מבולבל. מצד אחד, כמו רובנו אני שייך למעמד הנשחק. בעצמם מאז שסיימתי את הפרק הראשון של לימודים בחיי והתחלתי לעבוד, גיליתי שלא תמיד יש לי מספיק כסף למה שאני רוצה. ככל שבגרתי זיהיתי את העוולות במשק. את אלו שמשחקים בפנסיה של כולנו, אבל כשחסר להם כסף הם עושים תספורת לבעלי החוב, שהם בעצם אנחנו. אני רואה את השחיקה אצל עובדי המדינה שאינם חלק מוועד חברת חשמל א מעובדי הנמלים וליבי יוצא אליהם. ולמרות כל זאת משהו באוהלים של רוטשילד נראה לי מזויף. כפי שכתבתי, מבולבל.

בישראל יש מצוקת דיור. מצוקה, לא קטסטרופה, שום דבר שמזכיר את משבר הדיור משנת 89. יש בעיה שצריכה להיפתר. וכדרכם של פתרונות מורכבים נדרשת כאן חשיבה, תכנון ארוך טווח ואורך רוח, מה שחסר להרבה מהממשלות שהיו פה ואשר לא היה להן את התכונות הנדרשות בכדי לפתור בעיות שכאלה. עמוקות, רחבות או במקרה הישראלי צרות ולוחצות.

מדינת ישראל עשירה ברוח ודלה בחומר, שלא כמו ברוב העולם קרקע היא משאב מוגבל, על אחת כמה וכמה בתל אביב, ובשטח התחום בין גדרה לחדרה בו כמעט שאין עתודות קרקע.

לכך מתווספת התנהלותם של בעלי הון שתמרנו בשני העשורים האחרונים את ממשלות ישראל ועזרו להביא למצב בו דירה הפכה ממטרה לחלום. אלא שיש פתרונות, לא כאלו שיספקו דירה לכל פועל באופן מיידי, אין לי שום רצון לראות שיכונים קומוניסטים מפוזרים בכל הארץ. אלא מהלכים אמיתיים שיעצרו את שחיקתו של המעמד הבינוני ויקטינו את הפערים בין שני העשירונים העליונים וכל היתר.

מאבקים חברתיים מחממים את ליבי, גדלתי בבית שחינך לאחריות ככלל ולאחריות חברתית בפרט. אבל יש אמת שצריכה להיאמר, המאבק הזה איננו מאבק ספונטני ויוזמיו אינם מתעניינים במצוקת הדיור. גם המעמד הבינוני העמל אינו מעניין את מארגני המחאה. מאחורי המחאה, הספונטנית לכאורה, עומדים אלו ששנים קשקשו בכלב וניסו לחבל בדמוקרטיה הישראלית. ובמקרה שלפנינו: השמאל הלאומי והקרן החדשה לישראל, הם זיהו מצוקה אמיתית, ומנצלים אותה כדי לנגח את הממשלה הנבחרת.

אין ספק שזאת פעולה דמוקרטית, אבל מצד שני אין ספק כי היא איננה ישרה. הם ("הלאומי" והקרן) החליטו ליצור אי שקט מדומה , על מנת לקבל את השלטון שהם משוכנעים שהם זכאים לו. מדובר באנשים חכמים, אבל למרות חכמתם הרבה, למעט הדרישה הכמעט ילדותית – "תנו לנו בית זול ועדיף בבן גוריון פינת שלמה המלך בתל אביב", לא הוגשה על ידי אלו המנסים להנהיג את המאבק שום הצעה אופרטיבית, וזאת כי האופרציה או הפיתרון לא מעניינים אותם אלא כיבוש השלטון בלבד.

