המערכת מותקנת בים או ביבשה ונותנת הגנה מפני מטוסים, מסוקים וטילי שיוט
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.news1.co.il/img/midBull.jpg]
בכיר בתע"א: יש כאן פריצת דרך עולמית בתחום שיתוף הפעולה המערכתי

התעשיה האוירית מכרה מערכות הגנה אווירית מדגם "ברק 8" בשווי של 2 מיליארד דולר. המערכות יסופקו במהלך חמש-שש השנים הבאות. כך מגלה (ב', 23.5.11) מקור בכיר בתע"א.

"ברק 8" היא מערכת הניתנת להתקנה בים וביבשה, והיא מיועדת בעיקר להגנת מפני מטוסים, מסוקים, טילים ממטוסים וטילי שיוט. מבחינה טכנולוגית ביכולתה לספק הגנה גם מפני טילים בליסטיים, אך אין זה ייעודה העיקרי.

עשרות ק"מ מיחידת הבקרה

המערכת כוללת מכ"ם מתוחכם המעניק כיסוי של 360 מעלות, ומערך בקרה שלדברי הבכיר מהווה "פריצת דרך עולמית בשיתוף פעולה מערכתי". מערך זה מאפשר לחבר מספר ספינות או מספר סוללות יבשתיות ולנהל אותן במשותף, בעוד במערכות הנוכחיות פועלת כל ספינה/סוללה בפני עצמה. משמעות הדבר היא, שניתן לאתר את האיום ביחידה אחת, לתת את פקודת הירי מיחידה שנייה ולבצע אותה מיחידה שלישית.

"בתצורה היבשתית, המערכת הזאת למעשה מפרקת את יחידת הטילים הקלאסית, שאותה ניתן היה לגלות בקלות יחסית", אמר הבכיר. לדבריו, היא מאפשרת פריסה של משגרי הגנה אווירית במרחק של עשרות ק"מ מיחידת הבקרה, וגם להחליף במהירות את עמדת הפיקוד אם זו נפגעת.

כל משגר כולל שמונה טילים, וניתן לחבר כל יחידת שליטה למספר מירבי של שישה משגרים. המערכות שנמכרו עד היום, ללקוחות זרים ולחיל הים הישראלי, מכסות מה שמכונה "טווח ארוך". תע"א מפתחת גם מערכת ל"טווח מורחב", שיהיה כמעט כפול מהטווח הנוכחי. הטיל כולל ראש ביות מתוחכם, המסייע לטפל בריבוי מטרות, ואילו הראש הקרבי מופעל בקרבת המטרה ומשמיד אותה (ולא באמצעות יירוט ישיר שלה).

כל המערכות שנמכרו עדיין אינן מבצעיות, ובתע"א צופים ש"ברק 8" יהיה מבצעי בשנה הבאה - דחייה מסוימת בלוח הזמנים המקורי. בתשובה לשאלה לאיזה טיל קיים ניתן להשוות את "ברק 8" אמר הבכיר, כי מדובר בצירוף של מספר תכונות ולכן אי-אפשר להשוות אותו ספציפית לשום טיל אחר הקיים כיום.

הבכיר נשאל גם לגבי עלות המיירט - מצב בו עלותו של מיירט האיום גבוהה עשרות מונים מזו של האיום. הוא סירב להתייחס לנתונים מפורשים ורק אמר, כי ביחס למערכות אחרות - עלות המיירט של "ברק 8" טובה ו"המערכת עצמה מוצעת במחירים סבירים מאוד מבחינת הלקוחות".

http://www.news1.co.il/Archive/001-D-268949-00.html

baאלת השאלה איפה עומד הברק 8 בגרסה קרקעית בעלת "טווח מורחב" אל מול שרביט קסמים מבחינת ביצועים.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

1. עקרון ההפעלת משגר מרחוק \ ע"י-מספר "לקוחות" מזכיר את המנתר... כמובן כ"א מהם ליעודו הוא.
2. השאלה היא, מה יכולתו מול הטיל הסופר-מהיר נגד ספינות שסוריה עומדת לקבל מרוסיה. ד"א, הברק 8 מפותח עם\למען הודו... הודו פיתחה עם רוסיה טיל סופר-מהיר נגד ספינות... סתם מענייין

I like my islamist extremist like my roasted chicken... dead and fried to the bones

גם לי, גם לי בבקשה תקנו את שגיאות הכתיב

ממה שפורסם עד היום, מלבד ראש הביות, מרבית הפרמטרים והמטרות (הגנה מפני מטוסים, מסוקים, טילים מטוסים וטילי שיוט. ביכולתה לספק הגנה גם מפני טילים בליסטיים) של שרביט קסמים וברק 8 די דומים. מדוע משהב"ט לא מחייב את רפאל והתע"א לשתף פעולה כדי לחסוך הוצאות פיתוח ואולי לוח זמנים? לפחות שיבדקו איחוד במכללים כמו מנוע גוף ומידות גם חיסכון ביצור וגם כדי שאפשר יהיה לשגר את 2 סוגי הטילים ממשגר משותף ביחד (כמו ספיידר) או בנפרד.

