לאחרונה אני מחפשת המלצות ברחבי הבסיס על בסיס יומי לספרים. וחשבתי שזה יהיה נחמד אם יהיה פה המלצות מאיתנו הקוראים לכל מי שמחפש כאלו.
אז איך זה יעבוד?
אני אפתח פה בשרשור הודעה לכל נושא {מתח,דרמה,אימה וכ'ו} ואתם תכנסו לקטגוריה המתאימה של הספר שעליו אתם רוצים להמליץ ותגיבו להודעה הזו.
תוכן ההודעה יהיה תמונת כריכה(אם יש) , שם הספר, שם הסופר, קצת על הספר ודעתכם האישית.
שיהיה לכולנו קריאה נעימה!

* ניתן כמובן לכתוב ביקורות שליליות וחיוביות כאחד
תותית

עריכה של chatulim- אנא כתבו בכותרת ההודעה את שם הספר והמחבר/ת. תודה!

עריכה של marin - יש להשתמש בתגית הספויילר בעת הצורך.

קישור לאשכול הביקורות הקודם

ספרי מתח

מרגרט לי עובדת בחנות הספרים של אבא שלה, שלימד אותה לאהוב ספרים. היא גרה בדירה נפרדת מעל החנות, וכותבת, בעיקר, ביוגרפיות, אבל לא ביוגרפיות של אנשים חשובים, דווקא. מרגרט אוהבת את הסיפורים הפשוטים. היא גם קוראת, הרבה, ספרות ישנה.

וידה וינטר היא סופרת מודרנית מוערכת, מפורסמת ומצליחה מאוד. במשך השנים ניסו עיתונאים רבים לראין אותה, את הסופרת הגדולה. היא נתנה להם ראיונות, והיא סיפרה להם המון סיפורים על העבר שלה, רק שאף אחד מהסיפורים האלו לא היה אמיתי. כולם היו מרתקים ומעניינים, עבודה של סופרת מצויינת, אבל אף לא אחד מהם היה אמת.

יום אחד מרגרט לי מקבלת מכתב מוידה וינטר. היא, הסופרת המסתורית, רוצה שמרגרט תבוא אליה ותכתוב את הביוגרפיה שלה, באמת. מרגרט מתלבטת. טוב לה בחייה הפשוטים. בנסיון להחליט היא קוראה את ספריה של וידה וינטר בפעם הראשונה (בין השאר ספר בשם "שלושה-עשר סיפורים...", המכיל רק שנים-עשר...). לבסוף סקרנותה מכריעה אותה. היא יוצאת לביתה של הסופרת, ושם כובלת אותה הסופרת אל הסיפור בכבלים חזקים הקשורים בסיפורה של מרגרט עצמה.

הסיפור מתעתע, מלא תהפוכות, רמזים וסודות, סיפור של משפחה מטורפת ומוזרה, כאשר כל הזמן עומדת ברקע השאלה - האם וידה וינטר מספרת הפעם את האמת?
מתי יגמרו הסודות? עד לאן ועד למי יקח אותנו הסיפור?



זהו ספר מרתק, שקשה לעצור איתו לפני שמסיימים. וגם כשחשבתם שהבנתם, שפיענחתם את התעלומה, היא מתגנבת מאחוריכם ומרביצה לכם בראש וצצה מכיוון אחר לגמרי. ספר מתח, אבל מסוג אחר לגמרי, שידבר גם אל אוהבי הספרות וגם אל אוהבי המותחנים.

בהחלט שווה נסיון.

"הסיפור השלושה עשר" - דיאן סטרפילד, הוצ' "כתר".


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.text.org.il/07_covers/0702029.jpg]

זה הולך להיות קצר ותמציתי

הספר עוסק באיש מחשבים מובטל שמתפקד על תקן עקר בית ומטפל בשלושת ילדיו, אשתו היא אשת עסקים
המועסקת בחברת היי-טק גדולה. בתחילה הסיפור מגולל את סיפורו של הגיבור, הטיפול בילדים ובמשק הבית,
הבעיות עם האישה העובדת והמפרנסת היחידה, הנסיונות למצוא עבודה וכן הלאה.
ג'וליה, אשתו של ג'ק (גיבור הסיפור והספר) חוזרת הביתה יום אחד כשכל הרגליה שונים בתכלית, ג'ק
שם לב לפרטים לאיטם, אך אינו מרכיב תמונה שלמה. בתחילה הוא אף חושד שאשתו בוגדת בו.
בעברו עסק ג'ק בפיתוח תוכנה לרכיבים מבוזרים, תחום בננוטכנולוגיה, אך בעיות בינו לבין נשיא החברה
הביאו לפיטוריו בקול תרועה, דבר שמנע ממנו למצוא עבודה בעמק הסיליקון.
ג'וליה עובדת בחברה שמתעסקת גם כן בננוטכנולוגיה, והיא מספרת לג'ק על פרויקט חדש ומצליח שלהם,
ויום אחד אף מביאה DVD ומציגה בפניו את עבודת חברתה. שעות העבודה שלה רבות והיא מבלה במפעל
ייצור הנמצא במדבר בנוואדה זמן רב. ג'ק לא אוהב את העניין, אבל גם אין לו מה לעשות בנידון.

העלילה מתחילה להתפתח באופן משמעותי כשג'ק מקבל פניה לחזור לעבודתו הקודמת על אף הסכסוך
בינו לבין הבוס הקודם. הוא נקרא להגיע למפעל הייצור בו ג'וליה נהגה לבלות הרבה, לצרכי ייעוץ בלבד.
ג'ק מחליט לקבל את ההצעה בסופו של דבר, ואחרי התלבטויות, ושם בעצם מתבהרת עלילת הסיפור.