קראתי היום בעכבר העיר, על התשעה שהמציאו את המחאה. הם הצעירים שבעוד חמש עשרה שנה יחליטו מה נכון להגיד, לקרוא ולצפות. יפי הבלורית שהלכו ללמוד תקשורת, קולנוע, עריכת וידאו ושאר מקצועות עאלק אומנותיים. אין שם סטודנטים להנדסה, לחינוך, לרפואה. מקסימום אפשר יהיה למצוא אצלם סטודנט למשפטים שנמצא במסלול הנכון למלגה מהקרן החדשה לישראל, ובעתיד הרחוק הוא יהיה שופט בישראל.

בתצרף הזה יש עוד חלק, התקשורת. שנים לא ראיתי התגייסות כזאת של התקשורת לטובת מאבק. שום שאלות קשות, שום תהיות, רק בריחה מעובדות. ריצת אמוק שקוראת לכולנו לצאת לכיכר התחריר של ביבי. ואין לי אלא להסיק שזה מה שהם רוצים. הפיכה. הבעיה היחידה שאנחנו לא רוצים הפיכה. ביבי רחוק מלהיות מושלם, התפיסה החברתית שלו שונה לגמרי משלי. אבל הפיכה? יש בטחון, האבטלה יחסית נמוכה, חתמו על הסכם עם המורים, המשט השני נמוג בערפל. המצב רחוק מלהיות מושלם, אבל הפיכה?

המחאה חשובה, כי הבעיה אמיתית. ואם הייתי חושב שהמחאה הזאת תוביל לשינוי חברתי, הייתי מצטרף. אבל השינוי היחיד שיקרה זה שבעלי ההון, השמאל הישן והרע שמעולם לא ספר אותנו יחזור לשלטון.

ואגב, בפתרון הבעיה אינני מתכוון לבעייתה של דפני: מציאת דירה במשולש דיזנגוף-בן יהודה, אלא מקומות עבודה, הזדמנויות ודירות בגליל, בנגב ובאריאל – כאלה שיספקו פיתרון לצרתם המשותפת של עם ישראל ומדינת ישראל, ויאפשרו לאותם זוגות צעירים חרוצים המתכננים את חייהם היצרניים בארצנו להגיע לבית משלהם.

אז כשאתם רואים את האוהל הקרוב למקום מגוריכם, מריחים את עשן הסטלה, וקוראים על כיכר תחריר של ביבי. רק תדעו שאף אחד שם לא רוצה באמת לעזור לכם. זה בסך הכול התקשורת הישראלית והשמאל האנרכיסטי שמנסים לקשקש שוב בכלב.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

וכמה חבל שהשמאל החברתי (שהוא חלק נורמלי ונדרש בכל מערכת פוליטית של כל מדינה) "נחטף" בישראל על ידי שמאל רדיקלי , אליטה מטעם עצמו שעוין את הציבור.

ועדת החקירה נגד ארגוני השמאל הקיצוני מיותרת. מה כבר יש פה לחקור? יש עובדות. במדינת ישראל יש מגזר שלישי עצום בהקיפו המגלגל מאות מיליוני דולרים ומשלם משכורות על מנת להשפיע על הפוליטיקה הפנימית. על הממשלה והכנסת יש ביקורת, על המגזר הזה שמשפיע לא פחות מהם אין שום בקרה או ביקורת, הם לא נדרשים לשקיפות ולא נותנים דין וחשבון לאיש. בכל פעם שמישהו מנסה לערוך רגולציה בהתנהלותם הם משתמשים בעיתונאים כדי להפוך אותו למוסוליני שני. אם דובר צה"ל יגיב על התרחשות בבלעין ויטעה לגבי פרט קטן הארגונים האלה יגנו אותו - לא רק בישראל אלא בכל העולם. אבל לבצלם מותר לסלף עובדות ולבשל קלטות ולהגיש לתקשורת שתשדר בלי בקרה ואף אחד לא יכול לבוא אליהם בטענות.


