שמעתי לא פעם שמדינת ישראל איימה שאם תוכרז מדינה פלסטינית באופן חד צדדי מדינת ישראל צריכה לספח את גושי ההתישבות ואת בקעת הירדן.
רציתי לדעת מהי המשמעות המדינית, משפטית (אם יש כמובן) לצעד כזה.

תודה.

זה נראה לי יותר מתאים לפוליטיקה...

זה אומר בוקר טוב דרום אפריקה.

אם כך, לא יחול שינוי במצב...

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

האופציה הסבירה ביותר היא סיפוח לפי גבולות גדר ההפרדה. בקביעת גבולות אלו נעשה מאמץ מרבי לא לספח אוכלוסייה פלסטינית (למעט בקטע הראשון באזור ואדי ערה, הכולל את ברטעה המזרחית, וכלל את בקה א-שרקיה, שהוצאה לימים מהגדר). עם זאת, יש כמה אזורים שאין בהם גדר או שהתוואי חלקי בלבד, ואחרים בהם כתוצאה מלחץ בינ"ל בוצעה רק הגדר לאורך הקו הירוק וקטעים בלבד סביב הגושים (למשל באריאל, עמנואל ומעלה שומרון).

"דרום אפריקה" לא רלוונטית בהגדרה זו: בהכללה גסה, יותר מ- 90% מהתושבים בשטחים שיסופחו לישראל הם המתנחלים ולא האוכלוסייה הפלסטינית. אפילו אם יסופחו הכפרים בתיר, חוסן ונחאלין שבצפון גוש עציון (שכנראה לא ייכללו בתוואי הגדר), כבר יש שם רוב יהודי בגלל ביתר עילית.

אם מספחים את בקעת הירדן וצפון מדבר יהודה, צעד שקשה לי להאמין שיתרחש, יש בשטח כמה עשרות אלפי פלסטינאים הגרים בעיקר בעמק נחל תרצה (ג'יפתליך). מכאן ועד "דרום אפריקה" רחוקה הדרך. הבעיה מבחינה זו היא יותר במצב הקיים של שליטה בשטח בלי לתת זכויות לתושבים שגרים בו.

קיימות עם זאת בעיות בכך שהגדר, ובמיוחד האצבעות המתוכננות לאריאל וקדומים, יוצרת רצועות צרות וחסרות עומק מחד, ומאידך אדמות פרטיות של פלסטינים בתחומי הגדר, ועיבוד חקלאי בשטחים אלו.

טבע ונופים בישראל - טיולים ושמורות טבע בארץ

http://www.inature.info

הבעיה הבינ"ל:
1. יהיה כיבוש- אותם "גושי התיישבות" הם על שטח של פלסטין (מבחינת המדינות שיכירו בה בגבולות 67'. מן הסתם, הפלסטינים ינסו לטשטש את ההפרדה בין המדינות X שיכירו בהן בלי לציין גבולות למדינות Yשיכירו בהן בגבולות 67' ויציגו כאילו מדינות X+Y מכירות בריבונות שלהן על אריאל, הר הבית וכו'. אני מניח שגם רוב המדינות בקבוצה X יראו בגושי ההתיישבות "שטחים במחלוקת" ולא יזדרזו להכיר בריבונות שלנו עליהם).
2. פעולה של צה"ל מעבר לגדר (או מעבר לקו הירוק) תהיה הכרזת מלחמה על פלסטין.

בגדול כרבע משטחה של ארץ ישראל המערבית.

ותמיד אתה מתחמק.

יאללה, הנה הזדמנות להראות לנו מהו הקו האדום שלך...

חפש בתשובותי הרבות בהקשר לשאלתך ולבטח תמצא את מבוקשך.

אין בכוונתי להכביר מילים בנושא זה - בין כה וכה האטימות שאתה מגלה אינה מצדיקה זאת.

הרי מה שאני אכתוב אתה תפרש שהקו האדום שלי הוא קו החוף האירופי/אסיתי של הים התיכון. אולי אף תתן לי הנחה לקו קפריסין-כרתים-מלטה

נניח שהערבים יהיו מרוצים הצלחתם באו"ם. האם ינסו לקדם כשלב ב' את החלוקה מכט' בנובמבר, שהם דחו אגב פרוץ מלחמת השחרור וידרשו את הנגב והגליל ובינאו"מ ירושלים?

