 |
30-01-2008, 12:30
|
 |
מנהלת בע"ח, מטיילים ותרמילאים
|
|
חבר מתאריך: 01.01.06
הודעות: 53,831
|
|
רמת הנדיב, חורבת עקב, חוטם הכרמל ותצפית
נקודת מוצא חניון רמת הנדיב
נקודת סיום נקודת המוצא
דרגת קושי בינוני
עונה אביב, קיץ, סתיו, חורף
הברון בזכרון
איך מגיעים: נוסעים על כביש 4 (תל אביב –חיפההישן). בצומת בנימינה פונים מזרחה, לכביש 653. לאחר כ-5 ק"מ פונים שמאלה לכביש 652, לכיוון זכרון יעקב, ועוקבים אחר השילוט לרמת הנדיב.
הכניסה לרמת הנדיב אינה כרוכה בתשלום ואין צורך בתיאום הביקור מראש.
במרכז המידע שבסמוך לחניה ניתן לרכוש חוברות המכילות מידע והדרכה אודות הסיורים השונים בגני הזיכרון ובפארק הטבע, כמו גם מידע אודות אתרים נוספים באיזור.
כסאות גלגלים ניתנים להשאלה במקום בתיאום מראש.
אין כניסת בע"ח לשטח גני הזכרון.
בפארק הטבע יש לשמור כלבים קשורים ברצועה.
שעות פתיחה :
ימים א' – ה' 08:00 – 16:00
ימי ו' וערבי חג 08:00 – 14:00
שבתות וחגים 08:00 – 16:00
בשבתות וחגים מערת הקבר סגורה
שעת כניסה אחרונה: 15 דקות לפני הסגירה.
רמת הנדיב
ת.ד. 325 זכרון יעקב 30900
טלפון בתחנת המידע: 6298111 - 04
פקס: 6293231 - 04
info@ramathanadiv.org.il
באביב 1954 הועלו לארץ עצמותיהם של הברון בנימין אדמונד דה-רוטשילד ורעייתו, ונטמנו בטקס ממלכתי ברמת הנדיב. הברון רוטשילד בחר להיקבר דווקא כאן והוא בהחלט עשה בחירה מצוינת. דרומו של הכרמל הצופה אל הים הוא פינה שמורה של טבע, פריחה עשירה ועבר היסטורי עשיר.
גן הזיכרון [1] הגן עוצב כאתר הנצחה לברון ולמשפחתו. שער כניסה עשוי ברזל מקדם את פני המבקרים, ומעליו מתנוסס סימלה של משפחת רוטשילד.
שטח הגן, השייך כולו למשפחת רוטשילד ומוחזק מתקציביה, הוא 4,500 דונם. תכנון הגן נעשה לפי צוואתו של רוטשילד. מסופר כי בביקורו האחרון בזכרון יעקב עלה רוטשילד לתצפית על גבעה במקום ואמר "פה טוב לנוח". משמעות מיוחדת ניתנה לדבריו רק לאחר פטירתו, כשבצוואתו נכתב שבמקום בו אמר את המילים הללו ביקש להיקבר לצידה של אשתו. בצוואתו הורה שסביב קברו יבנה גן הפתוח חינם לקהל הרחב.
נמשיך ללכת בשביל הרחב ישר, כשאנו מתענגים על הטיפוח הסביבתי, ונפנה שמאלה לכיוון מפלי המים. מאזור זה נשקפת תצפית יפה אל מישור החוף ואל הים ממנו הגיעו ראשוני היישוב בהם תמך רוטשילד. המים כאן משולים לחיים - גולשים כשצף קצף, מלאי עשייה, ונאגרים בבריכה שקטה ובה מזרקה. המזרקה משולה לנשמה שעולה השמיימה כשהחיים מסתיימים. בראש מפלי המים נבחין בלוח שיש עליו חקוקה מפה עם שמות המושבות להן תרם רוטשילד מכספו.
המשך הליכה יביאנו לפניה קצרה ימינה לכיוון אחוזת הקבר. עצמות הברון הנדיב ואשתו הובאו מצרפת וכוסו ב-44 שקי עפר מכל המושבות בהן תמכו. הקבר מזכיר קבר מימי בית שני, תקופה עליה התרפק רוטשילד בזיכרונותיו, ובו סמלים רבים. בשער הכניסה תמצאו פיתוחי גפנים - סמל לפרודוקטיביות ולענף המצליח שרוטשילד הכניס למושבות. הברוש שבחצר מסמל את נר התמיד - סמל לנצחיות ולהמשכיות. גביע האבן הוא כוס הדמעות - זכר לכאבו ההיסטורי של העם היהודי. הדלתות הכבדות מסמלות דלתות כספת. הן פתוחות כפי שהייתה דלת הכספת של רוטשילד. המעבר החצוב מתעקל כמו נפתולי החיים ומגיע בסופו אל הקבר. בתקרה קבועה מנורה בצורת לב - סמל לאהבתם של בני הזוג.
