לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ●●● ברוכים הבאים אל פורום צבא וביטחון ●●● לפני הכתיבה בפורום חובה לקרוא את דבר המנהל ●●● עקבו אחרינו! ●●● חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > צבא ובטחון
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
האשכול נעול
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 03-06-2011, 22:08
  nec_000 nec_000 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 18.05.07
הודעות: 1,200
צבאי כמה הבטחון עולה לנו

אז כמה הבטחון באמת עולה לכל אחת ואחד מאתנו ?

קל מאד להתבונן על המספר 80 מיליארד ש"ח בשנה, שמהווים כ- 10% מהתוצר של
מדינת ישראל
.

(הסבר: כ- 60 מיליארד ש"ח למשרד הביטחון ועוד כ- 20 מיליארד ש"ח לפרויקט
הגרעין, המוסד והשב"כ, שאינם נכללים במסגרת תקציב הביטחון).


המספרים נראים יפה, משהו עגול ומרשים, מקנים תחושת בטחון.

יש האומרים שסכום זה מוגזם, וכי עברנו הרחק מזמן את רף 4 האחוזים מתוך התוצר
שמהווים את הרף הסביר והמקובל להוצאה כוללת על בטחון במדינות המערב המתוקנות.


ומנגד מהלכים עלינו אימה תמידית כל אותם אנשי בטחון שבשלהם מפמפמים את
המנטרה: "אנו חיים באזור מסוכן ואם צריך להוציא סכום שכזה אז צריך
". "כמה
שיעלה הבטחון, שיעלה".
"לבטחון אין מחיר"...

אז בואו פעם אחת ולתמיד נראה לכל אחת ואחד מכם, כמה הבטחון הקדוש באמת עולה
לכיס שלכם
. כשהמספרים נכנסים לחשבוניה ומתחילים להתחלק על כיסו של כל אחד
מאיתנו, הדברים מתחילים לקבל פרופורציות (די מבהילות אפילו):


במדינת ישראל יש כ- 3 מיליון משרות (סדר גודל). קרי, יש כ- 3 מיליון אנשים שעובדים
ומקבלים משכורת בסוף החודש
.

80 מיליארד ש"ח לחלק ל- 3 מיליון אנשים, מניב מספר מאד מרשים: כ- 26,600 ש"ח
לשנה סדר גודל לכל
אדם עובד. או במילים אחרות, כ- 2,200 ₪ לחודש בממוצע סדר גודל.

הווה אומר, שאם אתה אדם שמשתכר בממוצע המשק (משכורת ממוצעת בישראל
עומדת על כ- 8,000
ש"ח ברוטו) חלקך בנטל עומד על כ- 2,200 ש"ח בחודש לטובת בטחון המדינה.

כלומר: אילו לא היה בטחון כלל, היו נשארים לאדם זה עוד 2,200 ₪ נטו בכיס – זאת על
מנת להעמיד את העניין בפרופורציה המתאימה.


עכשיו: אם אתה משתכר יותר מהממוצע במשק, כמובן שחלקך גבוה יותר מ- 2,200
ש"ח, ואם אתה משכר פחות מהממוצע במשק, אזי חלקך נמוך מכך
.

היות והמיסוי בישראל פרוגרסיבי מאד, ככל שאדם משתכר יותר, הרי שחלקו בנטל
הולך וגדל באופן א-לינארי
.
דוגמא: אדם שמשכר פי שניים מהממוצע במשק, כ- 16,000 ש"ח ברוטו בחודש, חלקו
איננו פעמיים מאותם 2200 ש"ח לחודש, אלא יותר מפעמיים. קרי: יותר מ- 4400 ש"ח.
ברשותכם לא נכנס כרגע לתחשיבי מס מדויקים, שכן העסק מורכב והכי חשוב,
שהרציונאל המוצג לפניכם כבר די ברור.



סיכום
אני שואל את כל אחת ואחד מכם אזרחי המדינה שנוטלים חלק בנטל:
לאחר שהחישוב הוצג לפניכם ואתם מתחילים סוף סוף להפנים את המשמעות, של כמה
באמת עולה לכל אחד מכם הביטחון, או בעצם כמה כסף מדי חודש אתם משאירים בשורת המס
ולא לוקחים אתכם בנטו, האם אתם
עדיין ששים אלי קרב להשאיר סדר גודל הוצאה
שכזה כמות שהוא ?

(נזכיר שיש המבקשים אף להגדילו, חלקם איך לא אנשים מתוך מערכת הביטחון עצמה)

לכשאתם מבינים מהי המשמעות לכיס, כל חודש, מדי חודש בחודשו, האם תהיו מוכנים
להצביע בעד קיצוץ בביטחון ?


האם מדינת ישראל, דינה כליה במידה ותקציב הביטחון הכולל שלה, יהיה נמוך מ-
10% תוצר? (נזכיר כי מרבית העולם המתוקן, אם לא כולו, נמצא הרבה פחות מאשר
הוצאה ביטחונית של 10%).

שאלה מעניינת וחשובה, שהתשובה עליה מעניינת וחשובה במידה לא פחותה.

אישית, כמי ששפר מזלו ומשתכר פי כמה מהממוצע במשק, בתוספת אשתי שאף היא משתכרת מעל
הממוצע במשק, כבר די מתחיל להימאס עלינו לשלם מדי חודש בחודשו 2-3 משכנתאות
וירטואליות נוספות מדי חודש (הערכה גסה בלבד לצורך הצגת הרציונאל) וזאת מבלי
לראות את הכסף הזה באמת בונה לנו בתים.


ושלא אובן חלילה לא נכון: ברור לכל בר דעת שאין וגם אי אפשר ללא הוצאה בטחונית
כלל, לא לשם מכוונים הדברים. אבל במידה ותקציב הביטחון הכולל היה רק מחיצת
ממה שהוא עומד עליו כיום, כ- 40 מיליארד ש"ח במקום 80, הרי שההוצאה הממוצעת
לאדם עובד בישראל היתה נחתכת פי שניים ומביאה אותו לסדרי גודל של 1,200 ₪
בחודש. גם זה הינו סכום לא פעוט, אך הרבה יותר קל ושפוי לבליעה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #2  
ישן 03-06-2011, 22:30
צלמית המשתמש של רועי AZ
  רועי AZ רועי AZ אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 26.01.05
הודעות: 13,766
אז תעזבו את הארץ...
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי nec_000 שמתחילה ב "כמה הבטחון עולה לנו"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי nec_000
אישית, כמי ששפר מזלו ומשתכר פי כמה מהממוצע במשק, בתוספת אשתי שאף היא משתכרת מעל הממוצע במשק, כבר די מתחיל להימאס עלינו לשלם מדי חודש בחודשו 2-3 משכנתאות
וירטואליות נוספות מדי חודש (הערכה גסה בלבד לצורך הצגת הרציונאל) וזאת מבלי
לראות את הכסף הזה באמת בונה לנו בתים


תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #4  
ישן 03-06-2011, 23:06
  nec_000 nec_000 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 18.05.07
הודעות: 1,200
בתגובה להודעה מספר 3 שנכתבה על ידי infected aviad שמתחילה ב "יופי, אתה משווה את ישראל מול..."

מה שונה אצלנו מכל מדינה מערבית אחרת ?
מה שונה אצלנו למשל מסינגפור ? או מדרום קוריאה ? האם אנו מאוימים פחות ?

טענת שאנו העם השנוא ביותר בהסטוריה, אך יש לא מעט עמים אחרים אשר
חיים בתחושה זהה אותה הם מעבירים מדור לדור לילדיהם.


לעניננו:
המספרים שהוצגו על ידי קודם לכם, מתייחסים לקו שבר ממוצע. זה בא לתאר באופן גס
מהו ישראלי עובד הממוצע, כדי שיובן מה הנטל שחל עליו.

הווה אומר, שמי שנמצא "באזור הממוצע הישראלי", אלו שמשתכרים כ- 8000 ש"ח
ברוטו בחודש, עליהם מושתים סדר גודל גס של 2200 ש"ח מדי חודש, אשר נגבים
מהם מכלל תשלומי המס בחלוקה כזו או אחרת:
חלק מתוך מס ההכנסה, חלק מהמע"מ, חלק ממיסי קניה, חלק ממיסי דלק, חלק ממסי
נדל"ן, חלק ממסי הון וכן הלאה וכן הלאה...

אסב את תשומת הלב, כי חלק מהמיסים אינם פרוגרסיביים, כמו גם שבעשירונים
הגבוהים ישנם לא מעט מקלטי מס שאינם עומדים לרשות העשירונים הנמוכים.

חלקם היחסי של המיסים עבור בטחון מטבע הדברים מושת גם על אפיקים שהם כן
לינאריים, או אז הנטל שמוטל על אנשים אמידים איננו כבד יותר מליארית מהאנשים
העניים בסעיפים אלו.

ככלל, הטענה שרק האמידים מחזיקים את הבטחון, או בכלליות - שרק האמידים מחזיקים
את נטל המס במדינה - הינה טענה שגויה, במיוחד לכשבוחנים את כלל הכנסות
המדינה ממיסים ולא רק ממרכיב מס ההכנסה.

קו השבר שתואר ב- 8000 ש"ח שכר חודשי ממוצע, בהובא במטרה להציג מהם פחות
או יותר "סדרי גודל המס" שכל אחד מאזרחי המדינה העובדים משלם, באם הם באזור "הממוצע הישראלי".
למשתכרים הכבדים יותר ולבעלי ההון הכבד ישנו כמובן נטל גבוה יותר, ולמשתכרים
מעט ומחזיקי מעט רכוש, יש נטל נמוך יותר.

אם רצית לטעון כי מרבית העם נופל בקבוצה "העניים והמסכנים", ולכן לא משתתפים
הם בנטל המס, חלה טעות יסודית בהערכותיך.
חלקם היחסי של האנשים שנמצאים באמצע בין שתי הקצוות, הינו החלק העיקרי של
אזרחי המדינה ואלו נוטלים לא מעט מתשלומי המס הכוללים גם אם לא ישירות
משורת מס ההכנסה שבתלוש, כי אם מסיעיפים לינאריים אחרים: כמו למשל מע"מ
ומיסי דלק.

ישנן עבודות מחקר בתחום שמראים זאת, חלקן יוצאות מהלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה או כפועל מניתוחים על הנתונים שהלשכה פרסמה,
חלקן הן עבודות מחקר שהזמינה רשות המסים בישראל.

נערך לאחרונה ע"י nec_000 בתאריך 03-06-2011 בשעה 23:22.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #5  
ישן 03-06-2011, 23:26
צלמית המשתמש של infected aviad
  משתמש זכר infected aviad infected aviad אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 16.10.06
הודעות: 6,922
בתגובה להודעה מספר 4 שנכתבה על ידי nec_000 שמתחילה ב "מה שונה אצלנו מכל מדינה..."

1.אשמח אם תביא לי שם של עם שעבר שואה, פרעות, אינקוויזציה, ושאר מעשי הטבח בסדר גודל שנעשו ביהודים. עכשיו, גם תביא את המדינה של אותו העם שחיה בשכונה של מדינות רבות שקוראות כל יום להשמדתה ומשקיעות כספים רבים בצבאות שלהן.
2.אתה באמת לא רואה את ההבדל בין ישראל למדינות אירופה או אמריקה? אתה מזכיר את סינגפור, אבל למדינה הזאת 4.5% מהתל"ג מופנים לבטחון למרות שמאז הקמתה היא לא אוימה על-ידי גורמים חיצוניים. בנוסף לכך, סינגפור הצליחה להפוך למעצמה כלכלית וליצור קשרי מסחר עם שכנותיה, מה שמונע מהן לתקוף אותה.
3.לא טענתי שרק העשירים מחזיקים את המדינה. אבל כן מדובר בצורה לא נכונה לנסות לחשב את זה בצורה יבשה של ממוצע כמו שחישבת.

נערך לאחרונה ע"י infected aviad בתאריך 03-06-2011 בשעה 23:34.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #6  
ישן 03-06-2011, 23:53
  nec_000 nec_000 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 18.05.07
הודעות: 1,200
בתגובה להודעה מספר 5 שנכתבה על ידי infected aviad שמתחילה ב "1.אשמח אם תביא לי שם של עם..."

1. אשמח אם תביא לי שם של עם שעבר שואה (הארמנים).
עכשיו, גם תביא את המדינה של אותו העם שחיה בשכונה של מדינות רבות שקוראות כל יום להשמדתה ומשקיעות כספים רבים בצבאות שלהן (דרום קוריאה).

האם לא העלת בדעתך, שאחת הסיבות שהשכנים של ישראל משקיעות "הרבה על
בטחון" נובעת לא אחרת משום שישראל משקיע הרבה בבטחון ?
ישנה תופעה ידוע והיא, שברגע שמדינה אחת פותחת במירוץ חימוש, היא סוחבת איתה
את כל האיזור למירוץ חימוש.
קרי: להשקעה העודפת בבטחון ישנה השפעה הרת אסון על מי שיוזם אותה, בבחינת: לא הגדלת את ההוצאה הבטחונית, חסכת את הצורך הזה מיריבך.
כלומר: המשך הגדלת ההוצאה הבטחונית מצד ישראל יוצר מעגל היזון חוזר שבתורו
מרע את המצב, בכך שאויבותיה נאלצות להגרר גם הן להוצאות בטחוניות גדולות יותר
על מנת שלא תשארנה מאחור - וכך לצערנו חוזר חלילה.



2. אתה מזכיר את סינגפור, אבל למדינה הזאת 4.5% מהתל"ג מופנים לבטחון למרות שמאז הקמתה היא לא אוימה על-ידי גורמים חיצוניים.

סנגפור דווקא מאד מאוימת, במיוחד בהתייחס לנתוניה הגאוגראפיים,
ולמרות זאת היא השכילה שלא להוציא יותר מ 4 אחוז על בטחון.
אתה יודע למה תכנון זה הביא את סנגפור: למצב בו הצמיחה שלה היתה טובה לעין
שיעור מאשר בישראל, ולכן התוצר שם לנפש כפול מאשר אצלנו.
קרי: יש תמורה בעד אי ההשקעה בבטחון והסתת המשאבים שנחסכו לאפיקים
אחרים - צמיחה למשל.
באמצעות צמיחה עודפת, ניתן ביום מן הימים לכשהמצב דורש זאת,
להשקיע באופן מודגש בבטחון אד-הוק וביתר קלות, שכן המשק החזק יותר
כלכלית מאפשר זאת.

נערך לאחרונה ע"י nec_000 בתאריך 04-06-2011 בשעה 00:20.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #7  
ישן 04-06-2011, 01:21
צלמית המשתמש של infected aviad
  משתמש זכר infected aviad infected aviad אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 16.10.06
הודעות: 6,922
בתגובה להודעה מספר 6 שנכתבה על ידי nec_000 שמתחילה ב "1. אשמח אם תביא לי שם של עם..."

1.או יופי, הורדת חצי מהמשפט הראשון שלי. אולי מיליון וחצי אמרנים נטבחו במלחמת העולם הראשונה, אך זה לא משתווה למה שהעם שלנו עבר. בנוסף לכך, הארמנים לא מוקפים במאות מיליוני אויבים קיצוניים שרוצים להשמידם.
2.אולי אנחנו הצתנו את מירוץ החימוש, ואולי בעצם האויבים שלנו הציתו אותו? מה שבטוח, הם קיצוניים בעמדותיהם וקוראים להשמדתנו, ניראה לך שאם אנחנו נקצץ בתקציב אז גם הם?
3.סינגפור קנה מאד והייתה בהתחלה מתיחות בינה לבין מלזיה, אך שוב, היא השכילה לנהל את כלכלתה בחוכמה ולגרום למלזיה לקיים איתה קשרים חמים עד לכדי תלות מסוימת. בשל כך הסיכוי קטן מאד שתפרוץ מלחמה ביניהן, ולמרות זאת, ולמרות העובדה שלסינגפור אין היסטוריה רצופת מלחמות כמונו, הם מעדיפים להשקיע כ-4.5% מהתל"ג בצבא, ועוד כשאצלם התמ"ג לנפש גבוה לאין שעור מול שלנו.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #9  
ישן 03-06-2011, 23:04
  משתמש זכר קרן-אור קרן-אור אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.09.06
הודעות: 10,353
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי nec_000 שמתחילה ב "כמה הבטחון עולה לנו"

צודק- מערכת הביטחון גדולה על כלכלת ישראל.

1. הפיתרון הוא להגדיל את כלכלת ישראל: כשהתל"ג לנפש (במונחי כוח קניה) יגיע לרמה הולנדית או אוסטרלית, הנטל היחסי יירד. מובן שזה מחייב העברה של תשומת הלב מהצרכים הדחופים* לתכנון ארוך-טווח, דבר שמנוגד לאופי הדיון הציבורי ולמבנה הפוליטי בישראל. אגב, דווקא למערכת הביטחון יש יכולת תכנון וביצוע טובה (במושגים ישראליים)- אולי חלק מהפתרון הוא להרחיב מאוד את תוכניות השירות לחרדים+ תוכניות דומות לערבים, שיכניסו אותם למעגל העבודה.

2. חלק מהעול הזה לא נובע רק מהחלטה מושכלת על רמת ביטחון גבוהה, אלא מאילוצים פוליטיים כמו הרצון להימנע מאבדות (שעיכב פעולה קרקעית בלבנון ב-2006, האריך את המלחמה, וייקר אותה), אי-הרצון להקים את גדר ההפרדה, האמונה שניתן "להכיל" את הטרור הפלסטיני בשנים 2000-2002 וכו'.

* בעיקר- אך לא רק- ביטחוניים, כמו יום הנכבה! יום הנכסה! משט טורקי נוסף! הכרזת עצמאות פלסטינית! תקיפה באיראן! עימות עם מצריים! התקפת רקטות של החיזבאללה! איומים מטורקיה! ירי מעזה! - מדגם מייצג מהחודשים האחרונים בלבד.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #10  
ישן 03-06-2011, 23:14
  משתמש זכר adimar adimar אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 05.08.10
הודעות: 132
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי nec_000 שמתחילה ב "כמה הבטחון עולה לנו"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי nec_000
אם מדינת ישראל, דינה כליה במידה ותקציב הביטחון הכולל שלה, יהיה נמוך מ- 10% תוצר? (נזכיר כי מרבית העולם המתוקן, אם לא כולו, נמצא הרבה פחות מאשר הוצאה ביטחונית של 10%).
שאלה מעניינת וחשובה, שהתשובה עליה מעניינת וחשובה במידה לא פחותה..

זה מאד פופולרי בחוגים מסוימים לאמר שהיות ותקציב הבטחון של מדינת ישראל עובר אחוז מסוים מהתלג אז יש לקצץ אותו. (כ 7.3% מהתלג - השישי בגודלו בעולם) ראית עולם זו לא מביאה בחשבון שאנחנו חיים האיזור לא סימפטי של העולם ושאין לנו את האופציה להפסיד אפילו פעם אחת. בזמן שבמדינות כמו בלגיה מדברים על "לסגור את הצבא" לנו אין את הפריבילגיה.
אין פה שום שאלה של האם ניתן לנצל את המשאבים הללו בצורה יותר פרודוקטיבית/מהנה, ברור שביטחון הוא לא פרודוקטיבי, לא ניתן לאכול אותו ובד"כ לא נהנים ממנו יותר מידי. אבל הוא הכרחי.
כמו כל סעיף תקציבי מניעתי אתה לא רואה את התוצאות שלו אלה על ידי העדר נסיבות אחרות. נקח כדוגמה את תקציב הבריאות. כל עוד אתה בריא תקציב הבריאות הוא תקציב מבוזבז, נניח שנוריד את תקציב הבריאות לרמה המדוייקת של מחלות הסבירות לקרות (המקבילה הבריאותית לבט"ש) ואז תנחת עלינו מגפה... התוצאות ברורות.
לגבי השאלה האם תקציב הבטחון יכול להיות קטן יותר ועדיין לספק בטחון "מספיק" למדינת ישראל. הכל שאלה של מינון. לאיזו סכנה אתה מוכן להסכים כדי לקבל את 1200 השקלים שלך חזרה. האם קיצוץ של 50% בתקציב הבטחון שהתוצאה שלו היא 10% סיכוי להשמדת המדינה אם היא תותקף ע"י כל מדינות ערב ביחד (כולל מצריים) היא סיכון סביר בעיניך?
ונקודה נוספת, אסור לשכוח שאחוז משמעותי של היצוא של ישראל הוא יצוא ביטחוני. (כ-16%) שחלק ניכר ממנו נהיה אפשרי כתוצאה מהשקעה ראשונית של המדינה. קראתי מקור (שאיני מצליח לאתר כרגע) שמתוח כל שקל שמדינת ישראל משקיעה בבטחון חוזרים אליה 80אגורות כיצוא ביטחוני. (בנוסף לתועלת של הבטחון עצמו).
לסיכום אולי מתישהו נגיע למצב שנוכל לכתת את החרבות לאתי חפירה. אבל עד אז אני מעדיף להשקיע קצת יותר כדי שאוכל לחיות פה (גם אם אני צריך לשלם עוד כמה תשלומים למשכנתה עבור הפריבלגיה).

עדי
נ.ב:
אני לא אחד מאלו שטוענים ש- "לבטחון אין מחיר" לבטחון יש מחיר כמו לכל דבר אחר. כמו לחופש וחיים הכל שאלה של האם אנחנו מוכנים לשלם אותו, בכסף או במטבע אחר...
_____________________________________

"If everyone is thinking alike, someone isn't thinking."
- General George Patton Jr

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #11  
ישן 03-06-2011, 23:29
  megashock megashock אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 02.12.06
הודעות: 375
בתגובה להודעה מספר 10 שנכתבה על ידי adimar שמתחילה ב "[QUOTE=nec_000][font=David]אם..."

מה האלטרנטיבה ?
ישראל היא לא שוודיה ולא נכון להשוות אותה למדינות אחרות.
גם מדינות כמו דרום קוריאה לא נמצאות בעימות תמידי כמו ישראל והם לא יצאו בכמה עשרות השנים האחרונות למלחמות בסדר גודל שיראל היתה צריכה להתמודד איתן, מה גם שהתמ"ג שלהן הוא יותר גדול ולכן הן יכולות להקצות אחוז יותר קטן ממנו כדי לשמור על תקציב מספק.

מצד אחד אופנתי מאוד בחוגים מסויימים לצאת בהצהרות פופוליסטיות שמשוות את ישראל למדינות אחרות בעולם, אבל מצד שני כאשר נוחתות רקטות על יישובים ישראל, או כאשר פורצת מלחמה ישר הם יוצאים במתקפה מדוע צה"ל לא משתמש בציוד המודרני ביותר שיש שיעזור להגן על תושבי ישראל ושימנע נפגעים אזרחיים.

גם חלק גדול מאוד מהייצוא הישראלי הוא של התעשיות הבטחוניות שמתקיימות בזכות צה"ל.

ודבר אחרון האם העלאת הסיכוי להשמדת ישראל שווה את החיסכון ?

נערך לאחרונה ע"י megashock בתאריך 03-06-2011 בשעה 23:32.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #13  
ישן 03-06-2011, 23:37
  nec_000 nec_000 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 18.05.07
הודעות: 1,200
בתגובה להודעה מספר 10 שנכתבה על ידי adimar שמתחילה ב "[QUOTE=nec_000][font=David]אם..."

חזרת יפה וסכמת את דברי שלי, שלביטחון יש מחיר, והשאלה כמו בכל תחום, מהו המינון.

אני לשיטתי מעלה טענה, שהמינון כפי שנקבע כעת, הוא לא בנקודת האופטימום.
יתרה על כך, כל העולם (וודאי שאיננו חכמים יותר מכולם) גם סבור כך:
העולם טוען, עד 4% לבטחון.

כמו שלכל סיכון רוכשים ביטוח וקובעים את גובה הפרמיה באופן כזה שתמצא נקודת
איזון סבירה, כך ברפואה, בביטוח רכוש, בביטוח חיים... כך גם צריך לבצע בבטחון חוץ.
הוצאה בטחונית הינה פוליסת ביטוח כנגד סכנה ביטחונית.
10% הוצאה מהתוצר, או 2,200 ש"ח לחודש הוצאה ממוצעת לאדם עובד, נראים לי
(קבל תיקון, נראים לכל העולם) כיחס לא נכון ויתרה מכך, לא סביר.

מערכת הבטחון יכולה להתייעל, לקטון ברמה כזו או אחרת, ולקצץ מעצמה לא מעט,
ועדיין להרתיע את הסביבה "ברמה מספקת" על מנת שהסיכוי למלחמה יהה קטן, או
עדיין להיות מוסגלת להתמודדות במלחמה באופן סביר ומבלי להביא להפסד.

הרי גם התקציב כמות שהוא כיום, 80 מיליארד ש"ח, אינו מספק 100% מענה.
אין שום סכום שמספק 100% מענה.

אם הסכום המושקע הנוכחי מספק X אחוזי מענה, הרי שבהחלט אפשר לוותר על
אחוז מסוים מהמענה שהתקציב הנוכחי נותן, וזאת תמורת קבלת סכום כספי חזרה
לשימושים אחרים. ואפילו אם להחזיר את כולו לכיס האזרחים, שכידוע יודעים עפ"י חוקי
השוק החופשי לעשות איתו את הטוב ביותר לטובת צמיחת המשק.
משק גדול יותר מאפשר בתורו הפרשת יותר כסף בהמשך - גם לטובת בטחון. יש כאן
גלגל שמזין את עצמו.

ארצה לציין עוד נקודה יפה שהעלת והיא שהשקעה בבטחון מאפשרת בתורה הכנסה
כספית בצד היצוא הבטחוני. אך טענה זו תקפה במידה זהה גם למצב שבו אותם
הסכומים שלא היו מושקעים בבטחון, היו מושקעים מנגד באפיק אחר, כזה שמביא אף
הוא להכסות ביצוא. למשל השקעה במחקר בתחום טכנולוגי גבוה שאיננו בטחוני:
רפואה, הי טק, מחשוב, אלקט' וכיוצא בזאת...

נערך לאחרונה ע"י nec_000 בתאריך 03-06-2011 בשעה 23:58.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #15  
ישן 04-06-2011, 00:02
  nec_000 nec_000 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 18.05.07
הודעות: 1,200
בתגובה להודעה מספר 14 שנכתבה על ידי FRESHMAKER שמתחילה ב "העולם לא נמצא במצב הביטחוני..."

הטענה הזו היא טענה ריקה, שכן אם נקבל אותה, גם 10% הוצאה מהתוצר על בטחון מהווה הפקרות.

הוצאה של 20% מאפשרת הגנה טובה יותר לעין שיעור - וחיי ילדי אין להם מחיר.

כולי תקווה שהמשמעות האבסטקטית הזו מובנת או מופנמת, שלכל תחום, יש מעשי
וסביר. השאלה היא למה 10% זה כן סביר, בעוד שסף אחר כמו 20% זה לא סביר ?


נתקוף זאת מכוון נוסף:
מדוע שאני (רק לצורך הדוגמא) אוציא 100 ש"ח בחודש על ביטוח חיים, שכל מטרתו לתת למשפחתי
משענת בטחון פיננסית במקרה בו חלילה, אני כמפרנס המשפחה אלך לעולמי בטרם
עת, בעוד שהוצאה של 1000 ש"ח מהווה סכום לא סביר ?
הרי ידוע שכל המרבה כאן הרי הוא משובח, אין ספק שמשפחתי תוכל להיות במצב טוב
לעין שיעור, לו במקרה מותי חלילה וחס, תהה ברשותה יכולת פיננסית משופרת.

נערך לאחרונה ע"י nec_000 בתאריך 04-06-2011 בשעה 00:14.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #17  
ישן 04-06-2011, 00:17
צלמית המשתמש של MS_Rogue
  משתמש זכר MS_Rogue MS_Rogue אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 03.03.10
הודעות: 17,061
בתגובה להודעה מספר 15 שנכתבה על ידי nec_000 שמתחילה ב "הטענה הזו היא טענה ריקה, שכן..."

כל מה שאמרת נכון... ועדיין: 4% זה סכום גבוה למדינה שחיה ללא מצב מלחמה קיים ושריר ואשר במקרה הדחק יש לה ברית שלמה של מדינות ואירופה ואת ארצות-הברית שמחוייבות להגן עליה..

ישראל היא במצב של מלחמה כל הזמן, כאשר יתרונה על אויביה נובע מיתרון של איכות מול כמות. על איכות, כידוע, משלמים יותר ולישראל אין את הלוקסוס של להתפשר.. ובניגוד למדינה כמו טורקיה, ישראל היא האחראית היחידה לבטחונה של ישראל. עם כל התודות לנשק האמריקני שאנחנו מקבלים, אם הוסרים ישעטו שוב אל תוך רמה"ג או המצרים אל סיני, לא יהיו טנקי אבראמס אמריקניים ומטוסי טייפון בריטיים שילחמו לצד חיילי צה"ל. 4%, במצב כזה, עשוי להיות לא מספיק.
_____________________________________
מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #18  
ישן 04-06-2011, 00:36
  nec_000 nec_000 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 18.05.07
הודעות: 1,200
בתגובה להודעה מספר 17 שנכתבה על ידי MS_Rogue שמתחילה ב "כל מה שאמרת נכון... ועדיין:..."

הרשה לי לקחת את הסנריו שלב אחד יותר לעומק:
גם בתקציב הבטחון הנוכחי, לו כל האיזור ירצה לעלות על ישראל (וקונסטלציה שכזו
לאחרונה איננה לצערנו הרב מדע בדיוני: ראה מה קרה במצרים ולאן שועטת טורקיה)

במקרה שכזה בו כל ארצות ערב עם מצרים וטורקיה מחליטות חארם, ובשביל הטיבול
נוסיף מהפכה בערב הסעודית וגם היא תצטרף, שום סכום של 80 מיליארד שמושקעים
בבטחון וגם לא כפול ממנו, יוכלו למלחמה שכזו.
במקרה שכזה עומדת לישראל רק תרופה אחת והיא ההרתעה הגרעינית.

הרתעה גרעינית היא החיסון שלמעשה מונע את השמדתה של ישראל.
מה שיפה בכל הסיפור הזה, היא שההשקעה בתחום הגרעין איננה הנתח העיקרי
מתוך תקציב הבטחון.
רוצה לומר: גם עם תקציב בטחון של 40 מיליארד ש"ח במקום 80, אך עם פרויקט
גרעין קיים ומרתיע, המשמעות של אויבי ישראל היא שאם הן חושבות להשמידה רק משום שזו חתכה את תקציב ההגנה בחצי, הן עדיין מתאבדות.
ההבדל היחיד שיהיה הוא, שבעטיו של הקיצוץ בבטחון, הסיכוי שישראל תאלץ במלחמה אזורית להשתמש ביכולת הגרעינית - יגדל.

רוצה לומר: שהשקעת כל אותם סכומי כסף אדירים בבטחון, כאשר מרביתו הוא על
התחום הקונוונציונאלי, לא משנות כהוא זה את הסיכויי המעשי להשמדת ישראל מצד
איובותיה, שכן מה שמאפשר זאת בראש ובראשונה זה הגרעין.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #20  
ישן 04-06-2011, 01:07
  nec_000 nec_000 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 18.05.07
הודעות: 1,200
בתגובה להודעה מספר 19 שנכתבה על ידי zorg שמתחילה ב "נכון שישראל לא יכולה לצאת..."

1.מלחמת יום הכפורים היתה יכולה להסתיים אולי אחרי יומיים, אם ישראל היתה ממשת
את היכולת הגרעינית שלה כמו שכמעט קרה בפועל. יתכן שאז המלחמה היתה נגמרת
תוך נזק קטן, תוך שינוי ההסטוריה כפי שאנו מכירים כיום, בכך שהאיזור היה למד,
שנגמר לו עידן המלחמות עם ישראל: מי שתוקף את ישראל, היא לא משחקת
במשחקים ומגרענת אותו.
או אז ההסטוריה היתה כנראה מתפלצת, למשל למצב בו כל הצדדים היו יורדים מעץ
ההשקעות המסיביות בכלי מלחמה ומשהופנם שלא יהיו עוד מלחמות קונוונציונאליות,
משהופנם שלישראל נגמר החשק לכלות את זמנה ואת משאביה על מלחמות.
בבחינת מצהירה היא, מי שמעז, מתגרען למוות.

לעיתים דווקא מתיחת החוט לקצה, היא מה שבסופו של דבר יוצרת תוצר חיובי, בכך
שנמנע מאבק בעצימות נמוכה יותר (קונוונציונאלי אל מול גרעיני) אך כואב ממושך ויקר
יותר.



2. יש לי תחושה שאין לנגד עינך סנריו חלופי, מה היה כאן לו ההוצאה על בטחון היתה
למשל מחצית. התוצר לנפש, במקום 29 אלף דולר כיום, היה כנראה כמו בהולנד
ואוסטרליה עומד על - 39 אלף דולר.
זה אומר שאתה במקום ליסוע על טויוטה קורולה 1.6, היתה נוסע על קאמרי או לקסוס.
זה אומר שבמקום להסתפק בדירת 4 חדרים היית גר בצמוד קרקע.

הרבה דברים היו נראים אחרת ואיכות החיים גם היא. סביר מאד להניח, שעדיין
היינו חיים כאן. וסביר עוד יותר, שגם איבויה של ישראל היו משקיעות פחות בבטחון שכן
מירוץ החימוש לא היה מתקיים ביתר שאת כפי שהוא מתקיים באיזורנו כיום - עת ישראל
מוציאה על בטחון את שמוציא היא.
לכן יחס ההשקעות על בטחון של ישראל מול האיזור, כנראה והיה נשמר רק בהבדל
אחד - שלנו היתה נוצרת רמת חיים גבוהה בסדר גודל ביחס למצב הנוכחי.

