EFP הוא סוג של מטען שדומה למטען חלול ונועד לחדור רק"מ. הרש"ק של המטען החלול, בנוי בצורת יהלום עם קונוס קידמי ואחורי, הקונוס הקידמי קובע את המרחק המתאים בין המטען והשריון על מנת לקבל את מלוא האפקט של ה"פלזמה ג'ט", אם כי ניתן להשתמש גם במוט עם מרעום שיבצע את אותה פעולה. (אאל"ט הטאו עובד בשיטה זו) הקונוס האחורי מצופה בליינר, (בדרך כלל מנחושת) ובזמן הפעלת המטען, הליינר מותך ומתקבל מה שאנו קוראים "פלזמה ג'ט" שנע לפני גל הפיצוץ פוגע בשריון, מתיך את נקודת הפגיעה וחודר אותו. תפקידו של הקונוס האחורי הוא למרכז את הפלזמה ג'ט לנקודה קטנה על מנת להפעיל מקסימום לחץ על אותה נקודת פגיעה. מכאן אפשר להבין שפגז שמיוצב ע"י סיחרור אינו יעיל לירי פגזי מטען חלול.
הסבר על מבנה של מטען חלול ניתן לראות בתמונה מס'-1.
לעומת זאת, מטען EFP נראה כמו גליל מתכתי שבקצהו האחד מותקו חומר נפץ ובקצהו השני מותקן דיסק מתכתי קעור שנראה כמו צלחת והוא סוגר את הגליל. דיסק זה נקרא ליינר שיכול להיות עשוי מנחושת, בדומה לליינר במטען חלול, או ממתכת קשה יותר ויקרה יותר כמו "טנטאלום" שמשקלו כפול משל הנחושת. בזמן הפעלת המטען, לא נוצרת הפלזמה ג'ט כמו במטען החלול, אבל הפיצוץ של חומר הנפץ מעצב את צורת הליינר לצורה שונה שדומה לראש חץ. הראש חץ נע לכיוון המטרה במהירות של 2,000 מטר לשניה וחודר את השריון בדומה לפגז ח"ש.
בתמונה מס'-2 ניתן לראות את היווצרות החודרן לאורך ציר הזמן ואילו בתמונה מס'-3 נראה ציור אילוסטרציה של החודרן עצמו שמבהיר את גודל פתח הכניסה שהוא יוצר עם הפגיעה.
אחד הדברים המעניינים בשיטה זו, שניתן לעצב את החודרן גם לגבי צורתו וגם לגבי כמות החודרנים שניתן לייצר בפיצוץ, וזה תלוי במבנה הליינר, החומר נפץ והפיצוץ עצמו. מספר רב של חודרנים מגדיל את סיכויי הפגיעה והנזק שהם יכולים לגרום.
אגב, חור הכניסה של חודרן EFP הינו גדול מאד יחסית למטען חלול, והיה ותפרוץ מלחמה בלבנון פעם נוספת, ואם נזכור את ההבדל הזה, יהיה קל לוודא מה פגע ברכב.
תמונה מס'-1
תמונה מס'-2 תמונה מס'-3
כלי נשק על בסיס ה-אי.אפ.פי.
M898 SADARM Sense and Destroy Armor
155 mm Top Attack Anti-Amour Shell
ה-SADARM מיוצר בארה"ב ונועד לתקיפה עילית של מטרות איכות כגון טנקים, ארטילריה ועוד. הפגז נורה מתותח 155 מ"מ. כל פגז מכיל 2 תתי-חימוש.בגובה של 1,000 מטר מעל המטרה שני תתי החימוש נפרדים מהפגז הנושא. התתי חימוש משחררים שני מצנחים שיאיטו את נפילתם לאדמה, ובגובה של 200 מטר מעל האדמה משתחררים 2 מצנחים נוספים שמחזיקים את התת-חימוש בזוית מסויימת לכיוון הקרקע ומסובבים אותו ע"מ להתחיל את החיפוש. הרב"ת של הפגז מכיל חיישן "אינפרא רד" שמוודא שהמטרה שהרב"ת רואה היא אכן אמיתית, ומכ"מ מילימטרי שמאתר את מרכז המטרה (למשל צריח הטנק) וכאשר שני החיישנים נותנים אוקי למחשב, מופעל הפיצוץ וראש החץ שנוצר טס למטרה.
בתמונה למטה ניתן לראות תת חימוש כאשר הוא סורק את הקרקע ומחפש מטרה
הקישור למטה ל"גלובל סקיוריטי" מראה בצורה טובה ובצירוף תמונה את פעולת התת-חימוש.
ה"בונוס" הוא פגז ארטילרי שמיוצר ע"י "בופורס" השוודית ו"נקסטר" הצרפתית. פגז זה פועל בשיטת "שגר ושכח" ותפקידו העיקרי הוא לפגוע בטנקים או בכל מטרצ איכות אחרת. כל פגז מכיל 2 צילינדרים ובכל צילינדר שוכן תת-חימוש אחד. כאשר הפגז שנורה לאיזור המטרה, מגיע לגובה מסויים, הצלינדרים משתחררים מהפגז ומספר שניות לאחר מכן משתחררים תתי-החימוש מהצילינדרים. כל תת-חימוש מתחיל להסתחרר ולסרוק את השטח שמתחתיו, הרב"ת של התת-חימוש סורק שטח ברדיוס של 100 מטר מסביבו במהירות רבה ומחפש מטרה, ברגע שהוא מזהה מטרה הוא מתפוצץ ויוצר את החודרן שנע למטרה במהירות של 2,000 מטר לשניה, פוגע בגג הרכב וחודר אותו.
הרב"ת של פצצה זו מכיל 2 סנסורים, אחד סנסור לאינפרא רד שתפקידו לוודא שהרק"מ שהרב"ת רואה הוא רכב תקין ולא רכב שכבר נפגע או שהוא מנסה להסוות את עצמו בעזרת התקן אש, והסנסור השני הוא למעשה ראדאר שאמור לזהות את צורתו של הרכב. רק כאשר האינדיקציה של שני הסנסורים מתאימה משוגר החימוש. בווידיאו ישנם הסברים טובים יותר.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי AJ-47 שמתחילה ב "(Explosively Formed Penetrator (EFP"
אבל מעבר לכך שאין בו כל חדש הוא גם רצוף באי דיוקים!
נתחיל בעובדה שלמרות שסחרור פריט התחמושת פוגע ביעילות המטען החלול עדיין כל פריט שנורה או משוגר גם אם הינו חלול יהיה מסוחרר...
נמשיך בכך ש"ליינר" קיים לא רק במטען הכיפתי ונוסיף אולי גם את העובדה שעדיין יכולת החדירה של מטען כיפתי הנה נמוכה משמעותית משל החרוטי.