אין צורך לחקור דבר, מה שהיה היה.חייבם לחוקק חוקים שיבהירו במה מותר לעמותות לעסוק ובמה אסור, איזה מימון מותר להם לקבל ואיזה אסור. מה כללי הדיווח שחלים עליהם ומי מבקר את פעולתם. אני רוצה שראש הממשלה יגיד מה בכוונתו לעשות בנדון.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

היום, בחדשות 10, השקיעו בגרפיקה שמראה כמה אוהלים הוקמו בערים שונות.
פה הקימו 6 אוהלים, שם הקימו 10 אוהלים וכאן הקימו כמה אוהלים (אומרים "כמה אוהלים" כי לא רוצים להגיד 2 או 3. להגיד במפורש 2 או 3 אוהלים פשוט לא יתרום לעוצמת אש המהפכה שהתקשורת רוצה ללבות בקרב הצופים).

באמת שאני לא מבין מה בחירות היו נותנות לתקשורת.

במישור הלאומי, לימין יש דרך והדרך הזו אומרת שאנחנו מוכנים לנהל משא ומתן ולהגיע להסדר אבל שההסדר לא יהווה פלטפורמה לסכנה קיומית לישראל. זה אומר גבולות ברי הגנה, נוכחות בבקעת הירדן, פתרון ל"פליטים" הפלסטינים רק בתוך הישות העתידית שתוקם, הישות תהיה מפורזת ואי מוכנות לריצה מהירה להסכם מהיר אלא התקדמות שקולה וחתירה להסכם שיהיה כמה שיותר בטוח לנו ושיחזיק מעמד (כי מה הטעם לרוץ להסכם שלא יהיה שווה את הנייר שיהיה כתוב עליו?).

לשמאל לעומת זאת אין שום דרך. כל ראש ממשלה מהשמאל מאז רבין עושה תחרות אם זה שהיה לפניו והרעיון של התחרות הוא מי יציע לפלסטינים יותר כדי שיסכימו לסגור עניין.

ברמה הלאומית הימין מנצח את השמאל.

הבעיה היא שבזירה הפנימית יש תחושה שהימין כושל. יש תחושה שהשמאל יותר אנושי ביחס שלו לציבור הרחב בעוד שהימין לא מסוגל להתנתק מהכיס של האזרח. תחושה כזו שהימין מכור לכסף שלנו ומתקשה להיפרד ממנו.

מתקשים להפרד מהכסף שלהם..

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

הייתי אומר שאם צריך לכמת את זה באחוזים, התקשורת גורמת ל-90% מה"תחושה" הזו שדיברת עליה.
הפתרון? להקים ערוץ טלויזיה שהוא לא בניצוח השמאל הקיצוני. תאמין לי, שהרוב המוחלט בעם יעדיף לראות אותו, ואם גם יתמקדו בו בתכנים נורמלים (קרי, כמעט ללא סדרות "ריאליטי") וחדשות שיוגשו בצורה מאוזנת - אז הוא יפיל את אחוזי הצפיה של ערוץ 2 וערוץ 10 לשפל שלא היה כדוגמתו.
זה יהיה ממש הארמגדון של ערוץ 2 ו-10, וגם מן הסתם יוביל - בסופו של תהליך - לטלויזיה הרבה יותר מאוזנת בכללי כי ערוץ 2 ו-10 יהיו חייבים להתיישר עם הקו של הערוץ החדש.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

נשמע טוב אבל איך מולידים דבר כזה? אם זו תהיה יוזמה של פוליטיקאים אז יגידו שהשלטון מקים לעצמו שופר שיעביר את המסרים שלו ויקדם את האג'נדה שלו.

אלא אפשר בעזרת יוזמה של אנשי עסקים - כמו שלדון אדלסון (מי שעומד מאחורי "ישראל היום") - ואולי אפילו שוב פעם בעזרתו. אני בטוח לחלוטין שהערוץ יהיה רווחי מאוד ובמהירות.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

שלא יתפלא שכל המשאבים הולכים לפיתוח הגדה.

