התעוררתי מתוך חלום סוער.עקבותיו של החלום עוד נותרו בי..לפני כן הכל היה מותר לי..להתקשר למתן חמישה פעמים, להבריז למוריה וליאור, לצרוח על כולם לאבד את עצמי, את הדמות שלי.נותרתי רק צל של צל של מישהי שהיא לא אני.
ועכשיו פתאום אני מודעת לכל מה שעשיתי.השלתי חבר קרוב, איכזבתי אחיות אבודות, ובעיקר-שיקרתי.
האם העצב מובנה בי בילט אין? אולי זה הוא שמנחה אותי לנהוג ככה...לא הצלחתי לנחש מה הוביל אותי לנשק אדם שאני לא מכירה בכלל ואז לברוח לזרועותיו של אחר.
פתאום התעוררתי, מתוך חלום סוער,עדיין הוזה, וחטפתי מכה של מציאות לפנים..בין השמיכות ביצבצו לי פנים מוכרות,מתן. אבל זה רק חלום, לא אמיתי.הכל בדיה...ברחתי משם משאירה זכרונות, מדחיקה.כאילו מעולם זה לא קרה.

שניינוש,
נשמע יותר כמו פריקה וצריך להיות במה שבלב.
בכל מקרה כתבת קטע אז קטע,
מה שכתבת קצת מבלבל למרות שאחרי שלוש פעמים שקראתי אותו, הבנתי פחות או יותר
על מה את מדברת. בקטע שלך יש חלום בתוך חלום ואחרי החלום השני יש הזיה שאת מדחיקה.
מפורום מה שבלב אני יודע שהנכתב הוא אמיתי ולכן אני מאחל לך הצלחה מכל הלב!
עכשיו את בצבא ולכי תדעי, תכירי שם מישהו, המשברים יעברו ויהיה בסדר.
הדמות שתיארת (את) עוברת דברים קשים והזוים!
נשמע כמו לקיחת סמים אפילו ..
חוץ מי זה אני מקווה שאת מגיעה למפגש פורום, נשמח לפגוש אותך.

חג שמח ושבוע טוב
חנן.

נכון שיש פה קטעים אמיתיים, אבל הם כל כך מינמאלים שהם רק נועדו לתרום לסיפור...השמות (לצערי אמיתיים) והעובדה ששיחקתי קצ אמיתית, השאר בדיה ומעולם לא היה=P

היקרה.
כתיבתך רבת כישרון ואף עשירה בדמיון.
ברכות והצלחות בהמשך דרכך...