בהמשך המסלול נגיע אל גן הורדים ובו שעון שמש יפה, אל גן דקלים ולגן ייחודי המיועד בראש ובראשונה לעיוורים. בגן זה שתולים סביב טיילת שיחי תבלין וריח. לפני כל אחד מופיע שמו של הצמח בערבית, אנגלית, עברית ובברייל. מוללו את הצמחים והריחו אך אנא, אל תקטפו.
אל חורבת עקב
מהחניה המזרחית שלצד גני הנדיב [2] יוצאים לכיוון צפון, צמוד לגדר הגן. פונים שמאלה, מערבה, ומקיפים את הגן מצפונו לכיוון מערב. לאורך הדרך ניצבים עמודים קטנים עם חיצים אדומים, שמכוונים אל המסלול הנכון. מסביב פריחה נהדרת שבאביב בולטים בה הכחול של הדרדר ופרחיו הצהובים של החמציץ. כ-100מ' אחרי שמסיימים את הקפת הגן לצידו המערבי פונים ימינה לדרך עפר רחבה וברורה, שמסומנת גם היא בחיצים האדומים [3]. הדרך עוברת באזור של חורש נמוך. בהמשך, מימין, יש יער אורנים ודרך שפונה ימינה, וממנה נחזור [4]. בינתיים ממשיכים ישר בדרך העפר כ-1 ק"מ עד למזלג דרכים, ופונים בו שמאלה לתוך חורשת ברושים דלילה [5]. השביל מטפס במתינות עד לנקודה הגבוהה ביותר ברמת הנדיב שגובהה 141 מטרים מעל פני הים.
מנצור אל-עקיבא
כאן נמצאת חורבת עקב [6], שריד לבית אחוזה מתקופת בית שני. המקום ידוע גם בשם ח'ירבת מנצור אל-עקב (חורבת הסלע עטור הניצחון). בית האחוזה התקיים עד המרד ברומאים (66-70 לספירה). היה זה מיבנה גדול בצורת האות ר', מוקף חומה, שהשתרע על פני 2,800 מ"ר. נראה שבעל האחוזה היה אדם רם מעלה. לרשותו עמדו מנהל חווה, עובדים ומשרתים. סמוך לשער הכניסה נמצא בור מים גדול, שאגר את מי הגשמים לשימושם של יושבי הבית ושל בעלי החיים שבמיתחם. מקווה טהרה ששכן באגף המגורים הראשי מעיד על החיים היהודיים במקום. בצידו המערבי של המיתחם, המשקיף על מישור חוף הכרמל, התגלו מיתקני חקלאות מימי בית שני. בתקופה הביזאנטית נבנתה במקום וילה בסגנון כפרי, ונראה ששימשה למגורים, לעבודה ולאחסון גם יחד. אף שהחצר גדולה וטרחו לרצף אותה, היא שימשה בעיקר לטיפול בבעלי החיים.
עץ החרוב הגדול שליד החומה מציין את מקומו המשוער של קבר השיח' מנצור אל-עקב. עד שנות הארבעים של המאה הקודמת היו ערביי המקום עולים לכאן לרגל. על פי המסורת נקבר במקום רבי עקיבא, שהוצא להורג על ידי הרומאים בקיסריה הסמוכה. משמו של רבי עקיבא נגזר שם המקום - חורבת עקב.
תצפית לחוף כרמל
בשטח מסביב לחורבה שוחזר בוסתן חקלאי קדום - עצי זית, תאנה, גפן וצמחי תבלין. ממרפסת התצפית אפשר להשקיף על מישור החוף. מאז ניקוז ביצות שוני וכבארה בשנות השלושים של המאה ה-20 תופסים את מקומן שדות, מטעים ובריכות דגים. הקרקע האפורה מציינת את מיקומה של ביצת כבארה, וערוץ נחל תנינים נראה כפס ירוק החוצה את העמק.
השביל עם החיצים האדומים ועם שביל ישראל ממשיך צפונה, לאורך המתלול המערבי שלרמת הנדיב, עובר בלב החורש ויורד בתלילות בשטח טרשי לעבר נחל תמסח. חוצים את הערוץ, מגיעים למיסעף שבילים ופונים ימינה, מזרחה, [7], בשביל מסומן צהוב ועם שביל ישראל. לאחר עלייה מתונה של כ-600 מ' בתוך יער האורנים פוגשים שוב בדרך העפר הרחבה [4]. כאן פונים שמאלה וכעבור דקות ספורות מגיעים אל גן הנדיב [1].
מקורות:
אתר מפה
ויקיפדיה
אתר גן הנדיב
אתר מסע אחר
_____________________________________
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