בסה"כ (ויתקנו אותי המומחים אם אני טועה) המאמר בסופו של דבר מתאר בפשטות (יתרה יש לומר), מה הוא מטען חלול חרוטי ומה הוא מטען כיפתי.
_____________________________________
V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!
בתגובה להודעה מספר 2 שנכתבה על ידי לבני שמתחילה ב "אינני יודע מהיכן נלקח המאמר הזה...."
יש פריטים שמשוגרים ואינם מסוחררים (או מסתחררים בקצב נמוך) למשל: רוב טילי הנ"ט, פגזים המשוגרים מקדח חלק, תחמושת חלול בתותח 105 M-68. פגז 105חלול צרפתי (שרמן M-51 וכנראה גם AMX-30) אמנם מסוחרר אבל החלק הפנימי שלו ממוסב כך שקצב הגילגול של המטען החלול הוא נמוך.
בתגובה להודעה מספר 4 שנכתבה על ידי דוד שמואל שמתחילה ב "יש פריטים שמשוגרים ואינם..."
..."יש פריטים שמשוגרים ואינם מסוחררים (או מסתחררים בקצב נמוך) למשל: רוב טילי הנ"ט, פגזים המשוגרים מקדח חלק, תחמושת חלול בתותח 105 M-68. פגז 105חלול צרפתי (שרמן M-51 וכנראה גם AMX-30) אמנם מסוחרר אבל החלק הפנימי שלו ממוסב כך שקצב הגילגול של המטען החלול הוא נמוך."
צר לי אך ברשותך אחלוק על חלק מהדברים...
ראשית כל יש לעשות הבדלה בין קבוצות התחמושת היות ולא יהיה זה נכון להכליל פריטים כדורי טנק או תותח בעלי מטען חלול לטילי נ"ט .
מבחינת כדורי טנק חלולים - כל תחמושת הנורית מקנה ולא משנה כרגע אם הוא סלילי או חלק קדח חייבת להיות מסוחררת! מכאן שלא ממש ברורה לי האמירה שמופיעה בדבריך - "יש פריטים שמשוגרים ואינם מסוחררים "
הסחרור תמיד יהיה נחוץ לצורך שמירה על טווח, יציבות במעוף ודיוק (לאו דווקא ע"פ סדר זה), קלע אשר יהיה לא מסוחרר פשוט "ילך לאיבוד" במהלך המעוף ויצנח לקרקע באופן אקראי לאחר משך מעוף קצר יחסית.
מכאן שגם קלעים חלולים מסוחררים ! תמיד מסוחררים...
עם זאת, היות וסחרור גבוה מדי יפגע בסילון שיוצר המטען החלול ויגרום לו להתפזר מכח הצינטרפוגה, מתוכננים קלעים חלולים כך שמהירות הסחרור שלהם בעת המעוף תהייה נמוכה משמעותית ממהירות הסחרור של כל קלע אחר(ואליהם גם אתה התייחסת).
לגבי הכדור הצרפתי עליו כתבת - מדובר בתחמושת ייחודית אשר פותחה בצרפת בשנות השישים (היו שני דגמים ) והתבססה על אופן סחרור מקורי שמתבסס על קלע חלול העטוף בקלע /מעטפת אשר היא זו שסופגת את עיקר הסחרור מסלילי הקנה, עקב היות הקלע הפנימי לא מחובר אליה פיזית למעשה הוא נותר מיוצב יחסית (למרות שגם הוא מסוחרר קלות - היו ארבע כדוריות מיסב שאחזו בו וזרמי האויר "ריפדו את החלל ביניהם), תחמושת צרפתית זו כנראה שלא נחשבה בשעתה ל"להיט " גדול היות והשימוש בה היה לתקופה קצרה יחסית ועלות הקלע היתה גבוהה עקב מרכבותו.
בקיצר - כל פריט שנורה מקנה מסוחרר, אך פריטים חלולים מסוחררים פחות (בעבר שמעתי ממקור אחד בלבד כי קלע חלול יהיה מסוחרר בסל"ד שינוע בין 800 ל 1200 כשמתחת ל 800 הסחרור בלתי יעיל ומעל ל 1200 הוא כבר גבוה מדי - אשמח אם יהיה מי שיוכל לאמת זאת).
_____________________________________
V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!
ככלל - מטענים חלולים הם מיוצבי סנפירים ולא סחרור.
לפי מקור אחד ("חמרי נפץ והדף" בהוצאת מערכות) - מהירות סיבוב של 200 סל"ש מורידה 50% מכושר החדירה.
לפי מקור אחר (RHEINMETAL): מהירות זויתית של שולי הקליע בשיעור של 20 מטר לשניה מורידה את החדירות ב- 50%, וב- 60 מטר לשניה יהיה כושר החדירה רק 20%.
הצורך הזה הוא אחת הסיבות לפיתוח קנים בעלי קדח חלק.
בתגובה להודעה מספר 9 שנכתבה על ידי efekt שמתחילה ב "למיטב ידיעתי לפגזים חלולים יש..."
הגיוני שפגזים מיוצבי סנפירים יתגלגלו בקצבים של עשרות סל"ש כדי למצע שגיאות ייצור. פגזים מיוצבי סחרור לעומת זאת, מסתחררים בקצבים של אלפי סל"ש (אאל"ט) לצורך ייצוב (במקום סנפירים). אם אני לא טועה, בתותח 125 יש חירוק קנה מאד מתון כדי לתת לפגזים מייוצבי הסנפיר סחרור מסויים, בעוד ה115 היה חלק לגמרי.
בתגובה להודעה מספר 9 שנכתבה על ידי efekt שמתחילה ב "למיטב ידיעתי לפגזים חלולים יש..."
יש להם שפת התקפה א סימטרית אשר גורמת להם ל"התגלגל" (צר לי אך קשה לי להשתמש במונח הזה דווקא... )/להסתחרר בעת המעוף.
אני אנסה להביא דוגמאות לכך בהמשך.
אגב - היות והנושא עלה כאן, גם חודרנים קינטיים אשר נחשבים לרגישים לסחרור מהיר מדי...מסתחררים במעוף לצורך שמירה על יציבותם.
_____________________________________
V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!
בתגובה להודעה מספר 12 שנכתבה על ידי efekt שמתחילה ב "צודק, "להסתחרר" נראה לי יותר..."
תלוי את מי אתה שואל. בכלי טייס התנועה סביב ציר האורך נקראת גלגול (roll ) למושג הסחרור (spin) יש משמעות אחרת. הבליסטיקאים משתמשים במילה סיחרור לסיסוב סביב ציר האורך.
בהמשך לדיון, הנה כמה וכמה דוגמאות של פריטי תחמושת בעלי רש"ק נ"ט חלול (חרוטי) , מה שמאפיין את כולם הוא הוספת אלמנט כזה או אחר אשר נועד להקנות להם סחרור בעת המעוף למרות היותם חלולים...
