06-05-2011, 01:14
|
|
|
חבר מתאריך: 13.11.04
הודעות: 16,823
|
|
GREY WOLF
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי Taurus84 שמתחילה ב "שמא נראה דגם שלישי של "נחשון", מלבד "שביט" ו"עיטם"?"
לא מערכת JSTARS ישראלית אבל בכל זאת פרויקט ניסיוני אמנם אנונימי למדי ועדיין בעל הקשר ישראלי מסוים ועל כן שווה אזכור באשכול זה.
כזכור מכ"ם ה APG-76 פותח בשנות ה-80 על ידי חברת נורדן האמריקנית על פי דרישה מפורטת של חיל האויר הישראלי כרכיב מפתח בפרויקט שדרוג מטוס הקורנס ל "קורנס 2000" (או "חזיז ורעם" כפי שכונה הפרויקט בעת השקתו לפני יותר מ 30 שנה). מכ"ם SAR מתקדם זה (מכל הבחינות) פותח על פי אפיון שאפתני וסבל מבעיות ילדות רבות לאורך הפיתוח כולו שבאו לביטוי בין היתר בפיגורים בלוחות הזמנים, בבעיות אינטגרציה עם מערכות אחרות במטוס, בפער ביצועים מול הנדרש, בהתייקרות בעלויות ובעימותים בין ח"א והיצרן כולל ירידה לפסים המשפטיים. בסופו של דבר התוצר היה מוצלח למדי אבל בגלל האיחורים הרבים (לא כולם בהכרח קשורים במכ"ם) המטוס הוכרז כמבצעי בחיל רק באמצע 1990 (עשור שלם אחרי התנעת הפרויקט) ומשך והיקף שירותו בח"א היו מצומצמים יחסית לתכנון המקורי, לציפיות הגבוהות ממנו ולהשקעה העצומה שבוצעה, בעיקר עקב הזמן הרב שחלף (והפך אותו לפחות רלוונטי) וקליטת מטוסים מתקדמים ממנו.
נורדן עצמה נקלעה לקשיים פיננסיים בתחילת שנות ה-90, גם בעקבות הפרויקט הנ"ל (שתומחר לא נכון והסב לחברה הפסדים) וגם בגלל הקיטון הכללי בביקושים למוצריה ושירותיה עם תום המלחמה הקרה והקיצוץ בתקציב הבטחון האמריקני, כולל ביטול פרויקטי דגל דוגמת ה A-12 וה A-6F, שמכ"ם ה APG-76 הוצע עבורם. חברת האם שלה UNITED TECH מכרה אותה לווסטינגהוז (אחת המתחרות העיקריות של נורדן בשוק האלקטרוניה הצבאית) שמיזגה אותה אל תוך החטיבה הצבאית שלה. אולם גם מהלך זה לא החזיק מים ותוך שנים ספורות מכרה ווסטינגהאוז את החטיבה הבעייתית לנותרופ-גרומן הענקית, שם היא קיימת עצם היום הזה.
נחזור אל תחילת שנות ה-90 כאמור נורדן ביקשה למנף את המכ"ם החדש והמתקדם, בו השקיעה רבות, אל מול לקוחות פוטנציאלים נוספים. הימים ימי קליטת מערכת ה JSTARS התלת זרועית, היקרה והמתקדמת בחיל האויר האמריקני, שגם בה כזכור הייתה לנורדן דריסת רגל משמעותית. לאור הצלחתה וחשיבותה לניהול המערכה הקרקעית המודרנית (כולל כזכור פיילוט מזורז אך מוצלח במלחמת המפרץ השנייה) החליט הצי האמריקני לבחון פתרונות שונים למערכת מקומית ברמת ה CARRIER BATTLE GROUP תחת הכינוי הלא רשמי SEA-STARS. אחד המענים לצורך זה היה פרויקט GREY WOLF, במסגרתו הותקן מכ"ם הנורדן (ויתר המכשור הנדרש עבורו) בתוך פוד מטען סטנדרטי (למעט חרטום הפוד שהוסב לזה של פנטום!) של מטוס הויקינג הורסטילי. המכ"ם שורשר למערכות הניווט, התקשורת המאובטחת וה GPS של המטוס ובכך אפשר למפעילים שישבו בבטן המטוס לבנות תמונת קרב מלאה ודינמית (בדגש על Ground MTI כולל זיהוי, מעקב אחר וטיווח מטרות נעות מסוגים שונים) ולהעבירו בזמן אמת למקבלי ההחלטות והמתכננים שבחדרי המבצעים שבנושאת המטוסים בעזרת עורק תקשורת מאובטח.
מטוס בודד ויקינג בודד הוסב לשמש כמדגים טכנולוגיות של GREY WOLF, כולל מתקון עבור המפעילים ושדרוגים נדרשים נוספים, ואף עבר מספר ידיים בצי במהלך 1993-1994 כולל לפחות 3 טייסות שונות שהפעילו אותו לפרקי זמן קצרים מסיפון נושאות המטוסים עליהן הוצבו. למרות הצלחתו היחסית של הניסוי ושביעות הרצון הרבה ממנו, לא הוקצו עבורו תקציבי רכש בצי, בין היתר עקב התנגדות עזה מצד חא"א והפנטגון למערכת שעלולה "לסכן" את את יוקרת פרויקט האב שלהם ותעדופים פנימיים של הצי, שביקש להתמקד ב ES-3A SHADOW, שנכנס אף הוא לשירות באותם הימים והיה חיוני לא פחות (למרות שבסופו של דבר יצא משירות בתוך שנים ספורות). המדגים הטכנולוגי פורק וחזר אל המחסן והמכ"ם הוחזר אל נורדן, שעבורה כשלון הפרויקט היה עוד מכה לא קטנה מאחר ושאפה למכור כ 20 פודים עבור טייסות הויקינג ואז ומשם למנף גם לגורמים רלוונטים נוספים כמו מטוסי משמר החופים האמריקני המחפשים אחר כלי רכב של מבריחים גבול וסמים וכו'.
|