רציתי לשאול מה הכלל לגבי נמלים, זאת אומרת אדם שאינו יודע איך לומר כיוון שלא שמע
את המילה הזו אי פעם, איך ידע לומר נמלים ולא נמלות וכן כבשים ולא כבשות?
האם יש כלל לדבר הזה?

דבר שני,
מה הכלל לגבי נהדרת ולא נהדרה וכן מילים שדומות לזה.
יש גופים שאומרים להם כך ויש אחרים שאומרים כך.
אשמח לדעת מהו הכלל.

לגבי ה"נמל"ים\לות, אם תחשוב על זה בהגיון, בקן \ קבוצה ענקית של נמלים, יש מלכה אחת (נקבה) ומלאנתרלפיים זכרים, לכן על פי הרוב שהוא זכר אומרים נמלים.

לגבי כבשים וכבשות, אין כבשות יש כבש ותיש....אין כבשות :O

לדעתי אין כלל ממשי זה יותר ידע בזנים

לגבי הכללי השני אני חושב שיש תשובה כול שהיא אבל אני לא זוכר אותה כרגע...

גם אומרים גרבים למרות שגרב היא נקבה.
גם אומרים עקרונות למרות שעקרון הוא זכר.

אין קשר מחייב בין צורת הרבים לבין זכר/נקבה.

עריכה: לפי ויקימילון, אפשר להגיד כך או כך
http://he.wiktionary.org/wiki/%D7%A0%D7%9E%D7%9C%D7%94

העיקרון שביססתי עליו את המחשבה הוא: כאשר אתה פונה לקבוצה שיש בה מיעוט של זכר או נקבה, למשל 5 תלמידות ו10 תלמידים, אתה פונה אליהם כ: תלמידים ולא כתלמידות וגם כך עם הנמלים.

גרב, עט ומשקפיים = זכר. המילה נשאלה מערבית (בן יהודה?) ‏– גַּ'וְרַבּ.
י. אבינרי הציע לנקב את השם (כמשקל ארץ, אבן).

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

אור,
יש לך תשובה בשביל השאלה בפתיחת האשכול?
אשמח לשמוע ממך תשובה.

ציטוט:

גרב = זכר

פאדיחה.
תמיד הייתי בטוח שגרב זה נקבה

אני מתקשה לעכל את זה... תן לי כמה רגעים לבד

משקל המילה נְמָלָה מציין בתנ"ך שמות וגם תארים (הרבה מהם קשורים לטבע: נהרה, שאגה, יללה).
כפי שאתה אומר אנפה-אנפות, לטאה-לטאות, כך יש טעם טבעי לומר נְמָלוֹת.
צורת הריבוי השנייה מופיעה אפילו במקרא: "הַנְּמָלִים עַם לֹא עָז וַיָּכִינוּ בַקַּיִץ לַחְמָם" (משלי ל כה).

אין חוקים ברורים לצורת ריבוי. למשל, צורת הריבוי של חוב היא חובות, אבל זו גם צורת הריבוי של חובה.
בכל זאת אפשר להיעזר בהשוואה בין משקלים:
כבש-כבשים (כמו גברים, שברים, שלטים) – צורה נכונה; אך גם הצורה "כְּבָשות" תַּקּינה, אם היא
ריבוי של... כִּבְשה. באותו אופן: שמלה-שְׂמלות, דמעה, שמחה.

גבירול אף גזר צורת זכר למילה: נָמָל.

מאמר שפורסם השבוע באתר האקדמיה:
http://hebrew-academy.huji.ac.il/si...tLVIII-3KD.aspx

עריכה:
http://hebrew-academy.huji.ac.il/sh...s/25031010.aspx

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

צורות נקבה אלה הן שוות מכל בחינה. התארים הנקביים בבניין נפעל נגזרים מצורת היחיד־בינוני
במשקל נִפְעֶלֶת (המקובל יותר) או במשקל נִפְעָלָה:
נאמן ← נאמנה ("דמעה נאמנה" ואפשר נאמנת), "יד נעלמה", נאהבה – לעומת נִבְחֶרֶת.
מבחינה "חוקית" אתה יכול לבחור איך להטות כרצונך: נִכְנָסָה=נִכְנֶסֶת. כיום ממעטים שימוש במשקל, אולי
משום שהוא דומה לצורת העבר של נפעל – נעלְמה.
אין לזה חוק והבחירה היא שלך. המשקל נִפְעָלָה משמש יותר תיאורים ספרותיים.

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

תודה רבה על התשובות
נראה ששני הנושאים לא מוחלטים.