שוב - כמובן שמדובר בסחרור איטי ביחס לסוגי התחמושת האחרים...
מכלול כנפונים של קלע נ"ט - חלול 60 מ"מ: (תחמושת שפותחה בעבר בתע"ש עבור תותח בקוטר זה אשר נועד להתקנה על רק"ם - הוא מופיע כאן באחד האשכולות), שימו לב לשפת ההתקפה הא סימטרית, הקלע מוקף בטבעת אוקולון חפשייה שסופגת את עיקר הסחרור מסלילי הקנה אך הכנפונים מקנים לו סחרור איטי יחסית לאורך המעוף באמצעות זרמי האויר, יש לציין כי גם תחמושת הח"ש - מנעל בקוטר זה ובקטרים הגדולים יותר מסתחררת ע"פ אותו עקרון פעולה:
מכלול הכנפונים של ררנ"ט מדגם PGK : הכנפונים מוטים בזוית לשם הקניית סחרור קל, למרות שאלמנט זה נדיר יחסית בפריטים המשתייכים לקבוצה זו!
מקטע החנ"ה של ה PG 7 (ושאר הרקטות ממשפחה זו) : ניתן להבחין בשפת ההתקפה הא סימטרית של כל אחד מארבעת הכנפונים, כמו כן קיים אלמנט נוסף בבסיס המקטע שנועד לקזז ממהירות הסחרור במשך המעוף:
RPG 18 "מוחה": מטול נ"ט רוסי שהווה העתק/מקביל ל"לאו" האמריקאי, כל אחד מארבעת הכנפונים בעל שפת התקפה א - סימטרית להקניית סחרור קל אגב רק בדגמי ה"לאו" החדשים ( A4 והלאה ) הוספה שפת התקפה דומה ...
"בזוקה" 73 מ"מ נ"ט - חלול : אלמנט מעניין קיים ברקטות הללו, לרקטה טבלת בסיס עם מספר פיות ונטוריות כששלוש מהן בעלות מעין "שיוף" אלכסוני לשם הקניית סחרור על ידי הגזים שנפלטים מהמנוע, סביר להניח שאם כל הפיות היו בעלות תצורה שכזו הסחרור שהיה מושג היה גבוה מדי...
רקטת B 300 נ"ט - חלול: שפת התקפה א - סימטרית.....
רקטת אויר קרקע נ"ט - חלול מדגם SNEB 68 : אותו עקרון......
רוצה לומר, שאמנם נכון הוא שאפקט המטען החלול נפגע כתוצאה מסחרור אך עדיין, הרוב המוחלט של הפריטים החלולים מסתחרר סחרור איטי יחסית בעת המעוף....
_____________________________________
V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!
נערך לאחרונה ע"י לבני בתאריך 12-11-2010 בשעה 14:11.
בתגובה להודעה מספר 19 שנכתבה על ידי לבני שמתחילה ב "אתה בטוח שהמילאן וההוט מסתחררים ?...."
ציטוט מהויקיפדיה:
Unlike most antitank missiles, in which the booster burns completely before leaving the container and then the missile coasts a safe distance before the sustainer motor ignites, the HOT's booster burns both inside the container and outside the container for approximately one second giving the missile a high speed. The sustainer motor burns for 17 seconds, a flight time whose path exceeds the length of the trailing wires which dictate the maximum range of the missile. Because of the more powerful booster and sustainer motor that burns during its complete flight, the HOT missile had a much shorter flight time than any other wire guided antitank missiles when it was introduced. The booster's four nozzles are located at the roots of the four spring out fins. The sustainer motor's single exhaust is located in the rear of the missile body, where a vane controls the missile through thrust vector control as it rotates in flight.
בתגובה להודעה מספר 2 שנכתבה על ידי לבני שמתחילה ב "אינני יודע מהיכן נלקח המאמר הזה...."
בנוגע לסחרור, בהודעה הראשית לא מוסבר ההיגיון מאחורי זה, אז אם אפשר הסבר (אפילו אינטואטיבי) אני אשמח. גם סימוכין מהימנים לטענה הזו יתקבלו בברכה.
הרי מבחינת סדרי גודל המהירות הזויתית של הסחרור היא זניחה בהשוואה למהירות של הסילון, אז איך בדיוק היא משפיעה עליו?
בתגובה להודעה מספר 24 שנכתבה על ידי סמוראי שמתחילה ב "בנוגע לסחרור, בהודעה הראשית..."
במטען חלול המטרה היא לרכז את סילון הפלזמה שנוצר בזמן הפיצוץ, (מהתכת הליינר שנמצא בקונוס התחתון של הפצצה) על מנת לקבל את מירב האפקט בנקודה הקטנה ביותר האפשרית. במידה והפגז יסתחרר, הכח הצנטריפוגלי שנוצר, למעשה יפזר את סילון הפלזמה במקום לרכז אותו וזה יקטין את אפקט המטען החלול עד לביטול יכולת החדירה שלו. תקרא את התגובה של דוד שמואל ותראה איזה מאמץ השקיעו הצרפתים לפתרון בעיה זו. המעטה החיצוני של הפגז מסתחרר על מנת ליצב את הפגז אבל מכיוון שהוא יושב על מיסבים החלק הפנימי נשאר יציב, אינו מסתחרר ומונע עי"כ את פיזורו של סילון הפלזמה. מקווה שעזרתי.
בתגובה להודעה מספר 25 שנכתבה על ידי AJ-47 שמתחילה ב "במטען חלול המטרה היא לרכז את..."
ציטוט:
במקור נכתב על ידי AJ-47
במידה והפגז יסתחרר, הכח הצנטריפוגלי שנוצר, למעשה יפזר את סילון הפלזמה במקום לרכז אותו וזה יקטין את אפקט המטען החלול עד לביטול יכולת החדירה שלו.
מהירות הסיבוב של טיל / פגז עם רש"ק חלול היא קטנה בהרבה ממהירות הסילון / ליינק, ככה שהכוח ההצנטריפוגלי שנוצר הוא זניח לחלוטין ולא משנה את פיזור הסילון במאומה.
ולפחות בפגזי חלול 105מ"מ, הפגז ממשיך להסתחרר, למרות ה"מייסבים" (שכחתי את שם הדיסקית הלבנה שנועדה להקטין את סחרור הפגז בתותח מחורץ), למיטב ידיעתי והבנתי, אין שום קשר בין מהירות בסחרור של רש"ק חלול לפיזור הסילון או יכולת החדירה שלו.
חיטטתי קצת בגוגל, ונראה שיש עדויות מניסויים שמטען חלול מסוחרר פחות אפקטיבי ממטען מיוצב. עם זאת ההסבר שניתן כאן בפורום ומה שמצאתי לא מגובה בסימוכין ממקור אמין ועדיין לא השתכנעתי שזאת אכן הסיבה.
