כמעט חצי מהנוער הישראלי: לשלול זכויות מערבים

ל-37% עולות תחושות של "שנאה" ו"פחד" כשהם חושבים על ערבים, 46% היו שוללים מהם את הזכות
להיבחר. מחקר הנוער הישראלי מראה כי הצעירים מאמינים פחות בדמוקרטיה - ויותר בפתרונות בדרכי כוח.
ומה המטרות הכי חשובות להם בחיים?


מחקר חדש מאשר את התחושות: כמעט מחצית מבני הנוער היהודים בעד שלילת זכויות יסוד לערביי
ישראל. סקר מקיף בדק את עמדותיהם של צעירי ישראל, יהודים וערבים, במגוון רחב של נושאים - בהם
לאומנות, דמוקרטיה והיחס למוסדות המדינה. התמונה המצטיירת: הצעירים בישראל של 2010 מאמינים
פחות בערכי הדמוקרטיה, נוטים למרדנות ואלימות, גזענים יותר ורבים מהם התייאשו מהסיכוי לשלום.
כמו-כן, הם גם ימניים ולאומיים יותר.

.....

מאמינים לצה"ל - וגם לפוליטיקאים
כ-60% מהצעירים ומבני הנוער היהודים מעדיפים "מנהיגות חזקה" על פני שלטון החוק, מהסקר עולה
גם כי כמעט מחצית מבני הנוער (46%) נוטים לשלול זכויות פוליטיות בסיסיות, כמו הזכות להיבחר לכנסת,
מאזרחי ישראל הערבים. ואילו תחושות עולות בהם כשהם חושבים על ערבים? 25% השיבו "שנאה",
12% ענו "פחד".

לכתבה המלאה ב-Ynet כמובן...

האחת - היחס בין החברה הישראלית לחברה הערבית.
השנייה - היחס של החברה הישראלית לדמוקרטיה בכלל וערכי היסוד של המדינה בפרט.

לגבי התופעה הראשונה, יש אשם אחד בלבד. המיעוט הערבי החי בתוך המדינה. המיעוט הזה נתן למסיתים מקרבו להוביל אותו אל פי הפחת. לאומנות ערבית הנשענת על תמיכה בארגוני הטרור הפלסטינים, אי רצון בולט לקחת חלק פעיל בחיי המדינה, ניכור למוסדות השלטון בישראל וניתוק מוחלט מכל מה שנראה בעיניהם פרויקטים לאומיים. המילה לאומי מפחידה אותם.
קבלנו תזכורת כואבת מאד לפני יומיים בהפגנות שלהם והאופן בו מבטאים את השנאה למדינת ישראל.

התופעה השנייה מדאיגה ביותר. דור שגדל לעולם של ערכים מעוותים שמקנים לו מנהיגיו. חוסר דוגמה אישית, נורמות פסולות,, חינוך לקוי המתחיל עוד מימי בית הספר, פערים הולכים וגדלים בחברה, משכורות עתק ושידוך בין הון לשלטון. עם דוגמה אישית כזאת אתה מתעורר אל מציאות עגומה שמשליכה בסופו של דבר על אופיים של הצעירים הללו.
הביטוי - אלימות, חוסר סובלנות וכל מה שריקבון יכול ליצור.

בשני המקרים האלה, יד רכה והתנהגות של בת-יענה. טומנים את הראש בחול ומצפצפים על כולנו.

ציטוט:

המחלוקת בין היהודים לערבים היא האיום הגדול ביותר כיום על מדינת ישראל, לעומת 23% שטענו כי דווקא הפילוג בין הדתיים לחילוניים הוא המסוכן ביותר. ב-1998, לעומת זאת, ראו 44% את השסע הדתי-חילוני כאיום הגדול ביותר על ביטחון המדינה, לעומת 27% שסברו אז כי העימות היהודי-ערבי הוא החמור מכולם. לדעת החוקרים, הנתונים מראים תהליך של הקצנה בחברה הישראלית.

