שמעו, אני סגור בבית שלי כל היום ורע לי!
אני גר לבד עם אימא ואני לא מתקשר איתה (הנוכחות שלה מרגיזה אותי, כל פניה שלה או התקרבות שלה אלי מרגיז אותי ועושה לי רע)
סידרו לי עבודה עד שעות הערב (יומי א-ה) אבל כשאני בבית אחרי השעה 6 רע לי
אני תקוע כל היום במחשב באי מוצא או סתם מחפש את עצמי בפורומים או סתם גולש באתרי פורנו
אבל כלום, כמו שאמרתי אי מוצא, אני מוצא את עצמי כמאט כל יום מדוכדך ולא בא לי לקחת אחריות על עצמי, להפסיק עם אתרי הפורנו, לקבוע לעצמי שעות שינה קבועות (ב10 או 11) ושעות ללמוד ולעשות משהו בחיים אפילו לניקיון החדר, הגילוח וציחצוח השיניים אני לא מקדיש זמן

אני חייב להוסיף שאין לי חברים, אני לא מסוגל לנהל יחסי אנוש עם אף אדם.
סיימתי, תיכון, סיימתי צבא ועכשיו כשאני מחוץ לכל המסגרות, אין יותר בני נוער בני גילי שנמצאים בסביבתי, לא שמרתי איתם על קשר לא שבאמת יצא לי לדבר עם מישהו מהם מחוץ למסגרת שהייתי בה, לכן אי אפשר לקרוא להם חברים של קשר אז אני לא יכול להתחבר איתם שוב והם לא בהישג ידי
אני פשוט לא איש שיחה שיכול להשיג לעצמו חברים

להגיד שאני מאני מרגיש הקלה במה שאני כותב, אז אולי קצת, מחר אני ירגיש שוב פעם בדכדוך ובדידות ואני לא יעשה עם עצמי כלום
אני מרגיש שלא העניקו לי חנוך ומשמעת לחיים ובגלל זה לא הצלחתי למצוא לעצמי חברים כמו כן אני לא מצליח לנהל דרך חיים מסודרת ולהכריח את עצמי לעשות עם עצמי משהו כדי להתקדם
הצילו אני אבוד!

המחשב הוא המוצא היחיד שלי לכן אני מבקש בו עזרה!

היי גבר, תירגע כולם עברו את זה בחיים,
תדרוש מעצמך לצאת לפחות שעה אחת בבוקר, להגיד בוקר טוב לכל מי שאתה פוגש,
ותגלה שאתה בכלל לא לבד, שיש הרבה אחרים איתך ביחד, רק שאתה לא פונה אליהם ולא רואה בקיומם.

ועוד אחת: תעבור לגור לבד, תצא מהבית, מהיכרות אישית, אלו שגרים עם אמא, גורמים לאמם להיות תלותית.

שלום עושים עם אחים, מלחמה עושים עם אויבים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יחזקאל וקראתי עליו לכל הרי חרב נאם אדני אלןהים חרב איש באחיו תהיה

Oui nous irons nous faire casser la gueule en cœur, Mais nous reviendrons vainqueur

אבל נראה לך שזה אפשרי?!, אני לא מצליח למצוא את עצמי בחיים, כל יום שלי מתבזבז סתם בלי התקדמות
את התאוריה אני מתכנן לעשות כבר שלושה חודשים אחרי שהשתחררתי ונרשמתי ללימודי נהיגה (בקושי שיעור 1 עשיתי במשך השלוש חודשים)
אני חוזר כל ערב הביתה וזה מסתכם בכלום, אני קם כל שישי ושבת וזה מסתכם בכלום
החיים שלי מסתכמים בכלום - מה לעשות?

צריך לעשות כל דבר רק דקה אחת, ואם הצלחת אז עוד דקה, וכשאתה מרגיש שנשבר לך, אז עוד דקה אחת ואז די.
ככה למדו אותי המדריכים בישיבה, כשהייתי מדוכא ולא רציתי לעשות כלום ולבטח לא ללמוד.

