02-01-2012, 12:38
|
|
|
חבר מתאריך: 15.10.04
הודעות: 1,404
|
|
מתוך המאמר "יחסי כוחות ומוכנות ללחימה: צה"ל והצבאות הערביים בתש"ח" של עמיצור אילן, מתוך הספר (אסופת מאמרים) מלחמת העצמאות תש"ח-תש"ט, דיון מחודש בעריכת אלון קדיש:
עמ' 89 "בסתיו 1947 כלל נשקה של ה"הגנה" רק 10,073 רובים, 1,900 תת מקלעים (חלקם מתוצרת מקומית), 444 מקלעים קלים, 186 מקלעים בינוניים, כ 800 מרגמות, רובן של 2 אינטש ומיעוטן של 3 אינטש, וכמיליון כדורי רובה ומקלע - כמות שתוגברה בכדורי תת-מקלע שהתע"ש כבר השכיל לייצר"
עמ' 93 "במה בדיוק תרמה צ'כוסלובקיה לעוצמת צה"ל וליכולת ההכרעה שלו?בינואר 1948 חתם אהוד אבריאל על שורה של חוזים להספקת נשק קל, מקלעים בינוניים ותחמושת בקוטר 7.92 מ"מ. הכמויות שקנה כללו תחילה 47,000 רוביא "מאוזר", 5,300 מקלעי MG34, 850 מקלעים בינוניים ZB37 וכ-80 מיליון כדורי 7.92 מ"מ [....]המשלוח הראשון, שהגיע ברשאית אפריל, תרם הרבה להצלחת מבצעי ה"הגנה" בשלב ההכרעה הראשון, אך אחר כך שוב נעצרו המשלוחים בלחץ אנגלו-אמריקני, והתחדשו רק בחודשים מאי-יולי"
כך שבהחלט ניתן לראות כי ב1947 היוו התמקי"ם קצת פחות מ20% ממצבת הנשק ועם המשך הלחימה והגעת משלוחי הנשק מצ'כוסלובקיה, הם כמעט ואינם מוזכרים
(במאמר גם ישנן מובאות על ייבוא מארה"ב, אנגליה ואירופה, אך ללא פירוט ולכן לא הבאתי אותו כאן.)
אם אני זוכר נכון, בספר ה"הגנה" ישנה טבלה אשר מרכזת את מצאי הנשק ביישוב עם פרוץ המלחמה. יש סיכוי שמישהו יסרוק ויעלה?
_____________________________________
"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח
|