07-08-2010, 08:00
|
|
|
חבר מתאריך: 26.09.08
הודעות: 800
|
|
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי אלון5560 שמתחילה ב "3.8.2010- מג"ד מיל' נהרג ומ"פ מיל' נפצע קשה בחילופי אש עם צבא לבנון סמוך למשגב עם"
ההרתעה בהחלט הלכה לאיבוד.
אני לא מבין למה אנחנו דוחים את הקץ, הרי זה ברור שמלחמה נוספת עם לבנון תהיה.
ממשלת לבנון לא באמת מעוניית לשמור על שקט אלא אם כן זה מספק את הצורך שלה להתחמש ולהיערך לעימות הבא.
לפחות בעיני זה נראה די ברור שיש להם תוכניות מסודרות לעימות נוסף עם ישראל ושהם לא יהססו להוציא אותם לפועל ברגע שהתזמון והרווח מהפעולה יהיה מספקים.
אז למה לעזעזל אנחנו נותנים להם את היוזמה הכל כל קריטית הזאת?
כשהם יבחרו איך ומתי יתקיים העימות יהיה להם יתרון משמעותי בדיוק כמו ב-2006.
איך שאני רואה את זה אף צד כרגע לא בשל לשלום, ובסוג של "שקט תעשייתי" לבנון לא מעוניינית.
נראה כאילו התקשורת היחידה שתהיה יעילה כדי לשמור על שקט בגבול הצפון היא הרתעה מספיק מאיימת שתיצור מצב שלא משתלם לתקוף אותנו, במקביל צריך לבצע עבודה עקיפה מאוד רצינית כדי לפגוע בהיערכות צבאית מצד לבנון, לפגוע ביכולת ההתחמשות והמודיעין שלהם, לצמצם את האמון של אזרחי לבנון בממשלה, לפגוע בבכירים ולאסוף מודיעין למכות "שוברות שוויון" במקרה של עימות נוסף.
מבחינת הרתעה צריך להיות ערוכים להתגרות הבאה שתצדיק תגובה ישראלית (כמו במקרה הזה), וצריך לנצל את כל טווח הפעולה שיינתן לנו. צריך לקבוע מראש מה הגבול שייפגע בתדמית המדינה בצורה לא משתלמת ולדעת איך לפעול באופן הכי חזק והכי מהיר שניתן בלי לחצות אותו.
צריכה להיות תוכנית מוכנה עם כוחות תגובה שאומנו במיוחד לבצע את תוכנית התגובה, הכוחות צריכים להמתין בכוננות שתאפשר זמן תגובה שיהיה רלוונטי. התגובה צריכה להיות מהירה והחלטית כדי להעביר מסר ברור, ולא מעורפל ומגומגם.
צריכות להיות תוכניות מגירה ברורות למקרה של התלקחות של האירועים למערכה גדולה יותר-כולל גבולות נוספים.
צריכות להיות הגבלות חמורות על התקשורת הישראלית כדי לא לפגוע באינטרסים של הצבא (בדומה למה שנעשה בעופרת יצוקה).
וחשוב מכל, צריך להיות צוות מיוחד שמתמחה בהסברה בינלאומית ויחסי ציבור (מומלץ שחלק משמעותי מהצוות יהיה מהתחום האזרחי-כי האנשים שעושים את זה עכשיו פשוט לא מספקים את הסחורה) שיהיה מוכן מראש, ברמת הפרטים הכי קטנים של ה"מערכה התדמיתית", לנצל את כל אמצעי המדיה הקיימים ואת הקשרים הדיפלומטיים והתקשורתיים כדי למצמם נזק תדמיתי ולתת יותר זמן ויכולת פעולה לכוחות הצבאיים.
הצוות התדמיתי צריך להיות ערוך עד לפרטים הקטנים ביותר ברמה של נוהל קרב צבאי, עם חלוקת סמכויות ומטלות מוכנות מראש ואפילו מקרים ותגובות לתרחישים אפשריים בכל זירות המדיה.
צריך להיות תיעוד של צה"ל על כל פרטי המבצע, צריכה להיות וועדת חקירה מטעם המדינה שכבר במהלך המבצע תכין תחקיר רחב ומקיף שיציג את כל המסמכים ואמצעי התיעוד שנאספו ויסתור את כל השקרים שיועלו כנגד הפעולה. את התחקיר יהיה אפשר להטיח בפני מועדון המעריצים הבינלאומי שלנו שללא ספק ידרוש ועדת חקירה מיידית כנגד פשעי המלחמה של מדינת ישראל התוקפנית.
אבל בעצם...על מי אני עובד? אנחנו פשוט נחכה לרגע שממשלת לבנון תרצה, נבלע את הפיתיון שלהם כשהם ערוכים ומוכנים, וכל מה שהם יצטרכו לעשות זה למשוך בחכה....
או יותר טוב מזה, נחכה לאיראן גרעינית ואז בכלל הנוסחא נהיית מעניינת,
כי למה לעבוד קשה ולנסות לשלוט בנסיבות כשאפשר פשוט לזרום ולראות מה יקרה?
לאן הלכו ההברקות הצבאיות שהיו לנו פעם, לאן נעלמה היוזמה ?
|