הרבה אנשים החליטו בעבר על תעדוף משאבי, שלמעשה מלווה אותנו עד היום
ותקוע לנו כמו עצם בגרון.
לא מתחייב שראייתם היתה נכונה, או נבונה, או נשענת על השכלה רלוונטית, לעיתים
היא היתה תולדה של לא יותר מטראומה ופופוליזם בטחוני.

הגיע הזמן בשנת 2011 אחרי 63 שנות קיום המדינה, שישראל תתחיל לחשוב
שאולי אפשר גם אחרת.

נערך לאחרונה ע"י nec_000 בתאריך 04-06-2011 בשעה 01:19.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #22  
ישן 04-06-2011, 10:31
  nec_000 nec_000 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 18.05.07
הודעות: 1,200
בתגובה להודעה מספר 21 שנכתבה על ידי zorg שמתחילה ב "מדובר פה במשחק ובניסוי מסוכן..."

לאויבותיה של ישראל, לפחות אלו שקיימות כיום, למעט לאיראן, אין תוצר גדול משל ישראל.
וגם לו היה גדול יותר, לעולם לא נוכל לרדוף אחריו מלכתחילה גם לו נוציא את כל כספינו על בטחון.

היתה בישראל טראומת מלחמת יום כיפור שהביאה את קברניטי המדינה להשתולל אז
עם הוצאה בטחונית בלתי שפויה, שהגיע כדי שליש מהתוצר של המדינה בשנים שלאחר מכן.

לא עברו יותר מדי שנים ורבין הבין (גם ראשי ממשלה שלאחריו) כי הם גוזרים את כלכלתה ועתידה של
המדינה לפח האשפה. מאז בשנות השמונים הראשונות כשההוצאה על בטחון היתה כ- 25% מהתוצר,
ירדנו לאזור 10% כיום. (התוצר עמד על סדר גודל של 40 מיליארד דולר וההוצאה על בטחון עמדה על כ- 10
מיליארד). רבים מכם כנראו לו זכו לחיות אז שנות ה- 70/80 ולהרגיש על בשרם, מהי המשמעות ש- 60%
מהשכר הולכים בחזרה למדינה על מיסים. דבר שהצליח להוריד את רמת החיים לתהום בלתי שפויה.

אז איך עשינו זאת, איך הצלחנו להוריד את ההוצאה על בטחון כשטיעון ההולכים עלינו אימה להשמידנו עודנו
שריר וקיים ? איך הרשנו לעצמנו לזלזל כך בבטחון ולהוריד את נתח ההוצאה עליו בסדרי גודל ?

לקחו כמה שנים טובות עד אשר גם אלו שעומדים בראש המדינה הפנימו את עקרונת יסוד הכלכלה
והסבירות. הירידה משליש מהתוצר (בשיא) אל עבר 10% כיום, הינו מעבר מבורך שנעשה במרוצת 3-4
עשורים. אם נצליח תוך עשור או שניים נוספים להגיע ליעד של 4-5%, דיינו ונקווה בשביל כולנו שנזכה לרגע
הזה לקרוא אז את השרשור שהתפתח כאן.

לעניות דעתי, לו התוצר במדינה יצליח בתוך עשור אחד, מחד לצמוח בכ- 60% - קצב צמיחה שנתי ממוצע
של 4.8%, שאפשרי בהחלט, בתנאי שההוצאה הבטחונית מקוצצת במרץ ומותירה משאבים לצמיחתו
של המשק,
ומאידך המערכת תבצע קיצוץ ותוריד את ההוצאה הבטחונית בכ- 20% ריאלית עד סוף העשור,
קרי ירידה מהוצאה בטחונית של 80 מיליארד לכדי 64 מיליארד ש"ח, נגיע למצב בו בשנת 2021
נתח ההוצאה על בטחון יהווה רק 5% מהתוצר.

זהו יעד מעשי בהחלט שדורש שינוי בדיסקט אצל מקבלי ההחלטות ואצל העם, על מנת שישתף
פעולה עם העניין ולא יתנגד מעל כל בימה אפשרית תוך פגיעה בתהליך.
להערכתי המיטבית ניתן האמור לביצוע תוך כדי יישום פשרות לא גדולות כלל על בטחון, בתנאי
שמרבית הקיצוץ אם לא כולו, יושת על אותם תנאי שכר ופנסיה של אנשי מערכת הבטחון. תנאי שכר
וגמלאות אשר אין להם תרומה ישירה על הבטחון, אלא רק על איכות חייהם ונוחותם של קבוצת אנשים
בחברה הישראלית (שאני אגב נמנה עליה).

אין שום סיבה מוסרית או מוצדקת, שמי שבחר בגיל 21 לחתום קבע ולהשאר במערכת הבטחונית עד שנות
ה- 40 המוקדמות לחייו, שלא עובד קשה יותר מאשר כל אזרח לפרנסתו והאמנו לי אני יודע כי באתי משם,
יהנה ממשכורת עד סוף ימי חייו על חשבון משלם המיסים הישראלי גם כשפרש בגיל 40.
גם אין שום סיבה מוצדקת שבמקביל ימשיך לעבוד משרה נוספת על מנת לקבל שתי משכורות, יחייה כמו
מלך בעוד ששאר העם נאנק תחת נטל הפרנסה והמיסים המופרזים רק על מנת לממן את איכות חייו
המנופחת.

ישנם פתרונות לפתור העניין תוך כדי המשך העסקת הפורשים בגיל 40 עד לסוף גיל הקריירה התקנית,
כמו כל ישראלי אחר, כן - גם בתוך מערכת הבטחון עצמה ובתפקידים שאינם קרביים בשטח, ובכך לחסוך
למשק את הצורך לשלם על כל תקן איש בטחון פעמיים: פעם לגמלאי ופעם למי שמאייש את התפקיד.


מה רוצה לומר לסיכום: שמדינת ישראל מוציאה כיום 10% על בטחון, לא משום שהבטחון במשרין עולה 10%
תוצר, אלא שנתח גדול מהוצאה זו בא על מנת לממן איכות חיים ונוחות למשרתי מערכת הבטחון,
שלה אין כל תרומה ישירה לבטחון. תענוג מפוקפק זה בו חלק מהאוכלוסיה נהנה על חשבון השאר,
עולה למדינה בכלכלה, בקצב צמיחתה ובעתידה - המון. מדהים לחשוב ששינוי רק בסעיף זה ומבלי
להביא לפגיעה ממשית בבטחון עצמו, יוכל כמעט לבדו להביא את השינוי המיוחל ולהכניס את ההוצאה
הבטחונית ביחס לתוצר למסלולה התקין והנכון.

נערך לאחרונה ע"י nec_000 בתאריך 04-06-2011 בשעה 10:36.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #24  
ישן 04-06-2011, 00:18
  משתמש זכר adimar adimar אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 05.08.10
הודעות: 132
בתגובה להודעה מספר 13 שנכתבה על ידי nec_000 שמתחילה ב "חזרת יפה וסכמת את דברי שלי,..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי nec_000
אני לשיטתי מעלה טענה, שהמינון כפי שנקבע כעת, הוא לא בנקודת האופטימום. יתרה על כך, כל העולם (וודאי שאיננו חכמים יותר מכולם) גם סבור כך:
העולם טוען, עד 4% לבטחון.

ציטוט:
במקור נכתב על ידי nec_000
הטענה הזו היא טענה ריקה, שכן אם נקבל אותה, גם 10% הוצאה מהתוצר על בטחון מהווה הפקרות. הוצאה של 20% מאפשרת הגנה טובה יותר לעין שיעור
הבעיה עם לכוון פטרונות לנקודת האופטימום היא שכמו שתארתי בדוגמה על מערכת הבריאות, שלא מובע בחשבון תרחישי קיצון. אם כל מה שאתה מעונין להתמודד איתו הוא קיום שוטף (עם שולי ביטחון מינימליים) אז אתה מוותר עם התמודדות עם תרחישים שהם קצת מעבר לשיעור הסביר.
וכאשר המחיר של טעות אפילו פעם אחת הוא השמדת המדינה אז אין לך ברירה אלה לקחת שעורי ביטחון גדולים ככול שאתה יכול להרשות לעצמך. כרגע אתה מוותר על אחוזים בודדים (כ-7% מההכנסה הממוצאת כ15% מהכנסה שלך) אלה לא סכומים של חיים או מוות. רמת החיים שלך נפגעת אבל היא לא מתרסקת. וזו התשובה ללמה לא 20%, כי הוצאה של 20% תהווה פגיעה הרבה יותר חמורה ברמת החיים של כולנו. והתשובה לגבי השאלה של למה 7% ולא 4% היא:כ י זה המקסימום שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו כרגע. (שולי ביטחון)


עדי
_____________________________________

"If everyone is thinking alike, someone isn't thinking."
- General George Patton Jr

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #25  
ישן 04-06-2011, 00:54
  nec_000 nec_000 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 18.05.07
הודעות: 1,200
בתגובה להודעה מספר 24 שנכתבה על ידי adimar שמתחילה ב "[QUOTE=nec_000]אני לשיטתי..."

המספרים שזרקת לחלל האויר, 7%, ולא 4% (דרך אגב המדינה מוציאה 10% ולא 7)
טובים לא יותר מאשר 5% בהם יש מי שנוקב מנגד:
הלך על רף 4% המומלצים, והגדיל אותו כפול 1.25 לטובת רזרווה אזורית על מנת להגיע ל-%5.

אגב, תתפלא כמה כסף מבוזבז שוכב בתקציב הבטחון שאין לו שום השלכה על הבטחון
בפועל, אלא רק על תנאי שכר וסוציאל מושחתים.

סדר גודל עצום מהתקציב הולך על משכורת אנשי קבע באופן בזבזני מעין כמוהו:
1. על שכר מופרז ביחס לשכר המקביל בשירות האזרחי.
2. על פרישה מוקדמת לגמלאות באמצע החיים, כאשר לפורש ממשיכים לשלם פנסיה
עד יום מותו ועבור האדם שהחליף אותו משלמים גם משכורת, קרי משלמים פעמיים על
אותו תפקיד, פעם לזה שמאייש ופעם לזה שנמצא בפנסיה.
3. על חוסר יעילות בתקנים: להבדיל מבעל בית פרטי שמחפש עלות תועלת
ואופטימיזציה שכן העסק נמדד ברווחים, ישנם אנשי קבע מיותרים וגם כאלה שהיו יכולים
בכלל להיות עובדים אזרחיים.

מענה לסעיפים 1 עד 3 לעיל היה מקצץ את תקציב הבטחון בסדר גודל ומבלי לפגוע כהו
זה בהספקים הבטחוניים של המערכת. ההבדל היה מתבטא רק בפחות חלוקת עושר
ורווחה לעובדי וחיילי מערכת הבטחון.

ושאף אחד לא יהלך עלי אימים כאילו מה אני מבין: הנני גמלאי מערכת הבטחון וכיום
עובד בתעשיה הבטחונית, כך שאמור לטעון דווקא ההפך, אלא מה, מרשה לעצמי
בעילום זהות לומר בקול, את מה שהקולגות שלי "לוועד הבטחוניסטי" שומרים בסתר ובבטן.

נערך לאחרונה ע"י nec_000 בתאריך 04-06-2011 בשעה 01:20.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #26  
ישן 04-06-2011, 01:37
  משתמש זכר adimar adimar אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 05.08.10
הודעות: 132
בתגובה להודעה מספר 25 שנכתבה על ידי nec_000 שמתחילה ב "המספרים שזרקת לחלל האויר, 7%,..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי nec_000
המספרים שזרת לחלל האויר, 7%, ולא 4% (דרך אגב המדינה מוציאה 10% ולא 7)
בתגובה הראשונה שלי סיפקתי קישור ל-CIA factbook שטוען שהמספר הוא 7.3%. אם יש לך מקור אחר ספק אליו קישור ואשמח לבחון אותו.

ציטוט:
במקור נכתב על ידי nec_000
אגב, תתפלא כמה כסף מבוזבז שוכב בתקציב הבטחון שאין לו שום השלכה על הבטחון בפועל, אלא רק על תנאי שכר וסוציאל מושחתים.
סדר גודל עצום מהתקציב הולך על משכורת אנשי קבע באופן בזבזני מעין כמוהו:
1. על שכר מופרז ביחס לשכר המקביל בשירות האזרחי.
2. על פרישה מוקדמת לגמלאות באמצע החיים, כאשר לפורש ממשיכים לשלם פנסיה
עד יום מותו ועבור האדם שהחליף אותו משלמים גם משכורת, קרי משלמים פעמיים על
אותו תפקיד, פעם לזה שמאייש ופעם לזה שנמצא בפנסיה.
3. על חוסר יעילות בתקנים...
1)המשכורות בקבע לא ממש גדולות. אלוף מקבל כ-50,000 שקלים בחודש ויחסית לאחריות שרובצת עליו זה לא סכום גדול במיוחד. (כמה אנשים האלוף "מנהל"? תשווה למשכורת מנכ"ל) לגבי דרגים נמוכים יותר המצב די דומה. ישנה עליה מסויימת כי בסופו של יום רוב העובדים האזרחיים לא נשארים שבתות ורואים את הביית הרבה יותר.
2) לגבי הפרישה המוקדמת אני בהחלט מסכים איתך, זה "הצופר" היחידי שמקבלים בצבא וגם הוא בתהליכים של ביטול (גיל הפנסיה הצבאית עולה).
3) לגבי חוסר יעילות בתקנים אתה צודק, אבל אין מה לעשות צהל הוא מערכת ממשלתית גדולה ומערכת כזו לא יכולה להיות יעילה. (יחסית למערכות כאלו גדולות צהל בכלל לא רע, לא שאין מה לשפר אבל...)

ציטוט:
במקור נכתב על ידי nec_000
הרתעה גרעינית היא החיסון שלמעשה מונע את השמדתה של ישראל.
מה שיפה בכל הסיפור הזה, היא שההשקעה בתחום הגרעין איננה הנתח העיקרי
מתוך תקציב הבטחון.
הרעיון של הסתמכות מוחלטת על נשק גרעיני, הוא רעיון שהועלה בעבר. הטענה כי "לנו אין שום דרך להגן על עצמנו מלבד שימוש בנשק גרעיני ולכן לא יתקפו אותנו" יכולה לבא בחשבון כל עוד אתה מדבר על מדינות מסודרות. אם תבחן את התסריט של מלחמת לבנון השניה. חזבלה יורה עליך מאות קטיושות. אתה רואה את ישראל מגיבה בנשק גרעיני על מה שהעולם יטען הוא פרובוקציה מינורית? לשימוש בנשק גרעיני יש תוצאות שגולשות הרבה מעבר למשמעות הביטחונית שלו, השלכות אלו צריכות למנוע שימוש בנשק גרעיני אלה אם כלו כל הקיצים. וגם אז המחיר למדינת ישראל יהיה כזה שרמת החיים של כולנו תרד בסדר גודל ללא שום תלות בנסיבות שהביאו את המדינה להשתמש בנשק לא קונבנציונלי.


עדי
_____________________________________

"If everyone is thinking alike, someone isn't thinking."
- General George Patton Jr

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #27  
ישן 04-06-2011, 16:10
  nec_000 nec_000 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 18.05.07
הודעות: 1,200
בתגובה להודעה מספר 26 שנכתבה על ידי adimar שמתחילה ב "[QUOTE=nec_000]המספרים שזרת..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי adimar
בתגובה הראשונה שלי סיפקתי קישור ל-CIA factbook שטוען שהמספר הוא 7.3%. אם יש לך מקור אחר ספק אליו קישור ואשמח לבחון אותו.

ישנה טעות במקורות הללו, שמתייחסים רק לתקציב משרד הבטחון גרידא על פי ספר
התקציב השנתי של מדינת ישראל.
תקציב ישראל על פי מספרים אלו, עומד על רק 55 מיליארד ש"ח. אלא מה, שעליו חלים מספר תוספות:
ראשית, בכל אחת מהשנים האחרונות הממשלה הקצאתה סכום נוסף של כ- 5 מיליארד ש"ח אשר התווספו
לתקציב הבטחון מדי שנה ומחוץ לתכנית המקורית, ובכך הובא התקציב שבפועל לכדי 60 מיליארד ש"ח.
שנית, ישנם תחומים כמו המוסד, השב"כ, פרוייקט הגרעין, פרוייקטים בלתי קונוונציונאליים נוספים, סיוע
וסבסוד תעשיות בטחוניות (תע"ש) ועוד... אשר מוסיפות עוד סכום בסדר גודל של כ- 20 מיליארד ש"ח
ואשר אינם כלולים בתוך סעיף תקציב משרד הבטחון, אלא מוצנעים בתוך סעיפים אחרים.
מכאן שהסך הכולל מגיע לכדי 80 מיליארד ש"ח סדר גודל. דהיינו: עם תוצר לאומי שעמד על כ- 800 מיליארד
ש"ח בשנת 2010, מדינת ישראל מוציאה כ- 10% מהתוצר על תחומי בטחון חוץ.


1)המשכורות בקבע לא ממש גדולות. אלוף מקבל כ-50,000 שקלים בחודש ויחסית לאחריות שרובצת עליו זה לא סכום גדול במיוחד. (כמה אנשים האלוף "מנהל"? תשווה למשכורת מנכ"ל) לגבי דרגים נמוכים יותר המצב די דומה. ישנה עליה מסויימת כי בסופו של יום רוב העובדים האזרחיים לא נשארים שבתות ורואים את הביית הרבה יותר.

ראשית, על ראש ממשלת ישראל ישנה אחריות גדולה בסדר גודל מאשר לאותו אלוף, אז
מדוע הוא כן יכול להסתפק בפחות מ- 50,000 ש"ח שכר לחודש ?
שנית, אם בקשת דוגמא לשכר מנכ"ל, הרי שמנכ"ל בחברה ממשלתית מקבל כ- 35-40 אלף ש"ח, תלוי בסדר
גודל החברה בראשה הוא עומד.
כמו כן אלוף בצבא לא נשאר בתפקידו או לאמר, לא לוקח אותו משום שהשכר עומד על 50,000 ש"ח, ואם רק היו
מציעים לו 40,000 ש"ח אז הוא היה עוזב. אין לאותו מועמד למשרת אלוף יותר מדי אפשרויות שמחכות לו
בחוץ ברמות שכר גבוהות יותר, שכנגדן הוא מעמיד את הנושא למבחן ולהחלטה.
מרבית אנשי הקבע שממשיכים לדרגות הבאות, עושים כן משום שהם מעוניינים להתקדם בקריירה ולהגשים
את עצמם, שלא לומר לתרום למדינה מבחינה ציונית, וזאת הרבה לפני שהם מתבוננים על גובה התלוש.
רוצה לומר, שנקודת האיזון בה השכר נקבע במערכת הבטחונית, איננו עובד בדומה למערכת האזרחית, שם
אדם מבקש משרה כאשר השכר הוא פרמטר מרכזי, וכנגד אותה משרה יש לו חלופות ממעסיק אחר ובתנאים כאלו וכאלו.
דהיינו: גם עם ביצוע קיצוץ של 10-20% ברמות השכר הסופר גבוהות לכל הדעות שיש לבכירי המערכת
הבטחונית וכפי שציינת, לא יהיה קשה למצוא מי אשר יהה מוכן לקחת את התפקיד. אז אם אפשר לחסוך
למשלם המיסים, מדוע לא ?

אגב, רמות השכר לבכירי צה"ל כיום הן (ותחזיק טוב את הכסא):
כ- 70 אלף ש"ח לרב אלוף (ראש המטה הכללי) שים לב שאחריותו ומעמדו נחותים מראש הממשלה
והוא מסתפק ב 47 אלף ש"ח בלבד.
כ- 53 אלף ש"ח לאלוף
כ- 47 אלף ש"ח לתת אלוף
כ- 35 אלף ש"ח לאלוף משנה
כ- 26 אלף ש"ח לסגן אלוף
**יודגש כי אלו סכומים ממוצעים, וכי חלה עליהם תוספת לקצינים קרביים לאלו שמשרתים כקרביים.
ט.ל.ח


2) לגבי הפרישה המוקדמת אני בהחלט מסכים איתך, זה "הצופר" היחידי שמקבלים בצבא וגם הוא בתהליכים של ביטול (גיל הפנסיה הצבאית עולה).

תהליכי הביטול שתארת קוראים לצערנו לאט מדי ומעט מדי. לצערנו "יו"ר וועד עובדי משרד
הבטחון" עשה הכל על מנת להנציח את העניין ולהלחם באותה וועדה שניסתה לטפל בנושא. לצערנו "וועד"
עובדי המערכת הבטחונית יצאו כשידם על העליונה. במקום להביא את גיל הפרישה כפי שהוועדה ביקשה,
עשו שמיניות על מנת להעלות את גיל הפרישה בכמה שנים בודדות בלבד והוא נקבע בממוצע על אזור שנות
הארבעים המאוחרות. אז מה באו לחסוך כאן, במקום שירות נוסף של עוד 27 שנה, הפכו אותו לרק
עוד 23 שנה ? לעג לרש.
תחשוב, מי ילך ויתווכח למשל עם שר הבטחון וראש המוסד בנדון, כשזה מאד לא פופוליסטי לעמוד מולם... ?



3) לגבי חוסר יעילות בתקנים אתה צודק, אבל אין מה לעשות צהל הוא מערכת ממשלתית גדולה ומערכת כזו לא יכולה להיות יעילה. (יחסית למערכות כאלו גדולות צהל בכלל לא רע, לא שאין מה לשפר אבל...)

אינני מבין, אתה מקבל שמערכת היא לא יעילה, מודה בזה כאילו מדובר באבן שאין לה
הופכין. האם בקשנו להגיע למצב של הכל או כלום ? האין אפשר ליעל ולו באופן חלקי, בשלבים, ולהגיע
לתוצאה של מקום טוב באמצע, בין המצב השורר כיום לבין המצב האוטופי ? נזכיר לכולנו שמדובר בכסף
שלכם.
לא הייתי רוצה שיזלזלו לא בו ולא בכם, המדינה ואזרחיה הם לפני הכל. לא המערכת הבטחונית
על עובדיה נמצאים לפני המדינה וכדאי שנזכור זאת היטב.



נערך לאחרונה ע"י nec_000 בתאריך 04-06-2011 בשעה 16:35.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #28  
ישן 04-06-2011, 18:54
  משתמש זכר adimar adimar אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 05.08.10
הודעות: 132
בתגובה להודעה מספר 27 שנכתבה על ידי nec_000 שמתחילה ב "[QUOTE=adimar]בתגובה הראשונה..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי nec_000
אינני מבין, אתה מקבל שמערכת היא לא יעילה, מודה בזה כאילו מדובר באבן שאין לה הופכין.
אני "מקבל" שהמערכת לא יעילה כי אני מודע למגבלות של ניהול ממשלתי. אני בהחלט בעד יעול כל עוד הדבר אפשרי, אבל את התוצאות של הגישה הנפוצה של סופרי האגורות באוצר, שמנקודת ראותם קודם צריך להחליט על גודל "הקיצוץ הרצוי" ואח"כ ולהטיל על מערכת הבטחון להתמודד איתו ראינו במלחמת לבנון השניה. בעיקבות קיצוץ חד בתקציב צה"ל הפסיק להתאמן.
הרעיון הבעיתי (הייתי משתמש במונח קצת יותר חריף אבל באמת אין לי רצון להעליב אף אחד) של מקום טוב באמצע הינו פתרון של חשבונאים. ההוצאה הביטחונית לא נגזרת ממוצאים ושיקולים של בו נהיה כמו כולם, הוצאה בטחונית נגזרת מצורך. ולמדינת ישראל יש צורך בצבא גדול הרבה יותר מרוב מדינות העולם. אף אחד לא מאיים על רוב מדינות העולם.
בתקופת המלחמה הקרה מי שמימן את חסר ההוצאה הביטחונית האירופי, הוא משלם המיסים בארצות הברית. האירופאים השאירו את עצמם חשופים לחלוטין להתקפה ורק הכוח האמריקאי הגן עליהם. אם אתה רוצה לראות הוכחה למצב הפתטי הזה תסתכל על מה שקורה היום בלוב. האירופאים החליטו להתערב בקול תרועה רמה, והם כל הזמן מתחננים לסיוע של ארצות הברית כדי לרסן כוח מיזערי של קדפי. ההגנה של דרום קוריאה מבוססת על אותו עקרון של בוא נתחנן לארה"ב.
יש לי חדשה בשבילך, אף נשיא אמריקאי לא ישלח חיילים אמריקאים למות בשביל ישראל. לנו אין ברירה אלה לממן את הבטחון שלנו בעצמנו. (הסיוע הביטחוני האמריקאי הוא סיבסוד התעשיה הבטחונית שלהם ובכל מיקרה הוא בעל שווי שולי כ- 1.5% תוצר, למיטב זכרוני, שבגלל ההכרח להוציא אותם בארה"ב שווים משהו כמו 1% תוצר).

עדי
_____________________________________

"If everyone is thinking alike, someone isn't thinking."
- General George Patton Jr

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #29  
ישן 05-06-2011, 22:50
  nec_000 nec_000 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 18.05.07
הודעות: 1,200
בתגובה להודעה מספר 28 שנכתבה על ידי adimar שמתחילה ב "[QUOTE=nec_000]אינני מבין,..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי adimar
אני "מקבל" שהמערכת לא יעילה כי אני מודע למגבלות של ניהול ממשלתי. אני בהחלט בעד יעול כל עוד הדבר אפשרי, אבל את התוצאות של הגישה הנפוצה של סופרי האגורות באוצר, שמנקודת ראותם קודם צריך להחליט על גודל "הקיצוץ הרצוי" ואח"כ ולהטיל על מערכת הבטחון להתמודד איתו ראינו במלחמת לבנון השניה. בעיקבות קיצוץ חד בתקציב צה"ל הפסיק להתאמן.

בסיבות לביצועים הנמוכים בלבנון השניה (יחסית למצופה), לא אשמה רק חרב
הקיצוצים בלבדה, כי אם גם סיבות אחרות חשובות לא פחות: מחקרים עדכניים בתחום
מטילים דווקא את האשם העיקרי על הדרג המדיני, זה שלא ידע איך להתנהל, והיה
שרוי במצב יחסית חריג מבחינה הסטורית: לא היו בין קברניטיו הבכירים אנשים בעלי
רקע בטחוני או כל נסיון צבאי.
אם כבר כן רוצים לתלות, ולו את חלק מהאשם בחרב הקיצוצים, נציין שכאשר אמרו
לצבא "לך קצץ", מקבלי ההחלטות בדרג האמור בחרו שלא בקיצוץ איכות חייהם ושכרם
של עובדי ומשרתי המערכת (חלילה וחס), קיצוץ שהיה יכול לשמור את אותה רמה
בטחונית ומבלי לפגוע בה, אלא דווקא הלכו כבנות יענה וקיצצו איפה שקל:
במחסנים, בציוד, באימונים, בימי מילואים. אולי כי מחסן ימ"ח לא יודע לזעוק
ואין לו וועד עובדים שיגן עליו ?

הרעיון הבעיתי (הייתי משתמש במונח קצת יותר חריף אבל באמת אין לי רצון להעליב אף אחד) של מקום טוב באמצע הינו פתרון של חשבונאים. ההוצאה הביטחונית לא נגזרת ממוצאים ושיקולים של בו נהיה כמו כולם, הוצאה בטחונית נגזרת מצורך. ולמדינת ישראל יש צורך בצבא גדול הרבה יותר מרוב מדינות העולם. אף אחד לא מאיים על רוב מדינות העולם.

אישית הייתי ממליץ שלא לזלזל בחשבונאים. בסופו של יום חיים עולים כסף, והמשאב
צריך להתחלק על פני מספר מגוון של אפיקים, ולהתחלק בתבונה.
עליו מחד להספיק לכולם, ומאידך זוכרים שהוא סופי וכל שמוש שאינו מושכל בו מביא
אותנו בסופו של דבר לעמוד מול שוקת שבורה. הרי
מה יעזור אם יהיה לנו רובה אבל לא מזון לאכול ?
והנה דוגמא מעשית שמשווה חיים מול חיים: מפאת ההוצאה הגדולה על בטחון, אנחנו למשל משלמים רמת
מיסוי מטורפת על כלי רכב, למעשה הגבוהה בעולם. בעטיה אנו נאלצים לסוע
במכוניות ישנות יותר, קטנות יותר, בטיחותיות פחות ומזהמות יותר.
למעשה, אנו "משלמים" מדי שנה נתח מסוים של הרוגים בדרכים ומתים כפועל מזיהום
אויר, רק משום הכורח להסתפק במכוניות ישנות, פחות בטוחות, ויותר מזהמות.
האם מישהו נתן לכך את הדעת ?
האם מישהו בחן את עלות "הקורבן הבטחוני" אל מול עלות קורבן תאונת דרכים או סרטן הריאות ?

בתקופת המלחמה הקרה מי שמימן את חסר ההוצאה הביטחונית האירופי, הוא משלם המיסים בארצות הברית. האירופאים השאירו את עצמם חשופים לחלוטין להתקפה ורק הכוח האמריקאי הגן עליהם. אם אתה רוצה לראות הוכחה למצב הפתטי הזה תסתכל על מה שקורה היום בלוב. האירופאים החליטו להתערב בקול תרועה רמה, והם כל הזמן מתחננים לסיוע של ארצות הברית כדי לרסן כוח מיזערי של קדפי. ההגנה של דרום קוריאה מבוססת על אותו עקרון של בוא נתחנן לארה"ב.
יש לי חדשה בשבילך, אף נשיא אמריקאי לא ישלח חיילים אמריקאים למות בשביל ישראל. לנו אין ברירה אלה לממן את הבטחון שלנו בעצמנו. (הסיוע הביטחוני האמריקאי הוא סיבסוד התעשיה הבטחונית שלהם ובכל מיקרה הוא בעל שווי שולי כ- 1.5% תוצר, למיטב זכרוני, שבגלל ההכרח להוציא אותם בארה"ב שווים משהו כמו 1% תוצר).

סבור הנני ביחד עימך, שעלינו להיות תמיד עם היד על הדופק ועם החרב במצב היכון.
שכאן לא יהיה לאף אחד ספק, כאן לא ימצאו חולקים.
אבל חובה עלינו בחוכמה ובמחשבה תחילה, לבחון את הנושא לעומקו. ההשקעה
בחרב שמומלץ אקדמאית בעולם שלא תעבור את רף 4% התוצר, כאשר אצלנו נמצאת
על 10%, מצביעה כנראה על מצב שהוא לא תקין, או לומר לא סביר ולא מתאים.
האמת כידוע, עוברת היכן שהוא באמצע (לאו דווקא בדיוק באמצע).


עדי

נערך לאחרונה ע"י nec_000 בתאריך 05-06-2011 בשעה 23:04.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #32  
ישן 04-06-2011, 10:49
צלמית המשתמש של רועי AZ
  רועי AZ רועי AZ אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 26.01.05
הודעות: 13,766
דבר אחד ידידי המלומדים לא השכילו לכתוב..
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי nec_000 שמתחילה ב "כמה הבטחון עולה לנו"

(אין לי אומדן מדויק) אך מרבית תקציב הביטחון הולך למימון משכורותיהם של אנשי הקבע (שניתן אולי בהחלט לקצץ בתקנים ולחסוך כמה מיליארדים טובים, אבל זה כבר נושא לדיון אחר שנדון פה בעבר) שאולי לא יצרניים בראיה צרה של תמ"ג, אבל הם יצרני הצורך הבסיסי (בפירמידת מאסלו) שנקרא ביטחון בין במישרין ובין בעקיפין ..

בנוסף, סכום נכבד הולך על תחזוקה שוטפת של מערך הכרחי של מטוסי קרב שיש נטיה לחשוב שהוא גדול מדי (האומדנים המתפרסמים דווקא לא תומכים בטענה זו), אך בהתייחס לרוחב וכמות האיומים שיש לתת להם מענה, הוא אפילו קטן מדי אל מול חילות אוויר ממוצעים במערב (בהתחשב בכמות האיומים שיש עליהם).

ואנחנו כבר לא מדברים על מערכי היבשה והים...

הייתי מבין אילו היית מדבר על לרדת מ 15-16 אחוזים (אל עבר התשעה אחוזים או עשרה) אבל ההבדל בין עשרה לארבעה אחוזים זניח בהתחשב בצרכים.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #35  
ישן 04-06-2011, 15:02
צלמית המשתמש של ביטיס
  ביטיס ביטיס אינו מחובר  
מומחה ללוחמת חי"ר, סיור וצליפה
 
חבר מתאריך: 06.12.04
הודעות: 21,060
בתגובה להודעה מספר 34 שנכתבה על ידי lior432 שמתחילה ב "מסביב יהום הסער...בלה בלה בלה..."

ההוצאות של אירופה היו נמוכות בגלל הסתמכות על ה"פריץ", גם במטריה גרעינית וגם בכוחות קרקע. גרמניה, שהיתה השניה בתרומתה לנאט"ו, השקיעה הרבה יותר מהתקציב שלה בהחזקת צבא.
לגבי סין - לסין אין אינטרס בדרום קוריאה, אלא בתחזוקה מינימלית של הצפון.
_____________________________________
There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #41  
ישן 04-06-2011, 21:17
  משתמש זכר adimar adimar אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 05.08.10
הודעות: 132
בתגובה להודעה מספר 38 שנכתבה על ידי קרן-אור שמתחילה ב "אז למה הם מתרגלים איתנו כל..."

