|
03-04-2015, 09:04
|
|
|
|
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,332
|
|
תחקיר "הארץ": כך ייעשה לקצין המוערך שחשף את החשדות לפלילים בגבעתי
תחקיר "הארץ": כך ייעשה לקצין המוערך שחשף את החשדות לפלילים בגבעתי\ מאת עמוס הראל
https://2015-uploaded.fresh.co.il/2...03/15829687.pdf
תחקיר "הארץ": כך ייעשה לקצין המוערך שחשף את החשדות לפלילים בגבעתי\ מאת עמוס הראל
עד לאחרונה נחשב רס"ן ב' ליקיר המערכת, אלא שאז החליט לדווח על חשדות לעבירות פליליות בגדוד צבר. כך פעל המנגנון שנועד לתייג אותו כמלשין ולמנוע את קידומו, גם לאחר הדחת המג"ד חג'בי
רב־סרן ב', קצין מצטיין שמאחוריו שירות עתיר תשבוחות בחוד החנית של היחידות הקרביות בצה"ל, אמור היה לקבל בקרוב תפקיד בקומנדו הימי. ב' היה בעבר פקודו של מפקד השייטת הנוכחי, בימים של מבצעים מרובי סיכונים ברצועת עזה. כשמפקד השייטת שמע שב' מתקשה להתקדם ביחידת האם שלו, הציע לו מוצא חליפי: ב' ימונה לסגן מפקד פלגת הלוחמים בקומנדו הימי ובהמשך הדרך יוכל לנסות ולחזור לזרוע היבשה, לתפקיד ההולם את כישוריו.
אולם ברגע האחרון התוכנית השתבשה. מישהו כנראה שכנע את בכירי חיל הים שמוטב לא לקלוט קצין מסוכן ובעייתי כמו ב' בין לובשי המדים הלבנים. ב' שובץ בינתיים לתפקיד שולי יחסית, כפרויקטור באוגדת מילואים. באחרונה נרמז לו שאם רק יישב בשקט ויגלה סבלנות, ייתכן שהרוחות יירגעו והמערכת הצבאית תסכים להחזירו בהמשך למסלול הקידום המרכזי, לתפקיד שאליו סומן זה מכבר כמפקד גדוד חי"ר.
מה היה חטאו של ב', שבגללו הקריירה הצבאית המבטיחה שלו נכנסה להקפאה עמוקה? ב' הוא הקצין שבהיותו סגן מפקד גדוד צבר בחטיבת גבעתי פוצץ את פרשת החשדות לעבירות פליליות בגדוד. על סמך ממצאי התחקיר הפיקודי החליט לפני כשלושה חודשים הרמטכ"ל הקודם, בני גנץ, להדיח מתפקידו את מפקד הגדוד, סגן־אלוף לירן חג'בי. מח"ט גבעתי, אלוף־משנה עופר וינטר, קיבל הערה פיקודית בשל "אי־הקפדה על נהלים".
השבוע הודיעה הפרקליטות הצבאית שהגיעה להסדר טיעון עם חג'בי, שיוגש לאישור בית הדין הצבאי המיוחד. המג"ד לשעבר יורשע על פי הודאתו בהתנהגות שאינה הולמת, על רקע מעשים כלפי שתי חיילות "ששירתו תחת פיקודו, אשר חרגו מיחסי מפקד־פקוד והיו בחלקם על רקע מיני" ויפרוש משירות פעיל בצה"ל. התביעה תבקש מבית הדין גם להוריד את חג'בי בדרגה; הסניגוריה תתנגד. אחת החיילות המוטרדות הודיעה שתציג התנגדות להסדר הטיעון, בטענה שהוא מקל עם המג"ד.
אבל גם מצבו של ב' אינו מזהיר. כמו מוסדות אזרחיים רבים, גם המערכת הצבאית אינה מחבבת במיוחד חושפי שחיתויות. ב' סומן כעושה צרות כבר בשלב מוקדם של הפרשה. תומכי המג"ד אספו מידע נגדו ואפילו טפלו עליו עלילות שווא בדבר הטרדות מיניות משלו, שאותן ניסו לשווק לתקשורת. הסמג"ד תומרן לפרישה מתפקידו עוד בטרם הודח המג"ד. כעת נותב למסלול שירות צדדי, רחוק מהתפקיד המקורי שאליו יועד. ב' הוא אישיות לא רצויה בגבעתי. את הסנטימנטים שלהם שומרים בכירי החטיבה ופיקוד הדרום למג"ד המודח חג'בי.