טרף עוסק בסיכונים שבתחומים חדשים למדע, ובחוסר שימת הלב לפרטים ולטווח הארוך, כשמטרת
המדענים היא להביא להתפתחות קטנה בכל פעם, מבלי לראות את התמונה השלמה.
קרייטון ידוע כרואה שחורות, ספריו עוסקים בנושאים שבין מדע למד"ב. בפארק היורה המוכר לכולנו הטיף
נגד טכנולוגיות שלכאורה יש ביכולתן להביא לשחזור בע"ח קדמונים, בזרע אנדרומדה נגד טכנולוגיות
שעשויות להגיע מן החלל, קונגו עוסק בחקר מקומות עלומים על פני כדה"א, טרף בננוטכנולוגיה והלXה עוסק
בהנדסה גנטית.
בכולם רואה קרייטון נקודות שליליות, בחלק ניכר מהפעמים בגלל בעיות מוסר ושכרון כח.

לטעמי קרייטון אינו סופר גרידא, אלא סוג של תסריטאי.
הספר ארוך יחסית, כ-400 עמ', אבל הוא נקרא בשטף, כמו סרט. מהלך העלילה מובן, ולפתע יש הפתעה,
התיאורים מפורטים, ובכל זאת אינם ציוריים, אלא באים לתאר מצב, ואז את התנהגות הדמויות.
הכתיבה שוטפת, מהירה ומדויקת. היא אינה משאירה מקום לפרשנות או צורך בקריאה נוספת כדי לחדד
דברים. קרייטון יודע מה הוא רוצה להעביר ועושה זאת. יש לו סצינה בראש והוא כותב אותה.
על פניו - תסריט.
אבל - הוא תסריטאי מצוין. לצלוח ספר תוך יומיים זה הישג לא מבוטל, גם בתור מישהו שקורא הרבה
ומהר. הספרים שלו קריאים מאד (כל אלו שקראתי עד כה) ועוסקים בתחומים שנוגעים להווה, בעיקר
מהפן המדעי.

הספר עצמו חביב, כתוב היטב, מעניין ברובו, אך ההגדרה של ספר "מתח" לא קולעת לטעמי, ולעיתים העלילה צפויה למדי.
לא אלאה בפרטים ובטח שלא אצרף ספולירים, למרות תג הספוילר של פרש, אבל הסוף היה די צפוי
מבחינתי, וגם הרבה פרטים במהלך העלילה.
ובכל זאת, ספר נחמד להעביר איתו יום או שניים, וזה נעשה ברצף.

את ספרו "העולם האבוד" קראתי בשטף אחד, תוך 5-6 שעות מרגע שהגעתי איתו הביתה.
למעשה, יכולתי להחזירו עוד באותו היום ולהחליפו באחר
"טרף" לא שונה מהבחינה הזו, וגם הוא ספר קריא מאד.

אם מדע פופולרי בשילוב נסיון לכתוב ספר מתח, עם יכולות כתיבה טובות (אך תסריטאיות ולא ציוריות) מעניינות אתכם - זה ספר טוב


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://simania.co.il/bookimages/loadJpg.php?imageName=covers4/43717.jpg]


תהנו

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.text.org.il/06_covers/0602046.jpg]


צלה של הרוח/קרלוס רואיס סאפון

קרדיטים לאתר "סטימצקי" ולאתר "טקסט"

בוקר אחד ב-1945, בברצלונה אפופת הצללים שעדיין מלקקת את פצעי מלחמת האזרחים, אב מכניס את בנו בסוד בית הקברות לספרים נשכחים, ספרייה שבה אלפי ספרים זנוחים שאיש אינו קורא עוד. הילד דניאל שולף ממדף מאובק את הרומן צלה של הרוח, נשבה בקסמו ומבקש לקרוא את כל ספריו של מחברו, חוליאן קאראך.

באחד הלילות, בשעה שדניאל מטייל ברחובותיה העתיקים של ברצלונה, קרבה אליו דמות שמזכירה לו את אחד מגיבורי הרומן, ד`מות שמתברר כי היא השטן בכבודו ובעצמו; האיש הזה השמיד בשיטתיות את כל ספריו של קאראך ומבקש לשים את ידו גם על הספר האחרון שנותר, הספר בידי דניאל. בכך נקרע צוהר אל אחד מסודותיה השמורים ביותר של ברצלונה, סוד שמעורבים בו רצח, קסם, טירוף ואהבה מקוללת.


ביקורות מחו"ל:
"ספר מלא דלתות סתרים חורקות, שבו אפילו לעלילות המשנה יש עלילות משנה... נפלא"
(סטיבן קינג)

"סאפונמאניה... מותחן, רומן היסטורי וקומדיה של מצבים, אבל יותר מכול, סיפורה של אהבה טרגית... סיפור בלתי נשכח על סודות הלב ועל קסמם של הספרים"
(לה ונגוארדיה)

"העמודים הראשונים של הספר היו כל כך טובים עד שחשבתי שלא ייתכן שהמחבר יוכל לשמור על אותה רמת מתח עד הסוף. אבל לא יכולתי להרפות ממנו עד העמוד האחרון... אחד הרומנים הטובים ביותר של השנים האחרונות"
(אַבֶּס)

"אנחנו יוצאים לנסיעה פרועה שהפניות החדות ביותר בה נעשות תוך טלטלות עוצרות נשימה"
(ניו יורק טיימס)

"כל מי שנהנה מרומנים אפלים, ארוטיים, נוגעים ללב, טרגיים ומותחים חייב לרוץ מיד לחנות הספרים הקרובה ולקנות את 'צלה של הרוח'"
(וושינגטון פוסט)


תרגום מספרדית: ליה נירגד; 461 עמודים

אני מאוד אוהב את הספר. מומלץ בחום!

