אני מצטט אישה יפה ממני וחכמה ממני:

כשנחשף חשבון הדולרים של לאה בשווייץ ב77', עבירה על חוק פיקוח המטבע, רבין פרש מהנהגת 'המערך' ומראשות הממשלה. כשכרמלה מנשה דיברה עם העובדת הזרה בלי הרשיון שהועסקה בנקיון בית ברק, פתאום מדובר רק בנילי פריאל ואף אחד לא מדבר, לא כל שכן מתפטר (נכתב על ידי ט')

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

ראשית עביירה על חוקי מט"ח נחשבה באותם ימים לעבירה חמורה. ממש לא כמו לחמוק מתשלום דו"ח חניה.

שנית - החשבון לא היה של 'לאה'. היה זה חשבון אליו לפי חשיפת העיתונאי הוכנסו תמורה מעבודה של רבין [שהיה אז בתפקיד ממלכתי בגולה]

שלישית - רבין ממש לא הכה על חטא והתפטר. קדם לדבר עימות עם היועץ המשפטי לממשלה ונסיון לחמוק מאחריות [כפי שהיה מקובל לגבי אנ"ש באותם ימים]. ההסכמה אודות קבלת האחריות בידי לאה + ענישה פוליטית בדמות התפטרות הייתה תוצאה של אולטימטום. כיום אין סכוי שהפרקליטות הייתה מסכימה למשחקי חילופי אחריות בין בני זוג ולענישת 'אשתו של' במקום המלכות עצמה.

הארץ לא הייתה נקיה יותר. השועים השתדלו לא להשתין מהמקפצה אבל בתוך המים הם השתינו ועוד איך והמציל לא אמר מילה.

רבין גם לא היה מופת כלפי פרשיות השחיתות האחרות של אותם ימים.

לענין האופי - ברק הוא אולי איש לא נחמד אבל איך נדע אם רבין היה יותר סימפטי ומה זה בכלל משנה.

לענין 'תרומה למולדת' - ברק לחם לאורך שנים בחוד החנית. וא השתתף בפעילות 'זעירה' וגם בקרבות קשים ביוה"כ. מאומה ממה שעשה לא נפל מתרומתו של רבין בקטעי מלחמת העצמאות בהם שימש בתפקיד שטח.

זה איש כוחני שהגיע רחוק וזה איש כוחני שהגיע רחוק. שניהם עשו גם דברים רעים וגם טובים

לגבי התרומה למולדת, בזה אין לי ויכוח.
את פרשת הדולרים אני לא באמת מכיר. בטח לא את המשמעות שלה באותם ימים. (בימנו אני קונה מטבע זר בצ'יינג, אני זוכר כילד את התוכנית של בשידור חוקר על איך מרמים בשוק השחור בתל אביב, ולא הבנתי אז למה אנשים שיש להם כסף, רוצים לקנות כסף אחר ששוה בדיוק לכסף שהם קנו איתו את הכסף)

יכול להיות שאני מושפע מהתקשורת, יכול להיות שזה בגלל שהוא מנהיג מפלגה שהייתי רוצה אבל אני לא אוכל לבחור בה.
בשורה הסופית יש בו ובעצם גם בבני דמותו דוגמת ביבי, משהו שמעורר אנטגוניזים.
התחושה שבני דורו של רבין, עם כל השחיתות שלהם, עדיין דאגו קודם כל למדינת ישראל. ואילו ביבי וברק דואגים גם למדינת ישראל ובעיקר לעצמם.
יש סיכוי טוב שאני שופט את הזקנים לקולא ואת הצעירים לחומרה.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

מצד אחד רבין, שרון, פרס ודומיהם היו שותפים להקמת המדינה אבל מצד שני בשנותיהם כבר הקיפו עצמם בשועים כלכליים ולא בפלמ"חניקים פשוטים. זו דרכו של הכח כנראה.

ברק/נתניהו גדלו לתוך המדינה כמובן מאליו וברור שלא נקלעו לתפקידם באקראי אלא בעזרת מאבקי כח שונים אבל גם השלושה שהזכרתי קודם עסקה בלא מעט תככים כדי להגיע לאן שהגיעו ובעבור הדור שלהם היו המנהל והצבא סוג של קריירה עם שכר טוב יחסית בצידה.

אנשי דור המייסדים האמיתי מבן גוריון ושרת, דרך אשכול וגולדה ועד בגין ושמיר - באו מה'אין מדינה'. כשהם יצאו לדרך הארוכה בצעירותם הם יצאו בנתיב שלא מבטיח מאומה מלבד דם יזע ודמעות. זה מזמין סוג מיוחד של אנשים.

אולמרט? אם פעם יכינו בלשכת רוה"מ למועמדים לתפקיד שלטי 'נכון/לא נכון' כמו אלה שמפוזרים בבסיסי צה"ל עם תמונת החיל המדוגם ותמונת החיל המרושל - יוכל אולמרט לככב בתמונת ה'לא נכון'.

את המאבקים ניהלו "מתחת לשטיח", בחדרי חדרים.
ראה בן גוריון - שרת; בן גוריון ואחרים; יגאל אלון - משה דיין; הצבת אשכול בראשות המשלה; ואם אינני טועהגם גולדה.
המאבקים הגלויים והמלוכלכים החלו בין שמעון פרס - ליצחק רבין; מאז המאבק על התפקיד, כל תפקיד שהוא, נעשה מפורש, גס ובוטה.

די דומה למחזור החיים של קיבוץ. כשעולים על ארץ חרבה ומפריחים שממה בעבודה קשה - מלא המשק באידאליסטים שבאים מבלי לחשוב על עצמם. כעבור שנים רבות כשהמשק מצליח ופורח עולה כוחם של האופורטוניסטים במשק ובסופו של יום יש כאלה שאפילו לא מכבדים את הזקנים המייסדים.

כשבן צבי ושוחט עשו את הצעדים הראשונים ב'השומר' או כשבן גוריון הנהיג פועלים בראשית הדרך התפקיד לא נשא בחובו רכב, שתי מזכירות ואש"ל אלא בעיקר כאב ראש ובטן ריקה.

הנה אשכול מענין על 'אנשים של פעם' http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=526507

קיים ספור אודות בן גוריון כנציג הפועלים, בא לביקור באחת ממושבות הדרום ( רחובות ? ) , ל"התעמת" עם ה"בורגנים" בהקשר לעבודה עברית. בהגיעו עם מכונית השרד המפוארת (קדילק ?) הוא נפגש עם נציגי האיכרים, שהגיעו בכרכרות רתומות לסוסים. אחד הנציגים שאל את בן גוריון - מי כאן הבורגני ? אתה במכוניתך או אנחנו בעגלותינו.

אכן היו ימים.