נס גשר הגלילים.

בתודעה הלאומית, נזכר "גשר הגלילים" (להלן "הגשר"), כאמצעי האולטימטיבי, אשר נועד לשמש את צה"ל כאמצעי הצליחה העיקרי, והעברת המערכה לשדה האויב ממערב לתעלה.

זוכרני את הפעילות הקדחתנית והסודית, שרחשה בין סוללות העפר שבאזור "יוקון",דרומית לציר עכביש. כל מי שהיה באזור ידע שדבר מה גדול מתרחש שם, אולם בקול רם לא דיברו עליו. בליל ה-15-16 לחודש, עת החל מבצע "אבירי-לב" להתגלגל, נעור אף הענק מיוקון, שכונה ע"י אריק שרון ברשתות הקשר, "הרתום". הגשר נגרר ע"י גדוד טנקים מחטיבה 421, לאורך ציר עכביש, חצה את גבעת "חמדיה", ומשם החל להידרדר מערבה במורד הגבעה, מעל ציר פוטון, תוך כדי גרימת מהומה רבתי בין הטנקים הגוררים עד כי נשבר. הסתבר, כי תיקונו יערך זמן רב. אירוע שבירת הגשר נתפסת בתודעתנו כעוד אחד מהאירועים הטראומטיים שאפיינו את המלחמה. לדעתי, אירוע שבירת הגשר לא היה אלא נס משמיים. עלי לציין כי שמעתי דעה אחרת, לפיה שרון לא היה מתיר את גרירת הגשר כל עוד לא נוקה ציר טרטור.אך מהאזנתי לרשת מבצעים אוגדה, נראה היה כי לחץ ודחף לקדם את הגשר קדימה.

כאשר ניתנה ההוראה לגרירת הגשר, טרם נפרצו הצירים לכיוון התעלה. אמנם ציר "עכביש" היה פתוח חלקית למעבר כלי רכב, אולם הוא נשלט באש שטוחת מסלול ואש ארטילרית, ממערכי דיוויזיה 16 המצרית, אשר כנפם הדרומית נמתחה לאורך ציר "טרטור". לאורך ציר טרטור פרוסה הייתה , כאמור, דיוויזיה 16 המצרית. עיון במפת ההערכות של דיוויזיה זאת מלמד כי זו פרשה שתי חטיבות ח"יר בגזרה שבין צומת טרטור-לקסיקון ועד איזור "טרטור" 38 בערך, שם פנה המערך צפונה, לכיוון טלויזיה, אל מול המערך הצהלי ב"חמדיה". מערך זה נעזר אף בגדוד הטנקים הדיוויזיוני, אשר פרס לפחות כ- 2 פלוגות, אחת לכל מערך גדודי שנשען על "טרטור".גם גדוד הנ"ט הדיוויזיוני פרס בגזרה, מעט מאחרי גדודי החי"ר. (באיזור סגול 185?).

בליל ה-15-16 לחודש, במקביל לתנועת הגשר מערבה, אמורה היתה חטיבה 14, על שלל יחידות המשנה שלה, לחדור אל מאחרי המערך המצרי, ולהעביר 2 פלוגות טנקים ממערב למזרח, על הצירים "עכביש" ו"טרטור". בכך סבר הפיקוד כי יהא די כדי לפרוץ ולהבטיח את הצירים לכיוון התעלה, ולאפשר, ממש במקביל לפתיחת הציר, את גרירת הגשר לעבר נקודת הצליחה ב"מצמד". תוכנית זאת התעלמה לחלוטין מסעיף האויב בפקודה. איני יודע מה הייתה תמונת המודיעין באשר לפריסת הכוחות המצריים. מובטחני כי הפעלה מינימאלית של מודיעין חזותי, באמצעות תצפיות מאזורי כישוף וחמדיה הייתה מביאה ליצירת תמונת מודיעין, אשר די היה בה כדי ללמד כי המערך המצרי באזור צפוף ביותר. כל מי ששירת באזור, ראה בלילות את כמות הנותבים שהפיק המערך המצרי (והם נהגו לירות בלי הבחנה לעבר טילי ה"קלט" של עצמם, אשר שייטו בלילות לעבר המערכים העורפיים של צה"ל).