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://69.73.159.248/images/tagel/he/7/6/340776.jpg]

שם הספר: בלי לומר שלום
שם המחבר: לינווד ברקלי

על הספר(על הכריכה מאחור): אחרי לילה פרוע של שתייה מתעוררת סינתיה ביג בת ה-14 עם כאב ראש נוראי. בליל אמש היא רבה עם אביה, והיא חוששת שזה מה שמחכה לה גם היום.
אולם הבית דומם לגמרי. הוריה ואחיה אינם נמצאים בשום מקום. גם מכוניותיהם נעלמו. סינתיה תוהה אם הוריה החליטו להעניש אותה בגלל התנהגותה הסוררת, וממשיכה לחפש אחריהם.
לאחר כמה ימים, כשאנשי המשטרה המקומית מרימים ידיים ומודים שאין להם מושג מה קרה לבני משפחתה, סינתיה עוברת לגור בבית דודתה וממשיכה בחייה, ללא שמץ של מושג מדוע נטשה אותה משפחתה בלי לומר שלום.

עשרים וחמש שנים לאחר מכן סינתיה, בעלה המורה טרנס ארצ’ר ובתם בת השמונה מתגוררים במילפורד, קונטיקט, לא הרחק מבית ילדותה. על אף הזמן הרב שחלף, סינתיה רדופה עדיין על ידי היעלמות בני משפחתה.
למרות התנגדותו של בעלה, היא מחליטה להשתתף בתכנית תחקירים טלוויזיונית, בתקווה שמישהו מצופי התוכנית יוכל למסור מידע שישפוך אור על היעלמותם המסתורית של בני משפחתה.
שיחת טלפון מסתורית גורמת לסינתיה להאמין שייתכן שאביה עדיין בחיים, אבל טרנס, שהתנגד להשתתפותה בתכנית מלכתחילה, מודאג. התנהגותה של סינתיה מוזרה, ודברים משונים מתרחשים בביתם. נדמה שמישהו משחק באכזריות ברגשותיה של אשתו, ונדמה גם שלבני המשפחה שנעלמו היו סודות אפלים, שעליהם לא ידעה דבר.



קצת על הסיפור: התחלת הסיפור נותנת קצת רקע להכרות שבין טרי ארצ'ר לבין סינתיה ביג -שמתחתנת עימו. ומעט על ההעלמות מהדרך שטרי וסינתיה יודעים עלייה. הסיפור מובא רובו מהצד של טרי ארצ'ר, ובעצם על הדרך שלו לנסות לגלות מה קרה למשפחתה ולעזור לאישתו להתמודד עם המכה שנפלה עליהם. הדברים מסתבכים לאחר שסינתיה מופיעה בתוכנית טלוויזיה ומנסה לגלות דרכה מה קרה למשפחתה, טלפונים, אימלים ומכתבים מתחילים להגיע שמערערים את המשפחה כולה.

המלצה: התחלתי את הספר אתמול בלילה - ומהרגע שהתחלתי לא הצלחתי להוריד ממנו את הידיים עד שסיימתי אותו - לא ישנתי כל הלילה וקראתי את כולו עד המילה האחרונה שבו. ספר מרתק. מותח, הכתיבה סוחפת והעלילה המתפתלת לא משאירה מקום לספק - הוא ספר טוב. ואני ממליצה מאוד.


אפילו הסוף לא אכזב
קריאה נעימה!

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://bookme.co.il/Images/Items/Books/362-3052.jpg]


שם הספר: אל תגלה
שם המחבר: הרלן קובן

על הספר: אליזבת ודיוויד בק הם הזוג המושלם. אהבתם אינה יודעת גבולות, ובטקס סודי הם מנציחים אותה בחריטת קווים על העץ "שלהם" ביער שעל שפת האגם. קו אחד לכל שנה שעוברת מאז הנשיקה הראשונה. אחרי הקו השלושה-עשר נגדע סיפורם המשותף בטרגדיה מחרידה. אליזבת נרצחת באכזריות ועולמו של דיוויד חרב עליו. כעבור שמונה שנים הוא מקבל פתאום מייל מסתורי עם עשרים ואחד קווים, ועולמו שוב מתהפך.

קצת על הסיפור: הסיפור מתחיל מהרקע להכרות בין אליזבת ודיוויד, על המשפחות מעט ועל הנישואים, ומספר על הטרגיה שקרעה ביניהם, אבל התפנית מתחילה במייל שגורם לדיוויד להאמין שאליזבת אולי עוד חייה, 8 שנים לאחר שהיא נעלמה מחייו הוא מנסה למצוא בעבר את הרמזים לעתיד, מנסה לגלות לאן אליזבת נעלמה, ואיך יוכל לאתר אותה, ולא מוכן להפסיק גם כשזה עלול לעלות לו בחייו.

המלצה: אחותי הביאה לי את הספר, אמרה לי שזה הספר שעשה לה את הודו, שנהנתה לשבת על חוף הים ולקרוא אותו. אני יכולה להבין איך הוא מעניין כשאתה מחפש לשמוע עברית, שאתה מנסה להעביר את הזמן בנעימים. אבל אני אישית לא התלהבתי ממנו יותר מידי. אולי כי הוא הזכיר לי את הספר שקראתי יומיים לפניי - בלי לומר מילה. ואת הכתיבה שם אהבתי יותר. אבל הוא נחמד להעביר את הזמן.