האם האו"מ יכול להחליט על ביטול מדינת ישראל?

האם האו"ם יכול להחליט החלטות בלתי הגיוניות או בלתי מוסיריות? בוודאי! האם החלטות כאלה יכולות להיות ממומשות? להכיל פעולות מעשיות? כנראה שלא.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

מתוך נסיונות העבר בהחלט כן

על רגל אחת, מפני שזה ממש חופף לפוליטיקה, ולא כל הדעות נבראו שוות בפורום. לפיכך, ניגש לעובדות שאינן פוליטיות אלא האמת.

א. יו"ש מעולם לא היו שייכים למישהו.
ב-1947 האו"ם הגדיר אותם כחלק ממדינה ערבית. הערבים דחו את החלטת האו"מ. ירדן הייתה הכוח הכובש במשך 19 שנה ולא סיפחה את יו"ש אליה. ישראל שחררה את יו"ש ולא סיפחה את יו"ש אליה.

ב. הכרזת מדינה פלסטינית ללא הסכם, היא הפרה נוספת של הסכם אוסלו, למעשה עיקורו מתוכן. הרי ההסכם נועד להקים מדינה, ועכשיו רוצים שהאו"ם יאכוף מדינה פלסטינית על ישראל, שוב בלי הסכם. אם הערבים רוצים בצעדים חד צדדים, גם אנחנו יכולים לפעול חד-צדדית כדי להגן על האינטרסים הבטחוניים שלנו.

ג. ליו"ש בכלל ולבקעת הירדן בפרט יש חשיבות בטחונית ממדרגה ראשונה. בייחוד למניעת הברחות של אמצעי לחימה וכניסה של צבא זר ללב המדינה. (יש חשיבות לאומית רבה, אבל זה שייך לפורום אחר).

ד. משמעויות מדיניות ומשפטיות - בהחלט שייך לפורום אחר. אבל בקצרה: זה תלוי מאוד אם מדינות העולם יטילו סנקציות וגם יפעילו אותן. האם יהיה עוד חרם ערבי כפי שהיה מקום המדינה עד שנות התשעים, אם אפשר בכלל להטיל חרם כזה, אם יהיה מי שיקיים אותו או שקל יהיה לעקוף אותו.

לפי התרחיש הטוב: לערבים אין כוח פוליטי להכריח את מדינות המערב להטיל חרם על ישראל. לפעולת האו"ם תהייה משמעות הצהרתית בלבד, שאולי תסורס עוד יותר בעזרת תביעה מהפלסטינים להדדיות, או ירידת השפעתו של האו"ם בכלל.

לפי התרחיש הרע: מדינות מערב אירופה ודרום אמריקה יבטלו הסכמי סחר ויגבילו את הסחר עם ישראל, בהדרגה תהייה גם הרעה של היחסים הדיפלומטיים עם מרבית ממדינות מערב אירופה. אולם אני מאמין, כי ישראל תוכל לעקוף עיצומים וסנקציות שונות, אם יוטלו. הרי ישראל תחת סנקציות כלשהן, רוב שנותיה.

יש נקודה אחת שלא השתנתה וכנראה גם לא תשתנה: ישראל נמצאת תחת איום קיומי אמיתי, מצד כל מדינות ערב, והפלסטינים ביניהם.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

ציטוט:

א. יו"ש מעולם לא היו שייכים למישהו. ב-1947 האו"ם הגדיר אותם כחלק ממדינה ערבית. הערבים דחו את החלטת האו"מ. ירדן הייתה הכוח הכובש במשך 19 שנה ולא סיפחה את יו"ש אליה. ישראל שחררה את יו"ש ולא סיפחה את יו"ש אליה.