ואכן, בליל הקרב של 15-16 לחודש, נתקלה חטיבה 14 בשוליו הדרום מערביים של המערך, באזור צומת טרטור לקסיקון. על הקרב שנערך בצומת נשפכו כבר נהרות של דיו. התוצאה הייתה כי בבוקר ה-16 לחודש הצליחה חטיבה 14, בעור שיניה , לפרוץ את הצומת , אולם כוחה לא עמד לה להמשיך לאורך ציר "טרטור". לטעמי, התכנית התעלמה מהמערך המצרי לאורך טרטור, ולא הייתה ריאלית בשום שלב. מובן כי יתרת המערך המצרי לא נפגעה כלל, וחסמה את המעבר בציר "טרטור". גדוד 599, ששחרר עצמו מתפקיד גרירת הגשר, נשלח ממזרח, לסייע בפריצת הציר, ספג אבידות קשות, וחילץ עצמו דרך תעלת ההשקיה הראשית. ברור, כי לא ניתן היה לגרור כל גשר על הציר. לו לא היה הגשר נשבר בעת הירידה מערבה, הרי שהוא היה מושמד בהמשך הדרך!

אין לי מושג כיצד פעל מערך מודיעין השדה בפד"ם, והכיצד לא נוצר כל ממשק בין מודיעין אוגדה 143 למודיעין אוגדה 162. עובדה, כי בערב ה-16/10 נשלח, באותה זחיחות דעת, גם גדוד 890 לאורך ציר "טרטור", תוך התעלמות מעוצמת המערך. גם גדוד זה הטיח ראשו במערך, והיתר, הלא הוא כתוב על ספר דברי הימים כ"מיתוס החווה הסינית" (למרות שהגדוד לא הגיע מעולם לחווה הסינית).

רק מאמץ של כ- 5 גדודי טנקים, אשר הפעילו אש מושכלת, ממרחק, בלא הסתכנות יתירה, תוך העזרות באש של כאגד ארטילרי, שפעלו משך כל ה-17/10, הביאו, בסופו של דבר, לקיפול המערך המצרי לכיוון צפון, ואפשרו את פריצת ציר "טרטור".

ברור, כי התכנית הצהלית, לגרירת הגשר לא הייתה ריאלית, תכנונה היה חפוז. לא ידוע לי על כל עבודת מטה מסודרת שנערכה לקראת הביצוע, תוך שקלול כל הנתונים הרלוונטיים. דומני , כי רק ידה של אלילת המזל, מנעה את השמדת הגשר. כל זה לא מנע את יצירת מיתוס האסון של שבירת הגשר.

ולסיום גילוי נאות: ביום 17/10 פרס הגדוד שלי בצומת "עכביש-כספי". צפונית לנו רבץ הגשר כגווית נחש שראשו רוצץ. המחזה יצר אצלי (ואני מניח שאצל כל מי שחזה בגשר), תחושת מועקה קשה. רק בימים אלה, 35 שנים אחרי נפל אצלי האסימון. מנגד , נותרה ומנקרת במוחי שאלה חדשה, האם עד כדי כך טחו עינינו מראות?

.

האם אתה מוכן להרחיב בנושא חמשת הגדודים שפתחו לבסוף את טירטור? מי הם היו ומי פיקד עליהם?

2 גדודים של חטיבה 600- דומני 410 ו-409, שהיו ת"פ אוגדה 162. גדוד 100/460 - אהוד ברק, גדוד 142/217- נתן פירעם, כח לפידות/460 . כן השתתף גם באיזור החווה גדוד 198, שהיה ת"פ חטיבה 14, ולא שימש כחלק מהכח שהופעל ע"י אוגדה 162.

.

מעניין מאוד. תודה.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

דיברתי עם אבי (בוגר המלחמה כאיש פלס"ר 60 אוגדה 162), והוא מסכים עם ההערכה שלך. לדעתו הגשר היה מושמד בוודאות אילולא נשבר.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

ציטוט:

במקור נכתב על ידי b.a איני יודע מה הייתה תמונת המודיעין באשר לפריסת הכוחות המצריים. מובטחני כי הפעלה מינימאלית של מודיעין חזותי, באמצעות תצפיות מאזורי כישוף וחמדיה הייתה מביאה ליצירת תמונת מודיעין, אשר די היה בה כדי ללמד כי המערך המצרי באזור צפוף ביותר.