קריאה נעימה.

צופן הפרעונים (בהוצאת פרוזה, ידיעות אחרונות) מתיימר להיות מותחן ארכיאולוגי משובח,
וללא ספר אינו כזה מוצלח בהשוואה לצופן האלכסנדרוני מאת אותו מחבר, כשגם האחרון עצמו מוטל בספק.

המותחן הקליל (מה? פחות מ400 עמודים?) שזור חלקי היסטוריה אמיתיים ובדויים,
ומנסה לקשר אף את קורות ספרי בראשית ושמות שלנו עם ממצאים חדשים ש"מתגלים" בעמרנה שבמצריים.

רציחות, תאונות הרבה הסטוריה פרעונית ושלל מרעין בישין מתרחשים בין דפי העלילה שגיבוריה הם שוב - דניאל נוקס וחברתו גייל.

האמת שסיימתי את הספר בכ3 שעות בערב משעמם,
היה נחמד (אני מניח שבלי הקשר היהודי לעניין הייתי פחות מרוצה ממנו) אבל יצאתי בתחושה שחסר משהו רציני.

הסוף ידוע מראש וכמובן לא אקלקל את ההפתעה לכולכם - אבל באמת שממותחן ציפיתי ליותר.

קניתי ב20 ש"ח באחד מקניוני הארץ שבהם יש דוכן של ספרים עם פגמים קלים -
אישית רק החודש קניתי כ8 ספרים בדוכנים כאלה, זה זול והפגמים כ"כ קלים שלא שמים לב אליהם,
ועבור בולעי ספרים שכמוני - זה די שווה את המחיר. (איפה עכשיו אני תוקע את זה בבית?)
עריכה: במדד שלי:
- 2 סמיילים

אנשי הקש הוא מותחן נדיר באיכותו (לדעתי).
התלבטתי האם להכניס אותו לקטגוריית מותחן או אימה כי הוא קצת משניהם,
העובדה שכל הספר ישבתי על קצה הכסא שלי גרמה לי כנראה להחליט שהוא שייך יותר למותחן.

בכותר מעולה מייקל מרשל מצליח להכניס כאן משהו חדש אם תרצו,
כמו ניסיון של החברה לומר משהו לגבי האלימות שבה.

שני קוווי עלילה שלכאורה אינם קשורים מסתחררים אחד סביב השני עד שנפגשים ברגעי השיא של הסיפור. רוצחים סדרתיים, חטיפות ומה לא.

הספר מכיל תכנים בוטים (רציחות וכיוצ"ב) ותיאורים מפורטים של כל הנעשה, אבל למי שאוהב את הז'אנר מאוד מומלץ!

בקשר לשני הספרים האחרים שלו (אם לא תהיה ביקורת בהמשך) - השני פשוט לא טוב, והשלישי בינוני מינוס.
הוא לא הצליח לשחזר את ההצלחה כמו בראשון.
עריכה:
במדד שלי הוא מקבל:
- 5 סמיילים.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://simania.co.il/bookimages/covers4/45253.jpg]

הספר אמנם בונה ציפיה, אבל הגילויים (האמורים להיות) מרעישים בספר, בחלקם הגדול מאכזבים.
הדרך הטובה לבטא את ההרגשה שלי היא שבאמצע הספר רציתי מאוד להשיג את הספר "האדם הזקוף" שאמור להיות המשך של הספר הזה. בסוף הספר, כבר לא בא לי על ההמשך.
אהבתי מאוד את האתנחתות הקומיות.

אני נותן לספר 3.5 שיפ, בסולם ה-5 שיפ.

יהיה משהו, כי יש משהו

הנעלמים מאת הרלן קובן הוא ספר מתח מתחילתו ועד סופו.
הטוויסטים סוחפים והעלילה מרתקת.
לאחר אובדן האם, ממשיכה להתמודד המשפחה עם עברו הסבוך של האח.
שילוב של אהבה, רוצח סדרתי, התמודדות עם חיי הרחוב והמשטרה והנסיון לגלות את האמת
העלילה סוחפת במשך כל הספר.
נק' חשובה לזכות הסופר - לא הצלחתי לעלות על הטוויסטים המפתיעים.
לכן במדד שלי הוא מקבל:
- 4 סמיילים.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://t1.gstatic.com/images?q=tbn:d9VlHEa_iPXdgM:http://simania.co.il/bookimages/covers0/1433.jpg]

הכי יפה שלו לדעתי (ונראה לי לדעת רבים) .
לא קרה לי באף ספר עדיין - מתח מהעמוד הראשון.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי marin נק' חשובה לזכות הסופר - לא הצלחתי לעלות על הטוויסטים המפתיעים.

אני לא חושב שיש מישהו שהצליח בוודאות.
הוא עשה שם הפוך על הפוך בסוף. וזה 'הגאוניות' של הכתיבה שלו.

זהירות - ספויילר!

(מי האמין שג'ון 'הרוח' דווקא הוא?! )
אני חייב להגיד שהיה לי חשד לגבי ה'רוח' אם אתה עוד זוכר שבאחת הפגישות שלו עם לא זוכר את שמו (אותו אחד שג'ון 'הרוח' אסלטה עבד איתו בחלק מהספר ובסופו של דבר הסגיר אותו עם כל הקטע של המצלמות בכניסה למשרד) . באותה פגישה ה'רוח' דיבר בטון של "חרטה" שהיתי בטוח שיהיה איתו משהו מוזר בסוף.
לגבי האח...
מי היה מאמין???