אם קשה לך לקום בבוקר ולצאת לסיבוב, אז תעשה את זה בצהריים, או בערב, או אפילו באמצע הלילה. רק תנסה שזו תהיה שעה קבועה, כי אתה חייב לנסות לקבוע סדר יום.
אל תנסה לראות רחוק , תסתכל על היום ועל ההוה , כמו שאמר מישהו חכם :"לחיות את היום כאילו אין מחר, ולחיות מחר כאילו לא היה אתמול"
בהצלחה.

שלום עושים עם אחים, מלחמה עושים עם אויבים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יחזקאל וקראתי עליו לכל הרי חרב נאם אדני אלןהים חרב איש באחיו תהיה

Oui nous irons nous faire casser la gueule en cœur, Mais nous reviendrons vainqueur

אהלן, מה שלומך?
קודם כל, אני רוצה להגיד לך שאתה לא לבד ואנחנו כאן בשבילך גם עכשו וגם בעתיד אם יהיו לך שאלות.

שנית, אמרת שסיימת בי"ס וצבא אז למה שלא תתחיל ללמוד, תלך לאקדמיה, חוץ מהמוסד הלימודי עצמו שיכניס אותך למסגרת תכיר גם אנשים חדשים, יש אנשים מכל הסוגים והמינים אז אין סיבה שלא תמצא חברים.

בקשר למה שאמרת, שאתה לא איש של שיחה, לדעתי הגולשים האחרים יוכלו לעזור לך הרבה יותר טוב בקטע הזה.

בהצלחה

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.angelfire.com/ga2/kttenkaboodle3/images/stbern.gif]

לא יכול ללמוד, לא יכול להתמיד עם שום דבר, אני פשוט שם כל מה שאני מתחיל הצידה ליום המחרת ולא מתקדם לשום מקום
כנראה הפכתי לבן אדם יותר מדי תלותי בבית ומחשב ורע לי ואני לא יכול לשנות שום דבר

להתלונן אתה יודע, לצחצח שיניים אתה לא, ככה אתה מצפה לצאת מהמצב שאתה נמצא בו?

הטיפ הכי טוב שאני יכולה לתת לך הוא להפסיק לרחם על עצמך ולהתחיל לעבוד קשה. (עד כמה שהתמדה ואורך חיים מגוון הם משימה קשה), שים לעצמך כמה מטרות ותעמוד בהן, גם אם אתה לא רואה כרגע סיבה נראית לעין בעשייה שלהן. תתחיל מדברים קטנים - התמדה על צחצוח שיניים וגילוח. אחר כך נסה למצוא עבודה עם חבר'ה בגילך, או לימודים כמו שהציעו ותראה שגם האדם הנואש והדכאוני ביותר בעולם יכול להפתח ולהרגיש טוב בחברת האנשים המתאימים.
ככול שתחשף יותר כך תכיר יותר אופציות חדשות (חברתיות, מקצועיות, או כל אספקט אחר).

עשה עם עצמך משהו, זה לא כל כך מסובך.

למה אתה חושב שאתה לא יכול לשנות כלום???
תתחיל בדברים הקטנים ותראה שלאט לאט אתה משתנה
זה קשה בהתחלה ואתה תצטרך להכריח את עצמך לעשות דברים בכוח ולהתעקש לעשות אותם למרות שאתה לא רוצה אבל כשזה יהפוך להרגל אז תראה שזה לא כזה נורא...
לדעתי דרך הכי טובה זה לרשום לעצמך דברים שאתה מצפה להשתנות בהם ודורש מעצמך ולראות שאתה עומד בהם...
קח את עצמך בידיים ותתחיל לעשות ואל תגיד שאתה לא מצליח... תנסה עד שאתה מצליח ותהיה קשה עם עצמך ותראה שאתה כן מצליח לעשות הכל

The only emperor, is the emperor of ice cream

מה שאני הולכת להגיד לא ישמע מאד תומך, אבל אני מקווה שתאמין לי כשאני אומרת שמה שאני הולכת לכתוב לך זה רק מאכפתיות ורצון לעזור לך.