ישראל אכן זוכה לתמיכת ארה"ב, במגבלות מה שמתאים לנשיא התורן. אבל כמו שגם אתה ציינתה, ברור שלא ינחתו כאן דיוויזיות של אברמסים ואגדים של מסוקי אפאצ'י.

החירות האירופאית בשתי מלחמות עולם נקנתה במחיר של כחצי מיליון הרוגים אמריקאים, וזה כל ההבדל. כאשר הארופאים מרגישים שאין להם צורך אמיתי "לבזבז" כסף על מלחמה כי במילא עדיף שימותו אחרים כדי להגן על החירויות שלהם אז ההוצאה הביטחונית האירופאית צונחת. וברגע שיש איזו שהיא בעיה, הם צורחים שארה"ב תציל אותם. ראה ערך יוגוסלביה. בעיה ביטחונית בחצר האחורית האירופאית עם מדינה שהתלג שלה היה 1/20 מהתלג המערב ארופאי, ועדיין הארופאים לא יכלו להתמודד איתה בכוחות עצמם.

התקציב הביטחוני הגדול של ישראלי הוא תוצאה של הכרה בעובדה שיש לנו בת ברית אחת בעולם (ארה"ב) וגם הברית ביננו היא בערבון מוגבל בלבד. לנו אף אחד לא יעזור, ואם המחיר של לחיות בארץ הזו הוא ירידה לא גדולה ברמת החיים אז זה מחיר שאישית אני חושב ששווה לשלם.


עדי
_____________________________________

"If everyone is thinking alike, someone isn't thinking."
- General George Patton Jr


נערך לאחרונה ע"י adimar בתאריך 04-06-2011 בשעה 21:27.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #42  
ישן 04-06-2011, 14:50
  nec_000 nec_000 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 18.05.07
הודעות: 1,200
בתגובה להודעה מספר 33 שנכתבה על ידי pack leader שמתחילה ב "אתה ממש מצחיק"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי pack leader
מסביבנו "יהום הסער" האדמה בוערת מטרוף ושינאה ואתה משחק במספרים של הוצאה צבאית מוכרת
למדינה אירופאית
ובו לא נשווה את ישראל לדרום קוריאה ( רמז: פי 5 אולוסיה , תמ"ג לנפש דומה , 50 אלף חיילים אמריקנים , רק אוייב אחד חלש הרבה יותר מסך כל אוייבנו )

יש סיטואציה נתונה היא לא נעימה אבל זה מה שיש לא טוב לך תעבור לגור בשוויץ



בראשית דברי אינני יכול להתעלם מסיפת דבריך ועל כן אתייחס ראשית אליהם:
להמלצת הבזויה "לשלוח אותי לשוויץ" אם לא מתאים לי לבזבז את כל משכורתי על בטחון,
לא ראוי שאתייחס. אלו הן אמרות ממדרגה שפלה ולנלוזה ומוטב שתמשוך סגנון זה מפורום
מכובד באם הוא רוצה לזכות להתייחסות הסובבים אותך. כאן זה לא שוק, כאן זו זירת דיון תרבותית
מכובדת ועניינית. וודאי דמוקרטית בה לכל בר דעת זכות שיטוח טיעוניו גם אם היא מתנגשת עם דיעה של
אחר. אני אינני פחות ציוני או פטריות ממך!

ועכשיו מששמנו נושא זה בצד ובתקווה שלא תחזור על הסגנון, נתייחס עניינית לתוכן:
צפון קוריאה אויב חלש יותר מאויבותיה של ישראל ומאיימת פחות על דרום קוריאה ? - או כך לפחות טענת...

מישהו כאן צריך קצת לקבל רענון זריז בנתונים שכנראה לא נמצאים לפניו:
צפון קוריאה מחזיקה את אחד הצבאות הגדולים בעולם עם למעלה ממיליון חיילים,
את אחד מחילות האויר הגדולים בתבל עם למעלה מאלף מטוסים,
מחזיקה גם יכולת גרעינית בעוד שלאף אחת מאויבות ישראל אין,
בנוסף לכל משמיעה איומים השכם והערב כנגד הדרום, איומים שאינם נופלים מאלו שישראל
מורגלת לספוג (לרבות איומים גרעיניים).
צפון קוריאה נכבדי, מחזיקה ביכולת צבאית העולה על מצרים ירדן לבנון וסוריה גם יחד.

קל תמיד בסיפור הזה לצייר את ישראל המסכנה, ולטעון שהיא היא המאויימת בעולם...
מדובר בלא יותר מאשר דמגוגיה, שעשויה אולי להשפיע על מי שהזירה הגאואסטראטגית אינה
מצויה ברזי ידעותיו.

המציאות מראה שישראל מאויימת ככל שתהיה - איננה בודדה בקלחת.
אם היתה דרום קוראני, כאשר עיר בירתך ומרכז הכח הפיננסי נמצאת רק עשרות
בודדות של ק"מ מהגבול עם צפון קוריאה, כך שאלפי קנים מאיימים עליה, לרבות נשק גרעיני,
מיליון חיילים על הגבול הקרוב שיכולים להתפרץ בסיוע 1000 מטוסי קרב, איזו תחושת איום הנך
מעריך שהיתה עליך ?

דרום קוריאה מאוימת לא פחות מישראל, והיא החליטה, שלא להוציא סכומי עתק על בטחון.
ולא בגלל שיש לה תוצר פי 6, אלא משום שיש לה תוצר שכזה מאחת הסיבות הבסיסיות,
שהיא השכילה לא לכלות את צמיחתה הכלכלית ולמשכן את עתידה רק על בטחון, וכך הגיע היא כיום למצב,
שהתוצר שלה עומד היכן שהוא עומד.

עוד טענת שדרום קוריאה יכולה להרגיש טוב - כי ארה"ב עומדת לצידה ומסייעת לה ולכן יכולה לרסן את ההוצאה הבטחונית שלה.
רק שכחת באותה נשימה להזכיר, שישראל נמצאת בסטואציה דומה מאד בה ארה"ב נותנת מטריה
גאופילטית ואסטרטגית חזקה מעין כמוה, ואף לא כל מה שמוצג בפומבי אתה כאזרח מהשורה יודע.
בנוסף לכך, לישראל ובניגוד לדרום קוריאה, ישנה יכולת גרעינית הרתעתית חזקה מעין כמוהה,
מה שלדרום קוריאה אין.

אם לסכם: דרום קוריאה נמצאת בתחושה ובסיטואציה שהיא מאויימת לא פחות מישראל, איננה נהנת
ממטריה אמריקאית גדולה משל ישראל, איננה מחזיקה ביכולת הרתעה גריעינית כפי שיש לישראל, והיא
עושה שיקולים שונים. אם שמת לב, הכל הפוך ממה שתארת.

נערך לאחרונה ע"י nec_000 בתאריך 04-06-2011 בשעה 14:55.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #43  
ישן 04-06-2011, 15:06
צלמית המשתמש של ביטיס
  ביטיס ביטיס אינו מחובר  
מומחה ללוחמת חי"ר, סיור וצליפה
 
חבר מתאריך: 06.12.04
הודעות: 21,060
בתגובה להודעה מספר 42 שנכתבה על ידי nec_000 שמתחילה ב "[QUOTE=pack leader]מסביבנו..."

לדרום קוריאה היתה עד לא מזמן נוכחות של כמעט 100,000 חיילים אמריקאים. המשמעות הישירה של נוכחות זו היא התערבות צבאית ישירה של ארה"ב לצד דרום קוריאה, כולל הארסנל הגרעיני שלה. ישראל לא קיבלה ולא מקבלת שום סיוע ושום ערבות כזו. לגבי כמויות... כמות היא אינה איכות. אם מה שיש לצפון קוריאנים להציע זה מיג 15 בכמויות גדולות, ארטילריה נגררת וטנקים מיושנים, אז הצבא הזה מאיים הרבה פחות מצבא מצויין בטנקי M1, מטוסי F-16 ותותחים נגררים עם בק"שׁ מודרני.

זה לא אומר שאני לא מסכים עם הטיעון הבסיסי. הקטנת תקציב הבטחון הביאה להעלתו במספרים מוחלטים, שכן צמיחה כלכלית מביאה איתה הגדלה של תקציב המדינה. מספיק שמדינת ישראל תעבור לתקציב לא גירעוני, וכמות הכסף שתתפנה לטובת תקציב המדינה ולא להחזר חובות תגדל עם הזמן.
_____________________________________
There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -


נערך לאחרונה ע"י ביטיס בתאריך 04-06-2011 בשעה 15:11.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #44  
ישן 04-06-2011, 17:21
  pack leader pack leader אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.09.10
הודעות: 645
אני לא מנסה לפגוע בך רק לגרום לך להבין
בתגובה להודעה מספר 42 שנכתבה על ידי nec_000 שמתחילה ב "[QUOTE=pack leader]מסביבנו..."

אתה מפספס את האקט המרכזי בדרום קוריאה יש 30 מיליון אזרחים דרום קוריאה מבזבזת על כוחות הצבא המעולים שלה הרבה יותר כסף מישראל (כ 30 מיליארד דולר) .
ותרשה לי לא להתרשם מהאוייב המורעב חסר הפרוטה שלהם, גם אלף מיג 15 ו21 שלא ימריאו לא יזיזו לדרום קוריאה עם הטנקים של סטאלין הם לא יחצו את האזור המפורז האיום האמיתי היחיד שיש על דרום קוריאה הוא נב"ק .
ההשקעה בביטחון פרופורציונית לאיום הצבאי ולא ליכולת הכלכלית ולכן אין לנו בררה אלא לסחוב את הגיבנת על גבינו .
הערה נוספת : בעבר ההוצאה על ביטחון של ישראל היתה גדולה הרבה יותר באחוזים כי ישראל היתה ענייה יותר תקציב הביטחון מעולם לא קוצץ עד שנת 2000 פשוט תקציב מדינת ישראל עלה מהר יותר מתקציב הביטחון בתקווה המצב ימשך ועד סוף העשור ממשלת ישראל תבזבז רק 5% מה תל"ג על צה"ל ( תוך המשך הגדלת אותו תקציב )
בקיצור תאוריות כלכליות של סטודנטים באוניברסיטה לא תמיד פרקטיות במציאות האמיתית
אפשר לרדת לצה"ל מה גב הוא עושה המון עם המעט שיש לו .
אם אתה רוצה לשלם פחות מיסים צריך לעודד עבודה במגזרים הידועים ולחתוך את הקצבעות .
_____________________________________
אני יושב במחשבים של האוניברסיטה כל היום.


נערך לאחרונה ע"י pack leader בתאריך 04-06-2011 בשעה 17:39.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #45  
ישן 06-06-2011, 23:48
  tec tec אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 05.06.07
הודעות: 498
ההשוואה לדרום קוריאה לא נכונה בכמה דברים
בתגובה להודעה מספר 42 שנכתבה על ידי nec_000 שמתחילה ב "[QUOTE=pack leader]מסביבנו..."

1. כתבת: "דרום קוריאה מאוימת לא פחות מישראל, והיא החליטה, שלא להוציא סכומי עתק על בטחון.
ולא בגלל שיש לה תוצר פי 6, אלא משום שיש לה תוצר שכזה מאחת הסיבות הבסיסיות,
שהיא השכילה לא לכלות את צמיחתה הכלכלית ולמשכן את עתידה רק על בטחון, וכך הגיע היא כיום למצב, שהתוצר שלה עומד היכן שהוא עומד."

התוצר של דרום קוריאה גדול פי 6, בגלל שאוכלוסייתה גדולה יותר ביותר מפי 6 מישראל, לא בגלל שאין לה הוצאות בטחוניות גבוהות יחסית. האוכלוסיה בדרום קוריאה 48.7 מליון:
http://www.google.com/publicdata?ds...orea+population
, בישראל האוכלוסיה 7.5 מליון .

התוצר לנפש שלה בכלל לא כזה מרשים וקטן מישראל, לפי ה-IMF (זה תלוי לפי הערכה של מי מסתכלים, אבל זה בגדול המצב) :
בישראל התוצר לנפש הוא $28686 לשנה, בדרום קוריאה $20591 לשנה
http://en.wikipedia.org/wiki/List_o...l%29_per_capita

כלומר כל ההפרש בתוצר, והתוצר הגדול של דרום קוריאה ביחס לישראל הוא בעיקר בגלל האוכלוסיה הגדולה יותר
לדרום קוריאה תוצר של 1 טריליון דולר, לישראל תוצר של 213 מיליארד דולר. כלומר יחס של בערך פי 5 לטובת דרום קוריאה, למרות יחס אוכלוסיה פי 6 ומעלה.
http://en.wikipedia.org/wiki/List_o...P_%28nominal%29

עם תוצר לשנה פי 5 מישראל של טריליון דולר, אין בעייה שההוצאה הבטחונית תהיה יחסית קטנה לתוצר.
דרום קוריאה מוציאה על בטחון אבסולוטית יותר מישראל, 24 מליארד לשנה, לעומת 16 מליארד לישראל. הסיבה שהיא לא מוציאה (יחסית) הרבה על בטחון, היא מפני שיש לה תוצר גבוה פי 6, שמאפשר לה להוציא באופן יחסי לתוצר ולתקציב, פחות .

2. למרות האיום, דרום קוריאה לא סבלה ממלחמות כל כמה שנים כפי שקורה בישראל.
ברור שברגע שיש מלחמות, והאיום מוחשי יותר, ההוצאה גדלה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #47  
ישן 04-06-2011, 15:23
  nec_000 nec_000 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 18.05.07
הודעות: 1,200
בתגובה להודעה מספר 46 שנכתבה על ידי zorg שמתחילה ב "מאוד אופנתי היום להשתלח..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי zorg
מאוד אופנתי היום להשתלח ולעשות דמוניזציה לאנשי הקבע ולהאשים אותם בכל בעיות התקציב של מדינת ישראל.
אבל עובדה שכאשר ניצבים מול אפשרות הבחירה אם לשרת בקבע ואפילו אם בכלל להתגייס רוב האנשים בוחרים שלא לעשות את זה, אז כנראה שלא מדובר בתנאים כאלה חלומיים ורוב האנשים בוחרים שלא לחתום קבע שלא לדבר על להתגייס לצבא.



צר לי אך לא הצלחתי למצוא, וודאי לא בטיעוני, כי אנשי משרתי מערכת הבטחון (וזה לא רק אנשי קבע כפי
שאתה בטח יודע) הם האחראים לכל בעיות התקציב של מדינת ישראל. (או כך לפחות טענת)

כמו כן העול התקציבי שמתואר בנדון, וודאי שאינו נופל על כתפי משרתי הקבע ועובדי משרד הבטחון אישית,
אלא נופל על אלו שהחליטו לדורותיהם שיטתית, להנציח מצב אבסורדי ובלתי צודק בחלוקת כספי משלם המיסים.

יחד עם זאת, גם בזבוז משאבים לא צודק זה גרוע ככל שיהיה, איננו אחראי כפי שתארת לכל בעיות
התקציב של מדינת ישראל, שכן בעיות התקציב בכללותם נופלות על הרבה מאד נושאים: בינהם תחלואי
המערכת הפוליטית וסחתנות סקטוריאלית, המשך במערכת סוציאלית עניפה שלא כולם מסכימים על תרומתה
כפי שהיא מתוכננת, המשך בבזבוזי עתק במגזר העירוני וברשויות המקומיות, ומה לא...

עוד ניסית לטעון, שישנם אנשים שאינם בוחרים להמשיך בקבע, וזאת במטרה להראות לכאורה שאם יש
כאלו שעושים כן, אז וודאי מערכת הבטחון איננה קורצת כל כך.

אך האמת היא שהחלטה זו של רבים שלא להשאר במערכת הבטחון, נשענת לאו דווקא משום שאינם
מעריכים את המסלול, אלא בין השאר משום שההחלטה בנדון עומדת לפיתחם כשהם על פי רוב צעירים
בני 20-21, במצב בו הם לא ממש מודעים ומנוסים דיים בכדי להבין את עומק ההשלכות של החלטה זו לעתיד.

בגיל צעיר שכזה צעירים אלו עפ"י רוב לא רואים יותר ממרחק קצר, כשלנגד עינהם טיול במזרח הרחוק או
תחילת לימודים אקדמיים מהווים את סף העומק התכנוני.
אילו היו נותנים להם לקחת קפיצה דמיונית זריזה 30-20 שנה לעתיד, על מנת לראות מה ההבדל בין שתי
החלופות, השארות במסלול קבע לעומת לא, בטוחני שאחוז המוכנים להכנס לקריירה במערכת הבטחון
היה נראה אחר לחלוטין.
ישנם מחקרים מאד מעניינים שמראים מהו הפער בין משרתי מערכת הבטחון בכללותם ביחס לשאר -
ההבדל ביכולת הפיננסית הינו קיצוני ומובהק לטובת אנשי מערכת הבטחון, שנהנים ברבות השנים
הן ממשכורות גבוהות ביחס לתפקיד ומעמד מקביל בשוק האזרחי, הן ממענקי פרישה גדולים באמצע החיים,
הן מבטחון פרנסתי סוציאלי, והן ממשכורת כפולה החל מגיל הפרישה אי שם בערך בגיל 40.

נערך לאחרונה ע"י nec_000 בתאריך 04-06-2011 בשעה 15:28.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #48  
ישן 04-06-2011, 12:40
  ilanb ilanb אינו מחובר  
אילן בן-נון. מומחה לקליעה וצליפה, מדריך ירי בכיר ומאמן קליעה ספורטיבית
 
חבר מתאריך: 17.03.05
הודעות: 1,902
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי nec_000 שמתחילה ב "כמה הבטחון עולה לנו"

כל סטודנט מתחיל לכלכלה יכול בקלות לכתוב עבודה המוכיחה שהציונות היא עסק לא טוב מבחינה כלכלית !

מה התחליף ? (הייתי שולח אותך לאשכול שפתחתי על הדלקת משואות ביד ושם השנה)

ניתן לקצץ בתקציב הבטחון רק ע"י איגום משאבים והכוונה ממשלתית :

להלן מס' דוגמאות :
1. תקציב החינוך - לעודד חינוך (לא % בגרות) מוכוון שרות משימתי ותגמול ביה"ס בשל כך.
לדוגמא שאוסטרובסקי רעננה יקבל הרבה יותר מגימנסיה הרצליה ת"א.
אז או שההורים יחליפו את המנהל או שיפתחו את הכיס.

תקציב כזה מוכוון שרות בחברה מגוייסת (כולל שרות לאומי) ישחרר את צה" לצמצם משמעותית את חיל החינוך המנופח ולא יעיל. (אני לא מדבר על סגירת נערי רפול) קצין החינוך בצבא צריך להיות לטעמי המפקד.
כמו כן נדרש שיפור מהותי בכושר הגופני, (4ש"ש במקום 2) ובנושא ביה"ס המטייל.

כן אני חושב שמדינה שבה יש 2002 חומת מגן - 2006 לבנון II ועוד ב 2008 עופרת יצוקה - מהומות ב 2011 שסופן מי ישורנו חייבת לגייס את אוכלוסייתה.(תרצו תגידו ספרטה)

2. הגנה אזרחית - לשוב ולרתום את האזרחים הישרים למשמר אזרחי אמיתי! ואת כל ישובי הפריפריה למשמר הישובים. תפיסת ההתישבות שלי אומרת חברה מגוייסת גם לבטחון.
אם לא אין סיבה לתת העדפה להתישבות.

מדיניות הנשק של מדינת ישראל היא בושה וחרפה = הצבעת אי אמון של מנהיגים באזרחים.

הגנה אזרחית טובה ומגובה , תשחרר את הצבא למשימת ההתכוננות למלחמה !

3. מדיניות רווחה מחד וטיפול תקיף בפשיעה מאידך - יפנו תקציבים למערכת שעוסקת בתחומים עליה אינה מופקדת.

4.משרד החקלאות - תכנון משאבים שיסייעו למערכת.

אפשר למצוא רעיונות רבים נוספים....

קודם צריך להחליט שאנחנו מדינה ציונית בלי בושה בלי התנצלות ובלי מסר כפול.
_____________________________________
לא כל מה שאני רוצה לכתוב, אני יכול לכתוב.

לא כל מה שאני יכול לכתוב, אני רוצה לכתוב.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #49  
ישן 04-06-2011, 14:59
  nec_000 nec_000 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 18.05.07
הודעות: 1,200
בתגובה להודעה מספר 48 שנכתבה על ידי ilanb שמתחילה ב "כל סטודנט מתחיל לכלכלה יכול..."

צידוד לקיצוץ בבטחון איננו אומר "אנטי ציונות", ואם רמזת לכך, צר לי, לא הוכחת זאת.

יש הרבה מדינות שמטיפות לקיים צבא שיש שלו מדינה, לא נראה לי שישראל צריכה להמנות עליהן.

ולשיטת אחרים שאני נמנה עליהם - אם כבר ההפך:
קיצוץ בבטחון תוך הסטת המשאבים, בין השאר לצמיחה וחיזוק תחומים אחרים (גם קיצוץ החוב הלאומי),
מהווה ציונות בהתגלמותה.

שאף אחד לא יעשה דליגיטמציה לטוען, בכך שימשול את צידודיו לחלוקת משאבים אחרת, כאילו הוא אנטי-ציוני.
אני האחרון שמוכן לספוג זאת, כמג"ד שריון בדימוס, וכמועסק (בכיר אם יותר לציין) באחת מתעשיות הבטחון בישראל.
הנני הראשון שאמור לצדד דווקא כן להטביע ממון רב במערכת הבטחון וברכש אמצעי לחימה מהתעשיות שבארץ, מהן אני מתפרנס.
אך יש לי היושרה לשים את האינטרס הלאומי בראש ולטעון באופן ענייני.

נערך לאחרונה ע"י nec_000 בתאריך 04-06-2011 בשעה 15:05.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #52  
ישן 05-06-2011, 05:13
  ilanb ilanb אינו מחובר  
אילן בן-נון. מומחה לקליעה וצליפה, מדריך ירי בכיר ומאמן קליעה ספורטיבית
 
חבר מתאריך: 17.03.05
הודעות: 1,902
בתגובה להודעה מספר 49 שנכתבה על ידי nec_000 שמתחילה ב "צידוד לקיצוץ בבטחון איננו..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי nec_000
צידוד לקיצוץ בבטחון איננו אומר "אנטי ציונות", ואם רמזת לכך, צר לי, לא הוכחת זאת.
מסכים לא כתבתי כך !
האם הסטת תקציב בטחון לחינוך (שאינו שווה % הצלחה בבגרות) למועד הנכון - שיעלה גם פחות כסף הוא התנגדות לקיצוץ בבטחון?
ככלל התקציב צריך להיות יותר יצירתי ויותר מוכוון בכל הסעיפים.

יש הרבה מדינות שמטיפות לקיים צבא שיש שלו מדינה, לא נראה לי שישראל צריכה להמנות עליהן.

ולשיטת אחרים שאני נמנה עליהם - אם כבר ההפך:
קיצוץ בבטחון תוך הסטת המשאבים, בין השאר לצמיחה וחיזוק תחומים אחרים (גם קיצוץ החוב הלאומי),
מהווה ציונות בהתגלמותה.

שאף אחד לא יעשה דליגיטמציה לטוען, בכך שימשול את צידודיו לחלוקת משאבים אחרת, כאילו הוא אנטי-ציוני.
אני האחרון שמוכן לספוג זאת, כמג"ד שריון בדימוס, וכמועסק (בכיר אם יותר לציין) באחת מתעשיות הבטחון בישראל.
הנני הראשון שאמור לצדד דווקא כן להטביע ממון רב במערכת הבטחון וברכש אמצעי לחימה מהתעשיות שבארץ, מהן אני מתפרנס.
אך יש לי היושרה לשים את האינטרס הלאומי בראש ולטעון באופן ענייני.
_____________________________________
לא כל מה שאני רוצה לכתוב, אני יכול לכתוב.

לא כל מה שאני יכול לכתוב, אני רוצה לכתוב.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #53  
ישן 04-06-2011, 18:33
  Vani Vani אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 18.03.10
הודעות: 574
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי nec_000 שמתחילה ב "כמה הבטחון עולה לנו"

העליה המטאורית של סינגפור בהישגים הכלכליים היא לא נגזרת ישירה של תקציב ביטחון נמוך, אלא נגזרת של שגשוג כלכלי שהחל עוד לפני שהיתה להם ריבונות על השטחים שהם יושבים בהם היום. את השגשוג הכלכלי הראשוני קשה אפילו לזקוף לזכותם, כי התשתית היתה קיימת עוד מהכובשים לפני כן. כמו כן, סינגפור לא "זכו" למלחמה יום לאחר קבלת העצמאות כך שיכלו להרשות לעצמם "לפתוח" את המדינה החדשה עם תקציב ביטחון נמוך. בנוסף לזה, הצבא של סינגפור בנוי כך שהוא יכול לתת מענה מיידי להתקפה עליהם, אבל לא יכול לתת מענה לטווח הארוך, כך שבנות הברית שלהם יוכלו להיכנס ללחימה מאוחר יותר. לנו אין תמיכה כזאת (התמיכה שאנחנו מקבלים מארה"ב הברית היא שונה בתכליתה מהתמיכה שמקבלת סינגפור מהמערב, ואי אפשר להשוות בכלל).

בקשר למירוץ החימוש. איך הגעת למסקנה שדווקא ישראל היא זו שפתחה במירוץ החימוש? וגם אם כן, איזה ברירה יותר טובה היתה? הרי היה ברור שלאחר מלחמת השחרור תבוא עוד מלחמה גדולה. היה צורך להתחמש כדי להימנע ממלחמות קשות נוספות. יכולות להיות שתי סיבות ליזום מרוץ חימוש. האחת היא מהצורך להגן על עצמנו והשניה היא מהשאיפה להפוך למעצמה. קשה לי להאמין, שמדינה בחיתוליה החליטה לפתוח במרוץ חימוש בשביל להפוך למעצמה. כך שתקציב ביטחון גבוה לא נולד בגלל בורות כלכלית אלא מתוך צורך קיומי.

כמו כן, אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לנהל מרוץ חימוש עם שכנותינו מכיוון ששכנותינו עניות. גם אם חלק מהמנהיגים שלהם יושבים על הרים של זהב, הרי שמדובר במנהיגים מושחתים שלא זוכים לתמיכה מספקת מהעם וגורלם קבוע מראש - מלחמות אזרחים, חוסר יציבות שלטונית ובין היתר קריסות כלכליות, שמונעות מהם להתפתח בצורה סדירה מבחינה בטחונית.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #55  
ישן 05-06-2011, 09:44
  nec_000 nec_000 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 18.05.07
הודעות: 1,200
בתגובה להודעה מספר 54 שנכתבה על ידי NehemiaG שמתחילה ב "מבלי להכנס לנושא עצמו: חבל..."

נחמיה ידידי,


הווה ונעמיד את הדברים על דיוקם, איך מורכב תקציב המדינה וניהול החוב הממשלתי:

תקציב המדינה בנוי "מסדר גודל" של קצת מעל 200 מיליארד ש"ח הכנסות מכל
מקורותיה של המדינה, (רובם מיסי הכנסה כפי שראית), והיתר, עוד כ- 100 מיליארד ש"ח,
הינו מחזור החוב הלאומי.

קרי:
בתוך התקציב ישנו סעיף בסדר גודל של 100 מיליארד ש"ח החזר חובות, שממומן
באמצעות הנפקת אגרות חוב בסך דומה. מה שמכונה מחזור חוב - וכנראה שלא ידעת
עליו כשראיתה את הפער 321 אל מול 177 מיליארדים.

אם מדינת ישראל היתה מחליטה, למשל, שהיא מפסיקה לחיות על הלוואות (יעד אידאלי)
ובכל שנה מחזירה 100 מיליארד ש"ח ומבלי להלוותם מחדש, היה נוצר למדינה גרעון
תקציבי בשווי 100 מיליארד ש"ח או במספרים, גרעון של 17% תוצר! (13 נוספים על ה- 4 המובנים).

כך שטענתך, כי לישראל "יש הרבה הכנסות מעבר לאותם 177 מיליארד ש"ח
שנכנסים לקופת המדינה ממיסים", הינה טענה שגויה - שתולדתה בחוסר
הידיעיה איך תקציב המדינה וניהול החוב הממשלתי מתבצעים.


עכשיו נעבור למספרים להבנת העסק:
*הקדמה: המספרים הינם עיגול מאד מהיר וזריז, שכן אין ברשותי כעת הזמן להכנס
לפרטים מדוייקם ועל כן שולף מספרי מאקרו מזכרוני, אך אלו קרובים דיים למדויקים.

1. משהו כמו 200 פלוס מיליארד ש"ח הינם כל הכנסות המדינה ממיסים, הן ממסים
ישירים (מס הכנסה...) והן מיסים עקיפים (אגרות...)

2. תקציב המדינה - קרי ההוצאה, עומד על סדר גודל של 300 ומשהו מיליארד ש"ח.

3.הפער בין הכנסות המדינה מכל מקורותיה (מס הכנסה, מיסים עקיפים, אגרות
והיטלים...) לבין הוצאותיה, עומד איפה על סדר גודל של 100 מיליארד ש"ח
(200 פלוס אל מול 300 פלוס מיליארדים).

4. הפער ממומן באמצעות מחזור החוב הממשלתי. (החוב אגב עומד על כ- 600 מיליארד
ש"ח ושווה לכ- 75% מהתוצר).

5. באחוזים: מדינת ישראל מחזירה מדי שנה סדר גודל של כשישית מהחוב, ולווה אותו
מחדש לפרעון עתידי. דהיינו: המדינה משלמת הלוואות שנטלו בשנים עברו, ומייצרת חוב
לתשלום עתידי.

6. הפער בין החזרת חוב עבר ונטילתו מחדש לעתיד, יוצר ריבית. עלות הריבית השנתית
שמשלמת המדינה עומד על סדר גודל של כ- 30-40 מיליארד ש"ח בשנה.
סכום דינאמי משהו שלמעשה תלוי בגובה הריביות על הלוואות המדינה בתקופה נתונה -
למשל השנים האחרונות התאפינו ברמת ריבית עולמית נמוכה יחסית וזה מקל עלינו.
כמו כן פערים בשערי המט"ח: חלק מהחוב הלאומי נלקח במטבע זר מחו"ל - התחזקותו
של השקל בשנים האחרונות סייע אף הוא בסעיף זה והוריד במעט את נטל החוב ובעטיו
את נטל הריבית.



אם שמת לב זוהי הזדמנות מצויינת ליידע את הקורא, שחוץ מהוצאה כבירה על בטחון
בסך 80 מיליארד ש"ח לשנה, ישראל מוציאה עוד משהו כמו מחצית הסכום רק על תשלום
ריביות בגין חובות העבר. שים לב למספר - 30-40 מיליארד ש"ח בשנה.

דהיינו: כל אזרח עובד שמשתכר "בממוצע של המשק" (כ- 8000 ש"ח ברוטו), מוציא כ-
1000 ש"ח בחודש רק לטובת החזר ריבית על חובות המדינה.
האם זה סביר ?
האם אתה למשל, היית מנהל את משק הבית שלך, בצורה כזו ששמינית מהשכר שלך
הולך רק להחזר ריבית ? (ללא החזר הקרן)


עכשיו שים לב למספר הבא:
כל הכנסות המדינה, כל כולן, מניבות קצת מעל 200 מיליארד ש"ח, כן, זה הכל למרות
רמת המיסוי הגבוהה בה אנו חיים. כל הקופה שמצטברת מכך היא די זעומה ביחס
לרף ההוצאות של המדינה.
מנגד המדינה מוציאה רק לצרכי בטחון חוץ, והחזר חובות, כ- 110-120מיליארד ש"ח.
כמחצית ממה שנגבה מהציבור מכל המקורות יחדיו.

היכולת היחידה לחיות עם רף הוצאה של מעל 300 מיליארד ש"ח כפי שהתקציב בנוי,
הוא למעשה בלוף שממומן באמצעות הלוואות.

כולי תקווה שכשהמספרים וסדרי גודל המאקרו שלהם מונחים לפתחו של הקורא, גודל
מפלצת עול הבטחון ומחזור החובות מתחילים להתחוור להם.
זהו שלב ראשון הכרחי, במיוחד תוך ביצוע רדוקציה למשמעות ניהול תקציב משק בית
אשר מהווה אומדן ברור יותר לקורא שמורגל לעשותו ביום יום.
זאת על מנת להבין ולהפנים, האם הגישה בה פעלה המדינה עד כה הינם סבירים,
האם היא פרופורציונאלית, והאם היא עומדת בקנה מידה - שגם אתם הייתם נוהגים לפיו
בכל האמור לניהול משק תקציב הבית שלכם.

נערך לאחרונה ע"י nec_000 בתאריך 05-06-2011 בשעה 10:07.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #57  
ישן 05-06-2011, 17:29
  nec_000 nec_000 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 18.05.07
הודעות: 1,200
בתגובה להודעה מספר 56 שנכתבה על ידי tec שמתחילה ב "לדעתי הנתונים שלך לא מדוייקים או לא נכונים"

הסר חשש מליבך, הנתונים בכלליותם נכונים.

ראשית אפנה אותך לעקרי תקציב המדינה לשנת 2010 - קרא עמודים 17 - 19:
http://www.mof.gov.il/BudgetSite/St.../ikarey2010.pdf
שם תוכל לעמוד על הפער בין הכנסות להוצאות וכיצד הוא ממומן.