אם זה כך אז יש לנו פה עוד סיפור דומה למעיל רוח וחץ דורבן...

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

לקלע דויד יש מנוע פולסים יחודי שמאפשר שינויים חדים במסלול הטיסה מה שמאפשר יכולת מרשימה נגד טילים בליסטיים לטווח קצר ובינוני .
לעומת זאת לברק יש יכולת שיגור אנכי ומנוע סטנדרטי בעל עוצמה (וכנגזרת מהירות ) גדולה יותר
ולכן יש לו יכולת יותר טובה מול טילי שיוט ומטוסים
כמובן שיש בינהם חפיפה גדולה ביכולות ובטווח אבל לכל אחד נקודות חוזק אחרות .
זה ההסבר השיטחי אני מקווה שזה מספיק

אני יושב במחשבים של האוניברסיטה כל היום.

זה דווקא מעניין. אם זה נכון, אידאלית היה ניתן ליצור מערכת משולבת בה בסוללה אחת יהיו מספר משגרים של קלע דוד ומספר משגרים של ברק 8 יבשתי. באופן כזה ייתן מענה טוב יותר כנגד כל סוגי המטרות מטילים בליסטיים (זילזל, M600) עבור בטילי שיוט וכלה במטוסים ומל"טים.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

זילזל היא רקטה,לא טיל..

ידוע.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אין קשר בין מנוע פולסים ליכולת תמרון..

ציטוט:

במקור נכתב על ידי The Prophet אין קשר בין מנוע פולסים ליכולת תמרון..

ממש לא נכון.
מנוע רב פולסי מאפשר לך להיות עם מנוע פועל בזמן ה-End-game - מה שמוסיף לך הרבה ליכולת התמרון.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי מ.ק. ממש לא נכון. מנוע רב פולסי מאפשר לך להיות עם מנוע פועל בזמן ה-End-game - מה שמוסיף לך הרבה ליכולת התמרון.

נראה לי שבילבלו כאן מושגים שונים. יש מנועי תמרון רב-פעמיים, כמו למשל SDACS של SM-3. הם מאפשרים לבצע תמרונים חדים אפילו בגובה רב כאשר המשטחים האירודינמיים מאבדים את היעילות שלהם.

יש מנוע פולסים (pulse jet engine) הפועל באמצעות פיצוצים קטנים מבוקרים ותדירים. התכנולוגיה הזאת נמצאת בפיתוח, ואין לה קשר ל"ברק-8".

ויש מנועי דלק מוצק בעלי כמה מצבי פעולה, למשל מצב האצה (boost) ומצב שיוט (sustain).

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

מנוע רב פולסי הוא מנוע בו ההודף מחולק למספר סיגמנטים, כאשר בין הסיגמנטים יש מחיצה עמידה לתנאי פנים תא הבערה, אשר נפרצת עם פקודה.
לכל סיגמנט יש מערכת הצתה נפרדת.
כל המנוע הוא מבנה אחד עם נחיר אחד (בניגוד לרב שלבי).
זה נותן למנוע הודף מוצק יכולת (לפחות חלקית) שהייתה עד היום רק למנוע הודף נוזלי - הדלקה וכיבוי של המנוע.

מנוע כזה מגדיל את יכולת התמרון של הטיל כי אתה יכול לדאוג שבזמן התמרון הסופי שלך המנוע יפעל - מה שמגדיל את יכולת התמרון של הטיל.
הדלקת הפולסים נעשת לפי מספר שיקולים כגון טווח, יכול תמרון סופית וזמן הגעה מינימאלי למטרה.

ראה הסבר וסרט מהאתר של Bayern Chemie (משום מה הווידיאו לא עובד אצלי. פעם הוא עבד):
http://www.bayern-chemie.com/double_pulse_motor.htm

תודה, חידשת לי.

עכשיו זה הגיוני יותר. אם כי ריבוי המונח "פולס" בטכנולוגיות רקטיות שונות (אני ספרתי 3) הוא די מבלבל.

אז בעצם לטיל 3 שלבי טיסה: שלב ראשון של האצה באזרת המאיץ, שלב שני של טיסת שיוט ואולי המשך הטיסה בקשת הבליסטית, והשלב השלישי של חידוש פעולת המנוע לצורך הביות הסופי. אני גם מניח שאם מדובר בטווח יחסית קצר, אפשר להסתפק בהפעלה ראשונה בלבד.

