יש כמה קשות לצפיה (צילום 12) ניתוח בתנאי שדה. ס"ה 13 צילומים מקליקים למעלה לצורך הדפדוף בין התמונות.

http://portalwiedzy.onet.pl/182528,...eria_media.html

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

שכוסתה באופן עיתונאי מצולם בנוסח מודרני. אמנם מלחמת קרים לפניה גם היא צולמה אבל פחות. בעת מלחמת האזרחים כבר התקיים הנוהג של חיילים להצטלם לפני קרב, כולל "צילומי וואסח".
אם מענין אותך תריץ חיפוש על צלם המלחמה המפורסם מת'יו בריידי.
דוגמה לתמונה לא קלה
http://faculty.smu.edu/sweisenb/Dea...burg%201865.gif

נכון שזו המלחמה המצולמת הראשונה - בהיבט של תיעוד עיתונאי ושימוש תעמולתי. אך יש טענות שצילומי התבוסה והמוות של חיילי הקונפדרציה מהסוג הזה (חייל שנפל מוטל ליד נשקו - יש רבות כאלה) בוימו בקפידה - רק הגופות, למרבה הצמרמורת, היו אותנטיות. בדרך כלל, אם אני זוכר נכון מה שקראתי על צלם מפורסם אחר מאותה תקופה, אלכסנדר גארדנר, גופות של חיילים נבזזו כמעט מיידית ונשקם נלקח שלל. ואילו הצלמים של אותם ימים התניידו לאט, כשהציוד הכבד שלהם נישא בעגלות נגררות ע"י סוסים. לכן, לא סביר שהם הספיקו להגיע לזירת קרבות שזה עתה שככו בה הדי היריות ולמצוא גופה לבושה ונעולת נעליים שלידה מונחים נשק ותחמושת.
כך לדברי אותה טענה.
הצילומים, בכל אופן, חזקים.

תמונה מס' 3 באוסף, צולמה כנראה במחנה השבויים אנדרסון וויל , בו הוחזקו על ידי חיילי הקונפדרציה שבויים צפוניים. התמונות מדברות בעד עצמן - ומוכיחות מה היו התנאים בהם הוחזקו השבויים. עם תום המלחמה נפשט מפקד מחנה השבויים בבית דין צבאי נידון למוות והוצא להורג על ביצוע פשעי מלחמה. מיד עם שחרור המחנה, צילמו החיילים הצפוניים את שרידי השבויים ששרדו, כפי שעשו 80 שנה לאחר מכן, בפקודת גנראל איזנאוהר מפקדם במחנות אחרים ביבשת אחרת, אבל עם מראות דומים מאד....

נכון שאנדרסון כבר הפך למותג של אכזריות ורצח, אבל צריך לזכור 2 דברים:

1. גם לצפון היו מחנות שבויים רצחניים משלו כגון מחנה דאגלאס בשיקגו ומחנה ה"רוק" ועוד,

בהם מתו עשרות אלפי שבויים, המתים היו בעיקר (כמו באנדרסון הדרומי) מתוצאה של מחלות

שבאותה תקופה היו קטלניות יותר מהנשק, (מעריכים שרוב ההרוגים במלחמה עצמה היו ממחלות

ולא כתוצאה מאש אוייב.), וחלק מהקורבנות היו הסוהרים עצמם,

סניטציה ורפואה של המאה ה-19.

2. שהדרום היה לכל אורך המלחמה עני ודל יותר, דבר שהתבטא במחלות ורעב בקרב חיילו הוא,

ככה שברור שמצבם של השבויים יוחמר כתוצאה מכך, באנדרסון אפילו לא נתנו להם מגורים, הם

פשוט אילתרו לעצמם מחסות מ בוץ, ואת צרכיהם ושתיית המים הם ביצעו באותו נהר ביוב שהקיף

את המחנה.

מאחר ומלחמת האזרחים קודמת לאמנות הבינלאומיות המגדירות מה הוא פשע מלחמה, ההגדרה של זה כפשע מלחמה מוטעה, שלא לומר מגוחכת.

עדיף לו תגדיר זאת בתור: "התנאים הבלתי אנושיים בעליל שהיו הסטנדרט המלחמתי אז"

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

ובסופו של דבר ניתלה מול המחנה שעלו פיקד...

הצפון היה עצבני ,על רצח לינקולין, וחיפש להרגיע הציבור.

המפקד של אנדרסון (שכחתי את שמו) אפילו העלה ראיות כולל מכתבים שהוא דרש שיפור האספקה למחנה.

בכל מקרה גם אם היה סאדיסט צמא דם, הוא לא היה רחוק מעשרות מפקדים אחרים במלחמה,

הן בדרום, נתן בדפורד פורסט ודומיו, ובצפון, (שריפת אטלנטה וצרלסטון ע" שרמן למשל שאח"כ היה

מפקד הצבא).

כמו שאמרו פה, אלו היו הסטאנדרטים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי oxcart נכון שזו המלחמה המצולמת הראשונה - בהיבט של תיעוד עיתונאי ושימוש תעמולתי. אך יש טענות שצילומי התבוסה והמוות של חיילי הקונפדרציה מהסוג הזה (חייל שנפל מוטל ליד נשקו - יש רבות כאלה) בוימו בקפידה - רק הגופות, למרבה הצמרמורת, היו אותנטיות. בדרך כלל, אם אני זוכר נכון מה שקראתי על צלם מפורסם אחר מאותה תקופה, אלכסנדר גארדנר, גופות של חיילים נבזזו כמעט מיידית ונשקם נלקח שלל. ואילו הצלמים של אותם ימים התניידו לאט, כשהציוד הכבד שלהם נישא בעגלות נגררות ע"י סוסים. לכן, לא סביר שהם הספיקו להגיע לזירת קרבות שזה עתה שככו בה הדי היריות ולמצוא גופה לבושה ונעולת נעליים שלידה מונחים נשק ותחמושת. כך לדברי אותה טענה. הצילומים, בכל אופן, חזקים.

http://memory.loc.gov/ammem/cwphtml/cwpcam/cwcam1.html

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home