|
30-11-2010, 09:14
|
|
|
|
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,332
|
|
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1201344.html
אנטבה ניצחה את הרפז\ מאת אמיר אורן
מבחינת ראש הממשלה היתה ההחלטה על מינוי פרדו, שקדמה לה שתדלנות נמרצת של מקורבי משפחת נתניהו, הכרזת עצמאות מהשפעת ברק
"מבין המטלפנים הרבים שמיהרו אתמול לברך את תמיר פרדו על מינויו לראש המוסד, לשניים היתה משמעות מיוחדת: יובל דיסקין וגבי סיבוני. דיסקין, ראש השב"כ, היה אחד ממתחריו הבולטים ביותר של פרדו על התפקיד, אף ששוררים ביניהם יחסי ידידות והערכה. בחודשים האחרונים פנה דיסקין שמאלה ואותת ימינה: רצון לפרוש לחיים אזרחיים, לאחר שלושים וארבע שנים בצה"ל ובשב"כ, מהן שש שנים מוצלחות בראשות שירות הביטחון הכללי, לצד נכונות להיקרא לדגל ולהוביל את המוסד בתקופה מאתגרת של גרעין איראני, טרור עולמי ומשימות נוספות של איסוף מודיעין, התרעה וסיכול סכנות לישראל. לשמע החלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו התגבר דיסקין על צביטה קלה ושמח בשמחתו של פרדו. עכשיו נותרה בפניו עוד משימה: לשכנע את נתניהו למנות במאי 2011 ליורשו את סגנו, א'. אלוף-משנה במילואים סיבוני, ידידו של פרדו מאז שנספח לצוות החשיבה של ראש אגף המבצעים במטכ"ל גדי אייזנקוט, סיבך אותו שלא בטובתו בפרשת בועז הרפז, כבלדר תמים - עד כמה שאיש מוסד ותיק יכול להיות תמים - של מסמך הרפז, בדרכו לערוץ 2. עד לפרשת הרפז היתה לפרדו עדיפות בעיני נתניהו. פרדו, קצין הקשר של סיירת מטכ"ל בפיקודו של יוני נתניהו, היה צמוד ליוני כקשר חבורת הפיקוד הקידמית, בג'יפ הראשון באנטבה. הוא התקדם איתו אל בית-הנתיבות, ראה "חייל כושי"- כתיאורו- יורה ביוני ופוגע בו, ירה באוגנדי והפילו, החזיק בידו את מפת אנטבה שקיבל מיוני ושמר על קשר הדוק עם משפחת נתניהו. בעדותו הדו- משמעית על השתלשלות אירועי הלילה ההוא באנטבה, ניסתה משפחת נתניהו להיעזר במלחמתה בסגנו של יוני, מוקי בצר, על האחריות למבצע ולתהילת סיירת מטכ"ל, שמהפיקוד עליה החליטו הרמטכ"ל מוטה גור וראש אמ"ן שלמה גזית, בטרם המבצע, להדיח את יוני.
אלא שמסמך הרפז הקים נגדו, לפי תחושת פרדו, אויב מר, שר הביטחון אהוד ברק. נתניהו, שהיה ראש הממשלה בעת מינוי ראש המוסד אפרים הלוי ב- 1998, התייעץ עוד אז עם ראש האופוזיציה ברק. הפעם, היה לדעתו של ברק על ראש המוסד המיועד (וכך גם ראש השב"כ המיועד) מעמד רשמי, בתוקף תפקידו וההסכם הפוליטי ביניהם; ב- 2002 הצטרף שר הביטחון בנימין בן-אליעזר בהתלהבות להחלטת ראש הממשלה אריאל שרון למנות את מאיר דגן. ברק אמנם מכחיש כל פעילות נגד פרדו, אך מבחינת ראש הממשלה היתה ההחלטה על מינוי פרדו, שקדמה לה שתדלנות נמרצת של מקורבי משפחת נתניהו, הכרזת עצמאות מהשפעת ברק. בפעם השנייה בתוך יומיים - הראשונה היתה שלשום בנגב, כאשר נתניהו צידד בעמדת השר לבטחון הפנים יצחק אהרונוביץ בסוגיית הפעלת משמר הגבול לבלימת ההסתננות ממצרים, בניגוד לעמדת צה"ל ושר הביטחון - הפגין נתניהו נכונות לאימוץ עמדות בטחוניות שונות מאלה של שר הביטחון שלו. תמיכת ברק בראש אמ"ן היוצא אלוף עמוס ידלין לא הועילה לידלין; ייתכן שהזיקה לו. לאחר שחרורו מצה"ל התקבל פרדו למוסד, במחזור של ציפי לבני. אף שהתקדם בצד הערוץ המבצעי המרכזי של הפעילות, הגיע לראשות האגף המבצעי "קשת" לאחר שמפקדו א' קיבל על עצמו את האחריות לתקלה בפעולה בקפריסין והתפטר. את צירופו לצמרת המוסד חייב פרדו לאפרים הלוי. ב- 2002 לא היה פרדו בכיר דיו להתמודד על ראשות המוסד, מול מישנהו של הלוי, אילן מזרחי, עמיתו לשעבר חגי הדס, האלוף במילואים שלמה ינאי ודגן. שבע שנים, עם הפוגה להדרכה במכללה לבטחון לאומי ולחברות בצוות החשיבה של ראש אגף המבצעים במטכ"ל גדי אייזנקוט, עבד פרדו את דגן, עד שנואש ופרש; אך סופו ששרד והשאיר מאחור את סגניו הנוספים של דגן, בהם הדס. פרדו מקובל על אנשי המוסד הן משום היותו גידול פנימי- לא אלוף במילואים כמו מאיר עמית, צבי זמיר, יצחק חופי, יקותיאל אדם (שהתמנה אך נהרג לפני כניסתו לתפקיד), דני יתום והמישנה-שלא-קודם עמירם לוין - והן משום נועם הליכותיו וקשריו הטובים עם ראשי אגפים ששירתו תחתיו בעבר. סגנונו אמור לאוורר את מסדרונות המוסד, לאחר שנות דגן. תיאור משימתו העיקרית של פרדו כ"דה-דגניזציה" יהיה קיצוני מדי: הוא אמור להמשיך רבים מכיווני הפעולה של דגן, אך בה בעת לשקם ולטפח את אלה שדגן הזניח, ביודעין, כשהתמקד בטהראן, בטרור ובאיומים מעטים נוספים." ("הארץ" 2010\11\30)
אגב למישהו יש את המקור ממנו לקוחה העדות של פרדו על מותו של יוני?
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)
|
|