון גדודי שלם. בצילום נראה אחד מהם בעליה על מוביל אבל הוא לא היה היחיד. הכלים הגיעו לאימון לפני שעברו הסבה לצה"ל ולכן הכלי אינו מדוגם צהלית. לדוגמה - אין עליו צביעת סימול טקטי, יש את חפירה על הצריח ועוד.
2. איני בקיא בסכימות של הסוואת הכלי בצבאות שונים, למעט תמונות ברשת. בכל מקרה, באימון בו מדובר הייתי ועל כלי כזה נהגתי. צבע ההסוואה מורכב מיותר משני גוונים. גם בצילום שהוא ש/ל ניתן להבחין שיש יותר גווני אפור שהיו בפועל צבעים שונים (גם בפסים בחזית וגם בכתמים שעל הדופן).
הכלי אינו מכלי השלל שהגיעו לצהל במלחמת יוה"כ. כלי השלל היו מדגם M109 (קצר קנה), היה להם דיגום שונה מהדיגום הצהלי כולל שינויים במחזירים (ולא שזה חשוב - כיתוב באיטלקית על הפקדים). אחד מהם שימש במשך שנים ללימוד נהיגה בביסל"ת וגורל האחרים לא ידוע לי. למיטב ידיעתי הכמות לא הספיקה לציוד גדוד שלם. צריך לזכור שחלקם נפגעו על ידינו תוך כדי הלחימה, וחלקם חובל על ידי הצוותים שנטשו אותם.
3. כפי שציינתי כבר, לפי המידע שנמסר לאנשי הגדוד, הכלי שבתצלום הגיע מארופה. ייתכן והצביעה שלו היא של אחד מצבאות נאטו כי יועד לשמש במסגרת זו אולם איני בטוח בכך.
4. אימון ההסבה בוצע מספר שנים לאחר מלחמת יוה"כ ובכל מקרה לא מדובר בכלים שהגיעו ב"רכבת" בעקבות המלחמה.

האם השלימו לכם כלים בגדוד מיד לאחר המלחמה?
מדוע היו לכם רק 2 סוללות במלחמה?
היכן פעלה הסוללה שלא צלחה את התעלה, לאחר שהאחרת צלחה במסגרת א.א. 215?
אני מניח שהצליחה על גשר הגלילים היתה של הסוללה השניה
היכן שירת הגדוד עם תום הקרבות?

.

1. לא השלימו כלים מיד לאחר המלחמה, אבל לא זמן רב אחר כך.

2. לא היו לנו רק שתי סוללות. הגדוד התחיל את הלחימה עם שלש סוללות תקניות (בזמן ההוא - 12 קנים) ועלה איתן לרמת הגולן שם החל את לחימתו. ב- 12 באוקטובר קיבל הגדוד פקודה לרדת לסיני אליה הגיע ב-14 באוקטובר, ובמסגרת זו להעביר קנה אחד לרשות גדוד הרוכב הסדיר - 405 שאיבד סוללה שלמה ברמה (סוללה ב') כדי שיוכל להמשיך לפעול במסגרת שלש סוללות, כל אחת בת שלושה קנים. כך שהגדוד ירד לסיני במצבה של 11 קנים בשלש סוללות.
3. בסיני, למשך כיום, הושבתו שלושה כלים בשל תקלות מנוע שנגרמו מירי מעל לתקני היצרן (הצוותים, שהיו בעלי מיומנות גבוה בהפעלת הכלים ומוטיבציה גבוהה עוד יותר לייצר אש ירו משך שעות בקצב של כ- 4 ומעלה פגזים לדקה בעוד שהיצרן התיר 3 לדקה בדקה ראשונה ואחר כך 2 לדקה בלבד). מכיוון שהיו רק שני גדודי רוכב בצהל, היה צריך להביא את חלקי החילוף (גלים קרדניים) ממרכז הארץ ולכן הושבתו הכלים למשך כיום עד להבאת החלפים, הוצאת המנועים תיקון והרכבה מחדש. במשך שעות אלה התארגן הגדוד בשתי סוללות אך חזר לפעול במסגרת מלאה ברגע שהכלים הוחזרו לכשרות.
4. הסוללה שנשארה ולא צלחה את התעלה בשלב הראשון חזרה, כפי שתארתי, להיות שתי סוללות די מהר (סוללות א, ו-ב') ונשארה בעמדה הגדודית שהיתה כשני ק"מ מצפון ל"חצר" (בפאתי החווה הסינית). זמן קצר לאחר מכן צלחו שתי הסוללות ומפקדת הגדוד את גשר הגלילים ופרסו מדרום לאיסמעיליה.
5. לאחר הפסקת האש, דילגו שתי הסוללות למעבר המיתלה (הערכות למקרה שהארמיה השלישית תנסה לשפר את מצבה). מאוחר יותר עברו שתי הסוללות לאיזור שבין הארמיה השניה לשלישית (על ציר עכביש) ושם הצטרפה אליהן גם סוללה ג' מסואץ. בעמדה זו סיים הגדוד את שרות המילואים שלו ויצא לימ"ח.