אז מי אני הקטן יוסיף... (תזכיר בלטרון-2)

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

לו אכן היו משתמשים בכוחות הסיור לתפקידם היעוד, סביר מאוד להניח שהתוצאה הייתה שונה. כדאי לעניין זה לקרוא את זכרונותיו של קצין הסיור איציק אגם ששירת בגדוד 87 ע"ה :http://www.87th.org.il/Itzik%20Agam...War%20Diary.htm

.

תודה, גם למדתי איך לעשות דברים בEXCEL...

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

חומר קריאה מרתק. שרפת לי ערב...

רק אנא שפלוניתך לא תדע שידי הייתה במעל.

.

ומלמד למי שעוד לא נחשף לעובדה
עד כמה היה חסר נושא המודיעין והסיור
במלחמה ההיא וכמה הועיל הסיור למי שהשתמש בו נכון

את גשר הגלילים גררו טנקים מ 410.
ותוספת, גם חלקים מ407 השתתפו בקרבות על טרטור.

בנוסף: היתה הרגשה מאד לא נעימה לראות אותו תקוע. עד כמה שאני זוכר, מדי פעם האיזור בו היה תקוע חטף אש ארטילריה.

א.הגשר נגרר בליל הפריצה ע"י 599. בדוק, מכלי ראשון. חפש "עמי מורג" או "חטיבת הצליחה" וקבל אסמכתא.
ב.כן, האיזור חטף ארטילריה. עד היום אני סובל מטנטון.
ג.באשר ל"הרגשה הלא נעימה"- האם אין בניתוח שעשיתי לעיל משום נחמא-פורתא, אם כי מאוחרת ובדיעבד?
ד.ברור ש"חלקים מגדוד 407 " השתתפו בקרבות על טרטור. שתי הפלוגות שאמורות היו לפרוץ את עכביש וטרטור מכיוון מערב למזרח היו מגדוד 407, כולל מיודענו דני קריאף. שרידי הפלוגות הללו -9 טנקים במספר- צורפו לחטיבה 14, ובכך פורק גדוד 407. חלק מהטנקים השתתפו בכיבוש הצומת יחד עם המח"ט אמנון רשף לעת בוקר.
גשר הגלילים הפגוע, שנשבר על מורדות "חמדיה", תוקן במשך הלילה והבוקר של ה-16 לחודש ולקראת הצהריים חובר לטנקים של גדוד 410 (יהודה גלר), זה החל בגרירה עד מעבר לציר פוטון ועצר עקב כך שהציר היה חסום,, תוך שהטנקים משתחררים מהגשר.ביום 17/10 השתתפו כאמור גדודי חטיבה 600 בקרב האש על ציר "טרטור", כחלק מ5 הגדודים שהשתתפו בקרב. רק בשחר יום 18/10 הסתבר כי המצרים נטשו את המערך שעל הציר. גדוד410 היה הגדוד שנשלח לסייר את הציר, ולוודא שאין עליו כוחות אוייב. בשעות אחר הצהריים חובר הגדוד שוב לגשר והפעם גרר אותו, תחת תקיפה אוירית אל התעלה. הגשר הובא אל גדות התעלה בשעות הערב, כאשר הנחתו בתוך המים נמשכה עד השעות הקטנות של שחר 19/10.

.

אינני יודע אם יודעים [חנוך ברטוב - "דדו"] שהיו בנמצא 3 גשרי גלילים:

1. ההוא שנגרר בטרטור, פוקק את הציר, נשבר (עקב חולשתה של חוליית פליז כזו או אחרת), תוקן, נגרר שוב.
2. אי שם בבלוזה והתחיל להגרר לכיוון גזרת הפריצה בדוור סואר.
3. עוד אחד שהיה מאוכסן בחצר הייצרן. מי היה היצרן ? גם לגביו היו תוכניות גרירה לתעלה.


אינני יודע באם לבסוף כל השלושה הותקנו בתעלה.
אגב, מישהו יודע כמה סה"כ גשרים היו נכון לחתימת הסכמיי ההפרדה בק"מ ה 101 ? [כולל הגשר היבשתי שנבנה]

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

אתה מתכוון לשלושה גשרי גלילים? מאיפה המידע הזה? לי ידוע על גשר גלילים אחד, גשר דוברות, גשר "צנע" ולבסוף הגשר היבשתי.

לדעתי הוא מתכוון לסה"כ הגשרים [מכל הסוגים] ע"פ התעלה.