אני אמנם שולף כאן מהמותן, אבל אולי הסיבוב לא סתם גורם לפיזור של הסילון אלא משבש את תהליך היווצרותו? ידוע שהמטען מעוצב ומיוצר לפי חישובים מדוייקים כדי להגיע לאפקטיביות שיא, ולכן אם יש סטיה קלה בהם זה יפגע בה. אולי כל החישובים האלו פשוט נעשים תחת ההנחה שהמטען סטטי וברגע שמתחילים לסובב אותו זה "דופק את כל העסק"?
בתגובה להודעה מספר 28 שנכתבה על ידי סמוראי שמתחילה ב "חיטטתי קצת בגוגל, ונראה שיש..."
Welcome to the British Ordnance Collectors Network forums, one of the most respected militaria forums on the net giving militaria collectors and inert ordnance enthusiasts the opportunity to come together, share and discuss all items relating to the ordnance. We cover everything from modern warfare to world war 2 and world war 1 and even beyond
זה הפורום נשמע מכובד וזה מה שכתוב שם:
This is a cutaway of a very unique French shaped-charge projectile. One major disadvantage of a shaped charge in a spinning projectile is that the centrifugal force of the spin tends to break apart and degrade the jet and slug
נראה מהכתוב שמה שחשבת הוא באמת נכון וסיחרור מטען חלול משבש/מקטין את יעילות הפגז.
the AMX-30's Obus Ghigh explosive anti-tank (HEAT) round was one of the most advanced projectiles at the time. Because HEAT warheads become less efficient during spin stabilization induced by the rifling of a tank-gun barrel, the Obus G was designed so that the shaped charge warhead was mounted on ball bearings within an outer casing, allowing the round to be spin stabilized through the rifling of the gun without effecting the warhead inside.
נערך לאחרונה ע"י AJ-47 בתאריך 10-11-2010 בשעה 05:00.
בתגובה להודעה מספר 30 שנכתבה על ידי AJ-47 שמתחילה ב "המומחים בתגובות 6 ו- 7 אכן תיקנו אותך"
אני שמח שלמדתי דבר חדש מהאשכול.
אבל אני חייב לציין שחלק מהדברים שכתבת באשכול המקורי אינם לגמריי נכונים ועלולים לבלבל מי שייכנס לאשכול ויקרא בו על מטעני קלע וחלול בפעם הראשונה.
למשל:
ציטוט:
במקור נכתב על ידי AJ-47
תפקידו של הקונוס האחורי הוא למרכז את הפלזמה ג'ט לנקודה קטנה על מנת להפעיל מקסימום לחץ על אותה נקודת פגיעה. מכאן אפשר להבין שפגז שמיוצב ע"י סיחרור אינו יעיל לירי פגזי מטען חלול.
זאת קביעה לא נכונה.
זה לא שפגז המיוצר ע"י סחרור אינו יעיל לירי פגזים בעלי רש"ק חלול - הרי פגזי חלול המיוצבים ע"י סחרור (בין עם הסחרור התקבל כתוצאה מקנה מחורק או מסנפירים באחורי הפגז או שניהם) או טילי נ"ט המיוצבים על ידי סחרור קיימים כבר עשרות שנים והם יעילים (בתנאי שמהירות הסחרור אינה גבוהה מדי).
אני לא מבין מה מטרת האשכול.
להציג מערכות נשק חדישות המבוססות על מנגנון קלע?
להכיר לנו סוגי מטענים שרובנו מכירים מפוסטרים של תוד"א שהיו תלויים בשירותים בטירונות כבר לפני 15 שנים?
להכין אותנו לקראת מפגש עם הCBU-97 שכנראה לעולם לא יגיע לזירה שלנו?
אני שמח שלמדתי דבר חדש מהאשכול.
כולנו לומדים גם אני וזו מטרת הפורום.
אבל אני חייב לציין שחלק מהדברים שכתבת באשכול המקורי אינם לגמריי נכונים ועלולים לבלבל מי שייכנס לאשכול ויקרא בו על מטעני קלע וחלול בפעם הראשונה.
למשל:
זאת קביעה לא נכונה.
זה לא שפגז המיוצר ע"י סחרור אינו יעיל לירי פגזים בעלי רש"ק חלול - הרי פגזי חלול המיוצבים ע"י סחרור (בין עם הסחרור התקבל כתוצאה מקנה מחורק או מסנפירים באחורי הפגז או שניהם) או טילי נ"ט המיוצבים על ידי סחרור קיימים כבר עשרות שנים והם יעילים (בתנאי שמהירות הסחרור אינה גבוהה מדי).
פגז שמיוצב ע"י סחרור אינו מתאים לירי פגזי מטען חלול זו עובדה, פגזים חלולים מיוצבים ע"י סנפירים. גם הם מסתחררים אבל היצוב לא מושג ע"י סחרור.
אני לא מבין מה מטרת האשכול.
להציג מערכות נשק חדישות המבוססות על מנגנון קלע?
זה הרעיון העיקרי.
להכיר לנו סוגי מטענים שרובנו מכירים מפוסטרים של תוד"א שהיו תלויים בשירותים בטירונות כבר לפני 15 שנים?
לא הייתי באותם תאי שירותים כפי שהזכרת, אבל אם הפוסטרים היו משוננים יותר אולי היו לנו פחות בעיות בשדה הקרב ולא היינו שומעים את המשפט "לא אמרו לנו, לא הכרנו, לא ידענו, אם הינו יודעים וכו'"
להכין אותנו לקראת מפגש עם הCBU-97 שכנראה לעולם לא יגיע לזירה שלנו?
לא זה לא, אבל לא יקרה אסון אם ידעו על כלי נשק אלו.
מומחה גדול אני ממש לא, אבל שני דברים שצדו את עיני במאמר...
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי AJ-47 שמתחילה ב "(Explosively Formed Penetrator (EFP"
ציטוט:
במקור נכתב על ידי AJ-47
הסבר על מבנה של מטען חלול ניתן לראות בתמונה מס'-1.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי AJ-47
תמונה מס'-1
איפה ההסבר? זה תרשים של רש"ק חלול עם מספרים עליו. אני אישית מכיר ומבין מהו כל אחד מהחלקים ברש"ק, אבל מי שלא מבין רק רואה תרשים עם מספרים...
ציטוט:
במקור נכתב על ידי AJ-47
אגב, חור הכניסה של חודרן EFP הינו גדול מאד יחסית למטען חלול, והיה ותפרוץ מלחמה בלבנון פעם נוספת, ואם נזכור את ההבדל הזה, יהיה קל לוודא מה פגע ברכב.
מה?!
לא הבנתי - מה הקשר בין זה ולבין המאמר, ואל מי המשפט הזה בכלל מופנה? מי אלו שצריכים "לזכור את ההבדל"? האם אתה רומז שכוחות הביטחון שחוקרים פגיעות מטענים בכלים צבאיים הם לא מקצועיים?