החלטת החלוקה לא "מגדירה את השטחים כחלק ממדינה ערבית" קיימת, אלא ייעדה אותם, עם עוד שטחים ששיחררנו עוד ב-48' מעבר לקווי החלוקה, למדינה פלסטינית. לכן הם שייכים לערביי ארץ ישראל כפי ששאר השטח ממערב לירדן שייך לנו, יהודי ארץ ישראל.
- הדעה המקובלת בעולם (שאני שותף לה) אומרת שהעובדה שירדן ומצרים לא טרחו להקים את פלסטין ביש"ע כשהיו בשליטתן נזקפת לחובתן, אך לא פוגעת בזכות הפלסטינים למדינה. הרי לא היתה החלטת או"ם שקבעה, למשל, שבגלל שהפלסטינים תקפו אותנו ב-47' או הביאו בעקיפין למלחמת 67' הם איבדו את זכותם למדינה ודינם להישאר נתינים חסרי אזרחות לעולם. גם הישוב היהודי ב-47' הצהיר על קבלת הכרזת החלוקה ולא הכריז, למשל, שהוא דוחה אותה כי הר הבית וגושי ההתיישבות צריכים להיות בידיים יהודיות.
- אפשר אולי לטעון שהפלסטינים עצמם לא התאמצו במיוחד להשיג מדינה עצמאית בשנים 49'-67' (כלומר, השאיפה שלהם למדינה מיועדת רק נגד ישראל), אבל למען האמת אין לי את הנתונים להעריך את נכונות הטענה הזו. בעולם היא לא פופולרית במיוחד.
- אפשר גם לטעון שמדינה פלסטינית כרגע מסכנת את ביטחון ישראל, אבל אחרי 44 שנות שימוש, הטיעון מאבד מעט מתוקפו.

ארץ ישראל שייכת לעם היהודי זה אמרה שמקובלת בכל העולם, אפילו הערבים יודעים שבתאכלס זו מדינת היהודים. לא סתם האו"ם החליט על כך פה ולא באוגנדה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי t0mer ארץ ישראל שייכת לעם היהודי זה אמרה שמקובלת בכל העולם, אפילו הערבים יודעים שבתאכלס זו מדינת היהודים. לא סתם האו"ם החליט על כך פה ולא באוגנדה.

מסכים, לא פה אלא מעבר לקו הירוק, מה שנקרא "בשטחים הכבושים".

!Ya Gotta Believe

אי אפשר להפריד ככה בין שני העמים

הם ימשיכו להסתנן\להכנס לפה ולאט לאט יתרבו בתוך המדינה (איחוד משפחות) ובסופו של דבר נקבל מדינה דו לאומית

מה גם שיש בעייה עם עזה שהיא מופרדת

ציטוט:

במקור נכתב על ידי t0mer אי אפשר להפריד ככה בין שני העמים הם ימשיכו להסתנן\להכנס לפה ולאט לאט יתרבו בתוך המדינה (איחוד משפחות) ובסופו של דבר נקבל מדינה דו לאומית מה גם שיש בעייה עם עזה שהיא מופרדת

אני חושב הפוך, ללא הפרדה נקבל מדינה דו לאומית. להסתננות נמצא פתרונות, לכיבוש לא.

!Ya Gotta Believe

לעשות החלפות, ערבים-ישראלים להתנחלויות היהודיות, ההתנחלויות לכפרים הערבים בצפון ישראל.
גדר גדולה מסביב למדינה הערבית, מסתננים נזרקים חזרה למדינה שלהם או שיורים בהם כשהם מנסים להסתנן למדינה היהודית.
שטחים קדושים בשליטה בינלאומית.
חשמל,מים וכו' על חשבונם בעזה ובגדה.
מה כל כך מסובך ?

למה ששטחים קדושים יהיה בשליטה בינלאומית? אולי לך הם לא חשובים, אבל אתה לא כל המדינה.
מאין לך ששליטה בינלאומית תבטיח את הזכויות של יהודים? מאין לך שהערבים יסכימו לשליטה כזו?

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

באקלים התקשורתי והפוליטי הנוכחי, מעולם לא היה כה קשה למנוע הסתננויות והגירה לא חוקית כפי שזה היום.

אם סיום "הכיבוש" ישראל תחלש יותר, מכל בחינה שהיא.