זה מאד קל לתלות את האשמה בכך שלא נתנו לך חינוך ומשמעת לחיים, ובכך לגלגל את האחריות מהכתפיים שלך. אני חושבת שהמשפט הזה שלך, יחד עם המשפט הזה:

ציטוט:

ולא בא לי לקחת אחריות על עצמי, להפסיק עם אתרי הפורנו, לקבוע לעצמי שעות שינה קבועות (ב10 או 11) ושעות ללמוד ולעשות משהו בחיים אפילו לניקיון החדר, הגילוח וציחצוח השיניים אני לא מקדיש זמן

הם הבעיה האמיתית שלך.

בן אדם שלא רוצה לעזור לעצמו, ומחכה ל"פתרונות קסם" שיפתרו לו את כל בעיותיו בצרידת אצבע, לא יצא בחיים מהמבוי אליו הוא נקלע. אתה צריך להפסיק לחשוב על כמה שאין לך חשק לכלום, כמה שאתה רוצה שינוי אבל לא יודע איך, או פשוט לא רוצה להתחיל להתאמץ בשביל זה. אתה צריך לקחת את עצמך בידיים. להתעשת. אתה אדם מבוגר, תיקח אחריות לחייך, כי אף אחד לא ייעשה זאת במקומך.

צא מהמחשב, הרשם למסגרת שתתמיד בה, מכון כושר, קורס, קבוצה בעלת תחום עניין משותף שנאספת פעם בשבוע, התנדבות, סדנאות - לא חסר - ותתמיד בה. תעסיק את עצמך, אפילו הרשם לסדנה לפיתוח מודעות עצמית או משהו בסגנון, אם קשה לך לבד ואתה זקוק לדחיפה חיצונית. רק צא.

החיים הם מה שאתה עושה מהם. הגיע הזמן לשנות גישה. עכשיו. כשאתה עוד צעיר. אחרת תחייה הרבה זמן בתחושת דכדוך ומועקה. אם לא תשקיע בעצמך, איך אתה מצפה שאחרים ירצו להשקיע בך?? ואם באחרים עסקינן - לא טוב היות האדם לבדו, ואני ממליצה לך באמת ובתמים לנסות להתגבר על חוסר התקשורת עם אנשים. אולי אם תכנס למסגרת חברתית עם עוד אנשים, זה יעשה לך טוב. בין אם בהתנדבות ובין אם בסדנה לפיתוח אישי.. רק אל תכנע ותקבל את חוסר התקשורת כמשהו שאין מה לעשות איתו.

אולי עכשיו זה נראה לך לא נוח, ומעצבן, אבל בן אדם, אתה חייב להפסיק לרחם על עצמך. לא תצא מזה שום תועלת.

שיהיה לך המון בהצלחה. חשוב שלא תוותר לעצמך!
שבת שלום ומבורך! יעל.

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

העניין הוא שאני הכרתי את חברות שלי השנה(כיתה י"ב) עכשיו אני כבר בצבא וגם שם מצאתי לי עוד שתי חברות נחמדות=P

אם להסביר לך איך הפכתי לאש שיחה, אתה לא תאמין..חח מעדיפה לפרט בפרטי.
בכל מקרה אם בפתרונות חפצה נפשך, קודם כל המלצתי היא לרצות פתרון!
הצעד הראשון שעשית הוא לכתוב לנו פה..אני יודעת איך זה כשקשה ואיןם למי לפנות כמו שציינתי גמני הייתי ככה פעם...האמת שבקשר לזה אתה פשוט תאלץ לבלוע הרבה צפרדעים בזמן הקרוב..