למען הסר ספק שלשה (3) גשרים בס"ה נפרסו.
איך אתה אחרת, תסביר.

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

הגשר הראשון היה גשר דוברות יוניפלוט שנפרש ביום השני לצליחה. יומיים-שלושה אחריו הגיע סוף סוף גשר הגלילים המיתולוגי, ומספר ימים אחריו הורכב "גשר צנע" מכל מיני דוברות ושאריות.
בסוף המלחמה הוקם גשר יבשתי - סכר של ממש על תעלת סואץ.
סה"כ 4 גשרים עד כמה שידוע לי. אני לא יודע עד מתי נשמרה כשירות גשרי הסער ומי מהם אולי הורד מהסד"כ כשבנו את הגשר היבשתי.

אולי משהו יכול להוסיף פרטים. זה לא פשוט לבנות גשר יבשתי מעל למים הזורמים.

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

הביאו מהצפון דוברות ענק ישנות מהנמל (מעונות)
מילאו אותן אבנים והשקיעו אותן בתעלה ומהן יצרו את הבסיס לגשר היבשתי
אח''כ עליהן שפכו אבנים וחול לאט לט מילאו עד שנוצר הגשר

סיפור הגשר היבשתי באתר מורשת חיל ההנדסה. (לא עובד בפיירפוקס).

הגשר עצמו (מתוך YNET) :

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ynet.co.il/PicServer2/01082004/644959/34.jpg]

מתוך אתר חיל ההנדסה:

ב-27 באוקטובר החלו דחפורים לדחוף אלפי מ"ק של חול וחרסית משתי הגדות, אל תוך המים. אולם כעבור ימים אחדים התגלעו קשיים: זרמי המים שבתעלה גרפו את החומר בקצב גובר והולך. ככל שהוצרה התעלה, כן גברה מהירות הזרם עד שהגיעה ל-3 מטרים בשניה - זרימה חזקה, שדי בה כדי להפעיל תחנת-כוח בינונית.
הצעת-הפתרון של מומחים היתה להשתמש באבנים גדולות כתשתית לגשר: האבנים יספקו בסיס איתן לגשר ועם זה יאפשרו את מעבר המים ברווחים שביניהן, דבר שיקל את לחץ הזרימה. מיצבור גדול של אבנים, שהכינו המצרים בקרבת מקום לצרכי דיפון התעלה, נוצל לבניית הגשר. לשם הגברה של אספקת האבן פתח צה"ל מחצבה מיוחדת ליד פאיד.
העבודה התנהלה בקצב קדחתני יומם ולילה בידי מפעילי הצמ"ה, רובם אנשים מבוגרים, שגילם הממוצע 48 שנה. טרקטוריסטים "זקנים" אלה גילו דבקות, עמידות ותושיה, שעלו על כל המשוער.
האבנים הגדולות מילאו את התקוות שתלו בהן, אולם עדיין לא מנעו סחף בתשתית הגשר. כיוון שכך הועלה רעיון מקורי: מנמל תל-אביב הישן הובאו 30 סירות גדולות ("מעונות") אשר שימשו בשנות השלושים להעברת מטענים מן האניות לנמל וזה עשרות שנים עמדו בלי שימוש. העיריה שמחה להיפטר מהן באמצעותנו. הסירות מולאו אבנים וחול וטובעו במי התעלה, כדי לשמש בסיס לגשר היבשתי. ואכן, גרוטאות אלה יצרו תשתית איתנה לגשר.
בסוף נובמבר, כשרק 20 מטר הפרידו בין שני חלקי הגשר היבשתי, נפסקה העבודה מסיבות מדיניות. אך באמצע דצמבר, בתום השיחות בין נציגי ישראל ומצרים בק"מ ה-101, חודשה העבודה במשנה מרץ והושלמה תוך 36 שעות.
לאחר כשישה שבועות של עבודה מאומצת, אשר במהלכה שוקעו בתעלה 350,000 מ"ק חול, חרסית ואבן, הועמד לרשות צה"ל גשר, שכמותו לא הוקם מעולם על-ידי שום צבא בתקופה המודרנית. מימדיו היו מרשימים: אורכו 185 מ', רוחבו 22 מ' וגובהו מעל פני המים 2 מ'. עומק המים במקום הקמתו היה 16 מ'. 8 מ' מרוחבו צופו באספלט. 10 מ' יועדו למעבר טנקים ו-4 המטרים הנותרים הושארו כשוליים.
עתה שוב אי-אפשר היה לנתק את הנתיב בין אסיה לאפריקה, שהועמד על-ידי חיל ההנדסה לרשות כוחות צה"ל.

