פוסט זה לא היה נכתב אלמלא מצא עצמו המספר הנני, בכורח ההתרחשות של מכלול הנסיבות האפשרויות, מעורב בכל מה שהוא אומר לספר בזאת; עובדה זו מיפה את כוחו לעשות מלאכה של הוגה דעות, מובן מאליו, דעתן, פובליציסט, עיתונאי חשוב וכהנא. ראשית, עדות עצמו, אחר - עדותם של אחרים, כיוון שבתוקף מעמדו זומן לו לאסוף את וידוייהם של כל גיבורי הרשומות שלפנינו, ואחרון אחרון, הכתבים שנפלו לידו בסופו של דבר. יש בדעתו של כל קורא לשאוב מהם כל אימת שימצא לנכון ולהשתמש בהם כטוב בדעתו. אך אולי הגיעה השעה להניח את דברי ההקדמה ולפתוח בגוף המעשה.

השמיים החשיכו את האנשים החשוכים כבר ככה, הארץ מכוסה עפר. הפריצות בעמקים הצפוניים גדולה מנשוא. שפלת הארץ, קיץ חם, עובדי כפיים ושומרי קיוסק, קמים עם שחר, נוסעים לעבודה: כשראשי גבעות יהודה ושומרון רק מבצבצים מתוך הערפל הסמיך, והמתנחלים חורשים את אדמת הברזל של הארץ. אלה הם חיים אמיתיים, חושניים לגמרי, בהם הריח, השמיעה והראייה משמשים לצורכיהם המקוריים, לא כמו אצל עירוניים מנוונים. אני מתעלם מקריית ארבע, חברון ושאר ההתנחלויות האולטרה-דתיות, כמובן. אלה התנחלויות מכוערות לא פחות מכפרי הערבים והייתי שמח אילו היינו מפנים אותן. אבל ההתנחלויות המבודדות בראש ההר ובגבו הן יופי צרוף ופינויין יפחית את שיעור היופי בעולם. אני לא יודע לגבי מידת הצדק בעולם, מידת ההומוניות או השפיות, אך מידת היופי תיפגם.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i.imgur.com/hi0OZWe.jpg]

מותניים רחבות. ג'ק ווילשר.

ברוח נפש זו יצרתי מביתי שברחוב הקרוי על שם יצחק בן צבי, מטרתי: מגרש ספורט. בהגיעני הבחנתי בכמה ילדים כדורגל, רצפת האספלט הייתה מלוכלכת בעפר רגליהם ועוד היה אפשר לשמוע את זכוכיות בקבוקי הבירה המזוהמות של אמש פורעות חורים בנעליהם הזולות. זה גרם לי להתגעגע, נזכרתי במגרשי הכדורגל שאני שיחקתי, ילדים אשר צחקקו על ישבני המנופח אך נותרו בהלם כאשר עברתי אותם. הם לא ידעו כי מותניי הרחבות הם אלה שנתנו לי יתרון אליהם. מדובר בעיקרון פיזיקלי פשוט; מרכז מסה, ככל שיש משקל בחלק התחתון כך קל יותר לתמרן עם הגוף. מבנה גוף זה נתן לי יתרון גם כאשר שיחקתי כדורסל, כמובן. אחרי שעתיים של משחקים על ילדים רנדומליים הבחנתי בנקבה לבנה בצידו השני של המגרש, משחקת גם כן כדורגל עם מה שנראה כאחיה הקטן. הבחור האפריקאי שאיתו שיחקתי אמר לי שהיא שחקנית כדורסל מקצועית.

בת כ 20-25. שיערה שחור ומתולתל, פניה היו צרות אך אסתטיות וגופה היה קביל למשגל. אחרי חצי שעה של תהיות ומחשבות ושתייה ממה שנראה כבקבוק יין זול, וכנראה גם שתן של חתול, החלטתי להתגבר על חרדתי החברתית ולגשת אליה. דיברתי איתה על זה והצעתי לה לשחק אחד על אחד, בתקווה לקבל כמה מגעים נעימים בפוסט אפ. אחרי כמה דקות הובלתי עליה בהפרש נכבד והחלטתי לתת לה. בהמשך המשחק, כשהיא עלתה ללייאפ קפצתי לבלוק אבל היא נכנסה חזק משדיימנתי לתוך גופי.
היא נוחתת על רגליה ומסתכלת עליי. פיה מלא דם והיא מוציאה שן. הייתי כל כך נבוך שפשוט צחקתי. היא אמרה שאני איש רע והלכה עם אחיה.

יוני 2013, המדינה הציונית

צ'אקי- לטיפולך.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

אני מודה שאולי קצת הגזמתי עם כל הקטע הזה של כניסה שלו להיכל התהילה.

"קצת הגזמתי" זה כשאתה בוחר להוסיף עוד כדור גלידה מעל השניים שכבר בחרת. מה שאתה כתבת זה לא "קצת".

אדמינים- לטיפולכם.

זה אמור להיות פוסטמודרניסטי כאילו ?