בא נגביל את הדיון לצד הבטחוני בלבד: מדינה פלסטינית פירושו וויתור על השליטה הבטחונית בטול כרם, קלקיליה, בית ג'אללה... במקודם או מאוחר, נעמוד בפני הברירה העתיקה: לספוג צליפות והפגזות, או לפלוש ולכבוש שנית, לסגת ושוב לספוג...

כל זה, לפני התססה מאורגנת של ערביי ישראל. כפי שהיה ב-2000.
מה תהייה תגובת העולם על פעולות הגנה עצמית אנחנו כבר יודעים לאור מלחמת לבנון השניה ועופרת יצוקה. קל וחומר, כאשר יו"ש יהיו ריבוניים עם מאות משקיפים אירופאיים המתנהגים כמו יוניפי"ל בלבנון של היום.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Gilgamesh באקלים התקשורתי והפוליטי הנוכחי, מעולם לא היה כה קשה למנוע הסתננויות והגירה לא חוקית כפי שזה היום. אם סיום "הכיבוש" ישראל תחלש יותר, מכל בחינה שהיא. בא נגביל את הדיון לצד הבטחוני בלבד: מדינה פלסטינית פירושו וויתור על השליטה הבטחונית בטול כרם, קלקיליה, בית ג'אללה... במקודם או מאוחר, נעמוד בפני הברירה העתיקה: לספוג צליפות והפגזות, או לפלוש ולכבוש שנית, לסגת ושוב לספוג... כל זה, לפני התססה מאורגנת של ערביי ישראל. כפי שהיה ב-2000. מה תהייה תגובת העולם על פעולות הגנה עצמית אנחנו כבר יודעים לאור מלחמת לבנון השניה ועופרת יצוקה. קל וחומר, כאשר יו"ש יהיו ריבוניים עם מאות משקיפים אירופאיים המתנהגים כמו יוניפי"ל בלבנון של היום.

אקלים תקשורתי? לטפל בהסתננויות יהיה הרבה יותר קל מהמשך הכיבוש....הנה אנחנו רואים שזה פשוט לא מחזיק...
היבטים ביטחוניים? כבר היום יש השלכות לא מעטות ותיכף יהיו השלכות הרבה יותר רציניות וכבדות מאשר להחזיק את טול כרם....כמו שלא ימכרו לנו טכנולוגיות מסוימות ונהיה מוקצים מכל בחינה....תיכף יש אולי מלחמות עם אירן ומצרים ואתה מדבר איתי על טול כרם כאילו המשמעות של טווח כיום דומה למשמעות ב48..אני יודע, אסור גם לוותר על החרמון כי נאלץ להילחם מול הסורים בעליה נכון?...נו באמת, אתה ב 2011??

!Ya Gotta Believe

אתה רוצה לתת לכל זב חוטם אפשרות לכבות מדינה שלמה.

קאסם אחד ומסכן שיפול בשדה התעופה.

ואל תגיד לי שאם זה יקרה אנחנו נפציץ ונחסל כי ראינו שלא משנה אנחנו לא נקבל לגיטימציה.

איך שאני רואה את הדברים, את העולם בכלל לא מעניין מי הצד הטוב ומי הצד הרע, זה שאנחנו מבודדים מבחינה בילאומית לא קשור לזה שאנחנו כובשים את הפלסטינים אלא פשוט שונאים אותנו. או שצריכים את הנפט של הערבים. או גם וגם.

בכל מקרה אין לנו אפשרות לתת להם מדינה בתנאים שהם רוצים, הם לא מתגמשים בתנאים שלהם. ככה שאני לא רואה איך יש פיתרון למצב. לתת להם מדינה בלי הסכם שלום זה האפשרות הכי גרועה.

אני זוכר שזהבה גלאון הבטיחה לנו טומהוקים על הקרייה אם ניכנס לשטחי A כדי לעצור את פיגועי המתאבדים של האינתיפאדה.
"המערב יפציץ את ישראל כמו שהפציץ את סרביה!!!" אמרה הגלאוניאידית. לא יודע אם היא גמרה בעקבות הפנטסיה הזו.