אני חושב שזה די קשור לפה, עניין הצביעות ואי אמירת האמת. ראו מי מדבר על מצפון עיתונאי

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000666041

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

לשיטתי, היא בהחלט חלק מהמאפיה הזאת.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

היא חלק מכל השיטה, שהיא ודומיה לא יטיפו לאף אחד!
איפה הם היו כשכל ממשלות הליכוד-עבודה-קדימה בדור האחרון דירדרו את שכבת הביניים מבחינה כלכלית?
הם סיממו וטימטמו את הציבור עם עוד ריאליטי ועוד ייח"צון של קוקטייל עם בעלי ממון, סלבס לרגע, פוליטיקאים בשקל ושאר ירקות.
עוד אחת מסוכני הטימטום - מסממים את הציבור ומראים לו עושר וכוכבים כדי שלא יקלוט שהוא נשאר רק עם אבק ופירורים.

בכלל, רוב "כהני השמאל דה-לה-שמאטע", נהנים מהשיטה, אחרת איפה הם היו בכל השנים האחרונות? (שאלה רטורית, אין צורך להשיב)
הפעם היחידה שהם עוד היו יוצאים לכיכר זה ביום השנה לרצח רבין - פעם בשנה הם היו משתעשעים בפסטיבל רבין וחוזרים למגדלי השן.
גם פסטיבל רבין לא היה ממש עממי ואותנטי, גם שם היו אוכלוסיות מודרות - עובדה שאף פעם לא התחברתי לזה.

אז כשיש פתאום סיבה לתקוף את הממשלה, אז יאללה - והם אפילו לא התכוונו....
היום זה דיור, אתמול זה קוטג', מחר זה חשמל - לא חשוב, נעלה על הגל.

ההתרעמות של הרבה מאוד מהם על המצב פשוט מסריחה מציניות - תחסכו מעצמכם ומאיתנו לפחות את הבושה.

לפחות אלדד יניב הכה על חטא, אבל עוד מוקדם מדי לתת עליו את הדעת, לפני זה יש לו הרבה מה להוכיח אם הוא רוצה שיתנו בו אמון.

עריכה: עכשיו גם ראיתי את הטור של יאיר לפיד
עוד סוכן טימטום שמנסה ברטוריקה לוחמנית כאילו לרכב על הגל,
הוא חלק מהשיטה ותמיד יהיה,
עוד אחד שמבטיח כלום וישאיר את השיטה והמצב על כנם, רק שהפרזנטור יוחלף,
אותה גברת בשינוי אדרת.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

אתה לא מדייק,

טומי לפיד הוא המנהיג הדגול והנשיא הנצחי של הפועלים,
יאיר לפיד הוא המנהיג האהוב של הפועלים,
שרי אריסון היא המזכ"לית של הפוליטבריו של הפועלים,
ודני דנקנר הוא קומיסר עממי לניהול האוצר הסוציאליסטי של הפועלים והאיכרים (רק שהוא הסתבך במתן אישור להעברת 3 פרות לקולחוז של בן אחותו ורישום כוזב במסמכי קומיסריון - ועל כן נאלץ לעבור לבית הבראה בסיביר)

ורני רהב הוא הממונה על ""מטה הדוברות"" שליד משרד ""ההסברה"".

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

אגב, מישהו מ"שוכני האוהלים" חשב על ההשפעה שתהיה לנסיגה מיהודה ושומרון וגירוש תושביהם היהודים על מחירי הנדל"ן?
אני חושב שעוד יתגעגעו לימים שבהם "הכסף הלך להתנחלויות"...

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

או יותר טוב מזה- מה יגידו על תוכניות בניה נרחבות במעלה אדומים כתשובה להתייקרות המחיר בירושלים? מה יגידו על הרחבת הבניה בדרום השרון מעבר לקו הירוק, מרחק די קרוב לגוש דן.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

פעילי "ישראל שלי" מתכוונים לחלק פלאיירים עם הפתרון שלהם לבעיית הדיור

לצפייה במקור באתר Facebook, לחצו כאן.

מעניין אם גם הפעם יביאו לעצרת סודנים. כידוע, מאה אלף סודנים ואריתראים באזור המרכז עשו פלאים להורדת הביקוש לדירות.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”