זוהי הסטוריה מקוצרת של פעילות הגדוד.

תודה.
הבהרת כמה נקודות עלומות.
הגדוד שלי צלח יחד עם סוללה ג ונע עימה עד לסואץ.
מספר ימים לאחר תום הלחימה, הועברנו דרומית לאיסמעיליה. כעת ברור לי עם מי עשינו הצרחה. גם ברור מי צלח על גשר הגלילים, שהוקם רק יומיים לאחר שצלחנו.

.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ronjac 4. אימון ההסבה בוצע מספר שנים לאחר מלחמת יוה"כ

אני זוכר כתבה כלשהי ב"תמיד תותחן" (משנת 1999/2000) על אימון הסבה לרוכב של גדוד מילואים בשבטה ב1976. זה היה 899?

"היטלר מת, סטלין מת ועוד כמה ששכחתי את שמם

ובכל זאת עדיין נשפך כאן דם"

גדוד 899 היה רוכב עוד לפני המלחמה. אחרי המלחמה הוסב לרוכב חלק ניכר מן המערך, ובמיוחד הגדודים שלא היו 155 מ"מ, כגון כל גדודי המכמ"ת 120 מ"מ.

.

שאלה על הסוואת כלים כבדים: זה לא קצת טפשי? הרי מראש מדובר בכלי בעל חתימה גבוהה מאוד, כך שמטווח קרוב לא יהיה קושי לזהות אותו, והצביעה תהיה לא יעילה.
אולי ההסוואה שהצביעה מספקת יעילה למי שסורק מרחוק (כמו למשל טייסים), אבל צביעה מגבילה את סוג ההסוואה למתאר לחימה מסוים (למשל מיוער, או מדברי), ולכן היא גם לא מי יודע מה יעילה.
למה לא להסתפק ברשת הסוואה פשוטה ובעלת כמה גוונים, ולפתור את כל הסיפור?

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

את התשובה לשאלה שלך צריך לחלק לשתיים:
1.רשת הסוואה היא אמצעי שקיים בשימוש למרות צבעי ההסוואה שצבועים כלי רק"ם.
הסיבות לכך רבות, לדוגמא רשת הסוואה שוברת את צורת הכלי ולכן קשה לראות אם זה טנק, תומ"ת, או נגמ"ש.
כמו כן תיקח בחשבון שרשת הסוואה בשונה מצבעי הסוואה מוגבלת למצב של עמידת הכלי בלבד ולא מתאימה לתנועה או בהיכון לתנועה {צריך לקפל את הרשת}.

2.למרות החתימה הגבוה של כלי רק"מ, במרחקים גדולים צבאי הסוואה בולעים את הכלי ברקע שלו.
עם תעמוד ותסתקל על טנק בצבע שחור/כתום/סגול וכו, {צבעים לא נפוצים בטבע}. תוכל לראות את אותו הרק"ם בבירור גם ממרחק גדול יחסית.
במקביל רק"ם בצבעי הסוואה היה קשה יותר לגלוי.

נ.ב תיקח בחשבון שצביעת כלי רק"ם באה לעזור גם בזיהוי הכלי האם אויב או ידיד.

"לוודא שלא נפסיד זה דבר התלוי בנו, אך ההזדמנות לנצח ניתנת על ידי האויב".
סן טסו