שנית אפנה אותך למסמך פירעון חובות המדינה (גם הוא מתוך עקרי התקציב):
מסמך זה מראה, כי פרעון החוב בשנת 2010 עומד על 114.8 מיליארד ש"ח אשר מהווים
כ- 33.6% מהתקציב הכולל:
http://www.mof.gov.il/BudgetSite/St...ments/1/C33.pdf

פרעון חוב נעשה מכספי המדינה שנכלל בתוך תקציב המדינה, ואשר ממומן מהכנסותיה.
אך אבויה, והכנסות המדינה קטנות מדי - חסר בתקציב סד"ג של 100 מיליארד ש"ח.

על מנת להשלים את הפער בין ההכנסות להוצאות המתוכננות (ובתוספת גרעון מתוכנן על
סך 4% מהתוצר לא לשכוח) המדינה נאלצת שוב, ללוות כסף.

עכשיו: היות והמדינה מתכננת את תקציבה עם גרעון מובנה, קרי שהוצאותיה גדולות מהכנסותיה,
פער זה בסך 4% מהתוצר, לצערנו מתווסף לחוב המדינה מדי שנה ואף הוא ממומן
באמצעות נטילת הלוואות נוספות.

לכן, חוב המדינה לצערנו לא מצליח לקטון אף פעם אלא רק גדל עם השנים.
ובמספרים להמחשה:
בעוד שבשנת 2000 החוב עמד על כ- 500 מיליארד ש"ח, והווה אז כ- 100% מהתוצר
שעמד גם הוא על כ- 500 מיליארד ש"ח,
היום ב 2010, החוב תפח כבר לכ- 600 מיליארד ש"ח, וזאת ביחס לתוצר שעלה לכדי
800 מיליארד ש"ח.
קרי: יחס החוב/תוצר ירד ל- 75%.

חל אמנם שיפור ביחס חוב/תוצר (ירידה מ- 100% ל- 75%), אך החוב נומנאלית
לעולם לא מצליח להסגר. זאת משום שמקבלי ההחלטות לדורותיהם, על שלל אילוצי
הפוליטיקה והסחתנות לה הם נתונים, לא מסוגלים אחת ולתמיד לבנות תקציב עם גרעון
מובנה שהוא 0.
באם רוצה המדינה להקטין את החוב נומינאלית וריאלית, שומה עליה לבנות תקציב עם
עודף, ולהעבירו לטובת החזרי הלוואות.
יש לכך השלכות כבירות על עתידנו בטווח הקצר והבינוני, ועל ילדנו בטווח הארוך.


נ.ב
על מנת שלא תתבלבל עם המסמך שאתה העלאת, אסב את תשומת ליבך לעמוד 8 שבו:
מסמך זה הוא מסמך "שלאחר מעשה", קרי: בעוד שהמסמכים אליהם אני הפנתי
אותך, תכנון תקציב המדינה לשנת 2010 שמתאר את תכנון התקציב "בטרם ביצועו"
ועוד בטרם ידעו בדיוק מה יהיו התקבולים העתידיים, המסמך שאתה הפנת אליו הינו
מסמך שמתאר "מה קרה לאחר שהשנה הסתיימה לה", ולאחר שכבר ידוע בדיוק - כמה
כסף הממשלה הוציאה (לאחר סטיה קלה מהתקציב המקורי, ולאחר שתקבולי ההכנסות
כבר נספרו בקופה).

שים לב שבעוד שהתקציב במקור תוכן להיות 325 מיליארד ש"ח (המסמכים שאני מפנה
אליהם), עמוד 8 במסמך שאתה מפנה אליו מראה כי בפועל הביצוע נסגר על 353.7
מיליארד. כמו כן בעוד שתקבולי המדינה שוערו לעמוד על 234 מיליארד בתחילת הדרך,
בפועל הן נסגרו עם גבייה עודפת והגיעו לכדי 254 מיליארד ש"ח.

כפי שניתן להיווכח, הגרעון שנוצר בסוף השנה הוא 353.7 פחות 254 = 100.7 מיליארד ש"ח.

נערך לאחרונה ע"י nec_000 בתאריך 05-06-2011 בשעה 17:50.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #58  
ישן 05-06-2011, 20:49
  משתמש זכר קרן-אור קרן-אור אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.09.06
הודעות: 10,353
בתגובה להודעה מספר 57 שנכתבה על ידי nec_000 שמתחילה ב "הסר חשש מליבך, הנתונים..."

ציטוט:
חל אמנם שיפור ביחס חוב/תוצר (ירידה מ- 100% ל- 75%), אך החוב נומנאלית
לעולם לא מצליח להסגר. זאת משום שמקבלי ההחלטות לדורותיהם, על שלל אילוצי
הפוליטיקה והסחתנות לה הם נתונים, לא מסוגלים אחת ולתמיד לבנות תקציב עם גרעון
מובנה שהוא 0.
באם רוצה המדינה להקטין את החוב נומינאלית וריאלית, שומה עליה לבנות תקציב עם
עודף, ולהעבירו לטובת החזרי הלוואות.
יש לכך השלכות כבירות על עתידנו בטווח הקצר והבינוני, ועל ילדנו בטווח הארוך.


לעיתים חולפים במוחי הרהורי כפירה- אולי נערי האוצר מעדיפים את המצב הזה, בו קשה להעלות מיסים (שכבר גבוהים) וחלק גדול מהתקציב משועבד למשכורות ולהחזר חובות. זה מונע מהממשלה לקחת על עצמה פרויקטים, שכמובן "אינה יודעת לנהל והם מפריעים להתנהלות תקינה וחופשית של השוק".
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #59  
ישן 06-06-2011, 00:25
  ninesouls ninesouls אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 21.01.03
הודעות: 2,279
בתגובה להודעה מספר 57 שנכתבה על ידי nec_000 שמתחילה ב "הסר חשש מליבך, הנתונים..."

דומני שהתאוריה הכלכלית המקובלת סוברת שרצוי שלמדינה יהיה גרעון מסוים, אם כי קטן. כמו כן, אגרות החוב הממשלתיות מהוות את הבסיס של החסכון הציבורי - אילו המדינה לא היתה צריכה ללוות כסף אז לא היה אפיק בטוח להשקעת החסכון הפנסיוני שלך, למשל. בהקשר הזה כדאי גם להבהיר שחלק גדול מאד מאותם עשרות מיליארדים שמשולמים בשנה כריבית משולמים בחזרה לאזרחים (שמחזיקים, באופן ישיר או עקיף, באג"ח הממשלתי ובמק"ם) ולכן ההשפעה שלהם על רמת החיים לא גבוהה. זו גם הסיבה, למשל, שמדינה כמו יפן שבה החוב הממשלתי הוא 200% מהתוצר לא עומדת בסכנה מיידית של פשיטת רגל; כמעט כל החוב של יפן מוחזק על ידי תושביה, ולכן היא לא נמצאת בסכנה (כמו יוון למשל) של העדר יכולת לפרוע את החובות לגורמי חוץ.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #62  
ישן 07-06-2011, 17:07
  nec_000 nec_000 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 18.05.07
הודעות: 1,200
בתגובה להודעה מספר 61 שנכתבה על ידי ninesouls שמתחילה ב "אין ספק שראוי להקטין את החוב..."

הנך מערבב שני נושאים שונים שאין בהם "קשר אמיתי", או לאמר "קשר תלותי" מבחינה מתמטית,
והם חוב המדינה, וחסכון הפנסיה שלך.

אילו לא היה למדינה חוב כלל, אזי היו מספר אפשרויות לבטא את אותו חלק בן 30% מהפנסיה
שלך שכיום נמצא בתוך אג"ח מיועדות.

הראשון שבהם הוא שכחלופה לאג"ח מיועדות תהיה ערבות מדינה לכ- 30 אחוז מהפנסיה.
השני זה להחליט, שמאת האחוזים מתיק הפנסיה שלך אתה יכול לנהל כפי שאתה רוצה ולא
רק את 70 האחוזים כפי שקיים כיום.

אם אתה שואל את דעתי האישית: אפשרות 2 עדיפה.
מי שירצה תמהיל פחות מסוכן, ובהעדר כל חוב למדינת ישראל, יוכל להחליט לרכוש אג"ח של מדינות
יציבות אחרות מעבר לים בתור אותו חלק יחסי שהוא מעוניין להשקיע באופן סולידי.
בכך תתאפשר לחוסך גמישות על 100% מתיק החסכון שלו וללא כל מגבלה בידי הרגולטור.

נערך לאחרונה ע"י nec_000 בתאריך 07-06-2011 בשעה 17:16.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #64  
ישן 12-06-2011, 20:19
  nec_000 nec_000 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 18.05.07
הודעות: 1,200
בתגובה להודעה מספר 63 שנכתבה על ידי ninesouls שמתחילה ב "שלושים אחוז מהפנסיה שלי הוא..."

ישנם כמובן מנגנונים לבטח את יחס השקל דולר, תמורת פרמיית ביטוח (קטנה).

כמו כן חסכון פנסיוני הינו לתקופה ארוכה, עשרות שנים. במצב שכזה תנודות היחס בין המטבעות מתמצע
לאורך השנים ברמה כזו - שלא בטוח כלל שכדאי לבטח את ההשקעה על הדולר מלכתחילה.

חוסך שמגיע לקראת גיל הפרישה, מומלץ שיקטין את סיכוני התיק שלו בשנים האחרונות ויעביר את הכספים
למסלול מבוטח או צמוד שקל.

אגב, אחוז אגרות החוב שהנפיקה המדינה והן אג"ח מיועדות פנסיה מכלל אג"ח המדינה, הינו נתח קטן
יחסית מכלל אג"ח המדינה. אז קודם שיחסלו את כל האג"ח שאינם אג"ח מיועדות ואחרי זה נחשוב מה
לעשות עם היתרה שתיוותר.

יחד עם כל זאת הנני טוען, שהצורך לתת בטוחה לחלק מתוך הפנסיה של החוסך, איננה מחייבת את
המדינה להשתמש באג"ח יעודיות ככלי בלעדי לעניין זה וישנן חלופות נוספות.

ככלל, לא הייתי קושר את החוב הלאומי בנושא הפנסיות. חוב כשמו כן הוא, הלוואת כספים כיום למטרה
מועילה, שנצטרך להחזיר בעתיד. בעניין חובות מדינה, בדר"כ מרבית ההחזר יושת על דור ההמשך.
לא הייתי רוצה להשאיר חובות - לא לעצמי לשנים הבאות, ובטח שלא לילדיי.

בין הסיבות (הלא רבות) שבגינן נבון לייצר חובות מדינה, ישנן אלו אשר תומכות צמיחה כמו השקעה
בתשתיות למשל, שבתורן תורמות לכח כלכלי משופר יותר בהמשך, ובעטיו יכולת טובה להחזיר את החוב
ועוד לצאת עם תשואה עודפת מכל העניין.

ליטול חובות באופן קבע על "בסיס כרוני", ליצור כל שנות קיום המדינה גרעון מבני בבסיס התקציב
שנע (כיום) על כ- 4%, כאשר ההלוואות לא נעדו לשרת מטרות תומכות צמיחה ובדר"כ משמשות
לצערנו הרב ככלי לתשלום סחתנות פוליטית או סקטוריאלית, הינה הפקרות עתיד המדינה על מזבח חוסר
הרצון והכח לפתור בעיות בהווה ולזרוק את האחריות על דור העתיד.

נערך לאחרונה ע"י nec_000 בתאריך 12-06-2011 בשעה 20:22.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #65  
ישן 13-06-2011, 13:47
  ninesouls ninesouls אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 21.01.03
הודעות: 2,279
בתגובה להודעה מספר 64 שנכתבה על ידי nec_000 שמתחילה ב "ישנם כמובן מנגנונים לבטח את..."

לא היה מזיק להיות במצב של אין חוב, אבל אני בדעה שבתחום הכלכלי אין צורך לצפות מישראל להיות פורצת דרך בעולם. אם נהיה במצב לא פחות טוב ממדינות כמו ארה"ב, גרמניה, צרפת ובריטניה - די לי בזה, כשנגיע לזה נבחן את ההמשך. אז איפה אנחנו ממוקמים ביחס אל המדינות האלה ומדינות מפותחות אחרות? יש שתי רשימות בנושא:
רשימת המדינות ע"פ חוב ציבורי: http://en.wikipedia.org/wiki/List_o..._by_public_debt
רשימת המדינות ע"פ חוב חיצוני: http://en.wikipedia.org/wiki/List_o...y_external_debt
כדאי לציין שהחוב החיצוני כולל גם את מה שחייבים גופים פרטיים לגורמי חוץ. ומה מצבנו בשתי הרשימות האלה?

בתחום החוב הציבורי אנחנו עומדים על 77.3% מהתוצר, דומה מאד לבריטניה (76.5%), קצת פחות מגרמניה וצרפת (83.2% ו-81.7%), יותר מארה"ב (58.9%, אבל זה רק החוב הפדרלי ואינו כולל חובות ברמה המדינתית והמוניציפלית), הרבה פחות מהשיאנית יפן (225%), פחות מאיטליה, סינגפור, בלגיה ואחרות. אגב, אם תסתכל בתחתית הרשימה שם תראה שלמדינות שאין להן חוב יש שני מאפיינים די מובהקים - אלה מדינות שמתפרנסות ממכירת אוצרות הטבע שלהן ו/או שנותנות מעט מאד שירותים לציבור האזרחים (ובדרך כלל הרבה שירותים לכיס של המנהיגים). לוב, גינאה המשוונית, עומאן, אזרבייג'אן...

בתחום החוב החיצוני מצבנו הרבה יותר טוב. הממוצע העולמי הוא חוב של 95% מהתוצר. לארה"ב יש חוב של 97%, לבריטניה 398%(!), לגרמניה 143%, לצרפת 188%, להולנד 344% וכן הלאה - ולנו יש רק חוב של 43% מהתוצר לגורמי חוץ. מכאן שאנחנו מדממים מעט מאד כסף החוצה, יחסית; ההון שלנו נשאר ברובו הגדול אצלנו ומניע את גלגלי המשק.

המסקנה שלי מכל זה היא שהפחתת החוב היא אמנם דבר מועיל, אבל לא הבעיה המרכזית של ישראל ולכן לא היעד המרכזי של המדיניות. אנחנו צריכים להקדיש יותר מחשבה ומאמץ (וכסף) לשאלות מבניות כמו איך אנחנו מעלים את שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, איך אנחנו מגיעים למצב שיש לנו מערכת חינוך ומחקר מהמובילות בעולם שיוצרת מצוינות ומשמרת כאן את המצויינים - ואחרי שוידאנו שאנחנו מקדישים לנושאים כאלה את המשאבים הנדרשים נראה אם נשאר כסף כדי להוריד את החוב. לא לפני.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #66  
ישן 06-06-2011, 07:02
  משתמש זכר הקשקשן הקשקשן אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 22.06.09
הודעות: 384
בטחון זה לא רק הוצאה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי nec_000 שמתחילה ב "כמה הבטחון עולה לנו"

רציתי להאיר פן נוסף במשמעות התקציבית של הביטחון.

כאשר מחשבים את העלות האמיתית של הביטחון צריך לקזז את המיסוי שמערכת הביטחון משלבת ואת הרווחים שנובעים ממכירות לחו"ל.

כל שקל שמשולם לבטחון, חוזר למדינה בצורת מיסוי (ישיר או עקיף). קשה לחשב כמה בדיוק, אך כנראה מעל ל 40% ( 15% מע"מ, מס בריאות, ביטוח לאומי, מס בכנסה). הסכומים שמושקעים בפרויקטים החדשים והיקרים (חץ, כיפת ברזל, מרכבה) כנראה חוזרים הרבה יותר מ 50% בגלל רמת השכר בתעשיה הבטחונית.

פן נוסף הוא ייצוא בטחוני של כ 28 מיליארד ש"ח. המדינה רואה מהסכום הזה כ 50% ממיסים ישירים על החברות, מס הכנסה וכ"ד.

כלומר, 40% מ 80 מיליארד + 50% מ 28 מיליארד נותן 46 מיליארד שחוזר מיידית לתקציב.
לכן, העלות האמיתית של הבטחון היא 34 מיליארד "בלבד".

דרך אגב, ייתכן שפרויקטי פיתוח חדשניים שניתן לייצא אותם, לא עולים לתקציב כלל, אלא להיפך מכניסים.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #67  
ישן 12-06-2011, 20:35
  nec_000 nec_000 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 18.05.07
הודעות: 1,200
בתגובה להודעה מספר 66 שנכתבה על ידי הקשקשן שמתחילה ב "בטחון זה לא רק הוצאה"

העלתה טענה שאיננה תקינה בחוקי חישוב.

טענתך שחלק מהוצאות המדינה בבסיס התקציב חוזורת באמצעות מס, הינה טענה מעגלית גורפת
שתקפה לא פחות מאשר לכל אחד מסעיפי התקציב ולא רק לבטחון, בוודאי למשכורות עובדי המדינה בכללן.

הרי גם המורים משלמים משכורות וגם שוטרים וגם שופטים וגם רופאים...
האם ראית חשב מבצע תרגיל בו הוא מראה, שתקציב החינוך למשל איננו באמת 30 מיליארד שקל,
אלא רק 20 וזאת רק משום ש- 10מיליארד חוזרים בחזרה לקופת המדינה כמס הכנסה ממשכורות
המורים ?

ואם כבר הנך מחשב כך (באופן קלוקל) למה עצרת אחרי רק שלב אחד נוסף ?
הרי יכולת לתחשב את השקל ששוב נכנס לקופת המדינה, ואשר יוצא על שכרו של עובד שני בתור,
כך שנתח ממנו שוב חוזר לקופה וכך חוזר חלילה עד איו סוף.
אתה מזהה את הטור המתמטי שקבלת כאן ?

בעריכת חשבון כלכלי לעניין זה - תקציב, כל שקל נספר פעם אחת בלבד ולטובת סבב אחד.

הוצאה הבטחונית כאחוז מנתח התוצר נספרת באותו האופן שבו מחושב התוצר.
אם לא תחשב את כל הסעיפים ואת התוצר על אותו בסיס חשבונאי, חוץ משיצא לך סלט
שכל קשר בינו לגדלים הוא מקרי בהחלט, גם לא תוכל בכלל לדעת מהו גובה התוצר,
וגם לא מהו נתח ההוצאה הסעיפית כאחוז מהתוצר.

נערך לאחרונה ע"י nec_000 בתאריך 12-06-2011 בשעה 20:38.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #69  
ישן 14-06-2011, 23:06
  nec_000 nec_000 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 18.05.07
הודעות: 1,200
בתגובה להודעה מספר 68 שנכתבה על ידי הקשקשן שמתחילה ב "כנראה שאתה צודק בקשר לתרגיל..."

ממש לא.

לא מבצעים כך, ובטח שלא מחסירים שקל מהוצאה (כקיזוז) וסופרים אותו פעם נוספת בשלב צבירה (כמס)
בעמודת ההכנסה. כמו כן "הכנסות מיצוא בטחוני" אינן סעיף "שנכנס לתקציב" ולכן הוא אינו קשור בהוצאה
הבטחונית לעניין זה, וגם אם כן היה קשור, בטח שלא כך מחשבים כפי שהוסבר קודם בנושא המס - קרא
הלאה.

כל זאת בכל האמור לחישובי תוצר, תקציב, סך הוצאה תקציבית כנתח מהתוצר או כנתח מהתקציב עצמו,
סך ההוצאה הציבורית מסך התוצר, או סך ההוצאה "הציבורית הרחבה" מהתוצר, וכן הלאה וכן הלאה...

אם ישנו רצון לחקור, למשל, מהן התועלת שנוצרות, או מהם התוצרים שנולדים מהשקעה תקציבית כזו וכזו
בתחום זה או אחר, ומעונינים לחשב, למשל, את השפעתם על המשק על כלל רבדיו, זהו וודאי כבר נושא
אחר ואין לערבב מין שאינו במינו.


*על מנת שלא נהפוך, ברשותך כמובן , את פורום צו"ב לפורום יסודות הכלכלה,
אציע לכל אחד שמעוניין להרחיב את ידיעותיו בתחום, לפנות לספר מאקרו כלכלה א'
בתור דריסת רגל רלוונטית לנושאים שעל שולחננו.


לינקים ראשונים מתוך גוגל:
http://en.wikipedia.org/wiki/Macroeconomics
http://economics.about.com/cs/stude...roeconomics.htm

נערך לאחרונה ע"י nec_000 בתאריך 14-06-2011 בשעה 23:10.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #71  
ישן 06-06-2011, 22:49
  nec_000 nec_000 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 18.05.07
הודעות: 1,200
בתגובה להודעה מספר 70 שנכתבה על ידי s0d שמתחילה ב "יותר מטריד אותי מגודל התקציב..."

גובה "הבזבוז" אליו אתה מתייחס, הינו תולדה של מנופחות התקציב מלכתחילה.

איך הגענו למצב הזה:
כאשר רואים שיש כסף כמו מים, אף אחד לא מרים גבה או שואל את השאלות הנכונות,
לא רק אף אחד בתוך המערכת, אלא כמעט אף אחד גם מחוצה לה,
וכאשר כבר כן נמצא מי אשר מעז לשאול את השאלות, ישר עושים לו דלגיטימציה,
עושים ממנו עוכר ישראל - לא פחות, אז מה הפלא ?
איך יקרו תהליכי התפככות ותיקון שהם אחד מעקרונות יסוד במדינה דמוקרטית מתוקנת אני שואל ?

כאשר בכירי וותיקי המערכת נותנים דוגמא אישית שלילית ומשרישים תרבות קלוקלת,
גם בניצול משאבי המערכת, כאשר אירועי ראווה על כל פלוץ (סליחה על הביטוי) הם
עניין שבשגרה, אז מה הפלא שהמערכת נראית כפי שהיא נראית ?

התופעה הזו החריפה עם השנים:
פעם, לפני כמה עשורים טובים הצבא היה צנוע, כך גם היו משכורות הקצינים והתנאים.
הצבא שידר צניעות ויעילות בכל פינה, קצינים התביישו להתנהג באופן ראוותני או
בזבזני, היה חינוך עם ערכים לחסכון כבר משלב הכניסה, עוד בהתחלת הטירונות
הרביצו לחיילים השכם והערב: צה"ל הוא צבא עני, שמשרת מדינה ענייה, ועל כל אחד
מהחיילים לזכור זאת היטב ולהתנהג בהתאם.

אז ידעו לספר שאין מספיק כסף לתחמושת ועל כן להשתמש בה בתבונה רבה באימונים, כי באמת לא היה.
והיום ?
היום מספרים את אותם סיפורים על חסכון בתחמושת, מספרים שאין כסף,
רק בהבדל אחד והוא, שהפעם זה לא באמת שאין, אלא שיותר מדי נושאים שאינם
תורמים במישרין לבטחון כבר נטלו את חלקם יותר מדי.

לצערנו "לוועד עובדי מערכת הבטחון" יש לובי חזק כמו לוועד עובדי חברת החשמל.
הנה רק השכילו לאחרונה סוף סוף להקים וועדה שתבחן את מבנה התעסוקה במערכת
הבטחונית כשעל הפרק גיל הפרישה ורמות השכר, וישר נתקלו בקיר בטון שעשה
הכל על מנת להגן על תנאיהם המנופחים והדיספרופורציונאליים של משרתי המערכת ולעשות מהוועדה סמרטוט.
על וועד עובדי מערכת הבטחון אי אפשר לחלוק, אי אפשר להעז ולבקש גילוי נאות תוך
חשיפת נתונים לבקרה רצינית, שכן בטחון המדינה הוא עניין מסווג, ותקציב מסווג כידוע אינו עניין לציבור.

הרי ראינו בשרשור זה את סדרי גודל הסכומים שהמערכת "מסוגלת לחלוב" מהציבור,
והוא כמו עיזה עוורת הולך ואומר אמן. תקוותי ששרשור צנוע זה שנמצא כאן, יצליח
למצוא את מקומו בהמשך הדרך לשיח הדיון הציבורי. כי רק משם יכולה להתחיל הדרך.
רק ברגע שכל אזרח משלם מיסים לפתע יתעמת עם מפלצת הר השקלים שהוא מוציא
מדי כל חודש מכיסו, הוא יתחיל בעצמו לשאול את השאלות ולבקש דין וחשבון,
מה עושים לעזעאזל עם הכסף שלו ואיך בדיוק משתמשים בו.


ושלא תהייה לאף אחד אי הבנה:
בטחון הוא הכרחי ואין חולק על כך. השאלה היא כמה.
כמו כן משרתי ועובדי מערכת הבטחון הינם אנשים יקרים, תרומתם לחברה מכובדת
ומוערכת - גם אף אחד לא חלילה מאשים אותם ברמה האישית.
הטרוניה שלפנינו מופנית לפתחם של מקבלי ההחלטות לדורותיהם אשר "השכילו"
להביאנו למצב הנוכחי, ולפריצי השחיתות - שבחוצפתם תורמים לשימור המצב, תוך
מלחמה עקשת בכל מי אשר רק מעז לחשוב אחרת.

נערך לאחרונה ע"י nec_000 בתאריך 06-06-2011 בשעה 23:08.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #72  
ישן 15-06-2011, 02:55
  emile-a emile-a אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.05.06
הודעות: 5,404
בתגובה להודעה מספר 71 שנכתבה על ידי nec_000 שמתחילה ב "גובה "הבזבוז" אליו אתה..."

להבדיל מההסברים הכלכלים המשכנעים והברורים והמקצועים שלך ההסברים שלך על החלק השני של המשוואה הינם די חובבנים במקרה הרע וסתם דעתך הלא מבוססת במקרה הטוב.
קודם כל הסיפורים על המדינה העניה לא מענינים אף אחד, המדינה כבר לא עניה ואם את המצפה מאנשים טובים שישארו בצבא יהיו די עניים וצנועים כשסביבל כל אידיוט עושה כסף בקרן הון/ כוכב נולד/ הי טק וכו' אז הרמה של האנשים והרמה של הביטחון יהיו נמוכים מאוד, וכבר היו המצב בינוני.... לכן גם הערתך שהלובי של "הועד" הוא מצער לא מתאים לדעתי, טוב שיש לובי, זה עדיף מלובים אחרים חשובים הרבה פחות והמצב גם ככה הוא סביר, לא יותר..עם כל הנתונים היפים על כמה שעולה למדינה המשכורות ביחס לפעם זה עדיין לא מאפשר להשאיר את האנשים הטובים שנשארו פעם..נכון שיש כאן גורמים רבים והפן הכלכלי הוא לא אחד מהם..אבל להקטין את המשכורות והצ'ופרים בטח לא יעזור...
מעבר לכך, לא הצגת שום פרויקט או נושא שמשקיעים בו שבעצם לא נכון להשקיע בו והוא בזבוז..אני לא ממ שמכיר כזה בגבולות הסביר כמובן..בארגון ענק כמו צה"ל אני יודע להצביע כמובן על מקומות פחות יעלים ובזבזניים, אבל אתה רמזת על דברים יותר מערכתיים מאשר הבזבוז הרגיל של ארגון גדול..אז בוא נשמע על זה קצת..
_____________________________________
!Ya Gotta Believe

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #73  
ישן 07-06-2011, 18:28
  tec tec אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 05.06.07
הודעות: 498
תתחיל בלבדוק, האם ה-F35 הכרחי ואין לו חלופות סבירות?
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי nec_000 שמתחילה ב "כמה הבטחון עולה לנו"

לדעתי זה לא נכון לבדוק את צרכי הביטחון לפי אחוז מהתמ"ג, אלא לראות מה האיומים ולראות מה הצרכים.
היום אנחנו בנקודת זמן ייחודית שלדעתי חייבים להצטייד במערכות מסויימות בעיקר הגנתיות (כי בהתקפה יש לנו די הרבה יכולות כבר ממילא) שישפרו משמעותית את יכולות ישראל, ואסור לקצץ בהן, צריך להיות מוכנים לכל מצב. אני מדגיש שההצטיידות היא חד-פעמית ולכן חבל לדחותה משיקולי תקציב. אם צריך, שייקחו הלוואות.

המערכות כוללות:
1.מערכות כיפת ברזל. 13 סוללות מוערכות ב- $1.5B
2. מערכת שרביט קסמים שבפיתוח (למענה על טילי M-600 ואחרים לטווח בינוני של חיזבאללה)
3. תוספת טילי חץ אם חסר (למענה על מאות טילי שיהאב 3 שבידי איראן, שזאת לא תהיה הסיבה לא לתקוף באירן). כל טיל חץ מחירו $3M . לדעתי צריך 1000 טילי חץ לפחות ב-$3B .
אני לא יודע כמה קיימים, להערכתי הרבה פחות.
4. מערכת "מעיל רוח" להגנה על טנקים ורכבים אחרים מנ"ט

מצד שני הרכש העיקרי של צה"ל בתכנית החומש "חלמיש" הם מטוסי F35.
20 מטוסים ראשונים יעלו $3B
אם יחליטו לקנות עוד, 60 מטוסים יעלו $10B

לדעתי מכיוון שזו ההוצאה העיקרית, צריך לבדוק היטב את הרכישה הזאת, עד כמה היא הכרחית ואין חלופות, ועד כמה ניתן לדחותה כל עוד אין איומים ספציפיים שמטוסי F15 , F16 לא עונים עליהם .

למשל, זה נכון שבעתיד ייתכן שייכנסו לזירה מערכות נ"מ שיסכנו את המטוסים הקיימים, אבל כל עוד זה לא קורה (והרי נדע על כך כנראה זמן רב מראש, כך שיהיה מספיק זמן לרכוש מטוסים ולהכין מערך) אולי עדיף לדחות את הרכש. זה יכול גם להוזיל את הרכש, כי ייתכן שישולמו כבר על ידי המדינות הרוכשות האחרות, חלק מעלויות הפיתוח, וזה יוזיל את מחיר הרכישה.
אני לא מבין הרבה בנ"מ ומטוסים, אבל לפי הדיווחים ישראל שכנעה את רוסיה לא למכור S-300 לאירן.
סוריה מתפרקת, ולא נראה שיהיה איום רציני ממנה בזמן הקרוב . גם אם יעלה שלטון אחר איסלמי, הם היו ויהיו בבעיות כלכליות שלא יאפשרו להם לשפר את צבאם משמעותית.

לגבי אירן, אולי צריך לחכות ולראות איך העניינים מתפתחים. יש אפשרות שמהפכה תפיל את השלטון, ואז לא יהיה צורך ב-F35. כרגע אן להם S-300. יש אפשרות שיתקפו באירן בשנים הקרובות (או ארה"ב או ישראל), ויביאו את המדינה להחלפת משטר או קריסה כלכלית בתוספת הסנקציות, ואז שוב, בשביל מה אנחנו צריכים את ה-F35 היקר מאוד ($150M למטוס), כשמטוס F16 עולה עשרות מליוני דולרים ?

נערך לאחרונה ע"י tec בתאריך 07-06-2011 בשעה 18:32.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #75  
ישן 08-06-2011, 19:21
  tec tec אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 05.06.07
הודעות: 498
לא טענתי שאני מבין גדול ועדיין לא שכנעת. חסרה לך הבנת הנקרא
בתגובה להודעה מספר 74 שנכתבה על ידי pack leader שמתחילה ב "אתה לא מפנים בכלל כמה אתה לא מבין"

קודם כל אני רוצה לציין שלא טענתי שאני מבין גדול. יש דברים שאני יודע ויש הרבה שאיני יודע.
אני שואל שאלות, כותב את דעתי שיכולה להיות מוטעית ומפתח דיון, ולומד אם מתקנים אותי. הבעייה שאתה תיקנת בסיסמאות בלי לפרט, ובלי להסביר. לכן לא שכנעת כי לא אפשרת לבחון את דבריך.

ציטוט:
במקור נכתב על ידי pack leader
א. כל הכלים הנ"ל מיוצרים בישראל ע"ב כסף ישראלי - אף 35 מגיע מכספי סיוע
שלא ניתן להשקיעם בארץ


חסרה לך במקרה זה הבנת הנקרא.
זה לא רלוונטי, כי בניגוד למה שהבנת ולא כתבתי, לא כתבתי שאם יבוטל ה-F35 ניתן יהיה להשקיע את הכספים במערכות שציינתי שכן צריך להשקיע בהן.
מה שכתבתי לגבי הצורך בהשקעה במערכות ההגנה האלה בנקודת זמן זו, היה בהקשר של תגובה לפותח האשכול על הצעתו לקצץ בתקציב הביטחון. טענתי שצריך לבדוק מה הצרכים והאיומים ולפי זה להשקיע במה שצריך, ושלא נכון להסתכל על האחוז היחסי של תקציב הביטחון לעומת התמ"ג, גם אם הוא גבוה,ולכן דווקא לדעתי צריך להשקיע במערכות שציינתי, בהקשר לקיצוץ שהוא ביקש לתקציב הביטחון, ולא בהקשר ובלי קשר ל-F35.

