נכ"ל אינטל הפורש, קרייג בארט, בביקור אחרון בארץ: בגלל החינוך ובשל מדיניות הממשלה נמשיך להשקיע בישראל 19:03 | 03.4.2005 עודד חרמוני
כמו רמטכ"ל בסיור פרידה מבסיסי צה"ל ומילדי בתי הספר המעריצים, הסתובב היום מנכ"ל אינטל העולמית, קרייג בארט, בין פעילויות אינטל בישראל - אולי החטיבה המובחרת ביותר בארגון שלו - בביקור האחרון שלו כמנכ"ל חברת הענק לפני מינויו של פול אוטליני לתפקיד.

בארט, הדוקטור לפיזיקה שהגיע מהאקדמיה והפך את אינטל מיצרנית השבבים הגדולה לחברת פלטפורמות וטכנולוגיות בתחומים שונים, מרפואה ועד אלחוט ורכב, יהפוך במאי ליו"ר החברה, ויחליף את המנכ"ל והיו"ר האגדיים של אינטל, אנדי גרוב.

בארט דיבר היום רבות על החשיבות של ישראל באינטל: "טכנולוגיית האלחוט של אינטל היא אחד מהנושאים החשובים שהתפתחו בתפקידי כמנכ"ל, והרבה מאוד בזכות הפיתוח של הישראלים. הטכנולוגיות האלחוטיות שפותחו בארץ חצו את הציפיות הכי טובות שלנו", אמר בארט.

הוא התייחס גם לרכישת חברת מעבדי הווידאו הישראלית אופלס לפני חודשיים: "לאופלס יהיה חלק משמעותי בחטיבת האלקטרוניקה לצרכנים בתחום הטלוויזיות, שהיא חלק גדול מאוד מהפעילות של אינטל בעתיד".

כמו בביקורים הקודמים של בארט בישראל, גם הפעם לא היו בפיו בשורות חדשות לגבי הקמת מפעל שבבים חדש בישראל, תוכנית שכבר אושרה לפני כמה שנים על ידי מרכז ההשקעות, אך טרם מומשה. ההשקעה היחידה שמבצעת כיום אינטל בישראל היא בשדרוג מפעל השבבים שלה בקריית גת, בהיקף של 600 מיליון דולר, מייצור של מעבדי פנטיום ארבע בטכנולוגיה של 0.18 מיקרון לייצור של שבבי זיכרון פלאש בטכנולוגיה של 0.09 מיקרון, המהווה קפיצה של שני דורות. לדברי בארט, ישנן שתי סיבות עיקריות לנוכחות המשמעותית של אינטל בישראל, המהווה כעשירית מכוח האדם שלה בכל רחבי העולם.

"התשתית החינוכית - היכולת של ישראל לספק עובדים בעלי ידע טכנולוגי נרחב היא הסיבה הראשונה והשנייה היא היחס הפרו-אקטיווי של הממשלה בשנים שאנו פועלים כאן".

ביחס לשאלה, האם הוא עדיין מתייחס אל מדיניות הממשלה כאל פרו-אקטיווית, למרות שטרם אושר לאינטל המענק לשדרוג מפעל השבבים בקריית גת בהשקעה של 625 מיליון דולר, השיב בארט כי "אני לא חושב שהממשלה הישראלית שינתה את הגישה שלה, ויש לנו כוונה להמשיך ולהשקיע כאן. אבל לאינטל יש הרבה אפשרויות היכן להשקיע את הכסף שלה, וכך גם למדינת ישראל".

לדברי בארט, תרומתה של אינטל למשק הישראלי לא באה לידי ביטוי רק באינטל עצמה, אלא גם בערך מוסף עסקי: "הנוכחות של אינטל בשוק הישראלי משכה גם חברות אחרות להשקיע כאן. ישראל זהו מקום טוב להתחיל עסק. זה מזכיר את עמק הסיליקון בעבר", אמר בארט.

כשנשאל לגבי תוכניותיה של אינטל העולמית, התמקד בארט בתחום שאינו מזוהה עם אינטל - תחום הציוד הרפואי. לדבריו, עולם הרפואה הוא אחד הצרכנים הגדולים ביותר של מחשוב, "אחרי שני ביקורים באמזון, הם יודעים עלינו יותר מאשר הרופא שלנו. לכן לא הגיוני שהתיקים הרפואיים לא יהיו נגישים יותר בפורמט אלקטרוני לפי רופאים שונים הזקוקים להם. תחום גדל אחר הוא המחשוב לזקנים. אפשר לחסוך בהוצאות של אשפוז זקנים על ידי בקרה מרחוק", אמר.

בארט סיפר גם על הסיפוק האישי שלו בסוף הקדנציה: "זו היתה תקופה מעניינת כמנכ"ל. הצלחנו גם ליצור פיתוחים יוצאי דופן וגם להיות רווחיים, ולא היו לנו פיטורים משמעותיים כמו אצל המתחרים שלנו. התחושה שלי שתרמתי לאינטל בראייה הבינלאומית וגם במדינות העולם השלישי, בהן הרביתי לבקר. אינטל הראתה שיש לה מנהיגות בתעשייה".