אבל אני מבין שמדובר בטכנולוגיה חדשה מאוד, שנבדקה בהצלחה אבל עדיין לא יושמה בטילים מבצעיים. האם אין כאן סיכוי טכנולוגי?

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

א. אין מה לחייב שיתוף פעולה. יש שיתוף פעולה. כמו ברק-1 ומערכת ספידר, גם בברק-8 תע"א היא קבלן ראשי, אבל הטיל מפותח ומיוצר ברפאל.
http://defense-update.com/products/b/barak8.htm
ב. pack leader, גם בברק-8 פורסם שהמנוע הוא רב פולסי (דו-פולסי לפחות).
http://www.iai.co.il/34408-36713-en...avalBarak8.aspx
http://www.defenseindustrydaily.com...g-mr-sam-03461/
ג. שרביט קסמים נועד לענות על צרכי מדינת ישראל להתמודדות מול איומים בליסטיים. מכיוון שהיא פיתוח משותף עם ארה"ב יהיה קושי גדול לשווק אותו ללקוחות זרים.
לכן צריך את הברק-8. מצד שני ברק-8 לא מסוגל לטפל בכל האיומים ששרביט מטפל בהם (לפחות באופן מוצהר), לכן הוא לא יכול להחליפו, ומכאן הכפילות להבנתי.

ומה באשר להצעה שלי למערכת קרקעית משולבת בה תהיה סוללה המורכבת ממספר משגרים אשר חלקם כוללים שרביט קסמים וחלקם ברק 8 עם טווח מוגדל.

האם יש בכך יתרון על פני מערכת בה רק שרביט קסמים?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

א) לברק יש מנוע קונוונציונלי שמאפשר תימרון פשוט לא באותה מהירות
ב) הטילים מספיק דומים ביכולות שלהם שאין סיבה להחזיק שני מערכים מקבילים ביבשה אפילו המשגרים שלהם שונים לברק יש משגר אנכי ואילו "קלע דויד משוגר כמו רקטה ארטילרית (בזוית)
בקיצור לא שווה את הטירחה
( יש גבולות לסד"כ מערך הנ"מ אפילו בגירסאתו החדשה והמשופרת )
ג) בתו"ל ח"א הטיפול במטוסי אוייב וטילי שיוט מוטל בעיקר על מטוסי הקרב של צה"ל
מערך הנ"מ רק מטפל ב"דליפות" ולכן היכולות של "קלע דויד מספיקות בהחלט
מה שבאמת חשוב הוא לסגור את הפינה של הסקאדים הזילזלים ושאר מרעין בישין שאין מולם תשובה מלבדו .

אני יושב במחשבים של האוניברסיטה כל היום.

הכוונה שלי הייתה שיהיו באותה סוללה משגרים של קלע דוד ומשגרים של ברק 8 מוגדל טווח (מן הסתם אין בעיה עם העובדה שחלק משוגרים אנכית וחלק לא אם לא מדובר בהכנסתם לאותו משגר אלא רק בשילובם באותה סוללה - פה יש מן הסתם עניינים של אינטגרציה אבל אני מניח שזה אפשרי יש יש בכך צורך).

לעצם העניין אם נכונים דבריך אני מסיק שאין שום יתרון בברק 8 מוגדל הטווח במתאר קרקעי על פני קלע דוד?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו גנוט הכוונה שלי הייתה שיהיו באותה סוללה משגרים של קלע דוד ומשגרים של ברק 8 מוגדל טווח (מן הסתם אין בעיה עם העובדה שחלק משוגרים אנכית וחלק לא אם לא מדובר בהכנסתם לאותו משגר אלא רק בשילובם באותה סוללה - פה יש מן הסתם עניינים של אינטגרציה אבל אני מניח שזה אפשרי יש יש בכך צורך).

אם רוצים להשתמש גם ב"ברק-8" קרקעי וגם ב"קלע דוד" אין שום הכרח לשלב אותם פיזית באותה הסוללה. כל מערך ההגנ"א אמור (או לפחות כך אני מקווה) לפעול באופן מקושר ומשותף, ולכן המיקום הפיזי לא משחק תפקיד, במיוחד אם מדובר בטילים לטווח ארוך.

ציטוט:

לעצם העניין אם נכונים דבריך אני מסיק שאין שום יתרון בברק 8 מוגדל הטווח במתאר קרקעי על פני קלע דוד?

למערכות הללו יעדים שונים, לכן לא יהיה נכון להשוות את הטווחים שלהם. "קלע דוד" פותחה כמערכת נגד טילים בליסטיים, ובאופן משני נגד מטוסים. "ברק-8" היא מערכת נגד מטוסים ונגד טילי שיוט, ולא נגד טילים בליסטיים (אולי באופן משני בעתיד). המערכת של צה"ל המשמשת להגנה נגד מטוסים היא "פטריוט" עם טילי PAC-2 שהם בעלי טווח של כ-160 ק"ם.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

אני לא בין מקבלי ההחלטות כך שדעתי היא לא יותר מדעה, אבל באופן כללי אני מסכים עם Centurion - אין סיבה לשלב את המערכות באותה סוללה.