גם בלי קשר לזה, אני יודע שה-F35 מגיע מכספי סיוע שלא ניתן להשקיעם בארץ, ועדיין אתה לא צודק.
1. זה לא נכון בדיוק, לפי התנאים ניתן להשקיע 25% מהסיוע בארץ בשקלים, אבל נעזוב את זה עכשיו, זה לא הטיעון העיקרי.
2. דבריך הם נכונים רק במקרה שבכספי הסיוע יש רזרבות שלא משתמשים בהן, ואז רכישת ה-F35 תשתמש בכספים אלה. אבל המצב היום ובעתיד הוא ההיפך: משתמשים וישתמשו בכל כספי הסיוע באופן מלא גם בלי רכישת ה-F35, וכעדות והוכחה לכך ברק ביקש השנה תוספת סיוע של 20 מיליארד דולר מארה"ב בנוסף לסיוע $3B השנתי עקב המצב במזה"ת, כלומר אין מספיק סיוע יחסית לצרכים של ישראל. רכישת ה-F35 לכן תבוא על חשבון דברים אחרים (לא המערכות שציינתי) שנרכשים ויירכשו מכספי הסיוע.
זה יחייב או לוותר עליהם לחלוטין, או לרכוש אותם בשקלים מתקציב הביטחון.
לכן יש השפעה לרכישת ה-F35 על הצורך בהגדלת או הקטנת תקציב הביטחון השקלי, והרכישה הזאת היא לא ב"חינם" בגלל שהיא באה מכספי הסיוע שניתנים ממילא.
3. אני חושב שדבריך אינם נכונים גם מכיוון שחלק מההמערכות שדיברתי עליהן כמו חץ ושרביט קסמים מפותחים בשיתוף עם ארה"ב, ולכן ניתנים לרכישה בכספי הסיוע, כאשר הייצור כולו או חלקו ייעשה בארה"ב.

ציטוט:
ב. מי שמך להחליט מה צה"ל צריך מבחינה התקפית אני ועוד עשרות אנשים בפורום שמבינים "קצת" יותר ממך יודעים כל אחד בתחומו איפה החוסרים והם קיימים וגדולים.


כפי שכתבתי לא טענתי שאני יודע הכל.
אם אתה טוען שקיימים חוסרים גדולים מבחינה התקפית, מדוע אינך מפרט מהם? פרט ואולי אלמד משהו.
זריקת תשובה כזאת בלי להסביר מהם החוסרים לדעתך (אפילו בראשי פרקים), לא משכנעת אף אחד.

ציטוט:
ג. לפני שתתחיל בהתנפלות על למה מעליבים אותך כל מי שחושב שאף 35 הוא "חזות הכל" בהצתיידות של צה"ל לא מבין שום דבר בביטחון ישראל או בכלל .


לא נעלבתי, אני לא נעלב מאנשים שאני לא מכיר בפורום אינטרנטי.
אבל שוב אתה טוען טענה ולא מסביר כלל את דבריך.
אם ה"אף 35" הוא לא "חזות הכל" בהצטיידות של צה"ל (ולא טענתי שהוא חזות הכל, אלא שהוא רכיב ההצטיידות העיקרי והיקר ביותר מבחינה כספית בלבד!),
הסבר למה לא, ואיזה מערכות אחרות שמצטיידים בהן הן משמעותיות יותר מבחינה כספית.
אני יודע שרכיב ההצטיידות הוא לא רכיב ההוצאה העיקרי של צה"ל, ושיש גם את עניין המשכורות והפנסיה.
וגם אם ה-F35 זה לא רכיב ההצטיידות העיקרי, כל זה לא רלוונטי לעובדה, שה-F35 זה רכיב שניתן לחסוך בו המון , כמה מיליארדי דולרים, אם אכן טעו בשיקולים לרכישתו עכשיו ולא לדחיית הרכישה(ולא קבעתי שטעו, אמרתי דעתי שיש פוטנציאל שטעו וביקשתי לפתוח על זה דיון, שבסופו אולי אלמד שיש דווקא סיבות נכונות לרכישתו עכשיו) וזה היה נושא הדיון.

נערך לאחרונה ע"י tec בתאריך 08-06-2011 בשעה 19:24.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #76  
ישן 08-06-2011, 20:07
  pack leader pack leader אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.09.10
הודעות: 645
מיכוון שהפוסט שלך היה מכובד אני אנסה לכבד אותך בתשובה רצינית
בתגובה להודעה מספר 75 שנכתבה על ידי tec שמתחילה ב "לא טענתי שאני מבין גדול ועדיין לא שכנעת. חסרה לך הבנת הנקרא"

נושא האף 35 :
עד שנת 2020 צה"ל יוציא משרות בין 100 ל 150 מטוסים תלוי למי אתה מאמין, מפאת התיישנות
( כ25% מסד"כ ח"א) מכיוון שעליונות אווירית היא תנאי בסיסי לעליונות הצבאית של צה"ל ואין יכולת לממש את אותה עליונות ללא מספר סביר של מטוסי קרב מתקדמים ולכן לכל הפחות 75% מהסד"כ הניגרע חייב להיות משוכלף במטוסים חדישים מיכוון שקו הייצור של האף 16 ניסגר וקנייה ואחזקה של מטוסי אף 15 נוספים היא סיוט תחזוקתי (כמעט אותו מחיר אחזקה יקרה בהרבה מאף 35) .
התקבלה החלטה לקנות את היורש המסתמן של האף 16 האף 35 (כ 80 כלים עד סוף העשור)
אם המצב הכלכלי ימשיך להשתפר והמצב ביטחוני ימשיך להיות גרוע יותר (כצפוי ) אולי יגדילו את הרכישה .
נושא כלים הגנתיים :
בכל הפרוייקטים המשותפים שציינת הצד הישראלי מייצר את טכנולוגיית הליבה ואילו האמריקנים בונים את המסביב (החשוב בפני עצמו) בכדי לחסוך כסף למשלם המיסים בצד הישראלי ובכדי למנוע מכירה של הכלים לצד ג' בצד האמריקני .
לכן בהנחה שאתה לא רוצה עוד 10000 מהנדסים מובטלים והפסד של מיליארדים ברווחי יצוא אי אפשר לבצע את רצונותיך הלא ריאליסטיים.
נושא כלים התקפיים :
תחפש בפורום נושא שלי על התוכנית הרב שנתית החדשה של צה"ל שצפויה להתחיל ב2012 .
יש שם מגוון דעות והצעות רלוונטיות המשך ערב טוב
זאב
_____________________________________
אני יושב במחשבים של האוניברסיטה כל היום.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #78  
ישן 09-06-2011, 20:23
  emile-a emile-a אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.05.06
הודעות: 5,404
בתגובה להודעה מספר 73 שנכתבה על ידי tec שמתחילה ב "תתחיל בלבדוק, האם ה-F35 הכרחי ואין לו חלופות סבירות?"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי tec

לדעתי מכיוון שזו ההוצאה העיקרית, צריך לבדוק היטב את הרכישה הזאת, עד כמה היא הכרחית ואין חלופות, ועד כמה ניתן לדחותה כל עוד אין איומים ספציפיים שמטוסי F15 , F16 לא עונים עליהם .

למשל, זה נכון שבעתיד ייתכן שייכנסו לזירה מערכות נ"מ שיסכנו את המטוסים הקיימים, אבל כל עוד זה לא קורה (והרי נדע על כך כנראה זמן רב מראש, כך שיהיה מספיק זמן לרכוש מטוסים ולהכין מערך) אולי עדיף לדחות את הרכש. זה יכול גם להוזיל את הרכש, כי ייתכן שישולמו כבר על ידי המדינות הרוכשות האחרות, חלק מעלויות הפיתוח, וזה יוזיל את מחיר הרכישה.


אולי, אולי, אולי? אתה אוהב את המילה אולי..
אולי כבר עשו את כל מה שאתה מבקש שיעשו כאן?..ואולי יותר מזה אפילו, אולי חלקם גם פורסמו שעשו ובדקו וונרכשו http://en.wikipedia.org/wiki/Pantsir-S1
http://en.wikipedia.org/wiki/Buk_mi...ystem#Operators
ואולי, אם אתה כבר גנרל מקלדת, תעשו את בעצמך איזה בירור באינטרנט לפני שאתה מבקש שיעשו כל מיני דברים שכבר עשו מזמן...
בהצלחה
_____________________________________
!Ya Gotta Believe

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #80  
ישן 10-06-2011, 11:20
צלמית המשתמש של MONOCHROME
  משתמש זכר MONOCHROME MONOCHROME אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.06.06
הודעות: 2,085
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי nec_000 שמתחילה ב "כמה הבטחון עולה לנו"

כל המגיבים הלא מסיכים, כמו שנכתב בספר המתכונים למרוקאית - "קודם כל תרגעי".

לדעתי, NEC מציג פרספקטיבה מעניינת על עלות הבטחון.
גם אם אני לא מסכים אולי עם חלק מהדברים או עם הדרך שבה מוצגים הנתונים, לא ניתן לפסוק: "זה לא נכון! העלויות האדירות של מערכת הביטחון מוצדקות".
כמו שלא נכון לקבוע: "הזבוז האמיתי נמצא במקום אחר".

"במערכת הביטחון" קיים בזבוז משאבים, כמו בכל מערכת גדולה.
ככל שגדלה כמות המועסקים במערכת, ובייחוד כמות הפקידים המועסקים - חוסר התועלת עולה בצורה חדה.

לדעתי, אין שום הבדל בין ניסיונות חליבת כספים של פקידי משרד הביטחון לטובת פרוייקטים שלהם לבין ניסיונות דומים של פקידי ממשל אחרים. אמירות בסגנון "הביטחון קודם לכל", לא רלונטיות.
_____________________________________
"אין זו סבלנות לשאת את שאתה יכול לשאת בסבלנות. סבלנות היא לשאת את שאינך יכול לשאת."

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #81  
ישן 10-06-2011, 13:34
צלמית המשתמש של NehemiaG
  NehemiaG NehemiaG אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 17.03.07
הודעות: 11,647
בתגובה להודעה מספר 80 שנכתבה על ידי MONOCHROME שמתחילה ב "כל המגיבים הלא מסיכים, כמו..."

אני לא חושב שקיים בזבוז חד-משמעי כלשהו בכל הקשור לשימוש בכספי הסיוע, למשל.
בנוסף, מבנה המערכת התקציבית במערכת הבטחון מרכזת את מרבית אישורי התקציב אצל מעט מאוד גורמים (העוגה התקציבית מבוזרת ואז עוברת לאישור דרך כל השרשרת הרלוונטית והאישור למימוש התקציב שאושר מבוצע על ידי משהב"ט, כאמור).

יש חלק עצום מהתקציב שפשוט אי אפשר לעשות איתו כמעט כלום כי הוא מגיע לתשלום משכורות וגמלאות.
האוצר מנסה לממש תהליכי חסכון גם על זה - ניתוק הגמלאות משכר משרתי הקבע, למיטב זכרוני, הוא סלע מחלוקת שמונעת עד היום מענק יוקר שהובטח למשרתי הקבע כבר לפני חצי שנה וניתן לכל שאר עובדי המדינה (אולי גם בבנק ישראל הוא לא ניתן, מאותה סיבה). צעדים נוספים הם כמובן כל נושא חלוקת משק הקבע לראשוני ומובהק והמעבר מפנסיה תקציבית לצוברת, אבל אלה תהליכים שהפירות שלהם ייראו בעיקר בעוד 40 שנה....
_____________________________________
Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #82  
ישן 12-06-2011, 15:39
  nec_000 nec_000 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 18.05.07
הודעות: 1,200
בתגובה להודעה מספר 81 שנכתבה על ידי NehemiaG שמתחילה ב "אני לא חושב שקיים בזבוז..."

התהליכים עליהם הצבעת בסיפת דבריך, אלו הם תהליכים חדשים יחסית שהחלו רק בשנים האחרונות
ומשמעותם לא מבוטלת כלל. למיטב זכרוני, השפעתם מבחינה תחשיבית יראו תוצאות שלא רק אחרי 40
שנה, אלא כבר אחרי 20 (משך חיי משרת קבע).
הרי אלו שנכנסים כעת בתנאים החדשים, ישתחררו עוד כ- 20 שנה לערך ויגרעו ממצבת מקבלי פנסיה
תקציבית כבר אז, לא בעוד 40 שנה.


העניין הוא שהכסף הגדול באמת, טמון במקום אחר - הוא נמצא בשלושה סעיפים גרנדיוזיים:

1. מצבת תקן משרתי המערכת הבטחונית
ישנם שומנים עתירים שזועקים לשמיים בהשוואה למגזר האזרחי (במיוחד הפרטי).
תקורה בלתי סבירה, כפילות מערכות, כפילות תפקידים, מערכות ומחלקות שלעיתים מייצרים תוצרים
שאינם נדרשים כלל ואפשר לסגור אותם...

2. רמת השכר ותנאי המשרתים
בשרשור לעיל ניתן להיווכח בתור דוגמא מייצגת, ברמות השכר של משרתי הקבע מרמת סא"ל ומעלה.
יודגש כי רמות השכר שתוארו אינן מכילות את התוספת שמקבלים משרתי הקבע הקרביים והן הצביעו
רק על "ממוצע השכר" לאותה דרגה.
אין אף מניעה לבצע קיצוץ רוחבי (לא דווקא לינארי) ברמות השכר (כמו גם בסעיפים סוציאליים נוספים
שלא צויינו).
אין אף מניעה למשל, לשלם לראש המטה הכללי שכר שאינו עולה על זה של ראש הממשלה, לא
זו תהה הסיבה שבגינה לא יהיו מתמודדים ראויים על התפקיד.
באופן דומה תקפה הטענה לכל אחת מהדרגות הלאה.
יתרה על כך: אין מאבק על כל משרת קבע אל מול מה שמוצע לו במגזר האזרחי, טענה שהועלתה לפני
כעשור לערך ואשר התבררה לימים (כשהנושא נבדק מקצועית) כטענה מופרחת.

3. מבנה ההעסקה
חלק לא מבוטל מאנשי מערכת הבטחון משרתים רק כמחצית הקריירה, עד גיל שנות הארבעים
לערך ויוצאים לפנסיה. לא משנה הוא הדבר שפנסיה זו כיום היא כבר פנסיה צוברת.
עדיין, זו היא פנסיה שמומנה רק במשך כ- 20 השנים שהמשרת שהה בשירות, והיא אמורה לספק אותו
מגיל הפרישה ולמשך עוד כ- 28 שנה בממוצע (במקום רק 13). ישנו כאן בזבוז משווע.

אילו אנשים אלו היו נשארים במערכת עד לגיל הפרישה התקני 67, או אז היה נחסכים סכומי עתק
(אפשר לכמת אותם כמובן אך לא נעשה זאת מעל דפי האינטרנט מטעמים מובנים).

וודאי שאין כל מניעה כי משרת קבע או עובד משרד הבטחון שאיננו בתפקיד לוחם,
(ואלו הם רובם המכריעה של המשרתים) ישרת עד גיל 67. בסעיף זה אין כל מאפיין
יחודי לאוכלוסיה זו ביחס לכל עובד אזרחי אחר במשק.

בכל האמור למשרתי הקבע הלוחמים (על כל סוגיהם) הפתרון עבורם הוא שברגע שאלו מגיעים לגילאי
שנות הארבעים לחייהם וכושרם הגופני והפיסי אינו מתאים עוד לשירות כלוחמים, יעברו הם לשרת
בתפקיד שאינו לוחם. באם המערכת הבטחונית מעוניית בכך, אפשרי גם לבנות מודל לפיו חלק מאנשים
אלו יצא מהמערכת הצבאית (באם לא ימצא מקום עבורם) ויעברו לשרת במגזר הממשלתי - אשר
יהנה מאד מנסיונם העתיר כלוחמים ואנשים בעלי כושר הנהגה.


מתן מענה ולו לשלושת הסעיפים שפורטו לעיל בלבד, יצלח בהורדת נטל ההוצאה הבטחונית "בסדר
גודל" וזאת מבלי לפגוע כהו זה ביכולת הצבאית - שכן נשים לב: לא צומצמה אף יחידה צבאית או סד"כ
אפקטיבי.

ורק לאחר שיבוצע האמור לעיל, ועדיין ימצא צורך בקיצוץ נוסף, ישנה אפשרות להחיל תהליך בחינת
אופטימיזציה בסד"כ עצמו ובאופן מושכל:
קיצוץ ו/או הסטט משאבים, כשהמטרה המנחה היא מקסימום חסכון במינימום איבוד כח צבאי.
מחד יבוצע קיצוץ תקציב הכח והסד"כ ב- X אחוזים, אך תמורת פשרה בהספק הכח הצבאי
שתעמוד על פחות מ- X אחוזים.

נערך לאחרונה ע"י nec_000 בתאריך 12-06-2011 בשעה 15:45.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #84  
ישן 12-06-2011, 21:33
  nec_000 nec_000 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 18.05.07
הודעות: 1,200
בתגובה להודעה מספר 83 שנכתבה על ידי NehemiaG שמתחילה ב "2. השכר של הסא"לים ומעלה הוא..."

2. החלק העיקרי של תקציב מערכת הבטחון (וזה לא רק צה"ל להזכירנו) מוצא על שכר. ספציפית לצה"ל,
נתח מקבלי השכר מדרגות סא"ל ומעלה הוא נתח מסיבי ביותר מסך בהוצאה על שכר, שיש לזכור גם
משליך בהמשך על ההוצאה הפנסיונית.
כמו כן העובדה שרמות השכר של סא"ל ומעלה רק הם אלו שצויינו לעיל, לא באה חלילה לטעון שבעלי
דרגות נמוכות יותר כמו רס"ן או נגדים חפים מצורך בקיצוץ שכרם ו/או תנאים נלווים - שים לב שאנו מדברים
כאן באופן כללי בדיון ואסור לשכוח זאת.

טענה כי הדרישות מאנשי הקבע (למשל) הן תובעיות, נאמר יותר מאזרח, מצביע על כך, שטרם צברת
כנראה (ומבלי להכליל) מספיק שנים (או נסיון) על מנת ללמוד, שהדרישות בחיים האזרחיים תובעניים לא
פחות בתפקידים ומעמדים מקבילים לאותו משרת קבע.

הטענות שמשרתי הקבע "עובדים קשה יותר", למי שמכיר את העניין על בוריו ומשני צדדיי המתרס (אם יותר לציין),
ודאי כשהוא מגיע לבחון הסוגיה נקי כפיים, אינן אלא טענות שגויות.
חברים רבים לי שפרשנו מהמערכת. כאשר באנו לחיים האזרחיים מתוך אמונה שעבדנו קשה והנה נגיע
סוף סוף למנוחה (או כך לפחות היתה התודעה ששררה בקרב משרתי מערכת הבטחון, וודאי הקרביים),
והנה זו תפחה על פנינו. **אם יעניין אותך לפתח את הנושא יותר לעומק עד רבה.


3. לעניין מצגות של משה"ד בעניין שכר ומבנה העסקה, ניתן לאמר בעדינות הראויה, שלא נותנים לחתול
לשמור על השמנת ויש לכך סיבה טובה.
היחידים שיכולים לבצע בחינה עניינית ונקיית כפיים בעניין תקציב משה"ד וחלוקתו, וודאי בענייניי שכר ומבנה
העסקה, הם אך ורק גורמים חיצוניים חסרי אינטרס בנושא, שכן אף אחד לא יכול לבקר את עצמו ושכרו
כאשר לתוצאת הבקרה ישנן השלכות עליו אישית.

בכל הנושאים הללו, בכל מצגות משהב"ת בנושא שכר ומבנה העסקה עולה כל פעם אותה תמונה,
שכשהן נבחנות ע"י גורמים מקצועיים מביני עניין - מתברר כי מדובר בלא יותר מאשר נפנופי ידיים ונסיון
הצגה עם אג'נדה.

הגורם המתאים לבחון את מבנה העסקה והשכר במשה"ת הוא גורם חיצוני, כמו למשל ממשרד האוצר, זה
שאמון על שמירת הכסף שלנו ועל הבקרה שהוא יחולק באופן יעיל, ראוי, הוגן ותוך מניעת בזבוזים.


בתור דוגמא לעניין חוסר הניהול היעיל של משהב"ת נזכיר לכולנו, שכאשר בעבר תשלום ימי המילואים לא
בוצע ישירות מתוך תקציב משהב"ת אלא מביטוח לאומי, והצבא הרגיש כאילו מדובר בקופה בלתי מוגבלת,
בכסף חינם ממש, הוא לא וויתר על אף מילואמיניק לבצע כל משימה, לרבות אם היא לא באמת נחוצה, או
לא מועילה, או שאפשר היה לבצע אותה באופן אחר עם כח אדם חלופי.

יום אחד החליט מי שהחליט (בחוכמה) והעביר את הנתח התקציבי על ימ"מ לתוך תקציב משהב"ט שהוא
ינהל אותו במישרין - כך שכל יום מילואים עולה לצבא באמת כסף, מה שעד אותו הרגע היה נזכיר "כאילו חינם".
מאותו רגע הפלא ופלא כמות הימ"מ שהצבא הפעיל ירדה דרסטית. לפתע הצבא הבין, שהוא יכול להשתמש
הרבה פחות באנשי מילואים, במיוחד למשימות משניות או שאינן בליבת עיסוקם של אנשי המילואים
כמו אבטחה למשל.
הצבא לא רק שקיצץ את כמות המילואים ככלל, אלא החל להפעיל אנשי חובה וקבע לבצע משימות אבטחה
שקודם ניתנו לאנשי מילואים כרפלקס אוטומטי.
כלומר: ברגע שהעבירו את האחריות להוצאה תקציב המילואים לצבא במישרין, ברגע שהכסף היה שלו,
פתאום המערכת החלה להפעיל שיקול דעת, לייעל את התהליך תוך מקסום הפעלת אנשי המילואים וזימונם כמעט אך ורק לשם אימונים.

זה פעל מצויין, היום כמעט ולא נראה אדם שמשתכר 30 אלף ש"ח הולך לצבא לבצע עבודת אבטחה
שמאבטח עושה תמורת חמשת אלפים ש"ח. המשק הרוויח שלוש פעמים: גם התוצר של אותו עובד בכיר
לא נפגע ולא נגרט ממצבת תוצר המשק מחד, גם הצבא החל להפעיל שיקול דעת וייעל תהליכי אבטחה על
מנת לחסוך בכסף, וגם נמצא מקום עבודה לבחור צעיר משוחרר טרי בתחום האבטחה. נוצר מצב התאמה
יעיל יותר בין אדם, התוצרת שהוא יכול לתת לשוק, לבין העיסוק שלו במשק.

כל זאת הושג רק תמורת תיקון שלכאורה נראה על פניו פעוט, הרי מה זה משנה מאיזה חשבון הכסף עבור
הימ"מ יוצא, אך השלכותיו מהדהדות בעוצמה שאף אחד לא דמיין מראש:
שכן כשזה עולה לך כסף, ישירות מהכיס שלך, רק אז אתה מתחיל לשקול היטב את השימוש בו.

נערך לאחרונה ע"י nec_000 בתאריך 12-06-2011 בשעה 21:39.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #85  
ישן 12-06-2011, 20:11
  משתמש זכר קרן-אור קרן-אור אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.09.06
הודעות: 10,353
בתגובה להודעה מספר 82 שנכתבה על ידי nec_000 שמתחילה ב "התהליכים עליהם הצבעת בסיפת..."

ציטוט:
מתן מענה ולו לשלושת הסעיפים שפורטו לעיל בלבד, יצלח בהורדת נטל ההוצאה הבטחונית "בסדר
גודל" וזאת מבלי לפגוע כהו זה ביכולת הצבאית - שכן נשים לב: לא צומצמה אף יחידה צבאית או סד"כ
אפקטיבי.

ורק לאחר שיבוצע האמור לעיל, ועדיין ימצא צורך בקיצוץ נוסף, ישנה אפשרות להחיל תהליך בחינת
אופטימיזציה בסד"כ עצמו ובאופן מושכל:

הרושם שלי הוא הפוך-תחילה צריך להנחיל אתוס ארגוני, להכשיר את הקצונה הקיימת לפיו, ורק אז (או במקביל) לצמצם את התקנים ולהרע את תנאי השירות. אחרת, תיתקע עם מצבה קטנה של קצינים לא-הכי-טובים, שייכרעו תחת עומס הבירוקרטיה הקיימת. כשהקצינים יהיו יותר מקצועיים, אפשר יהיה להקטין את מספרם בלי פגיעה בביטחון. להיפך- תהליכי העבודה רק יתקצרו וישתפרו.
למשל:
* ב-2005 היו בצה"ל 82 תא"לים (אגב, דרגה שכלל לא היתה קיימת ב-67'), מהם רק 31% למדו במב"ל.
מקור
לו הכשרת הקצינים היתה אחידה ומקיפה יותר, היה צריך להשקיע פחות מאמץ (ותקנים) בתיאום בין מפקדות, ואפשר היה לתת לכל קצין מוטת שליטה רחבה יותר.
* ניפוח מפקדות:
ציטוט:
תקן קצין המודיעין של מפקדות הפיקודים היה עד 1973 סא"ל, הרי כיום במחלקת המודיעין של אחד מהפיקודים המרחביים במלחמה יושבים תא"ל, 7 אל"מים ו 6- סא"לים!

מקור
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #88  
ישן 12-06-2011, 21:35
צלמית המשתמש של NehemiaG
  NehemiaG NehemiaG אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 17.03.07
הודעות: 11,647
בתגובה להודעה מספר 87 שנכתבה על ידי קרן-אור שמתחילה ב "קרא את המאמר בקישור השני..."

המאמר עוסק בבעיות בשליטה בכח בגלל גודל המפקדות. הוא לא מדבר על בזבוז תקנים.

לדעתי, בגדול - הניפוח הזה מתקזז.
אני מכיר, אישית, רס"ן שיושב על תפקיד שהמקביל האמריקאי שלו הוא קולונל. בעוד שלאותו רס"ן יש בלחץ 2 וחצי קצינים, לאמריקאי יש 100, כולם כמובן בעלי תואר הנדסי... נכון שאצל האמריקאים הכל הרבה יותר גדול, אבל בדוגמה הזאת, למשל, האמריקאי לוקח את אותן החלטות כמו הישראלי, ופשוט מכפיל אותן ב-X.

בקיצור, השוואות לצבאות אחרים זה יפה, אבל עד שלא תשווה כל שביב בצבא, אין הרבה על מה לדבר.
הצבא האמריקאי, מההתרשמות שלי, הוא בזבזן גדול. בחילות אוויר, לדוגמה, זאת עובדה "עם חותמת מקינזי" שמערך האחזקה של חיל האוויר הישראלי הוא ככל הנראה היעיל מסוגו בעולם:
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=496263
_____________________________________
Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #89  
ישן 12-06-2011, 21:56
  nec_000 nec_000 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 18.05.07
הודעות: 1,200
בתגובה להודעה מספר 88 שנכתבה על ידי NehemiaG שמתחילה ב "המאמר עוסק בבעיות בשליטה בכח..."

מציאת צדיק אחד בסדום, אינה מעידה כי סדום צדיקה כולה.

למי שקרא את הדוח, אזכיר כי מקנזי גם מצא כשלים חמורים מאד בנושא מבנה ההעסקה במערכת הבטחון
והעיר, שיש להעלות דרסטית את גיל הפרישה, אם לא ממש להשוותה למגזר הכללי (67).

זה מאד נחמד להפנות את האצבע לסעיף אחד בדוח, לאותו סעיף שמצא כי אופן אחזקת מערך חיל האויר
ראוי לתשבוחות על דרך ניהולו (וההני שותף לחוות דעת זו כמי שמכיר את הנושא האמור מקרוב),
אך האמור אינו פותר את החובה - להפנות את האצבע גם לאותם סעיפים אחרים שמאירים באור לא מחמיא
את הכשלים בניהול משאבים שבהם כן מתקיים פוטנציאל דרסטי לייעול.

אלו אותם סעיפים שמכלים את עיקר תקציב הבטחון והמערכת (בעלת האינטרס?) תמיד טוענת שבהם "אי אפשר לגעת".
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #90  
ישן 11-06-2011, 05:25
  צנחן77 צנחן77 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.07.08
הודעות: 665
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי nec_000 שמתחילה ב "כמה הבטחון עולה לנו"

1. החישובים המספריים המוטעים שלך(*), גורמים לך לדעתי, להגיע למסקנות קיצוניות.

כתבת שעפ"י החישוב אתה (ואשתך) משלמים בעקיפין אלפי שקלים לחודש לטובת מימון תקציב הבטחון.
עוד כתבת, שאם זה היה יורד בממוצע ל-1,200 ש"ח לעובד, זה היה "הרבה יותר קל ושפוי לבליעה".

(*) מספר דוגמאות להנחות שמשבשות משמעותית את החישוב שעשית (עפ"י הנתונים שאתה הבאת):
- כלל האזרחים משלמים מיסים ולא רק העובדים (מע"מ, מיסים עקיפים, אגרות, ועוד).
- מהוצאות הבטחון יש להפחית את תשלומי המיסים ואת ההכנסות ממכירות - שמוחזרים לתקציב בצד ההכנסות שלו. סעיף זה צוין כבר ע"י משתתף קודם.
- ההכנסות ממכירות ויצוא בטחוני לא מסתכמות רק ב"עמלות", אלא כוללות גם ציוד השייך לצה"ל, שם ההכנסות מהמכירה הן בשיעור של 100%, כלומר אף גדולות ממה שצוין.

כלומר, רק לפי התיקונים הנ"ל (ויש עוד...):
- ההוצאה לבטחון בפועל אינה 80 מיליארד, אלא בערך חצי מזה
- נטל הוצאות הבטחון אינו חל רק על 3 מיליון עובדים, אלא גם על שאר האזרחים הבוגרים (עוד מיליון או שניים)

התוצאה היא שסכום ההוצאה לעובד קטן לבערך שליש מהסכום שחישבת.


2. רמת הבטחון שמדינת ישראל מייצרת (ע"י מערכת הבטחון) אינה נמדדת רק בכסף, כפי שכבר הזכירו כאן מספר משתתפים.
המשמעות: קיצוץ בתקציב הבטחון עלול לגרום נזקים נוספים (מוסריים, טקטיים-אסטרטגיים, וכיוצ"ב) שאינם מתבטאים רק בהפחתת רמת הבטחון באופן יחסי לקיצוץ.
ממילא, לא ניתן למדוד את תוצאות הקיצוץ רק ע"י חישוב ישיר של ההוצאה הכספית המושתת על כל אזרח.

3. ההנחה שאם יקוצץ תקציב הבטחון, אזי הכסף שיתפנה "יחולק" לעובדים, ובעצם יעלה באופן ישיר את ההכנסה הפנויה שלהם, הינה חסרת כל אחיזה במציאות.

4. המצב שתארת, בו העובדים (ושים לב, גם שאר התושבים) נאלצים לממן ע"י תשלום מיסיהם (הגבוה ללא ספק), את תקציב המדינה - הוא גורף ! ומתאים לכלל מרכיבי התקציב, ולאו דוקא לבטחון. אמנם חלקו של תקציב הבטחון הוא הגדול ביותר בין שאר המשרדים, אבל אין אפשרות להניח שעקב כך יותר נכון לקצץ דוקא בו !

הערה: כל האמור לעיל אינו אומר שהכל יעיל ותקין במערכת הבטחון, ושלא צריך או ניתן לקצץ בתקציבה,
אבל זה בהחלט אומר, שלא ניתן לדרוש את הקיצוץ על סמך חישובים מופרכים, והתעלמות משיקולים נוספים - לא כספיים בהכרח.

נערך לאחרונה ע"י צנחן77 בתאריך 11-06-2011 בשעה 05:29.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #91  
ישן 11-06-2011, 23:56
  משתמש זכר קרן-אור קרן-אור אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.09.06
הודעות: 10,353
בתגובה להודעה מספר 90 שנכתבה על ידי צנחן77 שמתחילה ב "1. החישובים המספריים המוטעים..."

ציטוט:
- מהוצאות הבטחון יש להפחית את תשלומי המיסים ואת ההכנסות ממכירות - שמוחזרים לתקציב בצד ההכנסות שלו. סעיף זה צוין כבר ע"י משתתף קודם.
- ההכנסות ממכירות ויצוא בטחוני לא מסתכמות רק ב"עמלות", אלא כוללות גם ציוד השייך לצה"ל, שם ההכנסות מהמכירה הן בשיעור של 100%, כלומר אף גדולות ממה שצוין.
זה צוין גם ע"י "הקשקשן", אך זה לא אומר זה נכון (לדעתי, כמובן).
- הרי זה נכון גם לכל חלופה אחרת של שימוש בתקציב: נניח ונצמצם טייסת וגדוד שריון, ובמקומם נוציא מכרז לסלילת ואחזקת כבישים בהיקף תקציבי דומה: גם כאן, חלק מההוצאות חוזרות לתקציב המדינה. הרי אין איזה מס מיוחד שמושת רק על עובדי מערכת הביטחון. נניח ונקנה עוד קטרים וקרונות לרכבת ישראל או כבאיות לנציבות הכיבוי החדשה- גם אותם נמכור בבוא היום. לכן, אם משווים הוצאה לביטחון מול הוצאה אחרת, העלות התקציבית הישירה היא מדד טוב.
- גם אם משווים הוצאה לביטחון לקיצוץ תקציבי, אפשר להניח שחלק מהעובדים שיפוטרו לא יישבו בבית קפה וישחקו "אנגריבירדס" כל היום אלא ימצאו עבודה בתנאים דומים (חלקם- אפילו עדיפים), וייתרמו לייצור הישראלי ישירות, מה שיקטין את הירידה בהכנסות ממיסים.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #92  
ישן 12-06-2011, 01:28
  צנחן77 צנחן77 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.07.08
הודעות: 665
בתגובה להודעה מספר 91 שנכתבה על ידי קרן-אור שמתחילה ב "[QUOTE] - מהוצאות הבטחון יש..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי קרן-אור
זה צוין גם ע"י "הקשקשן", אך זה לא אומר זה נכון (לדעתי, כמובן).
- הרי זה נכון גם לכל חלופה אחרת של שימוש בתקציב: נניח ונצמצם טייסת וגדוד שריון, ובמקומם נוציא מכרז לסלילת ואחזקת כבישים בהיקף תקציבי דומה: גם כאן, חלק מההוצאות חוזרות לתקציב המדינה. הרי אין איזה מס מיוחד שמושת רק על עובדי מערכת הביטחון. נניח ונקנה עוד קטרים וקרונות לרכבת ישראל או כבאיות לנציבות הכיבוי החדשה- גם אותם נמכור בבוא היום. לכן, אם משווים הוצאה לביטחון מול הוצאה אחרת, העלות התקציבית הישירה היא מדד טוב.
- גם אם משווים הוצאה לביטחון לקיצוץ תקציבי, אפשר להניח שחלק מהעובדים שיפוטרו לא יישבו בבית קפה וישחקו "אנגריבירדס" כל היום אלא ימצאו עבודה בתנאים דומים (חלקם- אפילו עדיפים), וייתרמו לייצור הישראלי ישירות, מה שיקטין את הירידה בהכנסות ממיסים.


