01-07-2011, 17:00
|
|
|
חבר מתאריך: 22.07.07
הודעות: 4
|
|
שלום
היי אני חדשה פה. קוראים לי מאור וכן, אני בת.
רציתי לפרסם קטע שכתבתי לא ממזמן, מין סיפור קצר.
אני מצטערת מראש אם אני עוברת על איזשהו חוק בפורום.
ככה זה כשחיים בתוך קופסא
כל בוקר אני הולכת לבית הספר בדיוק באותה שעה, לאותה תחנת האוטובוס שממוקמת על הכביש הראשי. ובכל פעם, בכל בוקר, יש פקק שגורם לאנשים בתוך הג'יפים היוקרתיים שלהם או סתם טרנטות בשקל תשעים להתעצבן.
רובם נראים ממורמרים ועייפים לעוד יום שיגרתי בתוך קופסת משרד קטנה.
ורוב רובם בוודאי גם מקלידים להם במקלדת הקטנה שלהם מול המחשב המטונף שלהם, שבוודאי יש אלף כמוהם, וסביר להניח שהם גם יודעים את זה.
הייתי רוצה להיעלם מתחנת האוטובוס שבה מידי פעם יש עוזרות בית, שרק מחכות לאוטובוס שיוביל אותן לביתם של אותם האנשים, שיושבים ממש ברגע זה בתוך הפקק, בג'יפ ב.מ.וו היוקרתי שלהם. כן. הייתי רוצה להיעלם, סתם ככה. פשוט להיעלם.
כי זה מה שמוביל אותי לשיגרה הארורה הזו. האוטובוס הזה, שמסיע כל בוקר את אותם האנשים לחיים היומיומיים האלה שלהם.
הנהג הממורמר הזה ששותה את הקפה שלו תוך כדי הנסיעה כי אין מצב שהוא יספיק את הכול ביחד.
כי הוא חייב לקום ב4 בבוקר לפחות. אם הוא רוצה לנסוע בשקט בלי ליפול על נוסעים ארורים שיתלוננו בלי סוף למה הוא מאחר בחצי דקה. ועכשיו בגללו הם יאחרו לעבודה המזופת שלהם והם לא יקבלו את הקידום באגורה שהובטח להם.
ותוך כדי ניבול פה ממורמר כי נשפך לו קצת קפה שחור מר על המדים, הוא "מברך" לשלום אנשים שבוודאי כבר מכיר, כי הם עולים על אותו קו, כל בוקר, בדרך לעבודה או לבית הספר, בדיוק כמוני או כמוכם.
כן, לכל אחד יש את השגרה שלו. אפילו שזה מרגיז לא מעט אנשים שחיים בפלנטה הדפוקה הזו. כי זה הקטע, אנחנו אף פעם לא מרוצים מהשגרה המזורגגת שלנו.
כי היא בדיוק אותו הדבר, כמו כל יום.
בלי חידושים, בלי הפתעות, אותו יום. בדיוק כמו אתמול, בדיוק כמו מחר.
אבל אין מה לעשות, כי אלה החיים. ותמיד יהיו את האנשים שיתלוננו על נהג אוטובוס עם קפה שחור מר שנשפך על המדים המזופתים שלו. והם יצקצקו לעצמם, למה הוא מאחר בחצי דקה, כי עכשיו השגרה תאחר, בחצי דקה, בדיוק.
מצטערת אם זה ארוך מידי...
_____________________________________
"מה שמלהיב אותי באמת זה ספר שכשאתה גומר לקרוא אותו, היית רוצה שהסופר שכתב אותו יהיה חבר טוב שלך, שאתה יכול לתת לו צלצול בכל פעם שמתחשק לך." ג'.ד. סלינג'ר, התפסן בשדה השיפון
|