|
14-01-2011, 19:43
|
|
|
חבר מתאריך: 13.11.04
הודעות: 16,823
|
|
כתבה של אנשיל פפר מהארץ על בינה - המכינה הקדם צבאית החילונית
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי FiReBall שמתחילה ב ""שילובים" – מסלול חדש של ישיבות ההסדר יצא לדרך"
http://www.haaretz.co.il/hasite/spa...140.html?more=1
החילונים יכבשו מחדש את צה"ל
מנהל המכינה החילונית "בינה" מקווה שבוגרי המוסד ישנו בשנה הבאה את פני הצבא
מאת אנשיל פפר
כשערן ברוך, בן קיבוץ נתיב הל"ה, היה תלמיד תיכון בגבעת ברנר, בתחילת שנות ה-80, כבר נפוצה האמרה "שהקיבוץ איבד את משימתו". בתגובה החליטו ברוך וקבוצת חברים שלא ללכת ליחידה מובחרת או לגרעין נח"ל. הם הקימו יחד עם המחנך ואיש הצבא, הושע בן שלום, את פרויקט "ראשית". במסגרתו הצטרפו בני קיבוצים ותושבי פריפריה לגרעין טרום צבאי והתגייסו אחריו יחד לגולני, שהיתה אז חטיבה בעלת תדמית בעייתית.
עוד לפני הגיוס יצא ברוך לשנת שירות בשכונות יבנה. המחנכים שלהם, בהם הסופר עמוס עוז, שיכנעו אותם שההגשמה האמיתית היא לא בשדות או בהתיישבות על הגבולות. "החבר'ה הפנימו שמה שיציל את התנועה הקיבוצית זה דווקא הקמת קיבוצים עירוניים בשכונות ובעיירות הפיתוח", אומר ברוך. "לצערנו זה לא תפס. התנועה הקיבוצית לא הצליחה להרים את הפרויקט הזה".
ברוך, בן 44, שהספיק בינתיים לשרת כמפקד פלוגה בגולני וכשליח הסוכנות היהודית, ועסק בחילוץ הקהילה היהודית מסרייבו שסועת הקרבות, המשיך לחפש את המשימה הלאומית, יחד עם אנשי חינוך יוצאי התנועה הקיבוצית.
לפני 15 שנה, בעקבות רצח רבין, הקים ברוך יחד עם חברים נוספים את מרכז "בינה" המנסה להיות, כדברי המשורר חיים נחמן ביאליק, "בית יוצר לנשמה האומה" ולחבר את הציבור החילוני למקורות היהדות והציונות. "הבנו שהתנועה הקיבוצית צריכה להציב אלטרנטיבה", אומר ברוך. "אם אנחנו לא נעסוק ביהדות, מישהו אחר ייקח את זה, או הדתיים, או החרדים".
את המשימה הקודמת שלו, לפעול בשכונות, הוא המשיך כש"בינה" התמקמה בשכונת שפירא בדרום תל אביב. עכשיו הוא רוצה להוביל משימה חדשה. החזרת האתוס הישן של הציונות החילונית, הנשענת על מורשת המשלבת יהדות, סוציאליזם וערכי הפלמ"ח למיינסטרים של הפיקוד בצה"ל, שנתפסה בעשור האחרון על ידי הקצינים הדתיים.
"כאיש חינוך, אתה יודע שהרבה פעמים ההארה מגיעה דווקא מהתלמידים", אומר ברוך. "כך היה כשהבוגרים שלנו אמרו לי שהם רוצים להתיישב כאן, בשכונת שפירא". לפני חמש שנים הוקמה ב"בינה" ישיבה חילונית - מכינה לבוגרי תיכון לפני גיוסם לצה"ל. כמו במכינות חילוניות אחרות, גם ב"בינה" ביקשו לחקות את ההצלחה של המכינות הדתיות שחינכו אלפי לוחמים חדורי מוטיווציה ומאות קצינים, המשנים את פני צה"ל.