אם כך, הבא נא דוגמא. זה ממש לא הוגן לזרוק טענות כאלה לאוויר מבלי לגבות אותן בנתונים.
_____________________________________
"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם." -בנג'מין פרנקלין
ציטוט:
במקור נכתב על ידי Carl Sagan
"If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי AJ-47 שמתחילה ב "(Explosively Formed Penetrator (EFP"
CBU-97 Sensor Fused Weapon
פצצה זו היא למעשה פצצת מיצרר ששוקלת 450 ק"ג (1,000 ליברות) (תמונה מס'-1). כל פצצה מכילה 10 מנשאים שנקראים BLU-108. (תמונה מס'-3) כל מנשא מכיל 4 תתי חימוש שנקראים SKEET (תמונה מס'-4). לאחר ניתוק הפצצה מהמטוס משתחרר המעטה החיצוני של הפצצה ו-10 מנשאי ה-BLU-108 משתחררים מהפצצה. המנשאים פותחים מצנח שאמור להקטין את מהירות הנפילה, ובגובה מסויים המצנח משתחרר ומנוע רקטי מופעל להאטת המנשא. המנשא מתחיל להסתחרר ועי"כ משתחררים מכל מנשא 4 תתי חימוש שסורקים את הקרקע, בשיטה דומה/זהה לפגז ה-BONUS, מידות השטח הנסרק הם 460*150 מטר. כאשר הרב"ת מזהה מטרה הוא יורה עליה את מטען ה-EFP ומשמיד אותה, אם הוא לא מוצא מטרה הוא משמיד את עצמו. הפצצה מיוצרת ע"י חברת TEXTRON האמריקאית.ראה תמונה מס'-2 שמראה את תהליך שחרור תתי החימוש.
המוקש פועל על עקרון ה-EFP והוא יכול לאפשר ליחידה קטנה להגיע לשטח האוייב להטמין את המטענים האלו לאורך צירי תנועה עיקריים למשל מעירק לסוריה. היחידה מכילה 4 משגרים לתתי חימוש כמו שראינו ב-BONUS, משגרי רימונים נגד חי"ר, וסנסורים שיאתרו תנועה של רכבים מסויימים כגון טי-72. לאחר שהמוקשים הוטמנו לצידי הדרך החיילים מסתלקים מהשטח. כאשר יותר מאוחר עוברים כלי רכב, המוקש מזהה את הטנק שהוא מכיר הוא משגר תת-חימוש שעולה למעלה, מחפש את המטרה ויורה עליה את מטען ה-EFP
מטען הצד כפי שנראה בתמונה פועל על עיקרון ה-EFP, וגרם לאמריקאים בעירק בעיות רבות. וגם אנו פגשנו אותם במספר מקומות. הוא יכול להיות מופעל בהרבה אופנים כולל הפעלה אוטומטית, או ע"י פקודה מרחוק, או בכל דרך אחרת. יכולתו לפעול מטווח של כ-50 מטר ויותר, מידותיו הקטנות ופגיעתו הרעה הופכות אותו למערכת נשק מסוכנת. אם נכנס למלחמה עם לבנון פעם נוספת, זו תהיה מערכת נשק נוספת שצריך יהיה להזהר ממנה.
אם נכנס למלחמה עם לבנון פעם נוספת, זו תהיה מערכת נשק נוספת שצריך יהיה להזהר ממנה.
אנחנו מאוד מעריכים את רצונך לחשוף סוגי אמל"ח שונים לגולשים, אבל יש גבול עד כמה נמוך אפשר לרדת! השורה הנ"ל לא רק שגויה, אלא תלושה מהמציאות! סתם למקרה שזה מעניין אותך למה: מטען SLAM יוצר ע"י ATK בין השנים 1992-2002 לפי סדרת דרישות של פיקוד המבצעים המיוחדים של צבא ארה"ב - המטענים יוצרו בכמות לא גדולה עבור קהל משתמשים מאוד מוגדר וספציפי (יחידות SOCOM). אין שום סיכוי שבעולם שנצטרך להיזהר ממנו בלבנון, כי הוא פשוט לא יגיע לשם!
אז בבקשה, תן קצת כבוד לאינטיליגנציה של שאר הגולשים פה ותחסוך את הפרשנות-בגרוש.
בתגובה להודעה מספר 46 שנכתבה על ידי לבני שמתחילה ב "מטעני צד מבוססי מטען כיפתי הם מאוד ותיקים !..."
ציטוט:
במקור נכתב על ידי לבני
צה"ל ספג לא מעט מהם בתקופת השהייה בלבנון והם קיימים גם בתחומי הרצועה כך שאין כאן כל חדש.
זה נכון ורק מחזק את מה שכתבתי תודה.
אם יורשה לי, לדעתי התפתח כאן אשכול מעניין מאוד אך חבל שהוא מתבסס על מאמר רצוף באי דיוקים....
לבני, זו פעם שניה שאתה כותב ואני מצטט " מאמר רצוף באי דיוקים". אולי לא הבנת על מה המאמר, אבל אם תקרא את הכותרת תמצא שהוא מדבר על כלי נשק מבוססים על מטען כיפתי, אשמח לראות איפה אותם אי דיוקים בתאור כלי הנשק. אם אתה לוקח מספר שורות שמזכירות מטען חלול והופך אותם ללב המאמר וקובע שיש "אידיוקים במאמר" אזי לא הבנת את תכלית המאמר וזה חבל. למאמר אין קשר למטען חלול וכל תכלית הזכרתו הינה רק להראות שהמטען הכיפתי הוא חלק ממשפחת המטען החלול. אין מאמר זה מתייחס למטען חלול, ואין שום סיבה רצינית להעלות אותו באשכול זה, אפשר לפתוח אשכול נפרד שיתייחס למטען חלול. אבל אם כבר כתבת אז תרשה לענות לאי הדיוקים שהזכרת.
1. כתבת, "אבל מעבר לכך שאין בו כל חדש הוא גם רצוף באי דיוקים"
באיזה נושא אתה מחפש משהו חדש, במטען חלול, כיפתי ואולי בכלי נשק שכתבתי עליהם?
2. כתבת, "נתחיל בעובדה שלמרות שסחרור פריט התחמושת פוגע ביעילות המטען החלול עדיין כל פריט שנורה או משוגר גם אם הינו חלול יהיה מסוחרר"
אני כתבתי ואני מצטט "מכאן אפשר להבין שפגז שמיוצב ע"י סיחרור אינו יעיל לירי פגזי מטען חלול" מה שכתבתי נכון ב1,000 אחוז.
3. כתבת, " נמשיך בכך ש"ליינר" קיים לא רק במטען הכיפתי"
בחלק שבו כתבתי על המטען החלול כתבתי ואני מצטט " הקונוס האחורי מצופה בליינר, בדרך כלל מנחושת" מה שכתבתי נכון ב1,000 אחוז.