מה שכתבת - נכון עקרונית, אבל אינו רלבנטי לטענה שבמרכז הדיון, כדלהלן:

קיצוץ בתקציב הבטחון יגרום להורדה ישירה של נטל המס על פותח האשכול (ואשתו), ויאפשר להם לקנות עוד בתים

מאחר שבניסיון להצדיק את הקיצוץ בתקציב הבטחון, כבר הועלו השוואות מופרכות של מצבנו הבטחוני למצבן של ארמניה, דרום קוריאה, וסינגפור,
ומאחר שהצדקת הקיצוץ התבססה על תחשיב מוטעה בעליל - מצאתי לנכון להעיר על העיוותים (הן בתחשיב, והן בטענות הנילוות).

נושא הדיון האמיתי (כפי שאני מבין אותו): האם יש מקום לקצץ היום בתקציב הבטחון ? - פתוח לדיון

שים לב, שלאורך כל האשכול לא הובאו אף לא טענה/נימוק/נתון עיניינים להצדקת הקיצוץ !
הובא רק תחשיב (מוטעה כאמור) על מספרי בתים/משכנתאות במשק הבית הפרטי של מאן דהוא
וכן חישובים של אחוזי תקציב הבטחון מסך התוצר הלאומי - שאין להם רלבנטיות לצרכי הבטחון של ישראל
כי הרי אם יוכח (ואני לא טוען שזה המצב) שהתקציב בגודלו חיוני והכרחי, מה חשוב חלקו יחסית לתוצר?
ולעומת זאת, אם יוכח שהתקציב גדול מדי ובזבזני (טרם הוכח), ברור שיש לקצצו ללא כל קשר לסך התוצר
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #93  
ישן 12-06-2011, 17:01
  nec_000 nec_000 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 18.05.07
הודעות: 1,200
בתגובה להודעה מספר 92 שנכתבה על ידי צנחן77 שמתחילה ב "[QUOTE=קרן-אור]זה צוין גם ע"י..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי צנחן77
מה שכתבת - נכון עקרונית, אבל אינו רלבנטי לטענה שבמרכז הדיון, כדלהלן:

קיצוץ בתקציב הבטחון יגרום להורדה ישירה של נטל המס על פותח האשכול (ואשתו), ויאפשר להם לקנות עוד בתים
נכבדי - זו דמגוגיה זולה שאין מקומה כאן, כאילו רצית ליצור מצב - שהטוען מעדיף לבנות בתים ולוותר על
בטחון כלל וכלל. נסית לרמוז, כאילו הכותב מזלזל בבטחון המדינה ומעדיף "לחיות חיי פאר".
אך האם זו היתה טענתו ?
אם תקרא בשנית את הטענה תיווכח, שהטוען רצה להמשיל מצב, בו הסכום שאנו מוציאים כיום רק על
בטחון חוץ, שקול לתשלום משכנתה על כמה בתים נוספים, ומצב זה נראה על פי "עקרון הסבירות",
כמשהו "בלתי סביר".

מאחר שבניסיון להצדיק את הקיצוץ בתקציב הבטחון, כבר הועלו השוואות מופרכות של מצבנו הבטחוני למצבן של ארמניה, דרום קוריאה, וסינגפור,
על סמך מה קבעת שאלו השוואות מופרכות ?
באם טענת זאת, אינך יכול להסתפק בכך, אלא חובה עליך לשכנע את הקורא - מדוע טענתך שלך היא דווקא הנכונה. וכל עוד לא עשית זאת, טענתך ריקה.


ומאחר שהצדקת הקיצוץ התבססה על תחשיב מוטעה בעליל - מצאתי לנכון להעיר על העיוותים (הן בתחשיב, והן בטענות הנילוות).
במענה לטענתך הקודמת (ראה מטה יותר בשרשור זה) הועלה בפניך הסבר מדוע החישוב
לא רק שאינו מטעה, אלא אף הוצבע על כשלים עקרוניים בשיטות התחשיב החלופיות שהצעת תוך
רמיזה כנראה לסיבה לכך.

נושא הדיון האמיתי (כפי שאני מבין אותו): האם יש מקום לקצץ היום בתקציב הבטחון ? - פתוח לדיון

שים לב, שלאורך כל האשכול לא הובאו אף לא טענה/נימוק/נתון עיניינים להצדקת הקיצוץ !
האם קראת בכלל את השרשור?!
אם תקרא את השרשור מתחילתו, תמצא איפה, שלא רק שהועלה טיעון/נימוק/נתון ענייני להצדקת הקיצוץ,
כי אם הועלו טיעונים רבים: החל "בסבירות" גודל ההוצאה, המשך בהשוואה היחסית למקובל בשאר
העולם המערבי המתוקן, המשך בחוסר היעילות המשווע של מערכת הבטחון, המשך בהצגת המצב היכן
חוסר היעילות בא ליידי ביטוי, המשך בחוסר הצדק החברתי/כלכלי/מוסרי בחלוקת הנטל והעומס על ציבור,
ממנו מחד ישנה קבוצה שעובדת ומשלמת מיסים עד גיל 67, אשר מאידך מממנת קבוצה אחרת שפורשת
לגמלאות בתנאים מופלגים כבר בשנות הארבעים המוקדמות לחייה, ומבלי שיהיה לכך כל צידוק כלשהו,
אף לא צידוק מוסרי, וכלה בהשלכות שנוצרים על כלכלת המשק וצמיחת מדינת ישראל לדורותיה.

הובא רק תחשיב (מוטעה כאמור) על מספרי בתים/משכנתאות במשק הבית הפרטי של מאן דהוא
וכן חישובים של אחוזי תקציב הבטחון מסך התוצר הלאומי - שאין להם רלבנטיות לצרכי הבטחון של ישראל
כי הרי אם יוכח (ואני לא טוען שזה המצב) שהתקציב בגודלו חיוני והכרחי, מה חשוב חלקו יחסית לתוצר?
ולעומת זאת, אם יוכח שהתקציב גדול מדי ובזבזני (טרם הוכח), ברור שיש לקצצו ללא כל קשר לסך התוצר
הנך חוזר על עצמך - אם היית קורא את כל השרשור, הייתה מקבל את כל התשובות לשאלותך-טענותיך.

נערך לאחרונה ע"י nec_000 בתאריך 12-06-2011 בשעה 17:28.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #94  
ישן 12-06-2011, 16:18
  nec_000 nec_000 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 18.05.07
הודעות: 1,200
בתגובה להודעה מספר 90 שנכתבה על ידי צנחן77 שמתחילה ב "1. החישובים המספריים המוטעים..."

היות וזמני קצר, אענה בשלב זה חלקית.

כל הטענות שהבאת בתור נסיון להציג מצב בו "התחשיב שערך פותח השרשור קלוקל",
הינן לצערי הרב (למרות שלא רציתי שכך יהה המצב) טענות שגויות בעליל, ואסביר להלן:

** מבוא - על מנת שתנוח דעתך אציין בראשית תשובתי, כי פותח השרשור ניחן בהשכלה כלכלית
רלוונטית, אך חשוב מכך, בהשכלה מתמטית אשר רלוונטית עוד יותר בהבנת תחשיבים וסדרי גודל לעניין זה.


להלן מספר טעויות יסודיות שערכת

1. לעולם בהוצאה תקציבית לא מחשבים את הערך המתגלגל של הכסף, אלא רק את ערכו הישיר.
שכן אם מחשבים כל שקל שיוצא על סעיף בתקציב, כל סעיף שהוא - לא משנה כרגע בטחוני או לא,
לאן הוא מתגלגל הלאה, נגלה שלא להתפעתנו שהשקל הזה מתגלגל עד אין סוף.
שקל ששולם למשכורת לעובד, מתגלגל הלאה - למשל לקניה שהוא ביצע בחנות ,נאמר רהיט,
ואותו השקל שנמסר לסוחר החנות, ממשיך הלאה לנגר, וממשיך הלאה לספק העץ, וממשיך הלאה לחוטב
העצים שבתורו שילם מס שמימן (למשל) את תקציב הבטחון.
ואם כך, אז מדוע החישוב הזה נכון רק לביצוע עד שלב שני, קרי ששקל שהלך לבטחון חוזר למשק רק
באמצעות גלגול אחד נוסף, ומה הלאה: למה עוצרים רק באיטרציה השניה ולא באיטרציה N ?

אחד מעקרונות היסוד בתחשיב כלכלי (כלכלה מאקרו) מצביע על כך שחישוב שכזה הוא שגוי מעיקרו
ועל כן מוקפד הוא הדבר לבצע תחשיב שאיננו סופר את אותו השקל פעמיים. כך מראים איך מחושב
תוצר במשק.

שכן אם הינו סופרים כפילויות וחזרות בצד ההוצאה כמה פעמים, שומה היה עלינו לספור אותו גם בצד
התוצר כמה פעמים. או בקיצור: סלט חשבונאי.

כמו כן חלופות: מושג נשכח שמשום מה מתעלמים ממנו רבים. כסף שלא יצא על סעיף אחד,
יכול לצאת על סעיף אחר. יש תמיד לחשב את העלות החלופית לאותו הכסף ומה היא מניבה מנגד.
למשל העלות החלופית של חיילי הבטחון בשירות חובה, מייצרת הפסד תוצר למשק של כ- 9 מיליארד ש"ח
(באם זכרוני אינו בוגד בי כרגע).


2. טענת שלא נכון לחלק את סכום ההוצאה התקציבית של המדינה על 3 מיליון אנשים עובדים. כלומר,
החלטת שאותם 4 מיליון האנשים נוספים (הגיוני הרי המדינה כוללת כ- 7 מיליון אזרחים) שעליהם
מושתים מיסים ואלו אינם נמנים על מקבלי ההכנסה.

עכשיו: נזכיר לכולנו כי בקבוצה של אותם 4 מיליון אנשים, כלולים מרבית ילדי ישראל, וקבוצה נוספת
באוכלוסיה שאיננה עובדת ואיננה בעלת הכנסות, כמו למשל חרדים, חלק ניכר מהמגזר הנשי של הערבים, נכים וכו'...

ומאיפה אותה אוכלוסיה שלא עובדת (ילדים, חרדים, נשים ערביות וכיוצא בזאת...) משלמת את
מיסיה ? הרי אין לאוכלוסיה זו הכנסה.

קבוצה זו אם כן מוציאה סכומי כסף - מתוך משכורות שאר אנשי המשפחה שלה (ילדים מכספי הוריהם)
ומבוגרים שאינם עובדים - מתוך קצבאות שנותנת להם המדינה.

כלומר: משכורות אותם 3 מליון עובדים במשק, מממנות מחד את הוצאותיהם של שאר בני משפחתם
שאינם עובדים, ומאידך מממנות גם את הוצאותיהם של הבוגרים במשק שאינם עובדים (חרדים, נכים...)
באמצעות מיסים ששלמו לקופת המדינה ואשר שוריינו לטובת קצבאות.

יוצא איפה מצב, שטענתך לתשלום מסים ע"י 4 מיליון אנשים שאינם בין מעגל העובדים, למעשה מומנו
במקור מתוך אותם משכורות של 3 מיליון העובדים.
שורה תחתונה: חלוקת נטל המס הכולל על כ- 3 מיליון אנשים עובדים הינה חלוקה תחשיבית, כלכלית,
מתמטית, נכונה.

ההסבר המתומצת לעיל מראה איפה, שלכשישנם חוסרים בהשכלה פורמלית רלוונטית בתחום (ללא מטרה
לפגוע חלילה) נוצר מצב אשר מקשה לטעון במגרש הרלוונטי מבלי לערוך משגים עקרוניים/יסודיים.


**לשאר הנקוודת אתייחס בהמשך ולכשימצא ברשותי הזמן.

נערך לאחרונה ע"י nec_000 בתאריך 12-06-2011 בשעה 16:42.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #95  
ישן 13-06-2011, 01:34
  צנחן77 צנחן77 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.07.08
הודעות: 665
בתגובה להודעה מספר 94 שנכתבה על ידי nec_000 שמתחילה ב "היות וזמני קצר, אענה בשלב זה..."

התגובה שלך אינה ראויה להתייחסות, מאחר שבניסיונך להתפאר בידע ובהשכלה הלא מוכחים שלך,
ובהתעלמותך מהידע וההשכלה של האחרים כאן (שאינך יודע עליהם כלום) - שכחת פשוט לקרוא, והתחלת להמציא דברים שלא קיימים !!!

ומה הקשר בכלל? להזכירך, הויכוח כאן איננו אישי !

לפיכך, אני לא אתיחס לטענותיך, למעט הדברים הלא נכונים עובדתית שאתה כותב, ואי אפשר להתעלם מהם:

1. הנה מה שאתה כתבת שכאילו אני טענתי:
"טענת שלא נכון לחלק את סכום ההוצאה התקציבית של המדינה על 3 מיליון אנשים עובדים. כלומר, החלטת שאותם 4 מיליון האנשים נוספים...

והנה מה שאני כתבתי באמת (המקור שאליו התייחסת):
"- נטל הוצאות הבטחון אינו חל רק על 3 מיליון עובדים, אלא גם על שאר האזרחים הבוגרים (עוד מיליון או שניים)"

שים לב ההדגשות במיוחד עבורך. מה דעתך ?

אני כותב בוגרים, אתה מרצה לנו למה לא נכון להכניס לחישוב ילדים...
אני כותב עוד מיליון או שניים, אתה כותב שאני "החלטתי" להכניס לחישוב 4 מיליון...

מסתבר שהבנת הנקרא, ודיוק בציטוט מהמקור המצוטט, הם תנאים מקדימים לכל נפנוף בתארים והשכלה...

2. שטחת הרצאה מייגעת ומיותרת, על חישוב הערך המתגלגל, בשעה שאני כתבתי בסה"כ שאם בסעיף הבטחון יש הוצאה של 80 מיליארד,
אבל גם יש הכנסה של 45 מיליארד אזי ההוצאה בסעיף זה הינה 35 מיליארד בלבד. זה הכל, לא פחות ולא יותר.
בכל תקציב, כידוע לך (ידוע לך?...) יש שני צדדים: צד הוצאות, ומה לעשות יש גם צד הכנסות, שאתה בחרת להתעלם ממנו.

יתכן, שקשה לך להתמודד עם הנתון הזה שממוטט את התיאוריה שלך, אבל זה החישוב הנכון, אין מה לעשות...

ודרך אגב, סכום ההכנסה (45 מיליארד בדוגמה הזו) מורכב ממכירות ומתשלום מיסים. המכירות מכניסות כסף אמיתי לקופת המדינה ובכך מקזזות חלק נכבד מההוצאה,
ואילו המיסים גם הם במפורש הכנסה מבחינת חישוב התקציב, ממש כמו שהם הוצאה הנכללת במסגרת ה-80 מיליארד.
לחילופין, ניתן היה לפטור את משרד הבטחון מתשלום מיסים ואז לא היתה הכנסה ממיסים, אבל גם לא היתה הוצאה על מיסים...
כל הנתח האדיר הזה של המיסים בסה"כ "מנפח" את התקציב אבל בשני צדדיו, גם בהוצאה וגם בהכנסה למרות שבפועל,
הכסף בסה"כ עובר כמובן "מכיס לכיס".

*** רצוי שלא תמשיך להתייחס לתגובות שלי (כמו שאיימת), כל עוד אתה כותב באופן אישי ולא לגופו של עניין,
שזהו כידוע מאפיין ראשוני המעיד דוקא על חוסר השכלה בסיסית

נערך לאחרונה ע"י צנחן77 בתאריך 13-06-2011 בשעה 01:52.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #96  
ישן 13-06-2011, 15:32
  nec_000 nec_000 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 18.05.07
הודעות: 1,200
בתגובה להודעה מספר 95 שנכתבה על ידי צנחן77 שמתחילה ב "התגובה שלך אינה ראויה..."

שתי התייחסויות:

1. אותם 4 מיליון אנשים נוספים אותם ציינתי:
אתה כללת רק את חלקם - "הבוגרים שלא עובדים", בעוד שאני "הלכתי את המייל האחרון" והכנסתי גם
את הילדים על מנת להציג ראציונאל - אך זה לא מה שמשנה,
שכן "המבוגרים שאינם עובדים" כלולים בקבוצת ה-4 מיליון כחלק ממנה.

האם שמת לב שהסברתי מדוע, גם כספי המיסים של קבוצה זו (רק של המבוגרים שאינם עובדים)
ממונים למעשה במקור על ידי אותם 3 מיליון אנשים שכן עובדים ?
דהיינו כלולים בתוך המיסים שמשלמים אותם 3 מיליון עובדים מלכתחילה ומגיעים אליהם דרך קצבאות.



2. בכל הנוגע לנושא השני אשאל: היכן הנך רואה "הכנסה בסך 45 מיליארד ש"ח בתקציב הבטחון"
שאינה נמצאת באופן שקול גם בכל אחד מסעיפי תקציב המדינה האחרים, כמו משטרה, חינוך, מערכת
המשפט, מערכת הבריאות, וכיוצא בזאת... ?

הסכום הגדול אליו אתה מתייחס "כסכום חוזר", הוא למעשה מיסים, בעיקר מסי הכנסה ממשכורות עובדי
המערכת. (בסעיף "המכירות" מדובר בסכומי כסף מזעריים באופן יחסי)

בכל מקום בעולם המערבי בו מחושבת הוצאה בטחונית כאחוז מהתוצר, ויש כידוע מכירות ומיסים גם שם,
מחושב הנתח באופן שהוצג כאן. מדוע לדעתך צריך להמציא "שיטת הצגה שונה וייחודית עבור ישראל" ?



*לדבר הערותיך המנהלתיות, הנני מקבלם וחוזר בדברי. כנראה שנכתבו בשעת רותחין או עייפות שלא
אתה אשם בהם כמובן. אם היה ניתן לערוך מודעה בחזרה, הייתי מבצע כך.

נערך לאחרונה ע"י nec_000 בתאריך 13-06-2011 בשעה 16:00.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #97  
ישן 13-06-2011, 18:33
  nec_000 nec_000 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 18.05.07
הודעות: 1,200
בתגובה להודעה מספר 96 שנכתבה על ידי nec_000 שמתחילה ב "שתי התייחסויות: 1. אותם 4..."

ושכחתי להעלות קודם על הכתב, שיצרת שגיאה חשבונית עת רשמת שקל מיסים פעמיים - בשני צידי המשוואה:
פעם ראשונה החלטת שאתה מקזז אותו מהוצאה (בנימוק שהוא חוזר כמס בחזרה לקופה כאילו רצית לראות רק את "ההוצאה נטו")
ופעם שניה רשמת אותו כהכנסה, עת הוא נרשם כמס שלמעשה הוא מה שבונה לנו את הקופה מלכתחילה.


דהיינו: תקציב המדינה שמונה כ- 350 מיליארד שקל, נבנה ממיסים. בעמודת ההוצאה ישנה שורה על סעיף בטחון חוץ כולל בסך 80 מיליארד ש"ח.
אם אתה רוצה לרשום את תקציב הבטחון "כאילו הוא נטו רק 40 מיליארד" (בנימוק ש- 40 חוזרים כמס)
אזי אסור לספור את אותם 40 פעם שניה, בעמודת ההכנסות שבונות את 350 המיליארד של הקופה מלכתחילה.


אם כבר החלטת שאתה "ממציא חוקי חישוב חדשים", וספרת שקל בצד ההוצאות (כקיזוז מהוצאה ברוטו)
חובה עליך היה לפחות, שלא לספור את השקל בצד השני כהכנסה. ואם עשית כך, ספרת את השקל פעמיים.

נערך לאחרונה ע"י nec_000 בתאריך 13-06-2011 בשעה 18:41.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #98  
ישן 13-06-2011, 21:52
  צנחן77 צנחן77 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.07.08
הודעות: 665
בתגובה להודעה מספר 97 שנכתבה על ידי nec_000 שמתחילה ב "ושכחתי להעלות קודם על הכתב,..."

לא ספרתי שום שקל פעמיים ובטח שלא המצאתי שום דבר חדש.

הטעות שלך נובעת מכך שאתה לא מבחין בין מס אמיתי לבין מס מדומה.

מס אמיתי נוצר מרווח מסחרי/עסקי/שכר עבודה וכיוצ"ב, שחלקו הועבר לקופת המדינה כמס, והוא משמש כמקור בתקציב.
מס מדומה הוא לא מס אלא כסף שמשולם ע"י משרד ממשלתי (במקרה הזה משרד הבטחון), שלא הרויח אותו אלא קיבל אותו כחלק מתקציבו,
והוא מעביר אותו בחזרה לקופת המדינה כתשלום "מס"- שאינו אלא העברה מ"כיס לכיס".

עכשו לגבי החישוב הפשוט שאתה מתעקש לסבך כל כך:
העלות האמיתית (הכלכלית) של הבטחון היא אותו חלק מתקציב הבטחון שאין לו מקור ולכן ממומן ע"י מיסים אמיתיים של האזרחים,
ומן הסתם מהווה באמת נטל על כולנו. על זה ורק על זה (וזה הרבה פחות מ-80 מיליארד) יש לבצע את החישובים שלך כדי למצוא איך הנטל מתחלק בין התושבים.

אם אתה קורא בספר התקציב שמשרד הבטחון "לוקח" 80 מיליארד, אבל מחזיר חלק משמעותי מהם לקופת המדינה כתשלומי מס,
הרי ההוצאה בפועל היא בהכרח קטנה בהרבה מ-80 מיליארד. זה הכל, ואין כאן כל חישוב כפול.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #99  
ישן 13-06-2011, 22:42
  nec_000 nec_000 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 18.05.07
הודעות: 1,200
בתגובה להודעה מספר 98 שנכתבה על ידי צנחן77 שמתחילה ב "לא ספרתי שום שקל פעמיים ובטח..."

זה כבר מתחיל להראות מגוחך: הותשתי מלהמשיך ולתברבר מול דברי הבל, סיבוב ראשון הספיק די והותר.
בטוחני שאת השאר ידע לסנן הקורא הנבון שמבין בנושא, אם לא העורך לכשיעלה על גובה האבסורד.

אם כבודו מעונין בעיצה טובה, יקבל המלצה לספר מאקרו כלכלה אשר זמין בכל ספריה של אוניברסיטה,
ומאפשר למתחיל ללמוד את רזי היסוד. כך יתאפשר בידיו לקבל תחליף ולו זמני, ללימודים פורמליים (בתחום זה)
שכה חסרים ברשותו, עד כדי כך , שכל שורה נוספת אותה הוא מעלה על הכתב, רק מעלים את גובה התמיהה
עד לאיזה שפל הוא מוכן לבייש את עצמו בעייני אלה, שבאמת מבינים ומגיעים עם רקע בתחומים שבהם הוא
מתיימר לטעון.

נערך לאחרונה ע"י nec_000 בתאריך 13-06-2011 בשעה 23:09.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #100  
ישן 16-06-2011, 00:53
  צנחן77 צנחן77 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.07.08
הודעות: 665
בתגובה להודעה מספר 99 שנכתבה על ידי nec_000 שמתחילה ב "זה כבר מתחיל להראות מגוחך:..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי nec_000
זה כבר מתחיל להראות מגוחך: הותשתי מלהמשיך ולתברבר מול דברי הבל, סיבוב ראשון הספיק די והותר.
בטוחני שאת השאר ידע לסנן הקורא הנבון שמבין בנושא, אם לא העורך לכשיעלה על גובה האבסורד.

אם כבודו מעונין בעיצה טובה, יקבל המלצה לספר מאקרו כלכלה אשר זמין בכל ספריה של אוניברסיטה,
ומאפשר למתחיל ללמוד את רזי היסוד. כך יתאפשר בידיו לקבל תחליף ולו זמני, ללימודים פורמליים (בתחום זה)
שכה חסרים ברשותו, עד כדי כך , שכל שורה נוספת אותה הוא מעלה על הכתב, רק מעלים את גובה התמיהה
עד לאיזה שפל הוא מוכן לבייש את עצמו בעייני אלה, שבאמת מבינים ומגיעים עם רקע בתחומים שבהם הוא
מתיימר לטעון.


טוב מאד שהותשת, אולי זה יגרום לך להפסיק להטיף ?! וכמובן לבלבל את הקוראים עם הטעויות שאתה מציג (חשבון בסיסי).
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #101  
ישן 13-06-2011, 23:24
  משתמש זכר אריה רייזל אריה רייזל אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 16.05.11
הודעות: 49
חיסכון במערכת הביטחון
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי nec_000 שמתחילה ב "כמה הבטחון עולה לנו"

מערכת הביטחון יונקת את מרבית תקציב המדינה ומהווה אבן יסוד בכלכלת ישראל. לרבים הרגשה שניתן לבטל ו/או לצמצם בגופים רבים במערכת הביטחון ובכך להביא לצמצום ניכר בתקציב הביטחון מבלי לפגוע פגיעה של ממש בביטחון. הדבר נחוץ עתה יותר מתמיד לאור הצפי שאנו עומדים בפני חרמות ו/או ביטולים ו/או הפסקת תרומות ועוד. סנונית ראשונה- היום התפרסם כי יש צמצום בכוח אדם בסוכנות היהודית עקב ירידה חדה בתרומות. הצמצום אפשרי בגופים שאיו להם קשר ישיר לצה"ל כמו גלי צה"ל, כמו גידול,כמעט בלתי ניתן לעצירה, בכוח אדם במפקדות שליד הערים הגדולות, בהטלת תפקידים על צה"ל בנושאים שאינם קשורים לצה"ל כמו מערכת מודיעין ענקית שעוסקת בעניינים מדיניים ומשרתת את הממשלה אך לא את צה"ל. נראה כי אי הקיצוצים נובע מאינרציה וקיבעון שנמשך שנים מרובות והרצון לקנות "שקט", אך יום אחד זה חייב להתפוצץ ומוטב מוקדם ככול האפשר. אם לא עכשיו, אימתי??

מה דעתכם???

נערך לאחרונה ע"י אריה רייזל בתאריך 13-06-2011 בשעה 23:27.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #104  
ישן 18-06-2011, 01:00
צלמית המשתמש של Gilgamesh
  Gilgamesh Gilgamesh אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 3,819
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי nec_000 שמתחילה ב "כמה הבטחון עולה לנו"

איזה אחוז מתקציב הבטחון שלנו, מוקדש למחקר ופיתוח?

כמה כסף מהתקציב מופנה לקיצבאות, פנסיות ותנאי שירות, קיצבאות למשפחות שכולות? - לא שחלילה אני רוצה לפגוע בתנאיו של מישהו או בקיצבת נכות. זה פשוט חלק מהמציאות הבטחונית שלנו.
תנאי כליאה של אסירים בטחוניים? מישהו? תאונות דרכים של חיילים בחופשה?

תקציב התחזוקה לגדרות, בעיקר אחרי שאנכיסטים תוקפים את הגדרות במספר נקודות כל שבוע, ללא חשש מתגובה משפטית הולמת. רק בבלעין, המספרים הם מסביב למיליון שקל בחודש...

כמה כסף נכנס חזרה לקופת המדינה, מחוזי ייצוא בטחוניים, בזכות ההשקעות במחקר ופיתוח?

צבא אירופאי לקישוט, שאין לו את הנשק הכי מתקדם, ואין לו הרבה נכים מקרבות ואימונים, ובטח לא משפחות שכולות. וגם לא מתפנס ממכירת עסקאות הייטק בטחוניות, ולא מחזיק ארגון מודיעין כמו המוסד. ונשען על הסכמי הגנה הדדיים עם מדינות ענק כמו גרמניה, צרפת, בריטניה או ארה"ב. מדינות כאלה, באמת יכולות לקצץ את תקציב הצבא שלהן למינימום.

לישראל יש צבא, ויש יכולות שהן יותר מכפול מגודלה של ישראל. למעשה, ברמה של מעצמות. ישראל היא אחת מהעשר הגדולות, לטוב ולרע. אחת הנקודות הרעות: העלות.
_____________________________________
"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #106  
ישן 18-06-2011, 14:37
  ykantor ykantor אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 24.07.05
הודעות: 593
להבדיל בין קיצוצי פעילות בתקציב הבטחון ובין חסכון
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי nec_000 שמתחילה ב "כמה הבטחון עולה לנו"

צריך להבדיל בין קיצוצי פעילות בתקציב הבטחון ובין חסכון.

קיצוצים, למשל:

1. ביטול יחידות לוחמות. כשאשכנזי נכנס לתפקיד הרמטכ"ל הוקם מחדש גייס משוריין שבוטל קודם (לזכרוני). האם באמת צריך את הגייס הזה? הרי חיינו בלי הגייס הזה מספר שנים. (אני מעלה פה שאלה ולא קביעה)

2.האם צריך כמות כזו של מטוסי קרב? האם קניית מטוס הF35 הגיונית?
האם צריך כמות כזו של מטוסי תובלה? הרי בחירום ניתן בתוך ימים לחכור מטוסים במחיר יקר (כפי שעשינו במלחמת השחרור)?

3. האם צריך לפתח וליצר את טנק המרכבה? הפרויקט הזה הוחזק בחיים ע"י האלוף טל (עם השגעונות ההנדסים שלו). לא היה יצוא של הטנק אי פעם, בניגוד להרבה מערכות בטחוניות אחרות.

חסכון, למשל:

1. תנאי שכר והטבת הפנסיה האדירה. (למרות ששכר אנשי קבע זוטרים הוא נמוך)

2. פעילויות לא יעילות. איזה הצדקה יש להחזיק בצבא פעילויות שאינן יורות?
אגב, לפעמים אזרוח הפעילות עולה יותר אבל לפחות מספק שירות ראוי ( למשל חיסול מרפאות קצין העיר)
האם צריך להחזיק משלחות ענק בחו"ל?
ציטוט:
במקור נכתב על ידי adimar
. אני בהחלט בעד יעול כל עוד הדבר אפשרי, אבל את התוצאות של הגישה הנפוצה של סופרי האגורות באוצר, שמנקודת ראותם קודם צריך להחליט על גודל "הקיצוץ הרצוי" ואח"כ ולהטיל על מערכת הבטחון להתמודד
משרד האוצר דווקא מפרט פעילויות שניתן לחסוך בהם כמו קיצוץ המשלחות בחו"ל.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי קרן-אור
לעיתים חולפים במוחי הרהורי כפירה- אולי נערי האוצר מעדיפים את המצב הזה, בו קשה להעלות מיסים (שכבר גבוהים) וחלק גדול מהתקציב משועבד למשכורות ולהחזר חובות. זה מונע מהממשלה לקחת על עצמה פרויקטים, שכמובן "אינה יודעת לנהל והם מפריעים להתנהלות תקינה וחופשית של השוק".
אנו צריכים להגיד הרבה תודה לאנשי האוצר שרק בגלל לחצם המתמיד המדינה מתקדמת. זכור את הזמנים בהם היה תור של שנים לטלפון, חולצה עלתה פי כמה ( לפני החשיפה ליבוא) , השירות בקופ"ח היה נוראי ועוד.

ציטוט:
במקור נכתב על ידי nec_000
כאשר בכירי וותיקי המערכת נותנים דוגמא אישית שלילית ומשרישים תרבות קלוקלת ,גם בניצול משאבי המערכת, כאשר אירועי ראווה על כל פלוץ (סליחה על הביטוי) הם עניין שבשגרה, אז מה הפלא שהמערכת נראית כפי שהיא נראית ?
התופעה הזו החריפה עם השנים:
פעם, לפני כמה עשורים טובים הצבא היה צנוע, כך גם היו משכורות הקצינים והתנאים.
הצבא שידר צניעות ויעילות בכל פינה, קצינים התביישו להתנהג באופן ראוותני או
בזבזני, היה חינוך עם ערכים לחסכון כבר משלב הכניסה, עוד בהתחלת הטירונות
הרביצו לחיילים השכם והערב: צה"ל הוא צבא עני, שמשרת מדינה ענייה, ועל כל אחד מהחיילים לזכור זאת היטב ולהתנהג בהתאם.
אז ידעו לספר שאין מספיק כסף לתחמושת ועל כן להשתמש בה בתבונה רבה באימונים, כי באמת לא היה
אחרי מלחמת ששת הימים הפסיקו עם המנטרה שהצבא עני.
אבל ניפוח השכר החל כשהרמטכ"ל איהוד ברק קלקל (כהרגלו) ושכנע את רה"מ רבין לתת לצבא לקבוע איזה פלח תקציב לשכר ואיזה לשאר. שר האוצר שוחט היה חלש (היו שאמרו שהוא האסון של רבין) ושכר משרתי הקבע קפץ, עם קפיצה גדולה בשכר הרמטכ"ל.

הרבה קלקולים אצלנו הם תוצאה של ראש ממשלה שלא יכול למשול וכל הזמן צריך ל"תחזק" את הקואליציה. גם בצרפת היה כך בשנות החמישים היה כך עד שדה גול שינה את שיטת הבחירות .והמצב השתפר מאוד.