איני יכול להתיימר להיכרות של ממש עם ב'. אבל חבריו הרבים מתארים קצין יוצא דופן, בעל כישורים מרשימים. ב', בן למשפחה שעלתה מהקווקז בסוף שנות ה-70, גדל בשכונת מצוקה בעכו והיה מהבודדים מבני מחזורו בשכונה שהשתלבו בשירות משמעותי בצה"ל. הוא התגייס ליחידת החילוץ בהיטס של חיל האוויר, שירת כמפקד צוות שם ואחר כך עבר לחטיבת גבעתי, שבה מילא שלושה תפקידי מ"פ. כמפקד פלוגת ההנדסה של החטיבה זכה בצל"ש מח"ט.
מאוחר יותר נקרא להקים יחידה מובחרת חדשה בגבעתי, סיירת רימון. הוא נטל חלק בפעולות רבות ונפצע בעת לחימה. כבר לפני שנתיים סיים קורס מג"דים. לתפקיד סמג"ד צבר נשלח כתחנה הכרחית אחרונה, בטרם ימונה למפקד גדוד בגבעתי. אבל כאן נתקל בשני מכשולים לא צפויים: מח"ט שהיו לו תוכניות אחרות באשר לזהות המג"דים שלו ומפקד גדוד, שפעל לפי קודים שונים מאלה שב' הורגל אליהם.
קצינים ולוחמים ששירתו עם ב', כמפקדים ופקודים, מתארים איש קשה, ביקורתי ועצמאי. "הצבא התגלה לי כמערכת די בינונית, שלא בהכרח שואפת לקדם את המצטיינים", אומר קצין ששירת תחתיו והשתחרר באחרונה משירות קבע. "ב' היה הבולט במפקדים שפגשתי: מקצוען, מאוד תובעני כלפינו, ישר". קצינים בכירים ששוחחו עם "הארץ" מדברים על "קצין מצוין, איש עם קבלות, לא מהסוג שמחפה בצעקנות וברעש על חוסר עשייה". ב' היה פרפקציוניסט שלא השקיע זמן או מאמץ בהתחבבות על קצינים בכירים ממנו, שלא העריך במיוחד. היו עמיתים שראו בו צדקן ומתנשא.
כשב' שובץ לגדוד צבר, מעט לאחר סיום המלחמה האחרונה בעזה, גילה שם לפי עדותו במצ"ח מציאות שהזכירה ארמון של שייח: המג"ד חג'בי, טען ב', שלט ביד רמה והרשה לעצמו סטנדרטים מתירניים הרחוקים מהדרישות המבצעיות והערכיות המקובלות. סביבו כרכרה חבורה של מלחכי פנכה, מרביתם נגדים בשירות קבע.
לא סתם ארמון, הרמון. חיילת אחת, ששירתה כפקידה, התלוננה על הטרדה מינית, מילולית ופיזית מצד המג"ד. עם חיילת אחרת, נגדת בקבע, החליף המג"ד מסרונים בוטים בסלולרי (החיילת העידה שהדבר היה בהסכמתה, אך זו התכתבות אסורה כיוון שהיא פקודה שלו, הנתונה למרותו). מהעדויות בפרשה עולה כי קצינים וחיילים בגדוד ידעו לאורך זמן רב על החשדות נגד המג"ד. קצין זוטר אפילו ניסה לנצל זאת כדי לסחוט חסינות לעצמו, על עבירות משמעת שבהן נתפס.
במקרה אחר, נפרד, טיפלו מפקדת החטיבה והגדוד באופן לקוי בתלונה של שני לוחמים על הטרדה מינית מצד המ"מ שלהם. המ"מ הועבר מתפקידו, אבל ההליך נעשה באטיות ובתחילה לא הוגשה תלונה למצ"ח, כנראה גם משום שהמפקדים חששו שהפרשה תפגע בסיכויי השידוך של הקצין המטריד. אי-פתיחת החקירה נומקה בסירובם של הנפגעים להתלונן, אף על פי שכל מפקד בצה"ל אמור לדעת, זה שנים, שמתחייבת חקירה גם כשהמוטרד מסרב להגיש תלונה בעצמו.
כל זה היה לכאורה רק קצה הקרחון. בפני חוקרי מצ"ח הועלו חשדות לשורת בעיות חמורות אחרות בגדוד: דיווחי שקר על פעילות מבצעית ועל תאונת דרכים, שידול רס"רים לטיוח וטשטוש של עבירות שנעשו, היעלמות כספי תרומות. בגדוד אירעו בתוך זמן קצר שני מקרי התאבדות. חייל, ממשפחת עולים, התאבד בירייה אחרי שהושפל על רקע מיני בידי חבריו לפלוגה. במקרה אחר התגלתה באיחור היעלמות כלי נשק מהנשקייה הגדודית. כשהרס"ר שהיה אחראי לנשקייה זומן בבהילות לחקירת מצ"ח, האיש התאבד בבליעת רעל.