ובכן קראתי את החלק הראשון של שרלוק הולמס, ומה אומר ומה אגיד?
מדובר באחד מספרי-החובה-לקרוא לכל האוהבים ספרי מתח וספרות טובה בכלל.
עברו שנים מאז שכילד קראתי את העלילות ומרענן לחזור לספרים משובחים כאלו גם היום.

עליי לציין לשבח את התרגום שנעשה בצורה יוצאת דופן באיכותה המשלבת גם עברית גבוהה.

למי שמכיר את קורות הבלש המהולל, אין הרבה מה להוסיף שכן מדובר על הסיפורים המקוריים בהוצאה מחודשת,
אך למי שלא מכיר, מדבור בתיאור עלילותיהם של שרלוק הולמס הבלש, וחברו הטוב ווטסון הרופא.
יחדיו יוצאים הם לחקור עלילות שונות, תמוהות ומוזרות - שבהן לרוב ידי החוק סובבים סחור סחור ללא מענה הולם.
באמצעות הגיון מבריק ותשומת לב חדה לפרטים הקטנים ביותר מצליח הולמס לפענח גם את הקשה שברמזים ולגלות את קורות המעשה.
במדד שלי -
- 5 אוסומים.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.kinbooks.co.il/Media/Uploads/%D7%A9%D7%A8%D7%9C%D7%95%D7%A7_%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%A1%281%29.jpg]

שלא כמו בארבעת ספריו הקודמים, הפעם הספר לא נכתב בשבלונה המקורית של הסופר - שזו כבר נק' לטובתו של דן בראון.

הגיבור של הספר הוא כרגיל רוברט לנגדון המוכר, אך השאר הם דמויות חדשות שנעים להכיר.
הספר הוא שילוב של מרוץ נגד הזמן (שדווקא נקרא לא בחטף) יחד עם פענוח רמזים סמלים וקודים.
הסיפור נע בעצם סביב מסדר הבונים החופשיים, הרבה רוחניות עם נגיעות בדתות העולם וקצת על ההסטוריה של העיר וושינגטון בה לוקח הסיפור חלק.

מאחר שמדובר בכל זאת בספר מתח לא אשפוך אור על העלילה, תקראו ותהנו בעצמכם

בגדול - הוא יותר טוב משני הספרים האחרונים שלו אבל הרבה אחרי השניים הראשונים שלו.
במדד שלי:
-3 סמיילים פושרים, ורק בגלל שהוא יצא מהשבלונה.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://t3.gstatic.com/images?q=tbn:QfHnifr_kLfNMM:http://simania.co.il/bookimages/covers69/695905.jpg]

נערה עם קעקוע דרקון / סטיג לרסון

תורגם משוודית: גברים ששונאים נשים - Män som hatar kvinnor - Stieg Larsson
באנגלית: The Girl with the Dragon Tattoo - Stieg Larsson
הספר הוא הראשון בטרילוגיה מילניום/Millennium, שני הראשונים כבר תורגמו לעברית, כל ה-3 תורגמו כבר לאנגלית משוודית.
ספר מתח.
512 עמודים (עברית)
קראתי חמישית מהספר באנגלית בגרסא ממוחשבת, אך מכיוון שנפל לידי הספר הפיזי בעברית המשכתי בו עם סופו מטעמי נוחות. לדעתי שני התרגומים טובים.

שלושת הספרים בסדרה מככבים ברבי-המכר באמזון (קישור), ואם תחפשו בספריה באזור מגוריכם סביר להניח שתגלו שני דברים:
1. הספריה רכשה מספר גדול של עותקים של הספרים, בעברית ובאנגלית.
2. כל הספרים מושאלים, עם תור (כשכל קורא מושך את תקופת הקריאה שלו כמה שבועות)

לענייננו:
כתב כלכלי (בכתב העת "מילניום"), מיכאל בלומקוויסט, פרסם כתבה לא מהימנה על איל-הון, זה האחרון תבע אותו על הוצאת דיבה, וכתוצאה מכך נוצר מצב בו מיכאל איבד את מקום עבודתו לעת עתה וצריך לרצות תקופת מאסר על עבירתו.
איל-הון אחר ניצל את ההזדמנות שמיכאל חסר מעש כדי לרתום אותו לחקור מה עלה בגורלה של נערה שנעלמה לפני עשרות שנים, כשהנטייה לחשוב שהיא נרצחה, אך לא מצאו סיבה למה שמישהו ירצה לרצוח אותה, לא מצאו גופה, והאי בו שהתה כשנעלמה היה סגור באותו זמן ושהו בו בעיקר בני אותה משפחה של אילי-הון.
איל-ההון מזמין על מיכאל בדיקת רקע בעזרת חברת אבטחה ומחליט לשכור את שירותיו. לבחורה שעושה עליו את התחקיר יש גם סיפור מאוד מעניין שיתגלה בהמשך.

אני נותן לספר 5 שיפ, בסולם ה-5 שיפ.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i44.tinypic.com/5zf8km.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i44.tinypic.com/5zf8km.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i44.tinypic.com/5zf8km.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i44.tinypic.com/5zf8km.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i44.tinypic.com/5zf8km.gif]


also

ציטוט:

במקור נכתב על ידי נור ספרים אהובים: נערה עם קעקוע דרקון, של סטיג לארסון. גאוני.