"ישבתי עם החבר'ה מהמחזור השני של המכינה", הוא נזכר, "ראיתי מפקדי מחלקות ופלוגות לעתיד והרגשתי שאני חייב לדאוג שהחבר'ה האלה לא ייבלעו בצבא שישמרו את מה שלמדו, עם כל הערכים והיכולת לשאול שאלות, את התפישה הדמוקרטית שבנתה במקור את צה"ל והפכה אותו לצבא מנצח, עם מפקדים שיכולים לשאול שאלות ואז לבצע את המשימה". כך נולדה ההחלטה לשלוח את הקבוצה לשרת יחד, בדומה לבני ישיבות ההסדר, כדי לשמר את המורשת. הם התגייסו לחטיבה 7 בשריון. עכשיו יוצרים ב"בינה" מסלול שישרתו בו בוגרות המכינה יחד בחיל החינוך.
אבל המגמה להחזיר את הציונות החילונית לפיקוד השדה של צה"ל לא מתמקדת רק בחינוך. לפני כחצי שנה, לאחר שמרכז "בינה" אירח לראשונה מחזור צוערים של קורס קציני חי"ר ל"שבת חילונית" בתל אביב, החליטו המפקד היוצא והמפקד הנכנס של בה"ד 1, אלופי המשנה יהודה פוקס וערן ניב, שהקצינים לעתיד אינם מכירים די את החברה הישראלית, שממנה יבואו חייליהם, ושהבעיה הזאת אקוטית במיוחד בקרב הצוערים הדתיים. התוצאה: ב-2011 יעשו כל צוערי בה"ד 1 עשר שבתות ב"בינה". שיתוף הפעולה עם צה"ל לובש גם צורות נוספות. לפני שבועיים התקיים במכינה ערב על "גבולות הציות", במסגרת סדרת אירועי "צבא במדינה דמוקרטית" בשיתוף בית הספר לפיקוד ומטה (פו"מ). בערב דיברו שני חניכי פו"מ. האחד, סגן מפקד גדוד בצנחנים, סיפר על התמודדותו עם סירוב פקודה של קצין דתי בתקופת ההתנתקות; השני, סגן מפקד טייסת קרב, סיפר על השתתפותו בתקיפת בית של בכיר בחמאס, שנהרגו בה אזרחים.
מי שמכיר את הקושי של הצבא לדון בנושאים רגישים כאלה בסביבה אזרחית, עשוי להיות מופתע מאירוע כזה. אבל לדברי ברוך, "יש בצבא לא מעט קצינים שמבינים את הצורך לייצר מפקדים בעלי חשיבה עצמאית, ואווירה שאפשרת לשאול שאלות ולהתלבט".
ברוך רק מצטער שהדרגים הגבוהים אינם מוכנים לעשות יותר לעודד צעירים חילונים לראות בפיקוד צבאי שליחות שעולה בקנה אחד עם ערכים הומניים. יחד עם עמיתיו נלחם ברוך בהחלטת אגף כוח אדם להקפיא את המכסות המאפשרות לצעירים לדחות את שירותם לצורך לימודים במכינות, או לעשות שנת שירות. לדבריו, הוא לא רוצה לחזור לימים שהקיבוצניקים שלטו בצבא, אלא ליצור איזון. "יפה עשתה מערכת הביטחון שעזרה למסגרות המעודדות נוער דתי לשאוף לעמדות השפעה והנהגה בצבא", הוא אומר. "אבל צריך להכיר בזה שהגיע הזמן למהלך הפוך. הסנטימנט הדתי של כיבוד רבנים מוליך לעמדה שאסור לפקפק, אבל כולם עושים טעויות. צבא שלא שואל שאלות הוא צבא לא מוסרי. אם אנחנו לא נצליח, נהיה צבא מצטדק, מתחסד ולא מוסרי"
|
|