מצורפת תמונה מהאוויר של 3 גשרים - הקרוב גשר הדוברות, האמצעי גשר הגלילים, והרחוק בראש התמונה (מטושטש) הגשר היבשתי:


מכיוון שהגשר היבשתי כבר מצולם כאן, סביר להניח שהתמונה צולמה בסביבות דצמבר 1973, או ינואר 1974.

התמונה היא מבט לצפון, כשמשמאל לתעלה החייץ החקלאי.

צולמה ע"י אבא שלי בסוף המלחמה

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

עריכה מאוחרת - סליחה !! - כרגע נפל לי האסימון. הגבת כאן ל"רולי" שהעלה תמונה מכיוון דרום לכוון צפון, ואתה העלת את התמונה שצולמה ע"י אביך מצפון לדרום באותו האזור, כך...

"הפזיזות אם כל חטאת..."

אני זוכר 2 או 3 גשרי דוברות. גשר גלילים והגשר היבשתי.

.

עברו מאז הרבה שנים. אני משתדל לא לחשוב על מה היה אילו.

כדי להמחיש, אני מעלה תמונה מה ראו העוברים ליד הגשר התקוע

2 תמונות נוספות שהעלתי כבר ב:

http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=369185&highlight=%EE%E8%EC%22%F8

בתמונות 5 ו8 בקישור שהעלית, רואים ברקע את דיונת חמדיה. נראית ממש זעירה, נמוכה ובלתי מזיקה. מדהים לחשוב, מה היה תפקידה החשוב במערכה על ציר עכביש. דומני שלא היה גדוד טנקים באוגדה 143 שלא עשה בה שימוש בשלב כל שהוא, ולא היה גדוד ארטילריה באותה אוגדה שלא חסה בצילה בשלב זה או אחר של הלחימה. הדיונה הזאת היוותה למעשה מעין חומת מגן של קו כוחותינו . את הדיונה ניתן לראות כאן:http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...%E4#post1955725 וכן גם את הגשר לאחר הנחתו.

.

אבל באשכל הענק, בלי מספר תמונה קצת קשה לחפש

כאן ניתן לקבל מושג על גובה הדיונה.

.

בתמונות 2 ו-7 רואים בבירור שהפגזים נמצאים מוכנים לירי. האם זה מקובל כך או רק בזמן המלחמה?
הסכנה קיימת שמשהו עלול להתפוצץ, או אם נערכת התקפה אוירית על השיירה כל הפגזים מהרכב הפגוע יפלו על ראשי הידידים...

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

הן טעונות במשגר אבל לא מוכנות לירי, כי לא חוברו המגעים החשמליים להצתה. מבחינה זו אין הבדל אם פוגעים ישירות במשגר או במשאית תובלה הנושאת רקטות. במשאית דרך אגב כמות הרקטות יותר גדולה והיו ארוזות בתוך מארזי קלקר.

irir

תמונה נדירה לדעתי. מזווית ראייה זו היוצאת מהכלל של "המצאתו" הלא כל-כך מוצלחת של "שרוליק" [טל], ניתן להבין את הקשיים בגרירה של המפלצת הזו !

תודה.

נ.ב. - ידוע לכם מה עלה בגורלם של שני גשרי הגלילים שלא הגיעו לזירה [האחד שהוחל בגרירתו מבלוזה, והשני שהיה מוכן בחצר של היצרן] ? מי היה היצרן ?

irir

בגלל נדירות תמונותיך הנדירות והחשיבות שלהם, אני מרשה לעצמי להעלות תיקוניי צבעים וחדות. אני מקווה שלא תכעס ...

כל שיפוץ יתקבל בברכה.

בעת ביקור חברי הפורום בלטרון ביולי השנה , עלינו על גשר הגלילים ובהדרכת דני

מס, אוצר המוזיאון , למדנו הרבה על כל המוצגים באתר.

בני, האם לך לא היה קשר לגרירה?

.

כי ב14 לאוקטובר הועברתי ,עם כל המחלקה מגדוד 407 לפלוגה ח ב409 .

...ונדמה לי שיש עוד חוליה ליד בית זרע על גדות הירדן לעובר בסמוך.

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

וחוליה אחת בנבי מוסא.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

וגם בהרבה מקומות נוספים ברחבי הארץ..

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים."

עקוב אחרינו! Facebook

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

לפחות עד ה18 לחודש.. מערך הכוחות המצריים והישראליים פשוט לא אפשר את קידומו וגישורו.
מה עוד, הגשר היה אמור להגיע לנקודה מסויימת ורק לאחר פתיחה וטיהור ציר טרטור להיות משונע על הציר עצמו ולגשר את התעלה.

תרגול גרירת הגשר מלפני המלחמה היה ע"י גדוד מחטיבה 7 שכמובן (כי ככה זה במלחמות) לא היה בכגזרה זו במלחמה.

האחריות לגרירה הוטלה על כוח שלא תורגל אליה.

אריק שרון לחץ על ג'קי אבן המון פעמים (שמעתי את קולו בקשר) לדחוף את הגשר קדימה

והנה סרטון קטן של הגשר בסיני בזמן אמת (לבקשתו של הסמ"פ של רם )



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

מי שתרגל את גרירת הגשר היה גדוד 82, ואני, שהייתי מ"מ בגדוד, גררתי פעמים רבות - לא את גשר הגלילים אלא דוברות, - בזמני גשר הגלילים לא היה מוכן עדיין .

את התרגול ביצענו בדגם של התעלה - דגם יבש, כמובן - שניבנה בצאלים.
הדגם היה בנוי מסוללה בצד שלנו, שטח של 'מים', וסוללה 'מצרית' בה היו מוצבים ותעלות קשר.

את הדוברה רתמנו לטנק בעזרת כבל הגרירה של הטנק, וגררנו את הדוברה, שעדיין היתה בלי גלגלים, אל הפירצה שעל שפת התעלה, שם חיכה טנק שרמן דחפור, שדחף את הדוברה אל 'המים'.

לאחר מכן חצינו את התעלה בפירצה אחרת, עלינו- יחד עם חי"ר- על הסוללה המצרית, ודהרנו לאורכה תוך כדי ירי, כאשר קצין חי"ר מחזיק בטלפון האחורי ומציין לנו מטרות כשהוא נושם ומתנשף, ומתחנן שניסע לאט....

לאחר זמן-מה הותקנו גלגלים על הדוברות, והגרירה היתה קלה יותר, אבל אז הייתי כבר בגיזרה אחרת....



------------------------------------
חיל השריון: נלחמים בישיבה.

הפלוגה שיועדה לגרירת הגשר היתה פלוגתו של אלי גבע, אשר אמורה הייתה לרדת לתעלה.
לפי האמור אצל מילשטיין, הפלוגה הועלתה לרמה כיוזמה עצמאית של מח"ט 7, אשר בכך הביא לתקלות שהתרחשו בעת הגרירה ע"י יחידות לא מנוסות.:
ציטוט:
"כשיצא אריק שרון בראש אוגדתו לצליחת תעלת סואץ בתפר בין הארמיות, במבצע "אבירי לב", בלילה שבין 15 ל-16 באוקטובר, הוא היה אמור לצלוח את התעלה בעזרת גשר הגלילים. אבל לא היה מי שיגרור את הגשר, כי הפלוגה היחידה בצה"ל שהתאמנה בגרירת הגשר היתה פלוגת טנקים מחטיבה 7 גדוד 82 בפיקודו של אלי גבע (שהתפרסם אחרי עשר שנים בסירובו לפקד על חטיבה 7 בפריצת צה"ל למערב בירות במלחמת לבנון). מפקד החטיבה, אביגדור בן גל, קיבל פקודה להשאיר את הפלוגה במתקן אימוני הצליחה של צה"ל, ליד קיבוץ זיקים. הוא הפר פקודה, העלה את פלוגת גבע לרמת הגולן, ואחרי פרוץ המלחמה סרב פקודה ולא החזיר את פלוגת גבע דרומה. אלי גבע: "לא היה היגיון להעלות את הפלוגה שלי לרמת הגולן. זה היה אינטרס של יאנוש. הוא רצה שהפלוגה הטובה ביותר בחטיבה תהיה אתו. אני מניח שצה"ל היה מתפקד יותר טוב במערכת הצליחה בסיני, אילו היינו שם. הרי התאמנו כשנה בגרירת הגשר. אנשי המילואים גררו את הגשר בלי להתאמן והיו להם תקלות טכניות. אחרי המלחמה אמר לי יאנוש שהוא העריך שמלחמה תהיה רק בצפון ושלא יהיו זקוקים לנו בתעלת סואץ, שתישאר שקטה. לכן העביר אותנו לרמת הגולן, בניגוד לפקודה ובניגוד להגיון צבאי".

למה באמת לא אומנה פלוגת מילואים בגרירת גשר הגלילים במקום פלוגה סדירה? המילואימניקים באותה תקופה היו מנוסים מאוד, והתאמנו הרבה, וכך גם היה מובטח שימור הידע בתחום.
האם הכשרה בגרירת הגשר לקחה יותר מכמה שבועות, או שצה"ל תכנן לצלוח לפני הגעת יחידות המילואים לקו?

ומי שהחליף אותה פלוגה מאומנת בגרירת גשר הגלילים היו כמה טנקים של חיים ארז (חט' 421) ?

אגב, אני מתייחס בקורטוב של מלח לסיפור סרוב הפקודה המתואר של יאנוש. קצת קשה לי להאמין שמח"ט 7 סרב במלחמת יוה"כ פעמיים לפקודה שעל פניה נראתה קריטית ואסטרטגית !

לא נראה לי שפלוגת טנקים סדירה הייתה צריכה לחכות עד ה15 לחודש ללא פעילות רק כדי לגרור את הגשר. במהלך הימים מפתיחת המלחמה ועד אז, היה לפלוגה שימוש הרבה יותר טוב. מצד שני, אם הפלוגה הייתה מעורבת במלחמה, סביר להניח שהסד"כ שלה היה יורד בצורה משמעותית והיא לא הייתה יכולה לגרור את הגשר לבד.

בגרירה התעסקו שתי הפלוגות המבצעיות בגדוד 82, לא רק פלוגתו של אלי גבע שבזמני היה בכלל סמ"פ...

בגדוד היו עוד 3 פלוגות צמ"פ, 2 מהן של גדוד 75 שאליו הועברו פלוגות החרמ"ש, והוא עסק בעיקר בפיתוח לוחמת חרמ"ש רכובה, אותה לוחמה שכל כך בלתי אהודה על משתתפי הפורום החירניקים...

בשעת חרום היה הגדוד הזה מקבל את פלוגות הטנקים, ומעביר פלוגת חרמ"ש לשני הגדודים האחרים.

לא הופתעתי שגבע אמר שפלוגתו היתה הטובה בחטיבה. כבר אז הוא נודע בשחצנותו שלא היה לה כיסוי בשטח: ראינו את ביצועיו העלובים במלחמת יום כיפור ובשל"ג.

אפילו קהלני מתאר בסיפרו "עז 77" את גבע כשחצן בלתי ממושמע שיודע הכל יותר טוב..

אבל הגרירה היתה רק חלק קטן באמונים שלנו, והמח"ט גבי עמיר ז"ל היה חוזר ומדגיש שהעיקר הוא הלחימה בצידה המערבי של התעלה.



--------------------------------------------
חיל השריון: נלחמים בישיבה.

http://http://www.global-report.co.il/um/?l=he&a=10493

http://www.global-report.co.il/um/?l=he&a=10493

מעניין שהתיאוריה הזאת פורסמה גם ב"אתר של עמיקם" ביום 25/11/08.

התיחסות לסוגיית גשר הגלילים והצליחה באתר ערבי. והמפתיע: ציטוטים מאתר פרש. במיוחד מהדיונים הנוגעים לחווה הסינית, כולל צילומים.
ניתן לתרגם את כל האשכול, בצורה די סבירה ע"י המתרגם של חלונות 7.

http://alfikralarabi.net/vb/showthread.php?p=39967

.

וסרטון של גשר הגלילם במלחמה שנמצא באתר פלוגה י'

http://www.plugayod79.org/a147978-%...%A8%D7%99%D7%9D

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

אם אתה שם לב, הם מתייחסים שם לדו שיח שנהלנו שנינו באתר, אבל נראה שהם לא הבינו את התוכן והתייחסו רק לצילומים.

.

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=538241


של הסופר האמריקאי המפורסם הרמן ווק. מומלץ מאוד למתעניינים

במלחמת יוה"כ.