גם עכשיו איומי השמאל הקיצוני בסנקציות אלימות על ישראל, הן הגזמות פרועות שנועדו בעיקר לתדלק את פנטסיות ההרס הוחורבן של ישראל מידי כוחות נאט"ו. פנטסיה קצת פרוורבטית לטעמי אבל... מדינה חופשית. אם יהודים מתים גורמים לשמאל לפורקן, מי אני שאפריע?

תודה לאל, שאף בר-דעת לא לוקח את איומיהם ברצינות.

סכנה של חרם ערבי היא סכנה אמיתית, אבל הסיכוי שאכן תקרה הוא נמוך. כל שנות המדינה היו חרמות על ציוד טכנולוגי וצבאי מצד מדינות אירופה. אעפ"כ, אותן מדינות ידעו מתי ואיך לעקוף את החרמות והסנקציות שהטילו בעצמן. במקביל, ישראל פיתחה תעשיית נשק מפוארת, בדיוק כדי לפצות על אותן חרמות.

אין מי שיטיל סנקציות על ישראל, אפילו לא הערבים המתפוררים מבפנים ומאויימים מהשיעים מבחוץ ומטרור איסלמיסטי מבפנים. הסיכוי שסעודיה תקנה מזל"טים ישראלים (בדרך כלשהי) גדול מהסיכון שסעודיה תחרים מדינות הרוכשות מזל"טים כאלה מישראל.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

אנחנו לא ב-48 ולטווח יש משמעות אדירה. האם האיום יכול לצלוף עם נשק צלפים בלבד או כל קלאצ' פשוט? האם הסעות ילדים בטווח של סאגר או גם RPG?

כל פעם שישראל ברחה משטח, פוליטיקאים של השמאל הקיצוני הבטיחו לנו ש"אם יעזו לירות עליינו, ניכנס באבי-אביהם עם כל העוצמה של צה"ל!!! יהיה לנו גיבוי בינ"ל לפעולות הגנה עצמית!!!" ככה הבטיחו לנו אחרי אוסלו, אחרי הבריחה מלבנון, אחרי הגירוש מעזה... מה קיבלנו? שנתיים של פיגועי מתאבדים, ולבסוף חומת מגן ללא גיבוי בינ"ל. שמונה שנים של קסאמים ופצמ"רים שדוללו בפעולה צבאית זהירה ועדינה, ודו"ח גולדסטון ואיום בשפטים ומשפטים נגד אזרחי ישראל בגין מימוש זכות ההגנה העצמית.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

אני לא מבין את ההיגיון שלך, הרי אם ייפלו גראדים על תל אביב, טילי נ"מ יפילו מטוסים בנתב"ג וידינו יהיו כבולות - מה שוות כל מערכות הנשק?
אם להיכנס רק לסוגיה הביטחונית שבפינוי ולא לסוגייה ההלכתית, התרבותית וכו' - הרי שבלי כח (צהל"י או זר) חזק שיגן על ישראל מגורמים עויינים נסיגה מיו"ש עלולה להיות בגדר התאבדות.

אם יש לך שתי אפשרויות גרועות-להיות מבודד מאוד בעולם או לחטוף רקטות,אתה בוחר באופצייה הראשונה ומגיב באופן חריף...

ואתה מגיב באופן חריף ואז?
יו"ש זה לא עזה, אתה באמת חושב שלא יהיה טרוריסט שיראה את גוש דן פרוס לפניו ולא יתאפק מלירות?
ואפילו אם נניח שכן - ראינו מה קרה בגלל ההתנתקות, 750,000 מאזרחי ישראל נמצאים בטווח הרקטות ואנחנו מסתפקים ב"כיפת ברזל".
נסיונות המו"מ עם הפלשתינים נכשלו, אפילו במקרה ה"טוב" סביר שנאלץ לוותר עבורם על הקדוש שבמקומותינו - הר הבית,ייתכן שנאלץ גם לעקור המוני אנשים מביתם ובטוח שנאלץ לוותר על חבלי ארץ שלמים שהחשיבות ההיסטורית שלהם גדולה פי כמה מאזור החוף. אם לא נמצא כוחות זרים שיפעילו כאן מערך ביטחון יעיל סביר שנצטרך לתת לפלשתינים להגן על נתב"ג ועל המרכז.
הצלחנו להקים מדינה כמעט מאפס ותוך קצת יותר משישים שנה להפוך למעצמה צבאית ולמדינה בעלת כלכלה מצויינת, הצלחנו לשגר לווינים לחלל ולהפריח חבלי ארץ שוממים -כדאי לנסות לרתום את הכישרון ואת המרץ שלנו לפיתרון חלופי לסכסוך.

