|
29-07-2012, 16:26
|
|
|
חבר מתאריך: 31.01.07
הודעות: 1,048
|
|
חוששני שהטיעון שלי לא הובן במלואו. אז ארחיב:
מה שאני טוען הוא שלא ניתן היה בתנאים דאז למנוע חטיפה.
החטיפה היא פונקציה של רצון ויכולת בסיסית מצד האויב.
באשר לתנועה רכובה: כל מיגון, כבד ומתוחכם ככל שיהיה, נועד לפריצה. וככל שאתה כבד ומסורבל יותר- אתה פגיע יותר לכוחות קלים וניידים עם נ"ט מתאים.
וכן, לא ניתן להחזיק מתח מבצעי לאורך זמן.
איכות הכוחות בשטח משתנה תדירות, וחיזבאללה יודע בדיוק מי משרת ומתי ומה רמתו המבצעית.
לפיכך...
אם לא ניתן למנוע את החטיפה באמצעים המקובלים - צריך להתכונן לתסריט כזה, שיקרה, ולחשוב כמה צעדים קדימה על מנת לסכל את החטיפה אחרי שהיא מתחילה.
כל יתרונם של חיזבאללה הוא בזמן הקודם לחטיפה, כשהענין נשמר בסוד. יתרון ההפתעה והניידות שלהם. היכרות השטח.
אבל שנייה אחת בדיוק אחרי הפתיחה באש - כולם יודעים שיש היתקלות, שיש אויב בשטח.
חיזבאללה מאבד את היתרון שלו ברגע הפתיחה באש. ביצוע חטיפה ונסיגה הוא ענין של דקות ארוכות, לפעמים יותר. בתנאים אידאליים של פעולה. בתנאי היתקלות ואש מנגד - הכוח התוקף יכול להיות מושמד או להיתקע בשטח מבלי יכולת להיחלץ בשל תגובה מהירה של הצד השני.
מה שאני טוען הוא שצה"ל - עם האמצעים שהיו אז ובוודאי שיש היום - מסוגל לבנות תכנית תגובה מבצעית שתביא לסיכול חטיפה או פגיעה במארבי חיזבאללה בזמן אמת. וכשאני כותב זמן אמת אני מתכוון לפירוש הקלאסי של המונח: צה"ל צריך להיות מהיר מספיק, מיומן מספיק, על מנת לסגור מעגלי אש בזמן שיספיק לסכל פעולת חטיפה אחרי שהתחילה.
ומאחר וכוחות מילואים מתחלפים לא מסוגלים בדרך כלל להגיב במהירות - התגובה צריכה לעבור לכוח סדיר בכוננות הקפצה מיידית.
כוח תגובה זה צריך להיות כוח משולב אורגני: מסוקי קרב + חי"ר מובחר + אש מסייעת מדויקת + כח מודיעין ותצפיות. כולם בבסיס אחד. כולם מכירים את כולם. כולם מתרגלים עם כולם. וכולם מגיעים לזמני תגובה שנמדדים בדקות ספורות לתסריט הגרוע ביותר.
הנה מבנה ארגוני "מפקדת התגובה המהירה", שיכול לתת מענה מהיר לתסריט מפתיע של היתקלות או חטיפה על קווי גבול: כוח של 3 מסקר"ים, שניים בכוננות מיידית של דקה להקפצה- מסקר"ים נוספים בכוננות להקפצה רגילה בבסיסי ח"א.
אני מדבר על כוח מסוקים שיושב בשטח עצמו. ולא צריך להגיע מבסיס מרוחק. - סוללת ארטילריה בכוננות מיידית לירי. סוללה זו יכולה להיות מסופחת מאגד ארטילרי כזה או אחר. ותשרת במפקדת התגובה המהירה תקופה ארוכה עד שתוחלף.
- פלוגת חי"ר ייעודית על כלי רכב ניידים ומהירים, קטנים, צללית נמוכה, עם עבירות מעולה.
- גדוד תצפיות ומודיעין המכיר את השטח כאת אף ידו. גדוד זה יהיה פרוש בשטח ומקושר עם המפקדה בקשר וידאו ונתונים מהיר. כל החיישנים של הגדוד, כל פיסת אינפורמציה שתיאסף מהשטח - תשודר למפקדת התגובה המהירה ותהווה רכיב אחד ביצירת תמונת מצב.
- 2 מזלט"ים בכוננות מיידית להקפצה.
- חדר שליטה ופיקוד מרכזי שאליו תנוקז כל תמונת המודיעין בזמן אמת: מצלמות, מלט"ים, חיישנים, יומינט,אלינט, תצפיות, מארבים וכו'.
- מפקד תורן 24X7X365. המכיר את הגזרה ומוסמך להזניק מסוקים, מזלט"ים, להפעיל ארטילריה , מרגמות, וכוחות נוספים לפי החלטתו.
עכשיו תארו לכם כוח חיזבאללה שמתקרב לגדר במטרה לחצות ולהתקיל או לחטוף חיילים.
נניח שכוח חיזבאללה נע בשטח מבלי להתגלות, מתמקם, ומחכה לסיור או סתם לרכב חולף, ומתקיל אותו.
מה אז?
