שלום רב,

מידי שבוע, בעיתון תל אביב של מעריב אני מרסם מדור על פינות לא ידועות כ"כ ברחבי העיר. בסוף השבוע החולף כתבתי על סיפור תחנת הטרנספורמציה של רחוב אילת. לקריאת הכתבה פשוט לחצו כאן:
http://www.mytelaviv.co.il/files/pina-bayir-maariv/chashmal-florentin.jpg

שבוע כותב נכתב על הפילבוקס שנחשף ליד הגשר החדש בשפך הירקון לחצו כאן:
http://www.mytelaviv.co.il/files/pina-bayir-maariv/filbox-pina-bair.jpg

וכתבה קודמת היתה על על ביתו של האדריכל יוסף ברלין. בית התיאומים לחצו כאן:
http://www.mytelaviv.co.il/files/pina-bayir-maariv/berlin-home-pina-bair.jpg


ובכלל לקריאת כל הכתבות שפורסמו לחץ כאן:

http://www.mytelaviv.co.il/page_topic.asp?topic2_id=587&topic_id=360

אשמח מאוד לשמוע תגובתכם וגם הצעות נוספות לפינות היסטוריות בתלא ביב שלא כ"כ ידועות.

בברכה
אילן שחורי, חוקר תולדות ת"א

בקר באתר שלי על תולדות תל אביב: תל-אביב שלי
http://www.mytelaviv.co.il

אשמח לקרוא באופן ספציפי את סיפורם של צמד המבנים ברח' שלמה המלך מצפון לפינת רחוב יעל, עם המזרקה הנטושה בחזיתם.

טבע ונופים בישראל - טיולים ושמורות טבע בארץ

http://www.inature.info

בהחלט אכתוב על זה משהו בקרוב. יש לי זיכרון ילדות מהמקום.
בהיותי ילד גרתי בשלמה המלך פינת גורדון וכל בוקר בדרך לבית הספר הכרמל עברנו ליד הבית המיוחד הזה, שהיה בזמנו, (שנות השישים) מלון לחיילים בודדים.
את הסיפור של הבית אכתוב בקרוב

אילן

בקר באתר שלי על תולדות תל אביב: תל-אביב שלי
http://www.mytelaviv.co.il

האהבה לתל אביב והידע הרב ניכרים וממכרים.
ואציין גם אתר קרוב לליבי- מבנה בית הכנסת "איחוד שיבת ציון" ברחוב בן יהודה 67 -ככל הידוע לי מסוף שנות השלושים.
כיום המבנה כבר לא משמש כבית כנסת, לאחר שהקהילה עברה למבנה חדש צפונה משם בסוף שנות השישים(?).
כל מידע יתקבל בברכה.

אאל"ט בית הכנסת "איחוד שיבת ציון" במשכנו הנוכחי, נבנה בסוף שנות השבעים ולא בשנות השישים. המבנה הישן של בית הכנסת שימש בשנות השמונים את בית הספר האקסטרני אנקורי.

במאמר כתוב שברוואלד תכנן את הפשוטים יותר, שנראים פשוט כמו תיבה. אני ידעתי, עד לא מזמן, שהוא תכנן את המורכבים יותר, כמו ההוא שניצב בגינה ליד רחוב יפת, ביפו.
זה שלא מזמן מישהו טעה וחשב שהוא בכלל בצרון.





אלא שלפני כמה זמן הייתי בכנס על שימור שד' ירושלים ביפו, והמרצה טען שזה ממש לא ברוואלד, אלא ריכארד קאופמן, מתכנן המושבות והקיבוצים והשכונות.
אם כך - האם ריכארד קאופמן הוא זה שתכנן את מבני הטרנספורמציה המורכבים והמעוטרים?
האם ברוואלד תכנן את מבני הטרנספורמציה הפשוטים והתיבתיים?
מוזר, כי זה סותר את האמונות הארכיטקטוניות של השניים. קאופמן היה מודרניסט (נקי ומופשט) וברוואלד היה "ארצישראלי" שהאמין בשילוב של מערב עם אלמנטים מזרחיים.