זה מה שאני אומר-שאסור לנו לתת לישמעאלים שום שטח ועדיף לנו להיות מבודדים בעולם,אבל להיות קיימים.

הכל שאלה של הגדרות המדינה הפלסטינית. ריבונות מלאה, היא ריבונות שמאפשרת לערבים שליטה על מעברי גבול עם ירדן, מאפשרת להם להתחמש בארטילריה כבדה ולהזמין כוחות צבא זרים (נניח, סורים או איראנים). מה אפשר לעשות נגד זה? האם אפשר לאכוף עליהם הגדרה אחרת? האם תצא למלחמת מגן עם ההפרה הראשונה של הסכם פירוז? מאיזה סוג? אחרי הצליפות, הפצמ"רים הרקטות? או רק אחרי ההרעשה הארטילרית הדיוויזיונרית המארוגנת הראשונה (או השלישית)?

אני מאלה שמאמין שהאו"מ רק יאבד עוד מהליגיטימיות שלו ולהחלטות האו"מ לא יהיה משקל אמיתי. ישראל חזקה מתמיד, והערבים חלשים מתמיד. לאירופאים אין מוטיבציה אמיתית להרע את היחסים איתנו. אולי נאבד את נורווגיה, ספרד ואירלנד. אבל נסתדר גם בלעדיהן, איכשהו. גם כך אני מעדיף את בירה בזלת על גינס. (ומעדיף בירה אלכסנדר על פני הוגארטן).

רק בגלל כללי הפורום לא אכנס לוויכוח איתך אם הפלסטינים הם בכלל עם הראוי למדינה. אם תרצה, תעביר את הוויכוח לפרטי או לפורום אחר.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

אל דאגה, הדיון עבר לפורום אקטואליה.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

אם הדיון הוא על שאלה מדינית, רצוי להתרומם מעל הצד המבצעי- שהוא חשוב, אך יש צדדים אחרים.
מה מחזיק את הגבולות עם סוריה ומצריים שקטים? שילוב של הרתעה צבאית ורצון מדיני. במצרים- רצון להיות חלק מהמחנה של ארה"ב, ובסוריה- רצון של המיעוט העלווי לשלוט ברוב הסוני (דבר שאפשרי רק אם יש סכסוך עם ישראל- או אם יושג הישג גדול, דבר שבתורו לא אפשרי ביחסי הכוחות הצבאיים).

מול פלסטין (פשוט לא בא לי לרשום "מדינה פלסטינית"), תהיה לנו:
- הרתעה צבאית: ישנה, אך ידועה ומוכרת לפלסטינים. אני מניח שאם הם לא יסלימו מאוד את הפעילות שלהם, אנחנו נתקשה להגיב בתקיפות שמקובלת בין שתי מדינות. הרי "שוברים שתיקה", "בצלם" וכו' לא יתפרקו.
- רצון מדיני של פלסטין בשקט: כאן המוקש. % ניכר מהאוכלוסיה-הפליטים- לא מתעניינת יותר מדי ברשות, וחולמת על הבית שלהם ברמלה ויפו; יש שיכבה שלמה של צעירים שכבר לא מכירים ישראלים מקרוב (לא עבדו בארץ), וגדלו על הערצת השהידים והחמושים. מולם- ניצבים 7 הגדודים של הגנרל דייטון, המושחתים של הרשות (שנהנים אישית מהמצב הקיים), והמעמד הבינוני הפלסטיני (שמימדיו זעירים). אוכלוסיה שברובה הצביעה חמאס בבחירות האחרונות, היא או תמימה (חשבה שישראל לא תגיב בעוצמה לפעולות של חמאס) או, בפשטות, מעוניינת במאבק אלים על ישראל. בכל מיקרה, זה לא בסיס טוב לשקט.