הפרקליטות הצבאית, משיקוליה, החליטה להתמקד בסוגיית ההטרדות, שלגביה היו ראיות פליליות מוצקות יותר. "ידענו על חלק מהדברים, אבל שתקנו", אומר קצין ששירת בחטיבה. "המג"ד היה כריזמטי וידע לשדר כלפי מעלה אווירה של עשייה מבצעית. כקצין צעיר אתה שם לב לירידה בחלק מהסטנדרטים, אבל המערכת עוטפת אותך בכל מיני הטבות ואתה לא מעז לצאת נגד המפקדים".
ב' ביקש תחילה לברר עם חג'בי עצמו את החשד להטרדת חיילת, פקידת לשכה שברחה מהגדוד משום שלדבריה לא עמדה בלחצי המג"ד. פנייתו לא הניבה התקדמות בבירור האמת, אבל מיד אחר כך גילה ב' שמצרים את צעדיו ושיד נעלמה משגרת נגדים בגדוד לאסוף גם נגדו תלונות מחשידות. בדיוק כך מתפתחת מה שמשה (בוגי) יעלון, כשהיה רמטכ"ל, כינה בזמנו תת-תרבות עבריינית.
אף שמהתלונות הנגדיות לא צמח דבר, נעשה גם ניסיון לשווקן לעיתונות. בכתבה שפרסמה נעמי דרום במוסף "הארץ" על יחידת דובר צה"ל סיפרו עיתונאים שקצינים ביחידה אישרו באוזניהם טענה שקרית, שלפיה גם ב' נחקר באזהרה בפרשה (דובר צה"ל מסר בתגובה לפניית דרום כי "מדובר בטעות"). מטבע הדברים, גרסת המג"ד שונה בתכלית. חג'בי טען בעדותו שהמתיחות בגדוד החלה סביב תקלות ועבירות של ב' וכי סגנו אסף בשיטתיות חומר נגדו.
עד לפרשה האחרונה ב' היה כמעט יקיר המערכת. הוא מעולם לא נחשב לאיש קל, אבל בצבא העריכו את אומץ לבו בקרב ואת כישוריו כמפקד. מרגע שחרג מן השורה, נענש. המכבש הצבאי הענק, שב' היה עד אז חלק ממנו, ביצע פניית פרסה כדי למעוך אותו. קודם הודיעו לו שהוא מודח מתפקידו כסמג"ד. אחר כך, כשהתברר שההדחה אינה חוקית, דאגו לשכנעו לפרוש בעצמו. המח"ט הסביר לב' שאינו לויאלי למפקד הגדוד שלו, שאין בו שפלות הרוח הנדרשת מקצין בצה"ל.
פרשיות צבר נשכחו במהירות יחסית. ההודעה הלקונית של דובר צה"ל, שפורסמה בתום הבירור הפיקודי בעניין, קבעה שהתנהלות מח"ט גבעתי וינטר ומפקד פיקוד הדרום, האלוף סמי תורג'מן, היתה "מקצועית, ערכית וחדה". סא"ל חג'בי עזב את הגדוד בסוף דצמבר ובגבעתי החלו במלאכת השיקום, תחת מג"ד חדש.
חודש מאוחר יותר, כשהגדוד נערך לקראת כניסה לתעסוקת ביטחון שוטף בגבול לבנון, נקלע סיור מוקדם של המפקדים למארב נ"ט של חיזבאללה במורדות הר דב, שממנו נהרגו קצין וחייל. מפקד הפלוגה שנהרג בתקרית, רב־סרן יוחאי קלנגל, היה אחד הקצינים הבודדים שהעזו להתייצב לצד ב' כשפרץ העימות עם חג'בי באוקטובר האחרון. "ב' איש אמת", אמר המ"פ לאלוף תורג'מן.
קיימת מידה של מכנה משותף בין האופן השטחי והמקל שבו טיפל הצבא בפרשת צבר לבין דרך התחקור של המלחמה בעזה. תמיד יותר נעים לחלק ציונים לשבח ולהתרפק על הגבורה והרעות שהפגינו הלוחמים. צה"ל משתבח בתחקירים מפורטים שנעשו בעקבות המלחמה. אבל כיצד התמודד עם הליקויים שהתגלו ומה נעשה מאז כדי לתקנם? אלו סוגיות המחייבות בדיקה מעמיקה, לנוכח ההנחה הסבירה שבשנים הבאות יפרוץ עימות נוסף עם חמאס או חיזבאללה. נדמה שרק בחיל האוויר יכול מפקד החיל, האלוף אמיר אשל (שאיש כבר לא יאשימו בצניעות יתרה), להרגיש מספיק בטוח בעצמו כדי לכלול פרק בתחקיר החילי של המלחמה שכותרתו "השגיאות שלי".
