25-02-2011, 14:09
|
|
בעל תואר שני ביהדות, בהתמחות בהיסטוריה של עם ישראל והגות יהודית.
|
|
חבר מתאריך: 15.02.09
הודעות: 4,513
|
|
המחקר שלא נחקר. סיפור אמיתי.
לפני כמה שנים, למדתי הוראה לתואר ראשון. אשתי שתחיה למדה באותם שנים אופטומטריה לתואר ראשון באונ' בר-אילן. אני למדתי חנ"ג (יעני, למדתי להיות מורה לחינוך גופני).
באותם ימים אשתי ואני חשבנו לעשות מחקר משותף ושכל אחד מאיתנו יגיש אותו למרצים שלו. מכיוו שאני למדתי חנ"ג והיא התעסקה עם חקר העיניים, חשבנו לעשות מחקר מהסגנון של: השפעת מאמץ גופני על הראיה. או אולי על האישונים. האם פעילות גופנית משפיעה על התרחבות האישונים?
חשבנו לקחת סטודנטים להוראה (או כל שכבת גיל אחרת), לבדוק את הראיה שלהם לפני ואחרי פעילות גופנית. חשבנו על סוגי הפעילויות השונים ועל הבדיקה שנעשה לפני ואחרי. חשבנו לעשות בדיקת ראיה מיד אחרי, 5 דקות אחרי ושעה אחרי. חשבנו על קבוצות הביקורת ועל שאר הדברים הקטנים והגדולים שצריך בשביל חמקר מסוג זה.
מהכותרת למעלה, אפשר לנחש מה היה.
בסוף כל אחד מאיתנו עשה מחקר משלו וההצעה שלנו למחקר משותף לא יצא לפועל. במקביל עבדנו על פרוייקטים משותפים אחרים (לאחד מהם יש בר-מצווה בשנה הבאה...)
|