בהשוואה לעכשיו, כשתוקם פלסטין תהיה לנו בערך אותה הרתעה ויהיה להם מעט יותר רצון לשמור על השלום. להערכתי- לא מספיק כדי למנוע הידרדרות, שבגלל אי- היכולת של צה"ל להגיב מיד תהיה בסופו של דבר חריפה מאוד. מי שתומך במדינה פלסטינית כיום, להערכתי מדרדר את האזור למלחמה.

היות ולטווח ארוך יש לנו אינטרס במדינה פלסטינית (כי מבין הפתרונות האחרים, מדינה דו-לאומית ואפרטהייד, עוד פחות טובים, וטרנספר-אינו ריאלי), צריך לקדם את החינוך והכלכלה שם למצב שכן יהיה להם אינטרס לשמור על השקט.

הגורמים לאלימות הערבים היא קודם כל שינאה אנטישמית פשוטה. זה לא יעלם ולא תלוי בכלכלה.

הגורם השני, היא השימוש הערבי המקובל בשינאה ליהודים כמכשיר דיכוי. איחוד אוסף של חומולות לצייתנות ושיתוף פעולה רופף כדי להתגונן מצד מדומיין, ובאותו הזמן להפנות את תשמות הלב הציבורית מהשחיתות והאלימות של המשטר.
שוב לא קשור לכלכלה.

הגורם השלישי לשינאה ליהודים, היא לעורר שינאה לחופש, שינאה למוסר ציבורי ושינאה לדמוקרטיה כמנגנון דקדנטי. שוב לא קשור לכלכלה. סיכומו של עיניין, המצב הכלכלי לא קשור לטרור או לשינאה לישראל, אבל השחיתות והאלימות של המשטר הערבי כן קשורה לסיכסוך.

בתווך הארוך, הרשות תהפוך לארגון גג לאוסף של מחוזות אוטונומיים ערביים בתוך שטח ישראל. אנלוגיים לצפון אירלנד או פורטו ריקו. ישראל שולטת על המעטפת. הרשות הפלסטינית מעניקה בעיקר סמלים. אבל המחוזות האוטונומיים כל אחד עם הסדר שלום דה-פקטו מול ישראל. בכל נושא, יהיו וועדות אד-הוק מול אותו מחוז ולא מול הרשות. ישראל תגבה מיסים מיוחדים, ותהיה אחראית על הבטחון החיצוני. כל הנושאים האזרחיים יהיו בשליטת האוטונומיות הערביות.
נטרול הסיכסוך קשור לשינוי משטר, ושינוי תרבות. אולם כאן נופלת עליינו התקינות הפוליטית במלו עוזה: עדיף לערבים שלטון מדכא ואלים ומושחת משל עצמם מאשר שייכפה עליהם שלטון דמוקרטי מתקדם ונאור מבחוץ.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

אפילו עם הכרה חד צדדית הגבול לא יהיה גבול 67',הגבול יסתמך על העובדות בשטח וככל הנראה יעבור על גדר הביטחון,כמו כן מדינת ישראל לא יכולה לקלוט 330,000 תושבים ומצד שני היא גם לא יכולה להפקיר אותם במדינת "אויב" כך שסביר להניח שהגבול יכלול את ההתנחליות הגדולות.
כמו שצויין באשכול האחרון בנושא צריך להפסיק לתת לפלסטינים לבוא לעבוד בישראל(אני חושב שכ-20% מהכוח הפועל שלהם עובד בישראל)להטיל מיסים כבדים על שימוש בנמלים ובשדות התתעופה הישראלים ולהפסיק לתת להם כסף,יכול להיות שהמדינה הפלסטינית תטמוטת תוך חודשים\ ספורים ויכל להיות שהיא תשרוד מכספי סיוע מערביים שיגרמו למדיניות מערבית לחלחל לתוך הממשלה וימנעו היוצרותה של מדינת טרור.
לסיכום או שהם מתפרקים תוך חודשים ספורים ונכנעים לתנאים שלנו או שאנחנו מקבלים יותר ממה שהינו מקבלים מהסכם שלום וכמה מיליארדים כל שנה מי מיסים.