מעניין שהנוער את הסכנות האמיתיות והחוקרים רואים זאת כהקצנה , אם הנוער היה רואה רואה ביהודים סכנה (הפילוג בין הדתיים לחילוניים ) אז הוא נורמלי, מעניין...

הכתבה הזו מראה לנו שהמחקר הזה כנראה נועד לשרת גורמי שמאל. בעצם כל נטייה לימין או הסתכלות על המציאות בדרך שהיא לא שמאליטקלי קורקט היא פגיעה בדמוקרטיה והדרדרותה, למה? האם לראות את הסכנות שטמונות בהמשך הדרך למדינת ישראל בעיניים צעירות היא רעה?. אפשר להסיק בעצם שכל זמן שאין תרבות שמאל במדינה שמתיימרת לקדש שנאה עצמית, וריצוי אינטרסים זרים שלא לטובת למדינת ישראל , אנו במדרון חלק לדיכוי הדמוקרטיה.

אני שמח שבני הנוער לא נשטפו לגמרי ומנתחים א ת המציאות כמו שצריך . כשמהצד השני מצהירים שרוצים להשמיד אותך ומקומךך לא פה ואתה מזהה את הסכנה זה לא אומר שנהיית גזען . בני הנוער שמסתכלים על העתיד הלאומי של המדינה, הדמוגרפי והחברתי של המדינה ורואים את המציאות כמו שהיא , לא יחפשו לעשות דיקטטורה רעה סטייל תקופה אחרת בהיסטוריה. לדאוג לעתיד העם היהודי במדינת ישראל אינה הדרדרות הדמוקרטיה,חלאס עם זה כבר , כמה אפשר לטחון את המנטרות של השמאל? האם תרבות השמאל היהודי שמבוססת על שנאה עצמית שמתירה יחס מבזה לבני עמך ויחס קדוש לכל מי שהוא אינו יהודי ישראלי בשם הגזענות. מותר לחכים ערבים להגיד מה שהם רוצים וומקביליהם היהודים צריכים לחשוב פעמיים לפני כל מילה, התרבות הזו גם תדרדר הדמוקרטיה כי בדרך הזו מישהו ישתמש בדמוקרטיית השמאל כדי לחסל אותה ובדרך גם את העם היהודי.

ההסבר שלי פשוט.

רובם גדלו בתוקפת ההתקפות הרצחניות על האוטובסים בתחילת העשור.(הפיסכולוגים אולי יכלו לענות)
זה גם מה ששינה עצלי את הדעה הפולטית משמאל לימין מאוד.

Minolta Dynax 5D

ילד ערבי אחד בשם נאסר נשלח על ידי הוריו ללמוד בבית ספר יהודי. ביום הראשון ללימודים אמרה המורה לנאסר. "מעכשיו, כדי שתשתלב טוב בין חבריך היהודים נקרא לך ניסים". עבר חודש וניסים התחיל להתרגל לשמו החדש ושמח שאין יותר הבדל בינו לבין חבריו לכיתה.

יום אחד חזר אבא של ניסים הביתה אחרי העבודה, שמע שניסים בקומה השניה והתחיל לקרוא לו בקול "נאסר! נאסר! תעל הון! " (בוא לכאן) אבל ניסים לא בא. האב שוב קרא ושוב ניסים לא בא. התעצבן האב, עלה לחדרו של נאסר ושאל אותו "נאסר? למה לא באת כשקראתי?" ניסים הסביר לו שהמורה נתנה לו שם חדש כדי שיוכל להרגיש ממש כמו יהודי . התעצבן האב, הפליק לניסים ,תפס אותו באוזן וגרר אותו לקומה הראשונה לספר לאמא של ניסים שגם היא נתנתה לו סטירה הגונה.

למחרת, ראתה המורה שלניסים יש סימנים כחולים על הלחיים, אז היא שאלה אותו "ניסים? מה קרה לך??".
"אל תשאלי" , אמר לה ניסים , "אתמול פגשתי שני ערבים והם החטיפו לי מכות"

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”