טוב, נראה לי, לכבוד חילופי ההנהלה וכדי לעשות כבוד לדלתא איש הפנטזיה, נעשה פה איזה סקר קטן....

אז קודם כל, מה הרעיון?

חלק ניכר מקסמה של הפנטזיה מגיע מהקסם - היכולת לעשות דברים שלא רק שאינם אפשריים היום אלא שהם כנראה לחלוטין לא מציאותיים ולא יהיה כך אי פעם, זאת בניגוד למדע בידיוני, שהוא, כפי שכתב סילברברג (ולא קלארק) הקדמה למדע עובדתי.
לאורך ההיסטוריה קמו ועלו מכשפים וקוסמים גדולים ומדהימים. בין גנדלף למרלין, רייסטלין להארי פוטר אפשר למצוא כל כך הרבה קסם עוצר נשימה... ואפילו לא נגענו עוד בקצה הקצה של הרשימה...

אם כן, הגיע הזמן לקבוע אחת ולתמיד - מי הקוסם הגדול ביותר. שימו לב שלא בהכרח מדובר במי שהיה רב העוצמה ביותר (כיוון שאת זה יהיה קשה לקבוע) אלא מי הכי תפס אתכם, הכי משך אתכם... מי אתם הייתם רוצים להיות?

אז מה עושים? נרשמים. לא, לא את עצמכם אלא את הקוסמים החביבים עליכם (וכן, אפשר לרשום יותר מאחד). עם סגירת הרשימה, בעזרת מכבש לחצים (בדמות מרק כרוב כבוש) אשכנע את המנהלים לעשות סקר שבו יוכלו כל באי הפורום הרשומים בו ולהם יותר מ10 הודעות להצביע עבור הקוסם הכי גדול לדעתם...

אז יאללה להתחיל לרשום

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

ואלו הקוסמים שאני רושם, לשם הההתחלה:

1) מרלין (סיפורי השולחן העגול) - מרלין מאוואלון, המנטור המסתורי-משהו של המלך ארתור, הארכיטיפוס של קוסם הפנטזיה. איש זקן, מסתורי שכוחו רב.

2) רייסטלין מאז'ר (רומח הדרקון) - המג חלוש הגוף, בעל הנשימה השורקנית והשיעול הנורא, שכוחו עמד לו לנסוע בזמן, לראות את העבר וההווה, ואף לקרוא תגר (ולנצח) על האלים...

3) מרלין נסיך התוהו (אמבר) - הבן של קורווין נסיך אמבר, שבניגוד לרבים אחרים דווקא לא חלשלוש. אבל מה, כשאין חרב והחתיכת חבל שעל מרפקו כושלת (וכן, גם זה קורה), הוא יודע לא רק להטיל לחשים - אלא לעשות זאת עם סגנון. מרלין, שמותיר את יריביו בערימת פרחים (ומספיק זבל אורגני בשביל לדשן את כולם) בהחלט ראוי למקום פה

4) אלפרד (מחזור שער המוות) - קוסם הנחש או לא? נכון שהוא מקריח, חלשלוש, מעצבן ומתעלף כל הזמן... אבל תודו שלהפוך לדרקון זה טריק די מוצלח...

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

הייתי מוסיף את סתם-רוח מעולם הדיסק, נלחם בענקים, מכשפים ושדים, ידע את אחד הכישופים החזקים בעולם, בת לוויה בלתי רגילה (תיבה רבת רגליים), וכמובן גם פרופסור לגיאוגרפיה אכזרית ובלתי רגילה.

עריכה: ושאלה, האם חייב להיות מהספרות? או שאפשר גם מהקולנוע/טלוויזיה, משחקי מחשב, וכו'...

Simony's eyes gleamed with the gleam of a man who had seen
the future and found it covered with armour plating

"באחת ידו עושה במלאכה, ואחת מחזקת השלח"

מאחר והפנטזיה איננה מוגבלת לסיפורת בלבד, אני לא רואה סיבה להגביל את הבחירה לספרים בלבד...

מה שכן, דומני שרצוי לוותר על כל מיני אלים ובני אלים (כן, חברים, פיזבן איננו בחירה הוגנת, עם או בלי כדור האש שלו)

ולגבי סתם-רוח, לא לשכוח שמדובר בקוסם שהסתובב עם כהן הברברי, פגש את מוות פעמים רבות (ומוות כנראה די מחבב אותו שכן הוא רודף אחריו בלהט) והוא קוסם כל כך גדול עד כי ביבשת הזהובה יש לו מעריצים והוא לא סתם קוסם אלא קווסם, לפחות לפי כובעו

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

או, נזכרתי בעוד אחד:

בלגראת' (סדרת בלגריאד של דיויד אדינגס) - ראשון המכשפים בעולם, בן אלפי שנים וקשור באופן ישיר, עקיף, בין-צאצאי ובלתי-אמצעי בערך לכל אירוע גדול שקרה. מסתובב בעולם במסווה של נווד זקן, עם תיאבון גדול לבירה ונשים צעירות (לא ממש משנה כי הוא בן כמה אלפי שנים) עד שהוא חוטף על הראש מבתו - קוסמת גדולה אף היא שנולדה לו מאשתו הזאבה (היא הפכה לאנושית קודם לא לדאוג)

Simony's eyes gleamed with the gleam of a man who had seen
the future and found it covered with armour plating

"באחת ידו עושה במלאכה, ואחת מחזקת השלח"

את רומח הדרקון קראתי כשהייתי בתיכון, עד היום שמורה לי פינה אפלה בלב למכשף הדפוק והמטורף הזה. זכור לי גם קטע שהוא דפק את אח שלו, או משהו כזה - מישהו מאנשי הפנטזיה יכול להזכיר?

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

אני לא זוכר ספציפית (וואו כמה זמן לא קראתי את רומח הדרקון), אבל לפי דעתי היו כמה פעמים,
בסדרה המקורית אני חושב שהייתה פעם שאחיו ניסה להסתנן למבצר של הרעים ורייסטלין פחות או יותר הסגיר אותם.
והיתה כמובן את הטרילוגיה של האחים וכל הקטע של להשתלט על היקום כשהוא ניצל וזרק את הכוהנת בשאול או משהו כזה.

Simony's eyes gleamed with the gleam of a man who had seen
the future and found it covered with armour plating

"באחת ידו עושה במלאכה, ואחת מחזקת השלח"

מה רייסטלין לא עשה לאחיו התאום קרמון?

אז ככה, רייסטלין (מתוך קנאה) הרג את קרמון (קרמון עצמו היה אשלייה אבל בעת שהרג אותו, רייסטלין לא ידע זאת), הוא השאיר את קרמון (ושאר החבורה למות על הספינה הנופלת אל המערבולת התמידית שמעל עישתר.... וזה עוד לפני שהוא הרג את גנוש, הגנום האומלל שהציל את גדילן קוץ-רגל...

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים