22-04-2011, 11:59
|
|
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 3,819
|
|
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי flatfoot שמתחילה ב "בעקבות טיול בחו"ל וויכוח עם אירופאים על הסכסוך"
1. בשנת 1948, ארה"ב ומדינות המערב הטילו אמברגו נשק על "הצדדים הלוחמים". בריה"מ, דרך צ'כיה עקפה את האמברגו וציידה את ישראל ובנשק צ'כי וגרמני מ"עודפי מלחמה". הרי מלחמה העולם השניה הסתיימה פחות משלוש שנים קודם לכן, כמויות עצומות של נשק רוסי, גרמני, ומערבי לסוגו היו מפוזרים בכל אירופה.
צה"ל של תש"ח נלחם בעזרת נשק מעורב בריטי וגרמני תוצרת צ'כוסלובקיה.
לליגיון הירדני, למצרים היה נשק בריטי מתקדם. לסורים היה נשק גרמני.
בשנות החמישים, ספקית הנשק של ישראל הייתה האימפריה הבריטית והאימפריה הצרפתית, בשלבי גסיסתן האחרונות. דה-גול והבריטים, נכנעו ללחץ ערבי ולדחפים האנטישמים שלהם והפסיקו למכור נשק לישראל כבר ב-1965. שימו לב - ארה"ב לא בתמונה!!!
מאז המהפיכה של נאצר במצריים הוא ושאר מדינות ערב למעט ירדן, מתחברים עם הסובייטים. לישראל יש נשק ישן ממלחמת העולם השניה אך משודרג, ומטוסים צרפתים מתקדמים, חלקם בהרכבה עצמית (מטוסי הנשר).
מאז מלחמת ששת הימים - האמריקאים הבינו שישראל לא מרוסנת יכולה להחריב את המזה"ת הערבי. לכן, היו צריכים תמריצים שירסנו את ישראל ומבקביל להרתיע את בריה"מ. לכן ציידו את ישראל בנשק אמריקאי כדי להתחיל לאזן את הנשק הסובייטי במצריים וסוריה. ירדן מחוץ לתמונה והצבא שלה קטן ואיננו מאיים על ישראל.
נשק אמריקאי עבר למצריים רק לאחר הסכם השלום עם מצריים, לא קודם (מצריים פרשה מהברית עם בריה"מ). נשק אמריקאי זרם לעירק בשנות ה-80, כחלק מהמלחמת איראן-עירק.
2. קצין דרוזי פיקד על חיילים יהודים. הם לא הסתדרו. בתנאי ערפל כבד, ילדה ערבית נשלחה על ידי כנופיית מחבלים לבחון את ערנות חיילי צה"ל, אם הייתה מתקרבת, אז בסיבוב הבא הייתה מצויידת במטען כלשהו או מוחלפת בילד גדול יותר, עם קלאצ'. נוהל רגיל שלהם.
חיילי צה"ל היו עירניים, אבל לא יכלו לדעת שמדובר בילדה דווקא. ראו רק דמות בערפל בתוך שטח אסור לתנועת ערבים.
חיילי גבעתי העלילו על הקצין שלהם כאילו ביצע ווידוא הריגה.
אילנה דיין קפצה על הנושא כמוצאת שלל רב, יש לך איך להציג את חיילי צה"ל כנאצים ולקבל תשואות מאירופה. היא הציגה את הטענות כעובדות בלי לחקור לעומק, וסירבה להכיר בטעות גם כאשר בית דין צבאי זיכה את הקצין כי לא היו דברים מעולם!. לא זיכוי מחמת ספק, אלא זיכוי מעל לכל ספק.
אילנה דיין מפסידה בתביעת הדיבה שהגיש הקצין. עכשיו העירעור עדיין בדיונים. יש לציין כי לאילנה דיין קשרים עמוקים ומורכבים עם שופטים רבים, ואילנה דיין הפגינה נאמנות למפלגת השופטים ולאג'נדות שלהם. בן דרור ימיני עסק רבות, כמעט בבלעדיות באילנה דיין בפרשה זו.
3. הבעייתיות לכאורה בנוהל שכן, הוא גיוס בכפיה לכאורה, של מגן אנושי מצד שלישי, כדי להתגבר על איזורים או מעברים חשודים במיקוש. לכאורה, זהו מנוגד לאמנת ז'נבה בנושא דיני מלחמה.
במציאות, הרבה פעמים "השכן" היה פשוט מתווך בין מחבלים המסתגרים בדירה, לבין צה"ל שצרו על בית של טרוריסטים. בדר"כ, התיווך חסך קרב. כלומר, חסך פצועים שלנו, הרוגים מסביב ומחבל מת שקשה להשיג ממנו מידע מועיל. בדר"כ המחבל הסגיר את עצמו. (גם תנאי ההילטון בכלא שלנו, משכנעים מחבלים שעדיף להם להיות אסירים שלנו מאשר מטרות). לפעמים המתווך נורה ע"י המחבל דרך הדלת רגע לפני שצה"ל פרץ לתוך הדירה.
כמו כן, לפי אותן אמנות, אסור לסכן שבוי אויב.
אולם, המחבלים הם לוחמים לא חוקיים. יש בעייתיות משפטית בעולם, כייצד להתייחס ללוחמים בלתי חוקיים. יש לזכור גם, שהשכנים הם לא אזרחים תמימים אלא אויבים, סייענים ותומכי לחימה לטרור.
_____________________________________
"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה
נערך לאחרונה ע"י Gilgamesh בתאריך 22-04-2011 בשעה 12:09.
|