קריאה מהנה, ונראה מה יהיה בכרכים הבאים של "מילניום".


אגב, הסופר רצה לכתוב 10 ספרים בסדרה, אבל הוא מת פתאום בגיל 50 (2004), שעה שהראשון עוד לא ראה אור מאחר שרק זמן קצר לפני מותו ניסה לפרסם אותם.
הוא גם כתב חלק מהספר הרביעי (את ההתחלה והסוף, לא סיים את האמצע), מעניין אם ידאגו לפרסם את זה במתישהו...

The 4th book

When Stieg started writing the Millennium series, he laid an outline of a total of ten books. Before his death in November 2004, he had finished the first three books and was well underway with the fourth. In an email written to a friend a month before his death, Stieg says that he has finished about half of the fourth book. Stieg says that he has written the beginning and the end, but that the middle part is not finished yet.

Many readers have asked if Eva Gabrielsson, Stieg's life companion, could finish the fourth book, as she was deeply involved in the writing while Stieg was still alive. Eva herself is very positive, however, Swedish jurisdiction obstructs such a solution.
http://www.stieglarsson.com/the-4th-book

יהיה משהו, כי יש משהו

עלילת הספר מתרחשת קצת אחרי מלחמת העולם השניה ברוסיה לקראת סוף תקופת שליטתו של סטאלין. ומבוסס על סיפור אמיתי. הגיבור הוא סוכן מיוחד של המשרד לבטחון המדינה שנשלח "לכסות מתחת לשטיח" מקרה רצח של ילד ולסווג אותו כתאונת דרכים ותו לא כפי שהיה נהוג לעשות בברית המועצות בנוגע לכל מעשה פשע.

מלבד זה לא רוצה לחשוף עוד מידע בהתחלה שקראתי את התקציר היה נראה לי שזה הולך להיות משעמם אבל הופתעתי.. וואו כמה שהופתעתי.. ספר המתח האהוב עלי מומלץ בחום.

מצטרף להמלצה. לא ציפיתי לסיפור כל כך מרתק ומשכנע (הוא שכב אצלי שבועיים לפני שהתחלתי אותו).
הספר מגולל סיפור שמכיל בתוכו מקטעים מותחים רבים, כתובים מעולה. במדינה טוטליטרית לא חכם במיוחד לצאת, אפילו כמראית עין, נגד מנגנוני הבטחון.
בודקים כל אחד בשבע עיניים, אבל ממה שצריך לבדוק באמת - מתעלמים.
בהתחשב בזה שהסופר נולד לפני 30 שנים בבריטניה, הפירוט הרב שלו בנוגע לברה"מ של לפני ~60 שנים מדהים. גיוון רב של תרחישים, דמויות ומקומות שמרגישים ייחודיים לאותה תרבות ותקופה. ניכר שהוא עשה מחקר מעמיק.

אני נותן לספר 5 שיפ, בסולם ה-5 שיפ.

יהיה משהו, כי יש משהו

במקור באנגלית: Spirit House - Christopher G. Moore 1992
בישראל הוא יצא רק עכשיו, באיחור קל של 18 שנים. זה הספר הראשון שתורגם לעברית בסדרת הספרים בה מככב בלש פרטי בשם וינסנט קלווינו (מתוך 11).
מויקיפדיה :

1. Spirit House (1992) ISBN 974-8495-58-2
2. Asia Hand (1993) ISBN 974-8495-70-1
3. Zero Hour in Phnom Penh (original title: Cut Out) (1994) ISBN 974-87116-3-3
4. Comfort Zone (1995) ISBN 974-87754-9-6
5. The Big Weird (1996) ISBN 974-89677-3-5
6. Cold Hit (1999) ISBN 974-92104-1-7
7. Minor Wife (2002) ISBN 974-92126-5-7
8. Pattaya 24/7 (2004) ISBN 974-92066-6-5
9. The Risk of Infidelity Index (2007) ISBN 978-974-88168-7-6
10. Paying Back Jack (2009) ISBN 978-974-312-920-9
11. The Corruptionist (2010) ISBN 978-616-90393-3-4

וויני (וינסנט קלווינו) מתגורר בתאילנד, הוא אמריקאי במקור וכאמור עובד כבלש פרטי.
הוא נשכר על-ידי הורים בריטים שבנם נרצח בבנקוק, הם רוצים שהוא יברר מי רצח אותו,
והם חושדים שזה לא מסומם תאילנדי שנעצר ונחשד ברצח.
וויני פועל בשיתוף פעולה עם מספר גורמים, הבכיר ביניהם קפטן(נדמה לי שכך כתבו) במשטרה,
אבל מאידך נתקל באי-שיתוף פעולה מצד אנשים רבים, בלשון המעטה, ובנסיונות לחסל אותו ככל שהוא מתקרב לפתרון התעלומה.
הספר חושף הרבה מהתרבות התאילנדית, מזילות חיי האדם, מהעוני, מהזנות ומהשחיתות שהינה מנת חלקם של רבים.

קשה היה לי לקבוע מה בדיוק לא מסתדר לי בספר, אבל באופן כללי הוא לא היה כתוב באופן קולח, אולי זו בעיית תרגום.
also, תיאורים מיניים מיותרים.

אני חושב שאקרא בעתיד את שאר הספרים בסדרה, כי לקראת סוף הספר הכתיבה משתפרת,
ובסך הכל אני לא מצטער שקראתי אותו ונכנסתי קצת לתרבות הזו.