4. כתבת " ונוסיף אולי גם את העובדה שעדיין יכולת החדירה של מטען כיפתי הנה נמוכה משמעותית משל החרוטי"
לא התיחסתי אפילו במילה אחת ליכולות החדירה של שני המטענים, מאיפה הבאת את זה אני לא יודע.
5. כתבת "בסה"כ (ויתקנו אותי המומחים אם אני טועה) המאמר בסופו של דבר מתאר בפשטות יתרה יש לומר, מה הוא מטען חלול חרוטי ומה הוא מטען כיפתי"
המאמר מתאר כלי נשק שפועלים על עקרון המטען הכיפתי זהו עיקרו של המאמר. ואם באותה הזדמנות הוא גם מתאר, בפשטות כמו שכתבת, את המטען החלול/כיפתי, הרי מה טוב.
אם היית כותב את מה שכתבת כתוספת או הבהרות לא הייתה לי בעיה עם זה, אבל לכתוב "אי דיוקים" זה לא נכון.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי AJ-47 שמתחילה ב "(Explosively Formed Penetrator (EFP"
אם כבר אתה משווה בין מטען חלול ל-EFP אז כדי לציין יתרונות וחסרונות כל אחד:
חדירות:
למטען חלול חדרות גדולה יותר. זה קשור בעיקר לעובדה שהוא מתרכז לנקודה קטנה יותר, ושמהירות הסילון שלו גבוהה בהרבה (יכול להגיע לפי 4-5).
נזק למיגון רך (רק"מ רך או מבנים):
ל-EFP יתרון מכיוון שאם כבר הוא חודר, אז הוא מעיף יותר רסס משני מהגוף הנחדר בגלל קוטרו הגדול יחסית.
רגישות למרחק יזימה (stand-off):
EFP הרבה פחות רגיש. הקליע שנוצר יציב אווירודינאמית (אם מתוכנן נכון) ויכול לעוף למרחקים גדולים. הוא מאבד אנרגיה ע"י גרר כמו כל גוף אווירודינאמי. קיימים מטענים כיפתיים שנועדו לפגוע ממרחק עשרות מטרים, ואפילו יש להם כוונת לצורך כך.
לעומת זאת לסילון מטען חלול יש מרחק אופטימאלי, שמתחתיו החדירות יורדת כי הסילון לא נמתח מספיק, וקצת מעליו החדירות צונחת דרסטית, כי הסילון נקרע לרסיסים. הסיבה לקריעה היא הפער הגדול בין מהירות חזית הסילון, למהירות חלקו האחורי.
לגבי מהות הסילון, אין שום קשר לפלזמה (למעשה גם השם סילון לא מדויק).
מדובר במתכת על גבול ההתכה, לעיתים אפילו לא מותכת. זורם פלסטי לצורך העיניין.
יש טעות נפוצה שהליינר הינו בצורת פלסמה. כמו שאמרת לא כך הדבר.
לדעתי, הטעות נובעת משימוש שגוי בהגדרת הטמפרטורה : הליינר נע במהירות עד 10 ק"מ לשנייה, אם לתרגם את האנרגיה הזאת לטמפרטורה, נקבל טמפרטורה של פלסמה. אך במקרה זה כל הגוף של הליינר נע כגוש אחד, לכן הטמפרטורה שלו נמוכה יחסית. סיבה נוספת היא ככל הנראה הטמפרטורה של השיריון שמותך ע"י הפגיעה. גם שם מתקבלים טמפרטורות גבוהות, מסדר גודל של פלסמה.
"ליינר" הוא שכבת המתכת (לרוב נחושת) הדקה, המצפה את הקונוס של מטען חומר הנפץ שבמטען החלול. רק 2-5% ממנו הופכים למעשה לסילון, בעוד רוב המסה מתרכזת בקליע (SLUG) הנע במהירות איטית יחסית ופוגע במטרה לאחר הסילון. חלק זה תורם תרומה שולית בלבד לנזק שגורם המטען החלול.
במטען כיפתי, לעומת זאת, נהפכו היוצרות, הסילון למעשה לא קיים, והקליע הוא "השחקן" הראשי.
"ליינר" הוא שכבת המתכת (לרוב נחושת) הדקה, המצפה את הקונוס של מטען חומר הנפץ שבמטען החלול. רק 2-5% ממנו הופכים למעשה לסילון,
אני מניח שסילון זה שנע לפני ה"עוקץ"/SLUG הוא זה שחודר את הטנק, והשאלה שלי היא האם הנזק שנגרם לטנק לאחר החדירה מקורו בסילון (פלזמה ג'ט?), או עיקר הנזק מגיע מהחום והלחץ שחודרים לטנק לאחר חדירתו?
אגב, נכון שעוקץ/SLUG הוא קר יחסית 500 מעלות ולכן הוא מוצק, יש הסוברים שליבת ה-SLUG היא נוזלית.
בעוד רוב המסה מתרכזת בקליע (SLUG) הנע במהירות איטית יחסית ופוגע במטרה לאחר הסילון. חלק זה תורם תרומה שולית בלבד לנזק שגורם המטען החלול.
במטען כיפתי, לעומת זאת, נהפכו היוצרות, הסילון למעשה לא קיים, והקליע הוא "השחקן" הראשי.
הנזק שגורם הסילון של המטען החלול הוא בעיקרו בשני אופנים: האחד בצורת רסס עז של פלדת השריון הנחדר, והשניה במקרה והסילון נתקל בחומר דליק או נפיץ, וגורם להצתה או לייזום שלהם, בהתאמה.
נזקים אלה ניתן למזער במידה משמעותית:
מעטה פנימי של אריג בליסטי (SPALL LINER), שעיקר מטרתו הייתה כנגד פצלים של מטען מעיך, אך הוא יכול להכיל במידה מסויימת גם רסס ממטען חלול.
איחסון התחמושת בתאים עם מעטה מים, ואיחסון התחמושת לשימוש מיידי במחסנית באחורי הצריח, המופרדת בלוח פלדה מתא הלחימה עצמו, ובמקרה של יזימת התחמושת הוא בנוי להתפוצץ החוצה ולשחרר לחץ בצורה שלא תפגע בצוות. ב- M-1, למשל, ישנן שתי דלתות בצד האחורי עליון של הצריח שבנויות להיות מועפות כלפי מעלה במקרה כזה.
שימוש בתחמושת עם חמרי הדף וחנ"ם "אדישים".
מערכות כיבוי אוטומטיות בהפעלה מאד מהירה.
הימנעות משימוש במערכות הידראוליות עם שמן בלחץ גבוה מאד שיוצר רסס דליק בעת הפגיעה (לקח ממלחמת יום הכיפורים), ושימוש במערכות חשמליות (עם יתירות מתאימה של חיוות) להנעת מערכות הצריח והנשק.