כן יש הרבה סיבות שסוללות שונות ידעו "לדבר" בצורה טובה אחת עם השנייה (העברת נתונים על איומים, מיירטים ומטוסים ידידותיים אחת עם השנייה), כמו שדובר שכיפת ברזל-שרביט קסמים-חץ II - חץ III יתקשרו בינהן.

אבל שוב, זו רק דעתי.

הבינותי. תודה.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

כל כמה זמן הידיעה הזאת חוזרת על עצמה שוב ושוב.

ציטוט:

"ברק 8" היא מערכת הניתנת להתקנה בים וביבשה

בינתיים מפתחים רק את הגירסה הימית, להבנתי.

ציטוט:

המערכת כוללת מכ"ם מתוחכם המעניק כיסוי של 360 מעלות,

יעני MF-STAR.

ציטוט:

ומערך בקרה שלדברי הבכיר מהווה "פריצת דרך עולמית בשיתוף פעולה מערכתי". מערך זה מאפשר לחבר מספר ספינות או מספר סוללות יבשתיות ולנהל אותן במשותף, בעוד במערכות הנוכחיות פועלת כל ספינה/סוללה בפני עצמה.

גם בארץ אוהבים לדבר על פריצות ו"לראשונה בעולם". בפועל כבר הרבה זמן קיימות מערכות הפועלות ברשת ולא באופן עצמאי.

ציטוט:

המערכות שנמכרו עד היום, ללקוחות זרים ולחיל הים הישראלי, מכסות מה שמכונה "טווח ארוך"

לא ללקוחות אלא ללקוח אחד בודד - הודו, שהיא השותף לפיתוח. כלומר זאת אפילו לא מערכת ישראלית טהורה.

70 ק"מ +\- זה לא ממש "טווח ארוך", יותר כמו טווח בינוני, לפי מה שנהוג בעולם.

ציטוט:

תע"א מפתחת גם מערכת ל"טווח מורחב", שיהיה כמעט כפול מהטווח הנוכחי.

זה כבר יהיה טווח ארוך.

ציטוט:

הטיל כולל ראש ביות מתוחכם, המסייע לטפל בריבוי מטרות

כלומר רב"ת מכ"ם אקטיבי שמאפשר לנהוג ב"שגר ושכח", ולא מצריך מכמ"י בק"ש יעודיים.

ציטוט:

ואילו הראש הקרבי מופעל בקרבת המטרה ומשמיד אותה (ולא באמצעות יירוט ישיר שלה).

כלומר הטיל לא ממש מתאים ליירוט טילים בליסטיים.

ציטוט:

כל המערכות שנמכרו עדיין אינן מבצעיות

אין עדיין מערכות למכור כי הפיתוח לא הסתיים.

ציטוט:

בתשובה לשאלה לאיזה טיל קיים ניתן להשוות את "ברק 8" אמר הבכיר, כי מדובר בצירוף של מספר תכונות ולכן אי-אפשר להשוות אותו ספציפית לשום טיל אחר הקיים כיום.

ספיציפית אי אפשר אבל באופן כללי אפשר. למשל Aster-30 הירופאי.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Centurion כלומר הטיל לא ממש מתאים ליירוט טילים בליסטיים.

מפאת חוסר זמן, אעיר רק על התגובה הזו... על מה אתה מסתך? על חץ 2 שמעתה??? הרש"ק שלו "לא ממש מתאים ליירוט טילים בליסטיים"...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי 2liviu מפאת חוסר זמן, אעיר רק על התגובה הזו... על מה אתה מסתך? על חץ 2 שמעתה??? הרש"ק שלו "לא ממש מתאים ליירוט טילים בליסטיים"...

תשווה את משקל הרש"ק של "חץ-2" או כל טיל נגד טילים אחר שלא עושה שימוש בפגיעה ישירה לזאת של "ברק-8" ותבין מה ההבדל.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

הרש"ק של החץ, לפי מקורות פתוחים, מכיל 150 קילו חומר נפץ
הרש"ק של הברק, גם לפי מקורות חוץ, מכיל כ20 קילו

אני לא מומחה גדול בנושא, אבל נראה לי שיש הבדל.

Good men must not obey the laws too well

הירופאי = אירופאי או אירופי.

מה שעשית אגב משעשע - אפשר לכנות זאת תרגום משיווקית לעברית.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו גנוט הירופאי = אירופאי או אירופי.

כן, זאת טעות הקלדה.

ציטוט:

מה שעשית אגב משעשע - אפשר לכנות זאת תרגום משיווקית לעברית.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.