אני נותן לספר 4 שיפ, בסולם ה-5 שיפ.

יהיה משהו, כי יש משהו

במקור מאנגלית: Dead Simple by Peter James - 2005
בישראל: 2007.

הסיפור מתחיל בכך שמייקל, בחור שאוהב למתוח אנשים, עומד להתחתן ומארגנים לו מסיבת רווקים שבה הם עושים סבב פאבים ואז - הפתעה. כשהוא שיכור עד לרמה שהוא לא מבין מה קורה סביבו הם מכניסים אותו לארון מתים,
את הארון הם סוגרים היטב וקוברים. הם משאירים לו בקבר אלכוהול, פורנו, פנס, ומכשיר קשר.
את מכשיר הקשר השני הם שומרים אצלם ויוצאים לנסיעה, במטרה לחזור אליו אח"כ והכל יהיה מתיחה וחה חה גדול והם יצחקו, והוא יתחתן, ויהיה סבבה.
אלא שהם נוסעים נוסעים נוסעים, בום. מתים בתאונת דרכים.
עכשיו, הוא קבור. מתעורר. דרמה.

הספר כתוב מעולה. כשקראתי אותו לא הרגשתי שהזמן רץ. מומלץ ביותר.

זה הראשון בסדרת ספרים על רב-פקד רוי גרייס (Detective Superintendent Roy Grace), יש עוד כמה בסדרה:

1. Dead Simple (2005) - פשוט עד מוות ב-2007
2. Looking Good Dead (2006) - המתים נראים טוב ב-2009
3. Not Dead Enough (2007) - לא לגמרי מת ב-2010
4. Dead Man's Footsteps (2008)
5. Dead Tomorrow (2009)
6. Dead Like You (2010)
7. Dead Man's Grip (2011)

לעברית תורגמו ה-3 הראשונים עד כה. למזלי, שלושתם בידי.

אני נותן לספר 5 שיפ, בסולם ה-5 שיפ.

יהיה משהו, כי יש משהו

במקור מאנגלית: Looking Good Dead by Peter James - 2006
בישראל: 2009.

טום ברייס נסע ברכבת וראה שאדם שירד מהרכבת שכח דיסק.
במקום ללכת למחלקת אבידות, הוא לקח את הדיסק הביתה.
אמהמה? מכניס את הדיסק למחשב, וחשכו עיניו - סרט סנאף (רצח מצולם) בשידור חי.
ה..האם הסרט אמיתי? מישהי באמת נרצחה מול עיניו בברוטליות? מי האיש ברכבת?
במה הוא סיבך את עצמו כשלקח את הדיסק?

בהחלט מומלץ למי שקרא את הראשון בסדרה, על אף שהוא פחות חזק ממנו.

זה השני בסדרת ספרים על רב-פקד רוי גרייס (Detective Superintendent Roy Grace), יש עוד כמה בסדרה:

1. Dead Simple (2005) - פשוט עד מוות ב-2007
2. Looking Good Dead (2006) - המתים נראים טוב ב-2009
3. Not Dead Enough (2007) - לא לגמרי מת ב-2010
4. Dead Man's Footsteps (2008)
5. Dead Tomorrow (2009)
6. Dead Like You (2010)
7. Dead Man's Grip (2011)

אני נותן לספר 4 שיפ, בסולם ה-5 שיפ.

יהיה משהו, כי יש משהו

ספרי סיפורת

שם הספר: עוד יום אחד.
סופר: מיץ' אלבום.



מה הייתם עושים אילו הייתם יכולים לבלות יום אחד נוסף עם אדם אהוב שמת?
אביו של צ'רלי (צ'יק) בנטו, גיבור הספר, אמר לו בילדותו, "אתה יכול להיות הבן של אמא או הבן של אבא, אבל אתה לא יכול להיות גם זה וגם זה."
צ'יק בחר באביו, אבל הסתבר לו שזו היתה בחירה מוטעית, כיוון שהאב נעלם מחייו על סף גיל ההתבגרות.
כמה עשורים לאחר מכן, צ'רלי הוא איש שבור. הוא מאבד את משפחתו ואת עבודתו, מתמכר לטיפה המרה ומגיע לתחתית כשנודע לו שבתו התחתנה ולא טרחה להזמין אותו.
הוא מבקש לשים קץ לחייו, ומחליט לעשות זאת בבית ילדותו. אבל כשהוא מגיע לשם מצפה לו הפתעה: אמו - שמתה שמונה שנים קודם לכן, מקבלת את פניו כאילו לא קרה דבר.
וכך זוכה צ'רלי להזדמנות שכל אחד מאיתנו היה מאחל לעצמו - "עוד יום אחד" לתקן יחסים, לגלות סודות משפחתיים ולקבל מחילה.
באיזשהו מקום מוזר בין העולם הזה לעולם הבא, צ'רלי לומד דברים מדהימים שלא ידע מעולם על אמו ועל ההקרבות שעשתה למענו, ומנסה בעידודה לאחות את שברי חייו.

הספר מקסים ומרגש, כתוב בצורה קלילה וסוחפת. למרות העיסוק בנושא המוות, הוא לא דכאוני כמו שהוא נראה. הספר קצר, בערך 180 עמודים.
הוא לא מוכר במיוחד אבל חבל שכך, הספר מלמד אותנו להעריך מחדש את האהבה של המשפחה שלנו.