מעבר ממנועי בנזין למנועי דיזל או טורבינה הצורכים דלק פחות דליק.
פרט לאמצעים פסיביים אלה ישנם כמובן אמצעי המיגון הריאקטיביים והאקטיביים הידועים, וכן אמצעים פסיביים חיצוניים כגון לוחות בזוקה, שריון כלובים ושריון מרווח.
תרשה לי להסביר פעם נוספת וזה גם לאפקט.
אחרי חדירת השריון ואני מבין את הנזק שחלקיקי שריון עושים בחלל הפנימי של הטנק. אבל השאלה שלי היא שונה: האם אחרי ה-SLUG מגיע איזשהו גל הלם מפיצוץ החנ"מ, שיש בו מרכיבים של חום לחץ וכדומה שחודרים לטנק?
גל ההדף, ה- SLUG ורסיסי המעטה של המטען החלול לא עושים שום דבר משמעותי לרק"מ הנחדר, פרט לנזק לצבע ולזיווד חיצוני. . נזק מעצם הפיצוץ ולא מן הסילון, הוא משמעותי רק לגבי רכב רך או מטרות חשופות, ובמיוחד אם מדובר במטען דו תכליתי, כזה שבנוי גם לייצר רסיסים ככל קליע ארטילרי נפיץ.
אתה צודק ב- 1,000% ולא הייתי משנה אפילו אות אחת במה שכתבת. הסיבה שלא עשיתי השוואה היא מפני שהאשכול הוא על כלי נשק שפועלים על עקרון ה-EFP. הזכרתי את המטען החלול רק מפני שמטען ה-EFP הוא מעין מקרה פרטי של מטען חלול.
מה שכתבת הוא בהחלט נכון וטוב שציינת זאת. אפשר להוסיף אולי עוד נקודה אחת וזו האפשרות לבנות את מטען ה- EFP עם מספר רב של חודרנים שמתאימים לתפקיד מסויים, או חודרן אחד עם צורה מסויימת בהתאם לנדרש.
האם תוכל להבהיר את נושא הפלזמה? בדרך כלל השם הנפוץ הוא "פלזמה ג'ט"
נערך לאחרונה ע"י AJ-47 בתאריך 10-11-2010 בשעה 04:11.
אתה עושה סקירות על דברים מעניינים, אך שאתה מבין בהם מעט מאוד ובכך מנציח טעויות - בפעם הבאה שמישהו ירצה ללמוד על מטענים חלולים או על נושא ה-EFP בכלל, הוא עלול למצוא את מה שכתבת וללמוד מהנ"ל דברים שגויים וחצאי אמיתות, שכן אפילו הסתייגויות אין לך בסקירה הזו.
זה לא אחראי ולא רציני.
_____________________________________
"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם." -בנג'מין פרנקלין
ציטוט:
במקור נכתב על ידי Carl Sagan
"If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"
בתגובה להודעה מספר 59 שנכתבה על ידי mannster שמתחילה ב "איזה פורום כפוי טובה. הבנאדם..."
אוי נו דיי כבר עם הצדקנות הזו - אין פה כפיות טובה, יש פה מישהו שכותב סקירה ומקבל הערות לגיטימיות. מילא אם היתה פה קטנוניות, אבל הבנאדם כתב דברים שהם לא נכונים וזה מפריע לאנשים שהדברים האלה חשובים להם, וחשוב להם שטעויות כאלה לא ישתרשו.
לא טוב לך, אתה מוזמן להשתמש בכפתור ה-'X' האדום שנמצא אצלך בפינה העליונה בדפדפן, ותמו כל צרותיך...
_____________________________________
"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם." -בנג'מין פרנקלין
ציטוט:
במקור נכתב על ידי Carl Sagan
"If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי AJ-47 שמתחילה ב "(Explosively Formed Penetrator (EFP"
רצית אי דיוקים?..
קבל בבקשה:
..." עקרון פעולה
EFP הוא סוג של מטען שדומה למטען חלול (אי דיוק 1 ! מדובר במטען חלול לכל דבר ולו מן הסיבה שקיימים שלושה סוגים עיקריים של מטענים צורתיים כדלקמן מטען חרוטי, מטען חצי כדורי ומטען כיפתי, מה שאתה מדבר עליו הוא מטען כיפתי) ונועד לחדור רק"מ (אי דיוק 2 ! ייעודם של מטענים שכאלה יכל להיות גם לשם פגיעה במבנים או הריסת קורות בטון, יש אפילו מטען צהל"י במיוחד לשם כך). הרש"ק של המטען החלול (איזה? חרוטי? חצי כדורי? כיפתי?, אני מניח שהכוונה עכשיו היא לחרוטי לא?), בנוי בצורת יהלום (אי דיוק 3 ! הרש"ק החלול החרוטי בנוי כחרוט! ) עם קונוס קידמי ואחורי (אי דיוק 4 ! יש רק קונוס אחורי המצופה בליינר! לא מחייב שיהיה שום קונוס קדמי היות ויכל להיות גם כל אלמנט אחר שישמש כ STAND OFF - שאגב, זהו הכינוי המקצועי לאותו אלמנט ), הקונוס הקידמי קובע את המרחק המתאים (שלהלן ייקרא STAND OFF ) בין המטען והשריון על מנת לקבל את מלוא האפקט של ה"פלזמה ג'ט" (אי דיוק 5! "פלזמה ג'ט"???... אני מניח שיהיו מומחים שירימו גבה למשמע המונח הזה ויסתפקו רק במילה ...ג'ט ), אם כי ניתן להשתמש גם במוט עם מרעום שיבצע את אותה פעולה ( אי דיוק 6 ! אין מרעום בקצה ה"מוט" אלא גביש פיאצו אלקטרי או אלמנט הקרוי "פיקת יריקה"שאולי אולי יכל להקרא מרעום, לרוב מדובר במרעום בסיס). (אאל"ט הטאו עובד בשיטה זו - אתה טועה, הטאו פועל באמצעות מרעום בסיס או ליתר דיוק...רש"ק הטאו כמובן) הקונוס האחורי מצופה בליינר, (בדרך כלל מנחושת) ובזמן הפעלת המטען, הליינר מותך (הוא לא סתם מותך! יש כאן תהליך שלם) ומתקבל מה שאנו קוראים "פלזמה ג'ט" שנע לפני גל הפיצוץ (ברשותך, אשמח להסבר בעניין "גל הפיצוץ")פוגע בשריון, מתיך את נקודת הפגיעה וחודר אותו. תפקידו של הקונוס האחורי הוא למרכז את הפלזמה ג'ט לנקודה קטנה על מנת להפעיל מקסימום לחץ על אותה נקודת פגיעה. מכאן אפשר להבין שפגז שמיוצב ע"י סיחרור אינו יעיל לירי פגזי מטען חלול (אי דיוק 7 ! הוא יהיה יעיל בתנאי שהסחרור יהיה איטי יחסית).