הרמטכ"ל היוצא גנץ, איש ישר והגון לכל הדעות, לא התפנה לבדיקה נוספת של אירועי צבר או למפגש עם רס"ן ב', למרות הפצרות חושפת הפרשה, כתבת קול ישראל כרמלה מנשה. בסביבת הרמטכ"ל הקודם הסבירו שאינו חייב לטפל אישית בכל מקרה של רב סרן במצוקה. אבל אם צה"ל רוצה שקציניו הצעירים יעמדו על שלהם, בשאלות מקצועיות ומוסריות, נדמה ששודר כאן מסר מאוד בעייתי. ב', שהעז לחרוג מהשורה ולהתריע על מה שראה, תויג כמלשין והורחק מגבעתי.
לפני יותר מארבע שנים פרסם אלוף־משנה (כיום תת־אלוף) אמיר אבולעפיה מאמר במגזין הצבאי "מערכות", שעורר הדים רבים. אבולעפיה תיאר שם את הקושי של קצינים, גם בדרגות גבוהות יחסית, למתוח ביקורת ולהביע דעות עצמאיות, המנוגדות לעמדות מפקדיהם. לקצינים רבים, כתב מח"ט הנח"ל אז, חסר אומץ הלב הדרוש לכך לנוכח תגובתה השלילית הצפויה של המערכת. בני דורו של ב' בצבא קראו והתרשמו עמוקות. מפקדיהם הסבירו להם שהדברים השתנו מאז, שהצבא קשוב יותר לביקורת ומוכן להודות בשגיאות מהותיות. ואולי, מתברר עכשיו, השינוי לא היה חד כפי שחשבו תחילה.
צה"ל לא יכול להרשות לעצמו מציאות כמו זאת שנחשפה בגדוד צבר. הדחת המג"ד חג'בי היתה בלתי נמנעת, אך נראה שלא ירדה לשורש הבעיה הנרחבת יותר, שהשתקפה גם בטיפול הצבאי בב'. הרמטכ"ל החדש, גדי איזנקוט, בוודאי עסוק מאוד. אפשר לקוות שאולי בכל זאת יפנה שעה מלוח הזמנים הצפוף שלו כדי לשבת עם הסמג"ד לשעבר ולרדת לעומק העניין. אירועי צבר, גם אם הם חריגים מאוד ביחס לנעשה בשאר היחידות הלוחמות, משקפים תופעה מטרידה.
דובר צה"ל: שיבוץ רס"ן ב' לא הבשיל
דובר צה"ל מסר בתגובה לפניית "הארץ" בשאלת אי־שיבוצו של רס"ן ב' לקומנדו הימי, כי "הקצין זומן לראיון ראשוני לבחינת אפשרויות להגעה והתאמת שירות בשייטת, תהליך שלא הבשיל לידי מימוש". הדובר הוסיף כי "במסגרת חקירת מצ"ח נחקרו חשדות נוספים על אלו המופיעים בכתב האישום נגד סא"ל חג'בי. ביחס לחשדות הנוגעים לקבלת תרומות והעברת דיווחים כוזבים, הוחלט להימנע מהעמדתו לדין לאור היעדר תשתית ראייתית וחוסר אשמה. ביחס לגניבות הנשק בגדוד, הנושא עדיין מצוי בחקירה ולכן לא ניתן למסור פרטים. ביחס להתאבדויות שאירעו בגדוד, החקירה הסתיימה וממצאיה הועברו לפרקליטות הצבאית. סא"ל חג'בי לא נחקר בגין אירועים אלו". מקורות צבאיים הוסיפו, שלאחר האירועים בגדוד חודדו ההנחיות באשר לטיפול בתלונות על הטרדות מיניות ובכספי תרומות.
פרקליטו של חג'בי, הסניגור הצבאי הראשי אלוף־משנה אשר הלפרין, הזכיר כי גדוד צבר זכה לתעודת הערכה מאלוף פיקוד הדרום על תפקודו בלחימה בעזה. לדבריו, "כתב האישום שהוגש נגד סא"ל חג'בי במסגרת הסדר הטיעון אינו מלמד או מרמז על כך שמי מגורמי החקירה או התביעה ביקש לתת לסא"ל חג'בי 'הנחת לוחם אמיץ'. ההפך הוא הנכון. חקירתו של הקצין היתה יסודית ומקיפה, ולא הותירה אבן על אבן. במסגרתה עומת הקצין עם טענות שונות שהעלו נגדו גורמים אינטרסנטיים ממניעים לא ענייניים, טענות שלא היה בהן כל ממש. כתב האישום שהוגש, בסופו של יום, מלמד על מה שיש בתיק, וכל מה שאין בכתב האישום - מלמד על מה שאין בתיק".
("הארץ", 03.04.2015)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)
|
|