22-01-2011, 11:32
|
|
|
חבר מתאריך: 13.11.04
הודעות: 16,823
|
|
מסורת של מרידות :-)
לפני תשעים שנה, שבועיים לפני תום מלחמת העולם הראשונה, הורה האדמירלים שיר והיפר, מפקדי הצי הקיסרי, לאנשיהם להערך ליציאה לקרב האחרון והסופי מול הצי הבריטי, כזה שיגאל את חרפת שנות ההסגר שכפו על עצמם הגרמנים מאז קרב יוטלנד בקיץ 1916 ואולי גם ישבור את טבעת החנק של בעלות הברית על הסחר הימי של גרמניה. אפעס, גרמניה של סוף 1918 הייתה על סף תבוסה, הפיכה ומלחמת אזרחים, והמלחים הגרמנים התמרדו בהמוניהם, תחילה במאות ולאחר מכן ברבבות, כנגד מה שראו כמהלך אבוד ומיותר של שלטון מתפורר ברגעיו האחרונים. התוצאה הסופית ידועה, הצי נותר בנמליו ושבועיים לאחר מכן גרמניה נכנעה והקיסר נמלט מארצו, שהפכה לרפבוליקה.
חודש לאחר מכן הפליג הצי הקיסרי בכל זאת לדרכו האחרונה - היישר אל נמל ההסגר בסקאפה פלו שבצפון סקוטלנד, וזאת כחלק מתנאי הכניעה שקבעו בעלות הברית לסיום מלחמת העולם הראשונה. ביוני 1919, אחרי חצי שנה של דיונים אינסופיים הגיע רגע החתימה על הסכם ורסאי, הסכם הכניעה שסיים סופית את מלחמת העולם הראשונה (בנובמבר 1918 נחתם כזכור רק הסכם הפסקת אש). רק מה, הגרמנים הערמומיים ניצלו את חוסר העירנות של בעלות הברית, חיבלו בספינותיהם ושלחו את רובן אל מעמקי הים הצפוני. סיום אירוני וטרגי לצי המפואר שהיה אמור לקרוא תיגר על שליטתה הבלתי מעורערת של בריטניה בימים.
|