מתי יהיה גם דה גול משלנו?

יהודה



תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #111  
ישן 18-06-2011, 21:27
  emile-a emile-a אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.05.06
הודעות: 5,404
בתגובה להודעה מספר 110 שנכתבה על ידי ykantor שמתחילה ב "חבל שאתה מתחמק מלהביא נימוקים ומסתפק בפסקנות"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי ykantor
חבל שאתה מתחמק מלהביא נימוקים ומסתפק בפסקנות

שמע, אני יודע שהחופש הגדול התחיל, אבל מה אתה בדיוק רוצה? שאני אסביר לך למה אי אפשר לחכור מטוסי תובלה בתוך ימים מרגע שמתחילה מלחמה? (גם אם עשינו זאת ב 48..) נו ברצינות, מי שכותב דבר כזה לא מבין דבר ולא חצי דבר בנושא.. זה פורום רציני ואני שמח לתת כאן תשובות לשאלות רציניות..אם יש לך שאלה שאל, אם אתה רוצה לזרוק לאויר דברים שנכתבו ע"י טינאייג'ר ולא ראויים לתגובה רצינית אז אתה יכול להמשיך לעשות זאת.
לא, אין שום אפשרות לחכור מטוסי תובלה רק כאשר מתחילה מלחמה.. למה? תבדוק בעצמך ותחזור אלי, אתה הרי כבר קבעת שאפשר..נו באמת.
_____________________________________
!Ya Gotta Believe

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #112  
ישן 19-06-2011, 20:48
  ykantor ykantor אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 24.07.05
הודעות: 593
אתה עדיין מתחמק מלהביא איזה שהוא נימוק
בתגובה להודעה מספר 111 שנכתבה על ידי emile-a שמתחילה ב "[QUOTE=ykantor]חבל שאתה מתחמק..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי emile-a
מה אתה בדיוק רוצה? שאני אסביר לך למה אי אפשר לחכור מטוסי תובלה בתוך ימים מרגע שמתחילה מלחמה? (גם אם עשינו זאת ב 48..) נו ברצינות, מי שכותב דבר כזה לא מבין דבר ולא חצי דבר בנושא.. .
לא, אין שום אפשרות לחכור מטוסי תובלה רק כאשר מתחילה מלחמה.. למה? תבדוק בעצמך ותחזור אלי, אתה הרי כבר קבעת שאפשר..נו באמת.
אתה עדיין מתחמק מלהביא איזה שהוא נימוק.
לפי ויקיפדיה יש לחיל האויר מספר מטוסי בואינג 707 (לא מדובר על מטוסי תדלוק). אתה מתימר להכיר את השוק העולמי לחכירת מטוסים ולכן עליך לנמק את טענתך המשונה שכביכול לא ניתן לחכור מטוס דומה בעולם תוך ימים מפרוץ מלחמה אצלינו.

כמו כן אחזור על :

מה דמגוגי?
מה לא מובן ולא ברור?

אם כבר אתה רושם בפורום ,תעלה גם תוכן להודעה שלך ולא רק פסקנות לא מנומקת.

התחמקת גם מפירוט ונימוק הודעתך זו , (חוץ מהנקודה הבודדת של חכירת מטוסי תובלה)
זה לא ממש מכבד אותך לפסוק את פסוקך ולא לנמק.

יהודה
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #114  
ישן 19-06-2011, 21:32
צלמית המשתמש של amirsgv
  משתמש זכר amirsgv amirsgv אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 16.08.04
הודעות: 3,996
די, נו
בתגובה להודעה מספר 112 שנכתבה על ידי ykantor שמתחילה ב "אתה עדיין מתחמק מלהביא איזה שהוא נימוק"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי ykantor
אתה עדיין מתחמק מלהביא איזה שהוא נימוק.
לפי ויקיפדיה יש לחיל האויר מספר מטוסי בואינג 707 (לא מדובר על מטוסי תדלוק). אתה מתימר להכיר את השוק העולמי לחכירת מטוסים ולכן עליך לנמק את טענתך המשונה שכביכול לא ניתן לחכור מטוס דומה בעולם תוך ימים מפרוץ מלחמה אצלינו.

כמו כן אחזור על :

מה דמגוגי?
מה לא מובן ולא ברור?

אם כבר אתה רושם בפורום ,תעלה גם תוכן להודעה שלך ולא רק פסקנות לא מנומקת.

התחמקת גם מפירוט ונימוק הודעתך זו , (חוץ מהנקודה הבודדת של חכירת מטוסי תובלה)
זה לא ממש מכבד אותך לפסוק את פסוקך ולא לנמק.

יהודה


ב-48 הסתובבו אלפי מטוסי תובלה בעולם, עודפי מלחמת העולם השנייה. זה לא היה בשמיים לקנות מטוסים כאלו ולהביא אותם תוך תקופה קצרה. התפעול שלהם היה, יחסית להיום, פשוט.
היום המידע יותר מסודר, יותר נגיש. אי אפשר לעשות זאת בפרקי זמן קצרים. המטוסים מורכבים יותר, אי אפשר לחכור חכירה "יבשה" (היינו בלי צוות) ולקוות שמישהו פה יודע להטיס אותם. אי אפשר לבנות על חכירה "רטובה" (היינו עם צוות) כי מי בדיוק יטוס פה לאזור מלחמה ? צוותים צרפתים, בריטים, סרבים, רוסים ?
זה רק על קצה המזלג. אני כבר לא מדבר על התאמה של המטוסים לצרכי ח"א, על הבלבול שבהכנסת מטוסים עם סכימות אזרחיות לאזורי לחימה, על מערכות קשר לא תואמות לסטנדרט של ח"א, ועוד ועוד. זה מספיק בשבילך ?
_____________________________________
מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #115  
ישן 19-06-2011, 21:34
  emile-a emile-a אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.05.06
הודעות: 5,404
בתגובה להודעה מספר 112 שנכתבה על ידי ykantor שמתחילה ב "אתה עדיין מתחמק מלהביא איזה שהוא נימוק"

המשפט שלך על דה-גול, סנסציוני ודמגוגי.
השאלה כביכול על האם נכון לקנות f-35 סנסציונית ונטולת הסברים או אלטרנטיבות (לא שהשאלה היא לא רלוונטית, רק שכפי שאתה מציג שאת זה לא רלוונטי).
המשפט של על חכירת מטוסי תובלה- מעיד על חוסר הבנה בסיסי ביותר של החומר..ולא אין לי כוונה להסביר מאפס לכל ילד כאן בפורום על כל נושא שהוא לא מבין בו. כל מי שכותב כאן בפורום ומבין מעט בנושא יודע למה אי אפשר פשוט לחכור מטוס תובלה ולהטיס אותו כיום במלחמה..(אפשר כמובן הכל. רק שזה לא יעיל, מסוכן, וברוב המקרים יקשה מאוד עד כדי יהפוך לבלתי אפשרי את יכולת ביצוע המשימות של המטוס הזה).
בקיצור, אתה הוא זה שלא מכבד את הפורום בהתעקשוית שלך שאינן מגובות בידע בסיסי.
_____________________________________
!Ya Gotta Believe

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #117  
ישן 20-06-2011, 16:51
  strong1 strong1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.11.04
הודעות: 16,823
מטוסי תובלה
בתגובה להודעה מספר 106 שנכתבה על ידי ykantor שמתחילה ב "להבדיל בין קיצוצי פעילות בתקציב הבטחון ובין חסכון"

אין זה סוד שמצבת מטוסי התובלה, לפחות מדגם קרנף, הם נגזרת של הצורך המטכ"לי להובלת/הצנחת/הטסת צנחנים (ויחידות נספחות שלהם), על כלי נשקם ורכבם, כפי שהוגדר על ידי אגף המבצעים. אם יתבטל או יצומצם הצורך הנ"ל, יהיה ניתן להקטין בהתאמה (אם כי כמובן לא לבטל לגמרי) את סד"כ מטוסי הקרנף ואף מערכים נוספים כמו היסעור, מרכז הטסה, בית הספר לצניחה (בחלקו), כשירויות שונות בסדיר ובמילואים ועוד ולהשיג בכך חסכון והתייעלות משמעותיים. ואכן ב 2003 הצבא שקל במצוקתו לבטל את רוב המערך המוצנח ולהפוך את חטיבה 35 ליחידת חי"ר רגילה מן המניין. בכל מקרה אין מה לבוא בטענות לח"א על כך שהוא מחזיק מטוסים ומסוקים הנותנים מענה לצורך מטכ"לי. נכון שבעיתות שלום הם משמשים לפעילויות שאינן בהכרח קשורות בה בעת התקן נקבע לזמן מלחמה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #119  
ישן 20-06-2011, 20:37
  strong1 strong1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.11.04
הודעות: 16,823
קרא שוב
בתגובה להודעה מספר 118 שנכתבה על ידי amirsgv שמתחילה ב "לעניות דעתי אתה טועה"

"אם יתבטל או יצומצם הצורך הנ"ל, יהיה ניתן להקטין בהתאמה (אם כי כמובן לא לבטל לגמרי) את סד"כ מטוסי הקרנף ואף מערכים נוספים כמו היסעור"

מה שמופיע בכתבה הנ"ל (ועוד מעשי גבורה רבים כמותם שנכתבו בתולדות ח"א) אפשר לבצע עם סד"כ קטן בהרבה של יסעורים וקרנפים מזה הקיים היום. בוודאי שאין צורך להזכיר דווקא לך שמבצעים רבים כאלו בוצעו כאשר בח"א היו בקושי תריסר יסעורים וקרנפים גם יחד ואפילו חצי מזה. בזמן מלחמה עיקר הסד"כ אינו מוקצה למשימות נקודתיות כאלו. מאחר ואפשר פשוט לעיין בכתבות (שטוטיות) כגון זו אין מה להרחיב בנושא מעבר לכך. די להגיד שרכש הקרנפים בשנות ה-70 היה נגזרת ישירה של הרחבת מערך המוצנח בצה"ל.
http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=795239
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #120  
ישן 20-06-2011, 20:53
צלמית המשתמש של amirsgv
  משתמש זכר amirsgv amirsgv אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 16.08.04
הודעות: 3,996
באמת ...
בתגובה להודעה מספר 119 שנכתבה על ידי strong1 שמתחילה ב "קרא שוב"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי strong1
"אם יתבטל או יצומצם הצורך הנ"ל, יהיה ניתן להקטין בהתאמה (אם כי כמובן לא לבטל לגמרי) את סד"כ מטוסי הקרנף ואף מערכים נוספים כמו היסעור"

מה שמופיע בכתבה הנ"ל (ועוד מעשי גבורה רבים כמותם שנכתבו בתולדות ח"א) אפשר לבצע עם סד"כ קטן בהרבה של יסעורים וקרנפים מזה הקיים היום. בוודאי שאין צורך להזכיר דווקא לך שמבצעים רבים כאלו בוצעו כאשר בח"א היו בקושי תריסר יסעורים וקרנפים גם יחד ואפילו חצי מזה. בזמן מלחמה עיקר הסד"כ אינו מוקצה למשימות נקודתיות כאלו. מאחר ואפשר פשוט לעיין בכתבות (שטוטיות) כגון זו אין מה להרחיב בנושא מעבר לכך. די להגיד שרכש הקרנפים בשנות ה-70 היה נגזרת ישירה של הרחבת מערך המוצנח בצה"ל.
http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=795239


יש לך מושג כמה מבצעים מיוחדים יש ? יש לך מושג כמה מסוקים מוקצים לכל מבצע כזה ? יש לך מושג מה הסד"כ הנוכחי של היסעורים ? האם אתה מכיר את המשימות המיוחדות של מערך הקרנף ? אני מעריך שהתשובה לפחות לשתי השאלות הראשונות שלילית, וסביר שגם לשלישית ולרביעית.
לפחות לגבי חלק מהשאלות יש לי מושג, ולכן אני חושב שאתה טועה.
הסד"כ אינו רק למלחמה, הוא גם (והרבה) לפעילות שוטפת.
לגבי ההערה ש"בוודאי שאין צורך להזכיר דווקא לך שמבצעים רבים כאלו בוצעו כאשר בח"א היו בקושי תריסר יסעורים וקרנפים גם יחד ואפילו חצי מזה" - קשקוש. גם הפילו פה מטוסים בעידן המיסטר והמיראז'. אז מה, לא צריך מטוסים מתקדמים ? הקרנף והיסעור פתחו תחומים חדשים במעטפת. יכולת הנשיאה הגבוהה של היסעור אינה ברת השוואה למסוקים אחרים, לדוגמה ...
_____________________________________
מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #122  
ישן 20-06-2011, 22:56
צלמית המשתמש של amirsgv
  משתמש זכר amirsgv amirsgv אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 16.08.04
הודעות: 3,996
שמע
בתגובה להודעה מספר 121 שנכתבה על ידי strong1 שמתחילה ב "לא הבנתי, על מה הויכוח?"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי strong1
סד"כ הקרנפים והיסעורים בח"א הוא נגזרת ישירה של משימות עוצבת האש. תבטל את המשימות הייחודיות של עוצבת האש כיחידה יבילת אוויר (כפי ששקלו ב 2003) ואז אפשר לצמצם בהתאמה משמעותית גם את סד"כ הקרנפים והיסעורים בח"א כדי שיתאים למשימות שנותרו. תשאיר את המצב כמות שהוא (כפי שהוחלט בסופו של דבר), ואז צריך גם צריך. זה הכל.

לגבי כל יתר טענותיך/פילפוליך/פקפוקיך על מה פלוני יודע או אלמוני לא יודע, נדמה לי שהן מכוונות יותר ל YKANTOR ולא אליי, ואין לי כוונה להיכנס פה באמצע הויכוח (הילדותי) שלכם.


אני לא יכול להתייחס לסד"כ קרנפים ויסעורים בהתאם למשימות, גם כי (א) אני לא יודע את כולן וגם כי (ב) אם הייתי יודע, זה ממש לא לדיון בפורום פתוח. הטענות שלי בהחלט כוונו אליך, אבל אני חושש שאעצור פה שלפני שהדיון יגלוש למקומות שאסור לו.
_____________________________________
מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #123  
ישן 18-06-2011, 15:00
צלמית המשתמש של Golden Paths
  Golden Paths Golden Paths אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 25.01.07
הודעות: 630
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי nec_000 שמתחילה ב "כמה הבטחון עולה לנו"

אם כבר בכלכלת ביטחון עסקינן, אני ממליץ בחום על ספרו של יעקב ליפשיץ, "כלכלת ביטחון: התאוריה הכללית והמקרה הישראלי". (הוצאת מכון לחקר ישראל ומשרד הביטחון)
סתם כדי לסבר את האוזן, ליפשיץ היה כלכלן במערכת הביטחון בשנות השבעים, מנכ"ל משרד האוצר בסוף שנות ה- 80 ויו"ר תעש במחצית השנייה של שנות ה- 90. חסרונו של הספר הוא שיש צורך בידע בסיסי בכלכלת מיקרו ומאקרו על מנת ביקורתי כלפי חלק מהתיאוריות שהוא מצטט בספר אבל זה לא משהו שאדם עם היגיון וסקרנות לא יכול לפתור. סה"כ קנייה משובחת למדף הספרים.

לשם המחשה, אני אצטט ברשותכם פסקה מהספר העוסקת בעלויות האלטרנטיביות של הוצאות הביטחון בשנות ה- 70 בישראל:
"העמדת העלויות האלטרנטיביות של הביטחון לדיון מפורש הולידה בהמשך ניסיונות אמפיריים לזהותן ולהשיב על השאלה "הביטחון - על חשבון מה?" גם במונחים כמותיים. ניתוח בנוגע לשנים 1969 - 1955, באמצעות הערכת שיעורי התחלופה השוליים בין השימושים השונים במקורות, הראה כי כאשר היה צורך להגדיל את הצריכה הביטחונית, העדיפו לוותר על השקעות וצמיחה כלכלית ופגעו באיכות החיים של האוכלוסייה, אך נמנעו מהרחבת עודף הייבוא או מפגיעה בעצמאותו הכלכלית של המשק (ליפשיץ, 1974: 97 - 102). מאמר אחר הבחין בין רמת החיים של האוכלוסייה לבין איכות, כפי שהיא מתבטאת בהיקף השירותים הציבוריים וברמתם, והגיע למסקנה כי פגיעתה של התחרות הקשה בין צרכי הביטחון לבין איכות החיים הייתה עוול גבוה יותר מאשר הפגיעה ברמת החיים (זוסמן פ', 1984:24)." (עמוד 83, סוגיות של כלכלת ביטחון בישראל).

לעניין הדיון בשרשור הזה, ניתן להתייחס למאמר השני המצוטט העוסק בהבדל בין פגיעה ברמת החיים לבין פגיעה באיכותם. להבנתי (וזאת מבלי שקראתי את זוסמן), הוא מצא כי בדר"כ הפגיעה ברמת השירותים שהממשלה מספקת הינה גבוהה יותר מאשר הפגיעה בצמיחה הכלכלית (הנובעת מהשקעות). דהיינו, הממשלה בדר"כ מעדיפה לצמצם את הוצאותיה במישורים אחרים (רפואה, שירותים חבריים וכדומה) ע"מ לממן את צרכי הביטחון ופחות נוטה לפגוע בצמיחה כלכלית ובהשקעה הציבורית (תשתית, חינוך וכדומה). כמובן שכל זה נכון לשנים שנותחו במחקרים. מהיכרות שיטחית עם המאבקים בין אגף תקציבים ומשרד הביטחון, אפשר להניח כי בחירת הממשלה לא ממש השתנתה בעשור האחרון. בעקבות התנפחות התקציב הצבאי פוסט 2006 לא ראינו עלייה מהותית במיסוי (המממן את הסקטור הציבורי). מה שכן ראינו זאת ירידה ניכרת בשירותים הציבוריים האחרים (ביחס למתבקש מהצמיחה כלכלית דאז).

למעשה, אחד הטיעונים העולים בהמשך הפרק הינו שהיפר האינפלציה של תחילת שנות ה- 80 נבעה מהתרחבות ההוצאות לשירותים חברתיים וזאת מבלי לצמצם את ההוצאות הביטחוניות האדירות דאז (סיום תהליך התרחבות הצבא, מלחמת לבנון הראשונה, פיתוח הלביא וכדומה). טענה נוספת שהועלתה בהמשך הפרק (ופה אני אפסיק לקשקש בכלכלה בפוסט הנוכחי) היא שהוצאות ביטחון נחשבות כמס רגרסיבי. דהיינו, התועלת השולית של ההוצאות הביטחוניות עבור פרט הבעל הכנסות גבוהות הינה גבוהה יותר מאשר התועלת השולית לפרט בעל הכנסות נמוכות (ההופכי של הערך השולי של ההכנסה, הנחת יסוד למרבית המוצרים הציבוריים והחצי ציבוריים, בהגדרתם הכלכלית).
_____________________________________
The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #126  
ישן 19-06-2011, 23:27
  ykantor ykantor אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 24.07.05
הודעות: 593
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי nec_000 שמתחילה ב "כמה הבטחון עולה לנו"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי NehemiaG
מה שיפה זה שיש לך מושג כמה מטוסים 707 יש לצה"ל ומה הכשירויות שלהם.... אולי הם ממוכשרים לזרוק קופסאות קוטג' ללחימה נגד עשירי המשק?
נכון, אני וגם אתה ושאר משתתפי הפורום לא יודעים על כל הנשק הצה"לי בכל החילות, וראה איזה פלא - אנשים דנים בנושאים אלה בכל זאת (ובמהלך הדיון גם לומדים ). סביר שאם נבדוק את תגובותיך בעבר נמצא גם מקרים כאלה, כן אפילו אצלך.

התכוונת כנראה להגיד שמי שלא יודע שלא יפסוק, וזה בהחלט מקובל (ומתאים למקרה של emil ), אבל לא מקובל שאסור להעלות נושא לדיון אלא אם יודעים עליו הכל.
לידיעתך, כל השאלות שהעליתי אינם המצאה שלי אלא רעיונות שכבר הועלו בעבר ונראים כשווי בדיקה.

לטענתך בענין מטוס הקוטג': אם היית אומר שאין בחיל האויר בואינג 707 רגיל אלא כולם ממוכשרים בצורה יחודית, בודאי שלשאלתי (בענין הקטנת כמות מטוסי התובלה) לא היה מקום.
האם זה מה שאתה טוען? אם כן נא הגד זאת בבירור.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי pack leader
כמה טייסים אזרחים יסכימו להנחית גדוד צנחנים מאחורי קווי האוייב
או לתספק את סיירת מטכל שניכנסה לצפון סוריה
כמה טייסים אזרחים ייסכימו להפר את התקנות הבין לאומיות ולבצע נחיתת סער בשדה עויין סטייל אנטבה וכו וכו ..........
אתה סוטה מהנושא. משום מה כנראה אינך יודע כי למשימות שציינת משתמשים\השתמשו במטוסי הרקולס ולא בבואינג 707. האם תוכל להביא נימוק נגד האפשרות לחכור בואינג?
ציטוט:
במקור נכתב על ידי amirsgv
ב-48 הסתובבו אלפי מטוסי תובלה בעולם, עודפי מלחמת העולם השנייה. זה לא היה בשמיים לקנות מטוסים כאלו ולהביא אותם תוך תקופה קצרה. התפעול שלהם היה, יחסית להיום, פשוט.
היום המידע יותר מסודר, יותר נגיש. אי אפשר לעשות זאת בפרקי זמן קצרים. המטוסים מורכבים יותר, אי אפשר לחכור חכירה "יבשה" (היינו בלי צוות) ולקוות שמישהו פה יודע להטיס אותם. אי אפשר לבנות על חכירה "רטובה" (היינו עם צוות) כי מי בדיוק יטוס פה לאזור מלחמה ? צוותים צרפתים, בריטים, סרבים, רוסים ?
זה רק על קצה המזלג. אני כבר לא מדבר על התאמה של המטוסים לצרכי ח"א, על הבלבול שבהכנסת מטוסים עם סכימות אזרחיות לאזורי לחימה, על מערכות קשר לא תואמות לסטנדרט של ח"א, ועוד ועוד.
דווקא עליך אני מתפלא שכבעל מידע אדיר על ההיסטוריה של חיל האויר כנראה שאינך יודע שזה בדיוק מה שקרה ב1948.

טבע האדם לא השתנה . גם אז חכרו חכירה רטובה (מי דיבר על יבשה?) בקלות, וזה פשוט עלה יותר. יותר מזה, מבחינת הטייסים אז המצב היה יותר מסוכן:
א. מבחינת סיכון להיהרג. טייסים זרים (ולאו דווקא יהודים) הנחיתו מטוסים בארץ בשדות כמו בית דראס (עם סידורי שדה פרוביזורים עד בלתי קיימים וסכנה שיירו עליהם) ועין שמר(ק"מ ספורים מהצבא העירקי, ואכן קרה גם שיחידות צבא עירקי הגיעו למסלול כאשר המטוס בקושי הספיק להמריא ולברוח).

ב. הסתבכות עם חוקי ארה"ב, בריטניה והאו"ם . היו גם כאלה שישבו בכלא על כך.

מבחינה טכנולוגית המצב השתנה מהותית, כך שקל יותר לתקשר ולקצר לוחות זמנים, טווח הטיסה וכושר הנסיעה גדל .
לכן דווקא קל יותר היום וקצר יותר לחכור "רטוב" מטוס.

מה הבעיה עם התאמה לצרכי חיל האויר? מדובר על בואינגים.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי emile-a
המשפט שלך על דה-גול, סנסציוני ודמגוגי. .
סוף סוף הואלת ברוב טובך להגיד מה סנסציוני ודמגוגי , וכמובן שאתה טועה. אם היית טורח ללמוד את הנושא (הרפורמה שדה גול ערך במעבר מהרפובליקה הרביעית לחמישית) היית מגלה להפתעתך מה קרה שם. רמז - זה לא היה סנסציוני ולא דמגוגי.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי emile-a
השאלה כביכול על האם נכון לקנות f-35 סנסציונית ונטולת הסברים או אלטרנטיבות (לא שהשאלה היא לא רלוונטית, רק שכפי שאתה מציג שאת זה לא רלוונטי

הנה אתה מתחיל לסגת מדבריך. הרי גם אתה מודה שהשאלה רלבנטית אז מדוע לא טוב (לדעתך ) להציג אותה כפי שכתבתי.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי emile-a
המשפט של על חכירת מטוסי תובלה- מעיד על חוסר הבנה בסיסי ביותר של החומר... כל מי שכותב כאן בפורום ומבין מעט בנושא יודע למה אי אפשר פשוט לחכור מטוס תובלה ולהטיס אותו כיום במלחמה..(אפשר כמובן הכל. רק שזה לא יעיל, מסוכן, וברוב המקרים יקשה מאוד עד כדי יהפוך לבלתי אפשרי את יכולת ביצוע המשימות של המטוס הזה.
הנה אתה שוב נסוג מדבריך. קודם טענת שאי אפשר ועכשיו אתה מתקן שאפשר אבל..
לדבריך:
א. מה לא יעיל בזה.
ב. מה מסוכן? לנו זה לא מסוכן. לטייסים של המטוס החכור זה בהחלט מסוכן, אבל הם מעונינים בכך .
ג. מה " יקשה מאוד עד כדי יהפוך לבלתי אפשרי את יכולת ביצוע המשימות של המטוס הזה"?

קשה מאוד להוציא ממך משהו קונקרטי ואם מצליחים בכך מתברר שאתה טועה (ענין דה גול) או מתחיל לחזור בך (קנית f35 , חכירת בואינגים זרים)
כבר ראינו שיש סיבה למי שעובר לפסים אישים ומנסה ללכלך את מי שמעז להתווכח עימו.
הסיבה היא שאין לך קייס.

יהודה
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #127  
ישן 20-06-2011, 04:51
צלמית המשתמש של amirsgv
  משתמש זכר amirsgv amirsgv אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 16.08.04
הודעות: 3,996
תשמע
בתגובה להודעה מספר 126 שנכתבה על ידי ykantor שמתחילה ב "[QUOTE=NehemiaG]מה שיפה זה..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי ykantor
דווקא עליך אני מתפלא שכבעל מידע אדיר על ההיסטוריה של חיל האויר כנראה שאינך יודע שזה בדיוק מה שקרה ב1948.

טבע האדם לא השתנה . גם אז חכרו חכירה רטובה (מי דיבר על יבשה?) בקלות, וזה פשוט עלה יותר. יותר מזה, מבחינת הטייסים אז המצב היה יותר מסוכן:
א. מבחינת סיכון להיהרג. טייסים זרים (ולאו דווקא יהודים) הנחיתו מטוסים בארץ בשדות כמו בית דראס (עם סידורי שדה פרוביזורים עד בלתי קיימים וסכנה שיירו עליהם) ועין שמר(ק"מ ספורים מהצבא העירקי, ואכן קרה גם שיחידות צבא עירקי הגיעו למסלול כאשר המטוס בקושי הספיק להמריא ולברוח).

ב. הסתבכות עם חוקי ארה"ב, בריטניה והאו"ם . היו גם כאלה שישבו בכלא על כך.

מבחינה טכנולוגית המצב השתנה מהותית, כך שקל יותר לתקשר ולקצר לוחות זמנים, טווח הטיסה וכושר הנסיעה גדל .
לכן דווקא קל יותר היום וקצר יותר לחכור "רטוב" מטוס.

מה הבעיה עם התאמה לצרכי חיל האויר? מדובר על בואינגים.


אתה עושה סלט של בורות בהיסטוריה ובהווה של ח"א שאני לא כ"כ יודע מאיפה להתחיל ....
א. רוב הטייסים הזרים היו מתנדבים, לא טייסים בשכר. הם באו לעזור על המדינה היהודית הטרייה, שלוש שנים אחרי השואה. זו הייתה רוח הרפתקנית וצודקת שלא תחזור היום אחרי 63 שנים שהמדינה קיימת, ולצערנו אינה קונצנזוס בעולם, אם נאהב זאת ואם לאו. בשם ההתנדבות הם היו מוכנים, בחלקם, לעבור על חוקי המדינות מהן באו, מה שפחות סביר היום.
ב. מה שפעם עשו בהתחכמות ותוך הקמת חברות קש (שזה תהליך שלקח חודשים ולא ימים) לא יכול לקרות היום. אך חברה שפויה לא תחכיר לך מטוס שהולך לאזור לחימה גם מטעמי אמברגו אפשריים, גם מטעמי עבירה של החוק, וגם מהטעם הפשוט של סיכון לא מבוטח.
ג. תראה, להגיד "מדובר על בואינגים" זה כמו להגיד "מה הבעיה, זה פורד". איזה פורד ? פורד אנגליה ? פורד פוקוס ? פורד טרנזיט ? ח"א מחזיק דגמי בואינג 707 שלא נפוצים בעולם המערבי כיום כי המטוס מאוד מיושן, ז.א. שצריך לחפש מטוסים שלא יודעים מה מצבם במדינות עם רקורד אוירי פחות מבטיח מחד. מאידך, מערכות הקשר לא זהות; לא בטוח שיש דלתות מטען רלוונטיות; מכשירי הטיסה לא זהים, הרי גם בתוך ציי ה-707 יש וריאנטים שונים.
ד. אם לא 707 אלא דגמים חדשים יותר - איזה ? ח"א לא מכיר אותם, אין התאמה של קשר, מטען, אמצעי העמסה, ועוד ועוד. אני כבר לא מדבר על חגיגה של צבעים שתבוא לפה ותהיה באויר ולא כולם מכירים אותה, איזה בלבול יכול להיות עם מטוסי קרב ועם הנ"מ.
בשורה התחתונה, שוב - ההצעות שלך בנושא ח"א הזויות ואינן מתבססות על הכרה בסיסית אפילו של ח"א, בטח לא של צורת העבודה שלו כיום, לא ברכש ולא בהפעלה.
_____________________________________
מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #129  
ישן 20-06-2011, 08:36
צלמית המשתמש של Gilgamesh
  Gilgamesh Gilgamesh אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 3,819
בתגובה להודעה מספר 126 שנכתבה על ידי ykantor שמתחילה ב "[QUOTE=NehemiaG]מה שיפה זה..."

אם אני מנקה הכל ומתייחס רק לזימון מטוסים זרים כלשהם לטובת ישראל - אז אין ספק שאתה צודק. זה אפשרי אבל לא פשוט (מה כן פשוט בחיים?).

לרוב, זה מתאפשר במסגרת של ברית צבאית. ברור לכל, שאם הייתה ברית הגנה עם ארה"ב אז מטוסים אמריקאים היו נוחתים כאן ונלחמים עבורינו ובמקומינו. אז נוכל לצמצם את צה"ל למימדים של הצבא ההולנדי או הבלגי. במקרה כזה, כל הפרטים של שיתוף פעולה, תחזוקה וכד'... יכולים להיפטר ללא מאמץ מיוחד.

אולם יש שלוש נקודות בולטות הדורשות התייחסות:
א. האמריקאים משלמים הרבה כסף, בין היתר כדי שלא יצטרכו להילחם במקומינו ולא יצטכרו להרגיז את הערבים יותר ממה שקיים עכשיו.
ב. בריתות הגנה הן הדדיות. המשמעות היא, שכל המדינות הקטנות עם הצבאות הסימליים שולחות חיילים להיהרג באפגניסטאן.
ג. אתה אף פעם לא יכול לסמוך לגמרי על ברית צבאית עם מדינה זרה, להגנתך. אפילו זו ארה"ב. אם הם יגררו רגליים, אנחנו נאבד בדרך הרבה יוקרה והרבה דם.
_____________________________________
"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #131  
ישן 20-06-2011, 21:24
  ykantor ykantor אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 24.07.05
הודעות: 593
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי nec_000 שמתחילה ב "כמה הבטחון עולה לנו"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי strong1
אין זה סוד שמצבת מטוסי התובלה, לפחות מדגם קרנף, הם נגזרת של הצורך המטכ"לי להובלת/הצנחת/הטסת צנחנים (ויחידות נספחות שלהם), על כלי נשקם ורכבם, כפי שהוגדר על ידי אגף המבצעים. אם יתבטל או יצומצם הצורך הנ"ל, יהיה ניתן להקטין בהתאמה (אם כי כמובן לא לבטל לגמרי) את סד"כ מטוסי הקרנף ואף מערכים נוספים כמו היסעור, מרכז הטסה, בית הספר לצניחה (בחלקו), כשירויות שונות בסדיר ובמילואים ועוד ולהשיג בכך חסכון והתייעלות משמעותיים. ואכן ב 2003 הצבא שקל במצוקתו לבטל את רוב המערך המוצנח ולהפוך את חטיבה 35 ליחידת חי"ר רגילה מן המניין. .

נראה הגיוני.

