כותרת מוזרה, אני יודע...
בכל אופן, הנה הטרגדיה שלי, ומאחר ואין לי ניסיון מיוחד ביחסים, אשמח אם תוכלו לייעץ לי.
אני חייל בצבא, והכרתי מישהי בבסיס, ויש לנו חיבור לא רע. מה הכוונה? שום דבר רומנטי כרגע, אבל אנחנו "משדרים על אותו גל" - נהנים ביחד, מבלים ביחד הרבה זמן בבסיס, מדברים אל תוך הלילה... דברים כאלה.
עכשיו, אני לא יודע מה זו אהבה או מילים גדולות כאלה. אני יודע שאני נמשך אליה מאוד, ואשמח מאוד להתקדם עם הקשר הזה הלאה, ולהציע לה לצאת ביחד גם באזרחות ומי יודע לאן זה ילך משם.
איפה הבעיה?
אין בעיה של בטחון עצמי, זה לא שאני משתפן.
אני פשוט חושש לאבד את מה שכבר יש בינינו. למה הכוונה?
היא בחורה שלוקחת קשרים מאוד ברצינות (היא רמזה לי שהיה לה כבר קשר לא מוצלח בעבר) ואני פוחד שאם היא לא בקטע שלי, ואני אנסה למשוך אותה לכיוון הרומנטי יותר, היא תתרחק ממני (לא מתוך רוע, נראה לי, אלא מתוך רצון לא לפגוע בי ולעורר בי תקוות שווא), וכך נאבד גם את הידידות שיש לנו עכשיו.

מה אתם חושבים שאני צריך לעשות?
אם נניח באמת זה לא ילך, האם אפשר להישאר חברים קרובים (ברמה של לדבר לבד בפינה שקטה בבסיס אל תוך הלילה) בלי שזה יראה מוזר לשני הצדדים? האם יש סיכוי שהיא באמת לא תרגיש אי נוחות כשהיא יודעת איזה רגשות היא מעוררת בי?

בעיה...
אשמח לכל ייעוץ.

תאזור אומץ ותתחיל איתה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Benjamin Willard תאזור אומץ ותתחיל איתה.

+1
אין לך מה להפסיד, אם לא תעשה צעד היא לא תיהיה שלך אף פעם.

אתם משרתים בבסיס פתוח או סגור?
אם בסיס סגור אז יכולה להיות קצת בעיה
מנסיון-אם אתם מחליטים ללכת על זה אתם דבוקים אחד לשני כמעט 24 שעות ביממה
עם הזמן יכול להיות שתרגישו שזה מעיק וזה יכול לפגוע (בנוסף לפגיעה אפשרית בקשרים עם החברים שלכם כי במקום לראות אותם כשאתם סופסוף חוזרים הביתה,אז תעדיפו להמשיך להיות יחד)

בבסיס סגור, וזו בדיוק הבעיה...
ולגבי המגיבים למעלה - הבעיה היא ממש לא האומץ שלי, כמו שכתבתי, אלא הפחד לאבד את מה שכבר יש.
אני לא יודע... תחושת הבטן שלי כרגע רומזת לי שלא כל כך כדאי.
תודה על התגובות, ואשמח לשמוע דעות נוספות.

אם יש משו שלמדתי בחיים האלה זה שלא לקחת סיכונים = לא לחיות.