גדעון סער הוא שר חינוך מצויין.

כשקודמתו בתפקיד, יולי תמיר, קיבלה את התפקיד. היא קבלה פרגון מקיר לקיר מהתקשורת. כולם דיברו על היותה אשת מקצוע שתחולל שינוי. הזיכרון הגדול ממנה זה שביתת מורים ארוכה ארוכה ארוכה.
גדעון סער לא מקבל את החיבוק החם, אבל גם בלעדיו יש תחושה שדברים קורים.

1. ההסכם בתיכונים העל יסודיים. ללא שביתות ללא צלצולים קרו שני דברים. מצד אחד עליה משמעותית בשכר המורים ומצד שני הרבה יותר שעות עבודה של המורים.
2. הקמת מרכזי מצוינות בהשקעה של יותר ממליארד שקל במספר אוניברסטיאות.
3. קיצור החופש הגדול.

אם הוא היה יולי תמיר היו קוראים לו מהפכן. אבל מאחר שהוא לא מהמפלגה הנכונה, מתלוננים שהוא הודיע ברגע האחרון על קיצור החופש.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

אני מקווה שה"לא יחרץ" שלו בעניין זה לא נובע מה"דמי" שבדרך כלל מתווסף אליהם.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

מחר ברוב המוחלט של בתי הספר היהודים בארץ יציינו את יום ירושלים.
כנראה שההיסטריה מהשתלטות השמאל הקיצוני גדולה בהרבה ממה שמתרחש בפועל.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

הוצגו בפני השר סער ולא זכו למענה וכו' וכו' וכו'. נכון שהשמאל הקיצוני לא שולט (עדיין) אבל המילה בה השתמשת בהחלט מתאימה. הוא משתלט

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”