ציטוט:
במקור נכתב על ידי amirsgv
א. רוב הטייסים הזרים היו מתנדבים, לא טייסים בשכר. ...בשם ההתנדבות הם היו מוכנים, בחלקם, לעבור על חוקי המדינות מהן באו, מה שפחות סביר היום .
הנה גם אתה מסכים שהיו גם שכירי חרב (כמובן שלא רוב הזרים). שכירי החרב האלה עברו על חוקי המדינה מהם באו ברגע שקיבלו מספיק כסף. הנחתי שאתה מכיר בע"פ את ההיסטוריה של חיל האויר ב 1948 , אבל אם חשוב לך אוכל לצטט תוך ציון המקור. רמז - למשל הסקיימאסטר שנחת בבית דאראס בתחילת אפריל 48. (זו הייתה חכירה "רטובה" - מטוס + טייסים)
ציטוט:
במקור נכתב על ידי amirsgv
ב. מה שפעם עשו בהתחכמות ותוך הקמת חברות קש (שזה תהליך שלקח חודשים ולא ימים) לא יכול לקרות היום. אך חברה שפויה לא תחכיר לך מטוס שהולך לאזור לחימה גם מטעמי אמברגו אפשריים, גם מטעמי עבירה של החוק, וגם מהטעם הפשוט של סיכון לא מבוטח

כמו שהזכרתי בפיסקה הקודמת, ב 1948 עשו זאת , כאשר בעלי המטוס \הטייסים לקחו על עצמם כל הסיכונים שהזכרת + סיכונים נוספים (שכתבתי עליהם קודם). טבע האדם לא השתנה מ 1948 וגם היום ימצאו מי שיסכימו (שוב- תמורת סכום עגול

זה לא לכבודך שאתה משתמש במילים כגון "הזויות" , " סלט של בורות" , במיוחד כאשר הולך ומתברר שההצעה בהחלט מעשית. לשבחך שאתה מתקדם. קודם כתבת "מי יטוס לכאן בעת מלחמה" ואח"כ כבר כתבת "רוב הטייסים הזרים היו מתנדבים" כלומר אתה כבר מסכים שיהיו שכירי חרב (כמו המיעוט של הטייסים הזרים ב 1948 ) שיסכימו לבוא.
.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי amirsgv
ג. תראה, להגיד "מדובר על בואינגים" זה כמו להגיד "מה הבעיה, זה פורד".... מאידך, מערכות הקשר לא זהות; לא בטוח שיש דלתות מטען רלוונטיות; מכשירי הטיסה לא זהים, הרי גם בתוך ציי ה-707 יש וריאנטים שונים .

כמובן שאין צורך לדבוק דווקא בבואינג 707. יבוא בחשבון כל מטוס תובלה שיעמוד בדרישות של כמות מטען, קצב טיסות ועוד , לפי דרישות חיל האויר.
.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי amirsgv
.ד. אם לא 707 אלא דגמים חדשים יותר - איזה ? ח"א לא מכיר אותם, אין התאמה של קשר, מטען, אמצעי העמסה, ועוד ועוד. אני כבר לא מדבר על חגיגה של צבעים שתבוא לפה ותהיה באויר ולא כולם מכירים אותה, איזה בלבול יכול להיות עם מטוסי קרב ועם הנ"מ.
.
מה כל כך קשה בפתרון הבעיות האלה ? הבואינגים האלה לא טסים לחזית או לארצות אויב, אלא לנמלי תעופה מסודרים. ניתן למשל להציב מילואימניק של חיל האויר שיהיה איש קשר בכל מטוס כזה.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי Gilgamesh
אם אני מנקה הכל ומתייחס רק לזימון מטוסים זרים כלשהם לטובת ישראל - אז אין ספק שאתה צודק. זה אפשרי אבל לא פשוט (מה כן פשוט בחיים?).
לרוב, זה מתאפשר במסגרת של ברית צבאית. ברור לכל, שאם הייתה ברית הגנה עם ארה"ב אז מטוסים אמריקאים היו נוחתים כאן ונלחמים עבורינו ובמקומינו..
לצערינו כבר נכווינו באי קיום הבטחות חתומות של ארה"ב ואחרות. (חסימת מיצרי טירן ב 1967 לאחר שארה"ב ערבה ב 1956 לכך שיהיו פתוחים) . לדעתי לא ניתן לסמוך על מדינות אחרות.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי emile-a
נכון מאוד, די מיצינו..חבל שצריך להמשיך את הדיון הזה ככה.
הסברת הכל היטב, מי שרוצה להמשיך להיות לא מחובר למציאות ולעובדות שיבושם לו..חבל להמשיך לבזבז על זה אנרגיה.
.
בוודאי שאתה חוזר לנסיונות ההתחמקות שלך מלנמק, לאחר שברגע שכתבת משהו קונקרטי התברר שאתה לא יודע מה מדובר ( הרפורמה של דה גול) או מתחיל לסגת (קנית f35 , חכירת בואינגים זרים) מטענותיך. אני מציע שתלמד מ amirsgv שמנסה לנמק את עמדותיו (למרות שאיני מסכים איתם)

ברור שהכי קל לך לקטול ללא ביסוס, כי בעצם אין לך קייס לפסקנות שלך.

יהודה
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #132  
ישן 20-06-2011, 21:51
  emile-a emile-a אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.05.06
הודעות: 5,404
בתגובה להודעה מספר 131 שנכתבה על ידי ykantor שמתחילה ב "[QUOTE=strong1][font=Times..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי ykantor
.
כמובן שאין צורך לדבוק דווקא בבואינג 707. יבוא בחשבון כל מטוס תובלה שיעמוד בדרישות של כמות מטען, קצב טיסות ועוד , לפי דרישות חיל האויר.
.מה כל כך קשה בפתרון הבעיות האלה ? הבואינגים האלה לא טסים לחזית או לארצות אויב, אלא לנמלי תעופה מסודרים. ניתן למשל להציב מילואימניק של חיל האויר שיהיה איש קשר בכל מטוס כזה.


ברור שהכי קל לך לקטול ללא ביסוס, כי בעצם אין לך קייס לפסקנות שלך.

יהודה

המשפטים הללו הן הזיות שאינן מחוברות למציאות, חוסר הבנה בסיסי, שוב, זה לא לכבודך לכתוב שטויות כאלה.
בואינגי תדלוק לא טסים לחזית? לאן בדיוק הם טסים? קרנפים לא טסים לחזית? לאן בדיוק הם טסים?...
אתה לא מכיר את המטוסים, לא מכיר את המשימות, לא מכיר את הטכנולוגיה לא מכיר את האילוצים...
עצוב.
_____________________________________
!Ya Gotta Believe

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #133  
ישן 20-06-2011, 22:20
  ykantor ykantor אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 24.07.05
הודעות: 593
emil-a שוב מתחמק והפעם תוך כדי סילוף דברי
בתגובה להודעה מספר 132 שנכתבה על ידי emile-a שמתחילה ב "[QUOTE=ykantor] . [right] ..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי emile-a
המשפטים הללו הן הזיות שאינן מחוברות למציאות, חוסר הבנה בסיסי, שוב, זה לא לכבודך לכתוב שטויות כאלה.
בואינגי תדלוק לא טסים לחזית? לאן בדיוק הם טסים? קרנפים לא טסים לחזית? לאן בדיוק הם טסים?...
אתה לא מכיר את המטוסים, לא מכיר את המשימות, לא מכיר את הטכנולוגיה לא מכיר את האילוצים...
עצוב.


emil-a שוב מתחמק והפעם תוך כדי סילוף דברי.

בענין מטוסי תדלוק - כתבתי במפורש שהכוונה למטוסי תובלה שאינם תדלוק ושאינם ממוכשרים במיוחד.

בענין הקרנפים והחזית- נוח לך לסלף שוב. אף אחד פה לא אמר את זה , שכאילו הקרנפים לא טסים לחזית.

עברת לטקטיקה חדשה. במקום להימנע מלנמק התחלת לסלף ואז להילחם בסילוף שזה עתה המצאת.

יהודה
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #134  
ישן 20-06-2011, 22:52
  strong1 strong1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.11.04
הודעות: 16,823
YOU'RE BARKING UP THE WRONG TREE
בתגובה להודעה מספר 133 שנכתבה על ידי ykantor שמתחילה ב "emil-a שוב מתחמק והפעם תוך כדי סילוף דברי"

אתה בא בטענות ל "נציג ח"א" בפורום אבל ח"א הוא קבלן ביצוע של משימה שהוגדרה למעלה. תשנה את המשימה ותשתנה ההערכות והמשאבים הנדרשים. עד שלא תתקבל החלטה אחרת, אין מה לבוא בטענות לחיל, שאמון על בניית הסד"כ והפעלתו על פי צרכים שהוגדרו על ידי הצבא.

אתן לך דוגמא.

ב 2003 עקב הצורך לקצץ משמעותית את תקציב הבטחון הוחלט באגף התכנון שאין יותר צורך בח"א ביחידה עצמאית העוסקת בקישור ותובלה קלה בח"א וניתן מקום זאת לעשות שימוש בכלים אחרים שנמצאים בסד"כ החיל תוך פגיעה מינימלית במוכנות הצבא למלחמה. ח"א סגר את טייסת המסוקים שהייתה אמונה על המשימה הזו ובזה נגמר הסיפור. זה לא שהתבטל הצורך וח"א על דעת עצמו המשיך להחזיק את הטייסת או ההפך.

תיאורטית אם מחר תתקבל החלטה דומה על ביטול יכולות ההסקה וההצנחה של עוצבת האש על רכיביה השונים בסדיר ובמילואים, אזי ח"א יוכל לצמצם את מערך הקרנף והיסעור המאפשרים יכולת זו. עד שלא תתקבל החלטה שכזו, אין מה לבוא אל החיל בטענות מדוע הוא מפעיל כך וכך כלים מיותרים (או שלא). לגבי מערך התובלה הכבדה, זהו שם אנכרוניסטי למערך בעל מגוון רחב של משימות בזמן מלחמה שלא בהכרח קשורות בתובלה ויש פה בפורום נציגים מכובדים שיכולים להרחיב על כך. על כן לא ניתן להחליפו כך סתם במערך אזרחי שכור/מגויס יש מאין. מה שכן, ניתן לתגברו בזמן חירום בעזרת חברת אלעל למשל, כפי שנעשה למשל ביוה"כ ובמבצע שלמה. זו גם הסיבה שמדינת ישראל שומרת לעצמה את מניית הזהב ולא מעט נלחמנו בנושא.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #135  
ישן 20-06-2011, 23:05
  emile-a emile-a אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.05.06
הודעות: 5,404
בתגובה להודעה מספר 134 שנכתבה על ידי strong1 שמתחילה ב "YOU'RE BARKING UP THE WRONG TREE"

ממש לא רלוונטי בעיני..
אני לא נציג ח"א..
הבנאדם כותב על דברים בלתי אפשריים..
המטוסים היחידים של חיל האויר שלא זקוקים לכל הדברים שאותם הסביר amirsgv כבר חמש פעמים אלו מטוסי החופית שמשמשים לתובלה קלה והינם כסף קטן בכל מקרה..
כל שאר המטוסים משמשים לנושאים שבהם צריך את כל מה שאמרי הסביר (קשר תואם, מערכות מיוחדות, טייסים שמוכנים לטוס לאזורים מסוכנים וכו'..).
זה כל העניין כולו..אי אפשר להחכיר מטוסים כאלה בהתראה של ימים וגם לא בהתראה של שבועות...
זה העניין כולו....האדון הנכבד מתעקש להתעלם מהנושא הזה..שמה שהוא מציע הוא בלתי אפשרי...
פרט אולי לכמה מטוסים קלים שמעבירים אנשים בין בסיסים ובתמונה הגדולה עולים מעט מאוד כסף וזקוקים להם בכלל לא למלחמה אלא ליום יום...
בקיצור, חוסר הבנה בסיסי
_____________________________________
!Ya Gotta Believe

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #136  
ישן 21-06-2011, 00:26
  strong1 strong1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.11.04
הודעות: 16,823
אכן
בתגובה להודעה מספר 135 שנכתבה על ידי emile-a שמתחילה ב "ממש לא רלוונטי בעיני.. אני לא..."

נראה לי שהקונספט שהוא חותר/רומז אליו הוא משהו שמשלב:

א. את קונספט ה CRAF של חהא"א. כזכור מדובר במערך עיבוי ותגבור אסטרטגי לעיתות חירום, המסתמך על חברות התעופה האזרחיות בארה"ב ונועד במקור כדי להוביל כ"א וציוד מארה"ב לאירופה במקרים של מתיחות/מלחמה עם ברה"מ ז"ל (אבל גם בתוך ארה"ב עצמה וכן לאזורי ספר כמו אלסקה, פורטו ריקה והוואי). המערך הנ"ל מוסד כבר בראשית שנות ה-50 כחלק מהפקת לקחי הגשר האווירי לברלין אבל בפועל הפעלתו הרשמית הראשונה הייתה רק מקץ 40 שנים, מלחמת המפרץ הראשונה ולאחר מכן הוא הופעל גם בפלישה לעירק ב 2003 ובשוטף. כאמור חברת אל-על משמשת מזה חצי מאה כמעט כ CRAF עבור צה"ל/ח"א.

ב. אפשרויות/יכולות ליסינג ושכר פרטניות שרווחו ופרחו בשוק התעופה האזרחית, בעיקר מאז אמצע שנות ה-90 והתייתרות משאבי תובלה רבים בגוש המזרחי לשעבר. האו"ם למשל עושה שימוש תדיר במטוסים כאלו באפריקה, בבלקנים ובאסיה וכן במקרי חירום שונים ברחבי הגלובוס. פלטפורמות ייחודיות כמו האנטונוב 124 משמשות גם מדינות מערביות מדי פעם לשינוע ציוד כבד. כמובן שבין כל זה ובין צרכי ח"א אין דבר.

בשנים שאחרי תום המלחמה הקרה ובעיקר באמצע שנות ה-80 היו רבים בארה"ב שטענו שניתן להסתמך על יכולות א+ב ולצמצם את ה MAC ויורשו ה AMC ומנגד קמו אחרים שטענו שמדובר בסיכון עצום בגלל סיבות דומות לאלו שציינת (אינטגרציה, כשירות, זמינות וכו').

גנרל האריס מחהא"א, טייס קרב ותיק ודגול, מפקד כנף 56 בית הספר האמריקני ל F-16 המוכר לך בוודאי :-) ידיד גדול של ישראל, אורח קבע במחוזותינו (באספקט הצר והרחב של העניין) ואף מארח במחוזותיו כתב לפני 14 שנים מאמר מאלף על ה CRAF במסגרת לימודיו ב ACSC בו הוא מביע תמיכה בקונספט בדרך שבה הוא מומש אצל היאנקים. לא ניתן לגזור מכך דבר לצרכינו הייחודים בה בעת אני ממליץ בחום לכל המתווכחים פה להעמיק בו כדי להרחיב את ידיעותיהם בנושא.

http://www.dtic.mil/cgi-bin/GetTRDo...df&AD=ADA397849

נערך לאחרונה ע"י strong1 בתאריך 21-06-2011 בשעה 00:32.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #142  
ישן 20-06-2011, 22:53
צלמית המשתמש של amirsgv
  משתמש זכר amirsgv amirsgv אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 16.08.04
הודעות: 3,996
בתגובה להודעה מספר 131 שנכתבה על ידי ykantor שמתחילה ב "[QUOTE=strong1][font=Times..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי ykantor
נראה הגיוני.

הנה גם אתה מסכים שהיו גם שכירי חרב (כמובן שלא רוב הזרים). שכירי החרב האלה עברו על חוקי המדינה מהם באו ברגע שקיבלו מספיק כסף. הנחתי שאתה מכיר בע"פ את ההיסטוריה של חיל האויר ב 1948 , אבל אם חשוב לך אוכל לצטט תוך ציון המקור. רמז - למשל הסקיימאסטר שנחת בבית דאראס בתחילת אפריל 48. (זו הייתה חכירה "רטובה" - מטוס + טייסים)

כמו שהזכרתי בפיסקה הקודמת, ב 1948 עשו זאת , כאשר בעלי המטוס \הטייסים לקחו על עצמם כל הסיכונים שהזכרת + סיכונים נוספים (שכתבתי עליהם קודם). טבע האדם לא השתנה מ 1948 וגם היום ימצאו מי שיסכימו (שוב- תמורת סכום עגול

זה לא לכבודך שאתה משתמש במילים כגון "הזויות" , " סלט של בורות" , במיוחד כאשר הולך ומתברר שההצעה בהחלט מעשית. לשבחך שאתה מתקדם. קודם כתבת "מי יטוס לכאן בעת מלחמה" ואח"כ כבר כתבת "רוב הטייסים הזרים היו מתנדבים" כלומר אתה כבר מסכים שיהיו שכירי חרב (כמו המיעוט של הטייסים הזרים ב 1948 ) שיסכימו לבוא.
.
כמובן שאין צורך לדבוק דווקא בבואינג 707. יבוא בחשבון כל מטוס תובלה שיעמוד בדרישות של כמות מטען, קצב טיסות ועוד , לפי דרישות חיל האויר.
.מה כל כך קשה בפתרון הבעיות האלה ? הבואינגים האלה לא טסים לחזית או לארצות אויב, אלא לנמלי תעופה מסודרים. ניתן למשל להציב מילואימניק של חיל האויר שיהיה איש קשר בכל מטוס כזה.
לצערינו כבר נכווינו באי קיום הבטחות חתומות של ארה"ב ואחרות. (חסימת מיצרי טירן ב 1967 לאחר שארה"ב ערבה ב 1956 לכך שיהיו פתוחים) . לדעתי לא ניתן לסמוך על מדינות אחרות.
בוודאי שאתה חוזר לנסיונות ההתחמקות שלך מלנמק, לאחר שברגע שכתבת משהו קונקרטי התברר שאתה לא יודע מה מדובר ( הרפורמה של דה גול) או מתחיל לסגת (קנית f35 , חכירת בואינגים זרים) מטענותיך. אני מציע שתלמד מ amirsgv שמנסה לנמק את עמדותיו (למרות שאיני מסכים איתם)

ברור שהכי קל לך לקטול ללא ביסוס, כי בעצם אין לך קייס לפסקנות שלך.

יהודה


מזמן לא ראיתי גיבוב כ"כ גדול של שטויות:
א. רוב מטוסי התובלה של ח"א ב-1948 היו קנויים, לא חכורים. אני לא יכול להגיד "כל" כי איני זוכר בוודאות, אבל הרוב נקנה. היו כאלה שהושאלו (כמו הדקוטה של ון ליר) לא תמורת כסף, אבל לא הייתה חכירה כמו שאתה מדבר היום
ב. זה שהיו טייסים (רובם מח"לניקים שבאו) לא אומר שיהיו כאלה היום. מדינת ישראל היום זו לא מדינת ישראל של 1948 ש"מי שבא - בא". לא כל שכיר חרב (להגדרתך) יתאים.
ג. מה זה "כל מטוס שיתאים לדרישות של ח"א" ? אתה יודע מה זה אפיון מטוס לצרכים ? יש לך מושג אילו עבודות ובאילו הקפים עשו ברכש של מטוסים טרם הרכישה ? מי בדיוק יאפיין לך מטוסים תו"כ לחימה, כאשר כל כח האדם הפנוי יהיה בטייסות ?
ד. מדינת ישראל זה מקום קטן. העורף יהיה מאויים במלחמה הבאה, האויר יהיה מלא בטילים וטילים נגד טילים, כל התווך האוירי יהיה אזור לחימה. אתה חושב שיהיה פה "מסדרון" נקי לנתב"ג ?
ה. מי בדיוק יביא את המילואימניקים שיהיו במטוסים ? איך הם יגיעו לשם ? יתחילו לשלוח טייסים לרחבי העולם ? נכון, הציבו צ"א סדיר במטוסי הכיבוי בשריפה בכרמל, אבל זו משימה לט"ק מאוד ובימי שלום. במלחמה לא יהיה זמן לאף אחד להתעסק עם זה.

בכלל, לא סתם מתאמנים בתו"לים ועושים תרגילים לקראת לחימה, כדי שכל הצבא יעבוד בתיאום. מה שאתה מציע הוא פתרון פרטצ' לא תפור, לא מסודר ולא ברור בזמן שהכל יהיה פה ברדק. אתה לא מבין את משימות ח"א, את הטכנולוגיה, את צורת שיתוף הפעולה, אפיון המשימות, כלום, ומהכלום הזה אתה יורה המצאות הזויות כי לפני 63 שנה עשו חלק מזה. מגוחך.
_____________________________________
מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #143  
ישן 20-06-2011, 23:25
  ykantor ykantor אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 24.07.05
הודעות: 593
בתגובה להודעה מספר 142 שנכתבה על ידי amirsgv שמתחילה ב "[QUOTE=ykantor]נראה..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי amirsgv
א. רוב מטוסי התובלה של ח"א ב-1948 היו קנויים, לא חכורים. אני לא יכול להגיד "כל" כי איני זוכר בוודאות, אבל הרוב נקנה. היו כאלה שהושאלו (כמו הדקוטה של ון ליר) לא תמורת כסף, אבל לא הייתה חכירה כמו שאתה מדבר היום

אתה פשוט טועה, וזאת אחרי שנתתי דוגמא מדויקת. האם אינך קורא לפני שאתה מגיב?
אני חוזר - כן היתה חכירה רטובה , וזאת בנחיתה של סקיימאסטר בבית דאראס, בראשית אפריל 1948.
מוצע שבפעם הבאה תבדוק לפני שאתה מגיב.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי amirsgv
ב. זה שהיו טייסים (רובם מח"לניקים שבאו) לא אומר שיהיו כאלה היום. מדינת ישראל היום זו לא מדינת ישראל של 1948 ש"מי שבא - בא". לא כל שכיר חרב (להגדרתך) יתאים.

אתה מתחיל לחזור בך מטענות קודמות שלך. יפה.
קודם כתבת שלא יבואו, עכשיו אתה מתקדם וטוען שיבואו אבל לא מתאימים. עוד מעט תכתוב גם שחלק מאלה שיבואו כן יהיו מתאימים.

ציטוט:
במקור נכתב על ידי amirsgv
ג. מה זה "כל מטוס שיתאים לדרישות של ח"א" ? אתה יודע מה זה אפיון מטוס לצרכים ? יש לך מושג אילו עבודות ובאילו הקפים עשו ברכש של מטוסים טרם הרכישה ? מי בדיוק יאפיין לך מטוסים תו"כ לחימה, כאשר כל כח האדם הפנוי יהיה בטייסות ?

כנראה שאינך יודע איך צבא עובד. כל צבא (ואפילו צבא ערבי) מכין תוכניות מגירה , למשל איך תתנהל חכירה "רטובה" של מטוסי תובלה. מדוע החלטת שהאיפיון יתבצע רק לאחר פרוץ הלחימה ולא לפני זה?
ציטוט:
במקור נכתב על ידי amirsgv
ד. מדינת ישראל זה מקום קטן. העורף יהיה מאויים במלחמה הבאה, האויר יהיה מלא בטילים וטילים נגד טילים, כל התווך האוירי יהיה אזור לחימה. אתה חושב שיהיה פה "מסדרון" נקי לנתב"ג ?

שוב התעלמת\ לא קראת הודעות קודמות שלי.
ב 1948 המצב היה יותר גרוע ועדיין בעלי המטוס\ הטייסים שכירי החרב הסכימו לבוא. אולי בכל זאת תקרא מה שכתבתי על הנחיתות בבית דאראס ובעין שמר? ואם אינך רוצה לקרוא הודעות שלי אנא פתח ספר ולמד את הנושא.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי amirsgv
ה. מי בדיוק יביא את המילואימניקים שיהיו במטוסים ? איך הם יגיעו לשם ? יתחילו לשלוח טייסים לרחבי העולם ? נכון, הציבו צ"א סדיר במטוסי הכיבוי בשריפה בכרמל, אבל זו משימה לט"ק מאוד ובימי שלום. במלחמה לא יהיה זמן לאף אחד להתעסק עם זה.

שוב אתה לא קורא מה שכתבתי אבל מרשה לעצמך להגיב. מה יהיה?
כתבתי מילואימניק של חיל האויר כאיש קשר, ולא בהכרח טייס. יש מספיק מילואימניקים "זקנים" המתאימים לכך.
אתה גם עושה מהומה על לא מאומה. כמה בואינגים ניתן לקצץ? הלא כל הכמות שיש היא קטנה. אם יפטרו מכמה מטוסים בודדים יצטרכו לשלוח רק מילואימניקים בודדים. האם זו כוונתך לנפח את הנושא לממדים גדולים (ולא הגיונים) ואח"כ לטעון שזו אופרציה גדולה מדי לביצוע?
ציטוט:
במקור נכתב על ידי amirsgv
בכלל, לא סתם מתאמנים בתו"לים ועושים תרגילים לקראת לחימה, כדי שכל הצבא יעבוד בתיאום. מה שאתה מציע הוא פתרון פרטצ' לא תפור, לא מסודר ולא ברור בזמן שהכל יהיה פה ברדק. אתה לא מבין את משימות ח"א, את הטכנולוגיה, את צורת שיתוף הפעולה, אפיון המשימות, כלום, ומהכלום הזה אתה יורה המצאות הזויות כי לפני 63 שנה עשו חלק מזה. מגוחך.

בינתיים אתה מכשיל את עצמך בטעויות עובדתיות ( בית דאראס), באי הכרת פעולת הצבא (תכנון למגירה), בניפוח הנושא לממדים לא הגיונים כדי שתוכל לפסול בטענה של סיבוך יתר (שליחת מילואימניקים).

מציע שתתחיל לחשוב על חזרה מדבריך כגון "הזוי, גיבוב שטויות" כי בינתיים אתה מסתבך וסותר את העובדות ואת דבריך הקודמים.

יהודה
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #145  
ישן 21-06-2011, 20:30
  ykantor ykantor אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 24.07.05
הודעות: 593
חבל שאתה פורש
בתגובה להודעה מספר 144 שנכתבה על ידי amirsgv שמתחילה ב "שמע"

חבל שאתה פורש.

ירדת לפסים אישים וכינית כינוי גנאי. זה לא מוסיף לך כבוד להתחמק מההמשך - או שתנסה לשכנע בטענותיך או שתתנצל על כינויי הגנאי.

לגופו של ענין.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי amirsgv
אני פורש מהדיון. אתה מתבסס על מקרה אחד (סקיימטסטר בבית דאראס, הבנתי)

אתה מתקדם. קודם טענת שאין חיה כזו ועכשיו אתה מסכים שהיה לפחות מקרה אחד.

ציטוט:
במקור נכתב על ידי amirsgv
תכין בעצנמך תוכניות מגירה להקמת קו ייצור לאירבוסים תוך 48 שעות, זה הפתרון הכי טוב. לך בכוחך זה והושע את עם ישראל.

האירוניה שלך מבוזבזת. למה לך להמציא טענה שאף אחד לא טען ואח"כ ללגלג עליה?

לסיכום , טענת שזה לא מעשי לחכור חכירה רטובה של מטוס תובלה זר בעת מלחמה, ועכשיו אתה מודה שב 1948 זה כבר קרה. עוד קצת מחשבה תסכים שגם היום זה ניתן.

יהודה
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #147  
ישן 21-06-2011, 00:36
צלמית המשתמש של NehemiaG
  NehemiaG NehemiaG אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 17.03.07
הודעות: 11,647
בתגובה להודעה מספר 131 שנכתבה על ידי ykantor שמתחילה ב "[QUOTE=strong1][font=Times..."

מי שייסתמך על מה שעבד ב-1948, גם יגמור כמו ב-1948.
עם אחוז מהעם שנהרג בלחימה, אובדן חלק מרכזי וחשוב למדינה וכו'.

ykantor - יש סיבה מצויינת לכך שדברים לא עובדים כמו שאתה מציע בשום מקום רציני בעולם.
יש לך הרבה מאוד מה ללמוד, כנראה, על המשמעות של תפעול סד"כ גדול בלחימה לצרכי משימות מתוכננות (להבדיל ממאולתרות).
אחר כך אתה גם מוזמן להתעלם מהמציאות - לדוגמה: התעלמות מוחלטת מהיכולת הייחודית של ההרקולס לנחות על משטחי עפר ולהצניח אספקה, שהן משימות שחייבים להתאמן עליהן באופן קבוע.
בקצרה, אין לך מושג על מה אתה מדבר, ואתה מציע ללמוד שוב לקחים שנלמדו בדם רב, בעוד יותר דם.

שיהיה לך בהצלחה, אני מקווה מאוד שקובעי ההחלטות לא בורים בתחומים האלה.
_____________________________________
Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #148  
ישן 21-06-2011, 21:01
  ykantor ykantor אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 24.07.05
הודעות: 593
בתגובה להודעה מספר 147 שנכתבה על ידי NehemiaG שמתחילה ב "מי שייסתמך על מה שעבד ב-1948,..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי NehemiaG
מי שייסתמך על מה שעבד ב-1948, גם יגמור כמו ב-1948.
עם אחוז מהעם שנהרג בלחימה, אובדן חלק מרכזי וחשוב למדינה וכו'.

ענה ביושר, האם זו לא דמגוגיה?
אם היית קורא מה שכתבתי, היית רואה :
א. טבע האדם לא השתנה , ואם ב 1948 היו בעלי מטוס\ טייסים שהסכימו להחכיר "רטוב" מטוס תובלה, אז גם היום ניתן
ב. הטכנולוגיה כמובן השתנתה, והיום קל יותר לתקשר ולסגור ענין.

ומה זה קשור לנבואה השחורה שלך?
ציטוט:
במקור נכתב על ידי NehemiaG
- יש סיבה מצויינת לכך שדברים לא עובדים כמו שאתה מציע בשום מקום רציני בעולם.

אם הדברים לא עובדים כך בעולם, איך זה שזה בדיוק מה שהאו"ם עשה ( לפי strong פה בשרשור) ? אם האו"ם הצליח לעשות זאת, מדוע אנו לא יכולים?
ציטוט:
במקור נכתב על ידי NehemiaG
אחר כך אתה גם מוזמן להתעלם מהמציאות - לדוגמה: התעלמות מוחלטת מהיכולת הייחודית של ההרקולס לנחות על משטחי עפר ולהצניח אספקה, שהן משימות שחייבים להתאמן עליהן באופן קבוע.

למה אתה מרשה לעצמך להגיב למשהו שאינך קורא?
אף אחד פה בשרשור לא כתב על הרקולסים. מדובר בבואינגים.

אולי בכל זאת תענה לשאלתי אליך בעקבות מה שכינית מטוס הקוטג' ?

יהודה
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #150  
ישן 21-06-2011, 17:36
  strong1 strong1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.11.04
הודעות: 16,823
2003
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי nec_000 שמתחילה ב "כמה הבטחון עולה לנו"

ב 2003 התקיים במסגרת המפגש השנתי של הפורום לצבא וחברה של הפורום של המכון הישראלי לדמוקרטיה אחד המושבים היותר רצינים שעסקו בנושא כלכלת הבטחון, בהשתתפות גורמים מקצועיים בכירים מהצבא, מהאקדמיה, מהכלכלה האזרחית ומהממשלה. הקונטקסט היה תקופת המיתון הקשה לצד שיא האינתיפאדה השנייה, שני אלמנטים שערערו את הבטחון והחוסן הלאומיים. המושב התקיים במקביל לדיונים הנוקבים על הקיצוץ המשמעותי הנדרש בתקציב המדינה והבטחון, בהשתתפות אותם הגורמים ממש. בדיונים עלו נושאים רבים ומרתקים הנוגעים ב "נטל הבטחון" בין היתר:

א. הגדרת תפיסת בטחון הלאומית - איומים מול מענים, תעדוף שלהם ומשתנים חיצוניים
ב. תכנון לטווח קצר לעומת טווח רחוק
ג. החלוקה הפנימית של עוגת הבטחון - התעצמות מול שוטף
ד. הערכות לשגרה ובט"ש מול חירום ומלחמה
ה. צבא חובה לעומת צבא מקצועי, צבא מילואים לעומת צבא מקצועי
ו. שקיפות ניהול תקציב הבטחון
ז. השיח הכלכלי האזרחי-בטחוני כולל המשגה אחידה
ח. תנאי אנשי קבע במערכת הבטחון
ט. איזרוח מערכים צבאיים ובטחוניים לא חיוניים ומנגד הצבא כמנוע צמיחה כלכלי
ועוד ועוד.

אחד הנושאים החשובים שעלו לדיון (אולי בפעם הראשונה בצורה גלויה וברורה בפלטפורמה ציבורית שכזו) היה נושא החוסן הלאומי כפונקציה של רכיביו השונים כגון החוב הציבורי וההוצאה לבטחון. בעבר לאורך שנים רבות הייתה זהות כמעט מוחלטת בין החוסן הלאומי והצבאי-בטחוני ואילו רכיבים אחרים חיונים אחרים כמו עצמאות כלכלית, שיוויון ולכידות חברתית הוזנחו או הוקרבו במודע ושלא במודע. ואכן, נציגי מערכת הבטחון טענו ובצדק רב שהקטנת ההוצאה בסביבה בטחונית פלואידית כמו שלנו טומנת בחובה פוטנציאל וסיכון גדולים לפגיעה משמעותית בחוסן הכלכלי וממנו בחוסן הלאומי. בה בעת, הצירוף של מיתון כלכלי קשה, דעיכת "עידן השלום", תקופת הפיגועים הקשה וניצני האיום הגרעיני האיראני באותם הימים הביא את הצדדים לשיח פתוח ולתובנות שהדברים אינם יכולים להמשך כתמול שלשום ויש צורך ברוויזיה משמעותית ומשותפת בתהליך הגדרת התקציב ובנייתו, תוך התחשבות ביותר ויותר אלמנטים כלכליים אזרחיים. התוצר הסופי היה בניית מודל חדש ומוסכם (על רוב אם לא כל הגורמים) לבניית תקציב הבטחון. אמנם חלפו שנים ומצבה הבטחוני והכלכלי של ישראל השתפר מאז פלאים (למרות מלחמת לבנון השנייה) ועדיין עיקרי הדברים, שפורסמו בקובץ מצ"ב, חשובים להבנת המכניקה של בניית תקציב הבטחון ונגזרותיו.

http://www.idi.org.il/PublicationsC...050/economy.pdf
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
האשכול נעול

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 04:04

הדף נוצר ב 0.25 שניות עם 12 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר