WWZ, קידום מכירות, מל"פ ופריצת גבול עזה.
חברים, מספר נושאים שונים הקשורים זה בזה. סבלנות ולקרא עד הסוף.
WWZ,
http://www.wwz.co.il/
http://en.wikipedia.org/wiki/World_War_Z
לאחרונה, קיבלתי מעטפה חומה, כאילו אמיתית, ובתוכה עלון מידע, כאילו צה"לי, כולל המימדים והפונט האופייני. "מדריך כיס למלחמה בזומבים". התגובה של אבא שלי היה "ביס משיגע". חודשיים קודם קראתי על הספר והסרט. זה אמצעי קידום מכירות פשוט גאוני, לדעתי. מיותר לציין עד כמה אני כרוך אחרי סיפורי פנטסיה / אימה / היסטוריה ומד"ב. ככל שיותר דימיוני עדיף.
הספרים נכתבו כפרודיית אימה / רומן היסטורי פנטסית אימה, שכתב תסריטאי של "סאטרדיי נייט לייב", מקס ברוקס. כן, יורש העצר של המלך עצמו: מל ברוקס. (וזה טוב להיות מלך!). גם מל ברוקס היה כותב בדיחות בתחילת דרכו.
האתגר הצבאי שמציג הספר, זה לחימה בזומבים. ייצורים אייטיים, לא חמושים, לא אינטלגנטים שכל כוחם בהתמדתם ומספריהם. מספרם אינסופי והם דומים לאנשים שפעם הכרתם, ולכן בהתחלה קשה פסיכולוגית להילחם בהם. גם קשה להגדיר אותם, אם כקורבנות הראויים לטיפול ורחמים, או כטורפים מסוכנים. מי שלא מסוגל להחליט, בזמן, מסכן את עצמו.
* * *
מל"פ - מלחמה פסיכולוגית. נועדה לשבור את רצון האויב להילחם, או להסיט את האויב מכוונתו המקורית, או להעמיד את האויב בפני דילמות מוסריות שימנעו ממנו קבלת החלטה נכונה בזמן.
דוגמאות:
1) שימוש בעלונים בפגזים, עלונים ממיכלים המוטלים ממטוסים, כתובות גרפיטי, רמקולים המשמיעים יבבות וצרחות, פיצוצים או תפילות בודהיסטיות מונוטניות, או קללות בערבית.
2) שימוש במגינים אנושיים, פעילות צבאית מתוך אזורים מאוכלסים בצפיפות. אמבולנסים לתובלת אמל"ח וכוחות, התחפשות לאזרחים ולנשים, שימוש בילדים-חיילים, שימוש בשבויים כמגינים מפני הפצצות.
3) גרימת מוות אכזרי / טכסי והתעללות בגויות, הצגתן לראווה (על כלונסאות למשל).
(אתגר: נסו לשייך כל אמצעי לכל מלחמה חשובה במאתיים השנים האחרונות).
* * *
מקבץ עובדות מהחדשות ושאלה:
לאחרונה, פרצו אלפי עזתים את הגבול המצרי, ושברו את המצור המיוחצ"ן היטב שהטילה עליהם ממשלתינו באיחור אופנתי כיאה לבירוקרטיה מודרנית, זאת כתגובה לירי הפצמ"רים והרקטות הבלתי פוסק.
חשמל, מים, סולר, תרופות ומזון, ממשיכים לזרום אליהם ללא הפרעה. (ד"א, מי משלם את החשבון על הסולר המזון והתרופות? ).
המצרים החליטו לא להילחם באחיהם העזתים. היה להם ברור שמלחמה בגל האנושי (טקטיקה מימי מלחה"ע הראשונה לפחות), שרובו עשוי נשים, ילדים ובלתי חמושים אחרים הדחוקים בחזית הגל, יפיל עשרות ומאות, ויתסיס את הרחוב נגד הממשלה. ממשלת מצריים בחרה באפשרות הרעה פחות מבחינתה. ממילא הם איבדו כל יראה לישראל או לארה"ב.
וכאן מגיעה שורת המחץ:
מה יעשו חיילי צה"ל למראה גל אנושי, המורכב אלפי נשים וילדים (וחמושים בעורף שמוודאים שהאזרחים יצעדו בכיוון הנכון), כאשר אותו גל אנושי ינסה לפרוץ את הגדרות לכיוון אשקלון או כיסופים. איטיים, לא אינטלגנטיים (לא מתמרנים), לא חמושים, במספרים גדולים, נעים במספר גלים.
כדי להקל על הדיון יש לבחור בין האפשרויות הנתונות:
1. לפתוח באש מקלעים בטווחים קרובים.
(באין גיבוי משפטי מהותי, החייל צפוי לעמוד לדין על פשעים נגד האנושות בהאג).
2. פעולות עיכוב באמצעות אלפ"ה וצפי להוראות חדשות מהממשלה. (האלפ"ה אוזלת לפני שהממשלה
מוכנה גם לקחת אחריות וגם להעניק גיבוי). באין אלפ"ה, כל חייל עומד לנפשו.
3. מתוך ידיעה של העתיד הפרטי העגום, החייל עורק נוטש ובורח על נפשו. או שעומד מנגד, יחד עם המוסר והדגל השחור, ומאפשר לגל האנושי לשטוף הכל.
התוצאה: כיסופים, כרם שלום, נתיב העשרה, חולית נופלות וננטשות. הנגב פרוץ. אזרחים שלא ברחו מהר מספיק, נרצחים בלינץ', ילדות נאנסות למוות (כמו בחברון בתרפ"ט), חלקי גופות של זקנים וילדים ננעצים על קלנוסאות (כמו בתש"ח, הספר השחור). שדרות ואשקלון הן המטרות הבאות של הגל האנושי. בריחה היסטרית של פליטים מערים אלו.
חיזבאללה צופה ורושם הערות, גם הירדנים והמצרים לומדים היטב.
אשמח לגלות אפשרות רביעית שלא חשבתי עליה.
_____________________________________
"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה
נערך לאחרונה ע"י Gilgamesh בתאריך 25-01-2008 בשעה 00:31.
|