מקור - בני קשת, יואב זיו וחני גלבר משהב"ט.



ד"ר בוריס במשטיין, סלומון דה מאיו קצין.

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

הכוח היהודי הראשון בהיסטוריה הצבאית המודרנית היה הליגיון היהודי שהשתתף במרד הפוליני נגד השלטון הרוסי, מפקדו היה הקולונל היהודי-פולני ברל רוסלביץ, בצבא בריטניה היה יחידות יהודיות בשתי מלחמות העולם, במלחמת העולם הראשונה היה גנרל יהודי בצבא פרוסיה ויהודים הגיעו גם לדרגות גבוהות בצבא אוסטריה-הונגריה (כולל פילדמארשל יהודי!).

ד"א מה שם הספר שסרקתה את הדפים ממנו?

Alas, poor Yorick! I knew him, Horatio: a fellow of infinite jest, of most excellent fancy

ברק יוסלביץ' (Berek Joselewicz) שירת בצבאו של קושצ'ושקו ואף הגיע לדרגת קולונל. נהרג ב-1809. גם בנו יוסל ברקוב או ברקוביץ' (כלומר, יוסף בן-ברק) שירת ביחידות הפולניות שבצבאו של נפוליון ואף זכה בלגיון הכבוד מאחת הדרגות הגבוהות. ב-1830 בזמן ההתקוממות הפולנית נגד רוסיה הוא ניסה להקים יחידה יהודית. משנכשל המרד, הוא עזב (נמלט) לצרפת.

אנשים חופשיים הם אזרחים חופשיים. ברק יוסלביץ' לא היה הלוחם היהודי הראשון בצבאות פולין. אבל הוא היה המג"ד המהפכן הראשון במלחמת העצמאות הפולנית, שראה בנכונות היהודים לשפוך את דמם, כרטיס כניסה לאומה הפולנית

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1225352.html

גם במלחמת האזרחים בארהב שירתו יהודים רבים בשתי הצדדים. היו אפילו גנרל וקולונל בצד הצפוני. שר המלחמה של המורדים גם היה יהודי ממוצא ספרדי בשם יהודה בינימין.
http://www.jewish-history.com/civilwar/Default.htm

כדאי אולי להזכיר שהכללות גורפות על יהודים וצבא והמרחק שביניהם (כפי שפותח הספר, עוד פרטים עליו יועילו) בהכרח יביאו את אלה שיזכירו שאלה הכללות גורפות... כדאי לזכור שבחצי האי האיברי ובצפון אפריקה יהודים לוחמים היו גם היו, לפחות מהמאה ה 11, ובהחלט גם תחת שליטים מוסלמים כמו גם נוצריים. ניתן למצוא עוד מגוון של יהודים שלחמו או פעלו כ"תומכי לחימה" גם קודם לכן וגם במדינות אחרות באירופה. כדאי, על כן, להבחין בין תדמית היהודי שהתקבעה בזכרון לבין האופן שבו היו הדברים היסטורית.

ר', למשל:
The Jews of Morocco under the Marinides
David Corcos

The Jewish Quarterly Review
New Series, Vol. 54, No. 4 (Apr., 1964), pp. 271-287
וכן קטעים קצרים בספר:
Crusaders, Condottieri, and Cannon: Medieval Warfare in Societies around the Mediterranean

עד האמנסיפציה, במדינות שונות לאורך המאה ה-19, על יהודים נאסר להילחם או להחזיק נשק. יהודים חיילים היו יהודים מומרים.

מצד שני, גם יהודים חשו זרים לסיכסוכים לאומיים שאינם שלהם. יהודים נדדו והתחתנו לכל אורך ורוחב היבשת. כך שגבולות לאומיים, או הסיכסוכים של עמים זרים לא עיניינו אותם. באחת ההגדות העתיקות לפסח, הרשע מהאגדה מצוייר כחייל!

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

גנרל רוסי שהוביל את כיבוש מרכז אסיה עבור הצאר הרוסי ולאחר מכן היה מושל טורקיסטאן (שם כללי עבור האיזור שכבש) מטעם הצאר. היה מה שנקרא "קנטוניסט" - ילד יהודי שגוייס בכפיה בגיל צעיר מאוד (ניתן לומר "רך") ושירת עשרות שנים בצבא. הראשון מילדים אלה שהגיע לדרגת גנרל.