רשימת מטלות לי אליך:
תוכיח לעצמך שאתה באמת רוצה בשינוי.
ולפיכך-
תמצא עבודה טובה.
בינתייםפ שאתה מחפש תעשה כושר, והרבה-בנות אוהבות גברים שאפשר להשען על החזה שלהם=P
הן מוצאת שזה אממ( חח ישלי מבוכה קלה להשתמש במילה המתבקשת)בקיצור זה עושה להן את זהXP
בינתיים שאתה מתאמן תשתדל לחסוך כסף ולהתחיל להתאמן בחדר כושר, ושם זו כבר מסגרת ראשונה שמצאת אפשרות להתחבר עם אנשים.
אתה לא איש של שיחה? נסה בכל זאת...מה שלומך?לא ראיתי אותך כאן הרבה זמן..מה את/ה עושה בחיים.? וכו וכו...כנל לגבי המסגרת השניה שכבר נכנסת אליה(כמו שסגרנו)והיא מקום העבודה, שגם שם אתה מכיר אנשים.כלל ברזל!אל תתייאש רושם ראשוני הוא חשוב, אבל כל עוד הנר דולק אפשר לתקן, מה שאומר שבכל יום תתאמץ עם מחוות קטנות תתעניין באנשים תתחבר אליהם ובעיקר תתעניין בהם-אנשים אוהבים שעושים את זה(זתומרת שמתעניינים בהם*)
הא טוב אחרי שעבדת קשה מספיק בחדר כושר ובעבודה וחסכת כסף רב, הגיע הזמן שתתכנן את הטיול הגדול שלך.אחרי הכל עברה לפחות שנה מאז הצבא, וקרעת תתחת, מגיע לך.תסע לתאילנד,הודו, סין,יפן,אמריקה.מה שעולה לך בראש.ותזכור:לא משנה מה בכל חור, יש ישראלים, רק נותר לך לבחור עם מי להתחבר ועם מי לא.ותסמוך עלי שהם תמיד ישמחו להכיר עוד אנשים מהארץ שלהם.זה גורם להם להרגיש קרוב לבית=D
חזרת לארץ יופילידו.
תתחיל לעבוד עוד קצת, כי אחרי הכל צריך עוד כסף בשביל שתי השבים הבאים:
תעבור כבר דירה, בחייתק,
ונווו כבר!תתחיל ללמוד!

אני יודעת שאת כל זה כתבתי בצורה שאומרת נו כבררר זה לא כל כך קשה.אז אני מקווה שלא תיקח אותי ככה, כי זו לא הכוונה שלי.ניסיתי להראות לך איך החיים שלך יכולים להיראות:קלילים.אם אתה זורם,החיים יזרמו איתך...

וכמו שכתבתי כבר בחתימה שלי:

לגבי החתימה, כולם אומרים ככה.
בשביל מה לחסוך ולבזבז את הכסף על טיול?! כדי שוב פעם לעבוד
אני חושב שעדיף ישר לחסוך כסף וללכת ללמוד

בכל מקרה, תודה למי שעזר, "סוכן שקט" - אתה משהו מיוחד ^_^ ,
מכאן אני רוצה להמשיך כבר לבד...

את רוצחת אותי..

דגל ישראל אין הוא "סך הכול ביטוי של מקל עם סמרטוט כחול לבן עליו". דגל ישראל הוא אני ואתה ואת, הוא והיא, הם הן, אנחנו וילדינו, וגם מי שהלכו ולא ישובו אלינו. ואנו כולנו, אין אנו סמרטוט.

kiling you slowly?=P
בכל אופן שתדע שכל פעם שאני מגיבה וחופרת ככה הרבה, זה יוצא מהבטן שלי..אני באמת מתכוונתלזה=P
חח למרות שלא ניראה שיש לי עתיד בלייעץ לאנשים חח=]

וכל הכבוד על השינוי שלקחת על עצמך. פותח האשכול פשוט צריך לקחת עצמו בידיים ולהבין שלרחם על עצמך זה הכי קל וממש כמו סם - זה ממכר.

לפותח האשכול:
כמו שנאמר מעליי תמשיך להגיד אין לי ורע לי וחרה לי וכך תמשיך לשקוע בחול הטובעני שיצרת לעצמך.
לעומת זאת, אם תתחיל להפנים שאתה צריך שינוי ותעבוד קשה בשביל לגרום לו לקרות אז דברים טובים יתחילו לצוץ.


תזכור: איך שאתה תופס מעצמך ואיך שאתה מרגיש, זה מקרין החוצה לסובבים אותך.