01-05-2011, 06:10
|
יגיל הנקין. ד"ר להיסטוריה צבאית, חוקר במחלקת היסטוריה של צה"ל
|
|
חבר מתאריך: 16.02.04
הודעות: 5,565
|
|
קראתי גם קראתי. אולי באמת כדאי לצטט את פסק הדין:
"השלושה תקפו את המערער, דחפו אותו, תפסו את ראשו באחיזת חניקה, הכו בו ובעטו בגבו, וכאן המקום להוסיף, כי המערער סבל מכאבים בגבו כתוצאה מניתוח שעבר. עקב המצב אליו נקלע, שלף המערער אקדח בו החזיק מכוח היותו מתנדב של המשמר האזרחי, דרך אותו וירה שלושה כדורים לעבר פלג גופם העליון של התוקפים."
"ם מתוך הכרה בנסיבות הקשות אליהן נקלע המערער והאלימות שנקטו כלפיו המתלוננים, עדיין היה מצווה לשקול בזהירות את דרכי תגובתו, כדי שמעשיו לא יחרגו מהגדרתם כאמצעי ההגנה, ולא יגלשו לתקיפה קשה של יריביו. אכן, המערער היה רשאי גם רשאי להגן על עצמו, אולם בפניו היו פתוחות דרכי פעולה שונות, פוגעניות פחות. כך לדוגמא, אפשר שאיום בנשק בלבד היה מרתיע את התוקפים, ואם בכך לא היה די כדי להשיג מטרה זו, אפשר היה לירות באוויר. ואם גם צעד זה לא היה משיג את מטרת ההרתעה, יכול היה המערער לכוון את נשקו לכיוון פלג גופם התחתון של המתלוננים, או להסתפק בפגיעה באחד מהם בלבד. אולם, הוא לא נהג כך, ובעקבות שיקול דעת מוטעה ונמהר, הוא כיוון את נשקו לעבר ראשיהם של המתלוננים ולחץ ושב ולחץ, שלוש פעמים על ההדק."
במילים אחרות, בניגוד למה שאמרת, מכות רצח אינן 'סיבה מספיק טובה לתת כדור': אם מרביצים לך ומסכנים את חייך, אתה צריך לשקול היטב, לירות באויר קודם ולחכות, ואולי - אולי! - לירות באחד מהתוקפים ולחכות שמא האחרים יברחו. כמובן, ייתכן שהם בנתיים יתגברו עליך וישתמשו בנשק נגדך עד שתחכה, אבל אז תהיה זכאי כשמש בצהרי היום.
נכון, יש שופטים שלא יפסקו כך (מקרה סאמי שיבלי, http://www.news1.co.il/Archive/001-D-165053-00.html), אבל גם שם התביעה העמידה את מי שירה בשלושה תוקפים רעולי פנים עם אלות לדין על הריגה.
_____________________________________
"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)
המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי
|