חיזבאללה פותח באש ראשון. מטען, נ"ט , נק"ל או הכל ביחד. לחגיגה מצטרפים טילים ורקטות ומרגמות שמונחתים על כל הגזרה על מנת להסוות את המאמץ העיקרי.
תסריט כזה הוא תסריט סביר לחטיפה. כמו שהיה בפועל. אבל ייתכן וינסו לבצע בשקט - בלי ירי מרובה למעט בנקודת החציה והחטיפה.
מרכז השליטה במפקדה שתיארתי מקבל מיידית דיווחים מכל הגזרות. הוא רואה בוידאו את תמונת הקרב. עוקב בזמן אמת אחרי הסיורים והכוחות בשטח - ומסוגל לזהות במהירות את המאמץ העיקרי של האויב. ולהכווין לשם אש וכוחות.
מרכז השליטה הזה שולט ומפעיל את הכוחות בשטח, קורא לסיוע אווירי וארטילרי, מזניק מזל"טם נוספים, מזרים כוחות נופסים 0 והכל מתוך גישת ניהול מרכזי הרואה את תמונת הקרב כולה פרושה לפניו.
הנקודה היא שברגע שיועבר הדיווח הראשון - ואם יהיה מזל, הכוח שיותקף יספיק לדווח- תוך דקות בודדות ובעוד כוח חיזבאללה עסוק בחציה חזרה, אולי סוחב פצועים והרוגים שלו -הוא ייאלץ להתמודד עם מסק"רים, חי"ר, מזל"ט בשמים, וכמות גדולה של מצלמות וחיישנים שתופעל ותנסה לאתר את עקבותיו. ומאחר ועוד לא המציאו גלימות העלמות -כוח חיזבאללה יאותר במהירה.
בכדי לשפר את הדיווח, הייתי ממליץ לפתח מערכת אוטומטית שתדגום את מצב הסיורים והכוחות בשטח אחת לכמה שניות. ותדווח למרכז הבקרה. לא הייתי פוסל התקנת מצלמה אלחוטית המשדרת אחורה מתוך כלי רכב או ליד מארב או מתוך סיור. כמו כן לא הייתי פוסל התקנת כפתור פאניקה -שלחיצה עליו פירושה "נתקלנו" + מיקום הכוח, מגמת הכוח, ושעת ההיתקלות. מערכת GPS פשוטה יכולה לעשות את זה. ומערכת GPS משולבת שידור סלולרי יכולה לעשות את זה בלי מעורבות של החיילים עצמם שיכול להיות ונפגעו במכת האש הראשונה ולא מסוגלים לדווח.
ברגע שתוכוון אש לכוח חיזבאללה - מזימת החטיפה שלו תשובש קרוב לוודאי. כוחות נוספים יזרמו לנקודת המאמתץ העיקרי שלו - מטוסי קרב יפציצו את דרכי הנסיגה שלהם מסקר"ים נוספים ומלטי"ם יוזנקו לעקוב ולתצפת. התוצאה תהיה עליה דרמטית בסיכויי יירוט החוליה ושיבוש התכנית המבצעית של חיזבאללה.
אני טוען שיש אמצעים - אבל מה שחסר הוא דמיון ויכולת לשנות שיטות ולהתאימן לאיום הקונקרטי.
כל מה שתארתי לעיל היה אפשרי גם ב-2000 וגם ב- 2006. ולבטח אפשרי ב- 2012.
רישות השטח בחיישנים ומצלמות לאיסוף מודיעין יכול לשבש תכניות רבות של חיזבאללה. היתרון הטכנולוגי שלנו, היתרון בכ"א, העדיפות באיכות כ"א, לא התבטאו עד כה ובזה שיחקנו לידי חיזבאללה. מפקדה מבצעית כמו שתארתי לעיל, אינה כמובן תחליף לסיורים ופתיחות צירים. היא נועדה לשמש ככוח גיבוי ותגובה מיידי לאירועים מסוג זה.
היתרון הטכנולוגי שלנו מאפשר לנו לרשת את השטח במצלמות משוכללות מאד, יום ולילה, שיוצבו בגבהים ומוסוות, ויתנו שליטה בתצפית על כל השטח יום ולילה.
במאמר מוסגר: גם זמנם של הסיורים הקבועים ופתיחות הצירים יגיע. מתישהו. זוהי נקודת תורפה של כל צבא מודרני היום: תנועה על צירים עוינים. בעידן מטעני הצד וירי הנ"ט המדויק מטווח ארוך - זו בעיה מבצעית קשה. המחייבת חשיבה מבצעית אחרת ופתרונות אחרים ממה שהורגלנו.
לא ניתן כמובן להימנע מתנועה על צירים. אבל חובה לגלות עירנות ולתת פתרונות ליכולות האויב להטמין מטענים ולירות נ"ט ארוך טווח. כל אלו דורשים תנועות של האויב אותן ניתן לגלות גילוי מוקדם. ניטור צירים בלילה, או הטמנת אלפי חיישנים זולים בנקודת מפתח ועל צירים יכולים לייצר מצב בו הצירים עצמם מדווחים על מצבם. הציר ינטר את עצמו כל הזמן, יזהה תנועות חשודות, ותנועה חשודה תביא לשיגור כוח תגובה מיידי. מה שיכריח את האויב להתמקד בירי מנגד מטווחים ארוכים.
|
|