הסבר על מבנה של מטען חלול ניתן לראות בתמונה מס'- 1. שזה גם סוג של אי דיוק אך הוא לא ייספר היות ובתמונה יש רק מספרים ללא הסבר!
לעומת זאת, מטען EFP נראה כמו גליל מתכתי שבקצהו האחד מותקו חומר נפץ ובקצהו השני מותקן דיסק מתכתי קעור שנראה כמו צלחת והוא סוגר את הגליל (ומה יש בין שני ה"קצוות", גם כאן יש אי דיוק אך הפעם תחבירי). דיסק זה נקרא ליינר שיכול להיות עשוי מנחושת, בדומה לליינר במטען חלול , או ממתכת קשה יותר ויקרה יותר כמו "טנטאלום" שמשקלו כפול משל הנחושת (וזהו?... למה לא פלדה? או מתכות נוספות בעלות משקל סגולי גבוה ואלסטיות מתאימה?). בזמן הפעלת המטען, לא נוצרת הפלזמה ג'ט כמו במטען החלול, אבל הפיצוץ של חומר הנפץ מעצב את צורת הליינר לצורה שונה שדומה לראש חץ (יותר דומה לקלע). הראש חץ נע לכיוון המטרה במהירות של כ 2,000 מטר לשניה (תלוי בסוג החנ"ם ועוד משתנים) וחודר את השריון בדומה לפגז ח"ש. בתמונה מס'-2 ניתן לראות את היווצרות החודרן לאורך ציר הזמן ואילו בתמונה מס'-3 נראה ציור אילוסטרציה של החודרן עצמו שמבהיר את גודל פתח הכניסה שהוא יוצר עם הפגיעה.
אחד הדברים המעניינים בשיטה זו, שניתן לעצב את החודרן גם לגבי צורתו וגם לגבי כמות החודרנים שניתן לייצר בפיצוץ, וזה תלוי במבנה הליינר, החומר נפץ והפיצוץ עצמו. מספר רב של חודרנים מגדיל את סיכויי הפגיעה והנזק שהם יכולים לגרום.
אגב, חור הכניסה של חודרן EFP הינו גדול מאד יחסית למטען חלול ( אך כושר החדירה שלו מוגבל בהרבה ממנו), והיה ותפרוץ מלחמה בלבנון פעם נוספת, ואם נזכור את ההבדל הזה, יהיה קל לוודא מה פגע ברכב. " ממש לא תמיד!
ואני מעדיף לעצור כאן.
בקיצר יקירי, לפני שאתה מצהיר שאתה צודק ב 1000 אחוז, תן לי צ'אנס......
זה יפה להעתיק או לשכתב מאמרים אך מן הראוי שגם תהייה בקיא לגמרי בחומר בו הם עוסקים.....
יש עוד לא מעט מה לשפר, לערוך ולתקן או במקרה הטוב רק לחדד במה שכתוב שם אך ברשותך, אינני מעוניין להכנס ל"טרחנות יתר" .
_____________________________________
V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!
המאמר לא נסוב על המטען החלול ולכן כל ההסבר שלי נעשה ברמת העיקרון בלבד ולא ברמת הפרוט שאתה כתבת. כמו שאמרתי יכולת להוסיף הסברים לעקרון הפעולה של המטען החלול, או לחילופין להוסיף שמה שנכתב בנושא המטען החלול הוא לא מדוייק, ולא להפוך את כל המאמר למשהו לא נכון ולא מדוייק כפי שניתן להתרשם ממה שכתבת.
המאמר לא נסוב על המטען החלול ולכן כל ההסבר שלי נעשה ברמת העיקרון בלבד ולא ברמת הפרוט שאתה כתבת. כמו שאמרתי יכולת להוסיף הסברים לעקרון הפעולה של המטען החלול, או לחילופין להוסיף שמה שנכתב בנושא המטען החלול הוא לא מדוייק, ולא להפוך את כל המאמר למשהו לא נכון ולא מדוייק כפי שניתן להתרשם ממה שכתב
"המאמר לא נסוב על המטען החלול"????......
אז על מה כן?...
הרי כל מה שאנחנו מדברים עליו כבר יומים נסוב סביב הנושא הזה לא?....
איך אם כך הגענו לשם בכלל?...
"ההסבר שלך נעשה אולי ברמת העיקרון בלבד", אך מה לעשות שהוא מתבסס על מאמר שהוא רצוף (כן, רצוף) באי דיוקים?....
אז נכון, מצד אחד אין צורך אולי לרדת לרמת פירוט כפי שאני עשיתי (ופירטתי אך ורק כי אתה שאלת היכן בדיוק אותם "אי דיוקים"?) אבל כשכבר כותבים על נושא כמו מטענים צורתיים והאפקט החלול רמת העיקרון צריכה להיות ברמה מסויימת!
"יכולת להוסיף הסברים לעקרון הפעולה של המטען החלול", נו? וכשהתייחסתי לעניין הסחרור לדוגמא, מיהרת להגן על כבוד המאמר ועל צדקתך לפחות ב 1000 אחוזים, לא?..
," או לחילופין להוסיף שמה שנכתב בנושא המטען החלול הוא לא מדוייק, " אלוהים ישמור...זה בדיוק הרי מה שעשיתי לא?...
" ולא להפוך את כל המאמר למשהו לא נכון ולא מדוייק כפי שניתן להתרשם ממה שכתב" - צר לי AJ יקר אך מה לעשות, המאמר שבחרת (ואין לי ספק שמסיבות טובות בסה"כ ) הוא ממש, אבל ממש חסר ולא מדוייק!
מצד אחד מתנהל כאן דו שיח ענייני בענייני סחרור פריטים חלולים ומאידך קרב התשה מולך על עצם איכותו של המאמר...
אין לי בעייה להמשיך ככה בשני הערוצים במקביל אבל זה מתחיל למצות את עצמו.....
_____________________________________
V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי AJ-47 שמתחילה ב "(Explosively Formed Penetrator (EFP"
ואם יורשה לי להוסיף:
כל הדיון כאן היא על מטענים אקסיסימטריים, וקויים.
יש ל-EFP שימושים נוספים שאינם אקסיסימטריים, כגון מטען ניתוק זחל, ומטעני חיתוך שונים.
ועוד דוגמה למטען אקסיסימטרי אך לא קוויי הוא המטען הראשון של המטאדור: http://www.rafael.co.il/marketing/S...FILES/5/925.pdf
במקום למקד את הליינר לנקודה, פיזרו אותו לשני מעגלים.
פטנט יפה מאד.
ראשי
צ'אט
08-11-2010, 23:08
)/להסתחרר בעת המעוף.
מצב כלאיים