איך להתחיל ? ספר זה פגשתי בדרך קצת מוזרה , הלכתי עם המשפחה לאכול במסעדה בתל אביב , בעוד שהזמנו את האוכל הבחנתי שליד השולחן שלנו יש כמה מדפים זעירים עם קובץ ספרים משונים, מכול קצה ספר , ספר אחד היה מופנה לעברי כשראיתי אותו , וקראתי את שמו "עץ המשי" התאהבתי בו , ובעוד היו מגישים לנו את האוכל כבר התחלתי לקרוא בו.

ולהפתעתי ככול הנראה יש חברה מסוימת שמטרתה להעשיר את הקריאה , בדרך שאתה מוכר להם ספר (תמורת כסף סמלי) והספר יהי בכול יני מקומות ושוב יאומץ על ידי מישהו !!




והינה הספר הזה נפל בחלקי .

סיקור מ"צומת ספרים" :
עץ-המשי הוא סיפור עדין על אהבתו וייסורי זהותו של איש צעיר, המתרחש בערבות המדבריות למחצה של צפון-מערב סין, בגבול מונגוליה הפנימית, ברקע האכזרי של מחנות הריכוז שמתוכם שוחרר ואליהם ישוב בתוך זמן קצר.
עץ-המשי – וכמותו שני הסיפורים האחרים שבקובץ ראשון זה מן הסיפורת הסינית של זמננו – קורעים לקורא העברי חלון להווייתה חסרת הרחמים והבלתי-מוכרת של "מהפכת התרבות".
המחבר ג´אנג שיאנליאנג מרבה לכתוב מנסיונו האישי בעשרים ושלוש שנותיו במחנות הריכוז ועבודת הפרך. יצירותיו זכו לתפוצה של מליונים, לפרסים ולעיבוד קולנועי בסין.
הספר ראה אור ב-1984. התרגום האנגלי יצא לאור ב-1985 בבייג´ינג. הנוסח העברי מתורגם מנוסח אנגלי זה בהסכמת המחבר ובעידודו.

דעתי האשיית על הספר היא בלתי מתאורת במילים , הספר לוקח אותך לתוכו נותן לך להרגיש את האוירה השוררת בסיפור , את הרגשות , מתח מסוים והכי יפה שהוא משלב שירה ,פילוספיה, וסיפור מרתק.

ממליץ בחום !

אני לא בטוחה שהספר שייך לקטגוריה הזו אבל זה מה שהיה נראה לי הכי מתאים.
"הכלב היהודי" מאת "אשר קרביץ"
הגעתי אליו דרך המלצה מחבר שאנחנו חולקים בהרבה 'חוויות קריאה' הבחור הזה הוא מאוד מיוחד בעיניי, מהקשרים שלא הייתי רוצה לוותר עליהם.
הנה במילים שלו (בערך) ההגדרה של הספר:
"זה ספר שאותי אישית מאוד הצחיק, זה על כלב בשואה שיש לו תובנות של אדם, הוא כתוב בצורה מאוד כייפית ויש בו קטעים ממש שרוטים, כמו שאני אוהב. למשל אלוקים מתגלה אליו בחלום ושואל אותו מה הוא רוצה, והכלב מבקש להבין את בני האדם, וכך הוא מבין את שפתם. ספר שרוט לגמרי שאומנם מדבר על שואה אבל דרכו אתה מבין הרבה דברים שבכלל לא חשבת עליהם קודם."
מה שהוא אמר ממש משך אותי לקרוא את הספר, וכשסיפרתי עליו בשולחן שבת למשפחתי החלטנו פה אחד לקנות אותו, כל המשפחה קראה אותו, אפילו אחי הצעיר שבכלל לא אוהב ספרים, ותאמינו או לא, הוא ממש אהב אותו. ספר שלא עוזב אותך גם אחרי שאתה קורא אותו.
אם אתם רוצים ספויילר של ממש אז הנה הלינק:
http://www.text.org.il/index.php?book=0701076
אשר קביץ בעצמו כתב מאחורי הספר (איפה שהתקצירים בד"כ) שהוא לא תומך בספויילרים אבל מי שבכ"ז לא יכול בלי אז יש באחד מקיפולי הספר.
תהנו הרבה ותספרו איך היה, מעניין לשמוע(:
קריאה נעימהD:

קראתי את הספר הנ"ל לפני 2-3 שבועות, אהבתי את הדרך שמסופר על נושא כל כך כאוב דרך עיניים של מי שמרגיש בעיקר עצב,שמחה,רעב, כאב ופחד. ואיך אפשר לראות דרך העיניים שלו את העיוורון שהיה אז, בתקופה ההיא.
אני ממעיטה בפרטים כדי לא לשים ספויילרים.
ספר חביב, אבל עדיף לבדוק אם יש למישהו ולקחת ממנו, לא הייתי משקיעה מכספי כדי לקנות אותו.
קריאה מהנה

מצטרף להמלצות, לדעתי זה בהחלט ספר ששווה לקנות.

שאלה כללית- איזה סוג ספרים את ממליצה לקנות ואיזה ספרים את ממליצה להשאיל? (יכול בהחלט להיות נושא לדיון בפני עצמו)

שמשון, אותו נזיר חם מזג ורב כוח שהעניק לנו את הפתגם הידוע "תמות נפשי עם פלשתים", מצוייר בספרו של ז'בוטינסקי באור אחר ממה שהיינו מצפים ובכך מציע לנו נקודות חדשות למחשבה והערכה על הדמות המקראית ועל יכולותיו הספרותיות המרשימות של ז'בוטינסקי.
הספר, שנכתב במקור ברוסית ב1926, מתבסס בחלקו על הסיפור התנ"כי אך גם מרחיב אותו ולפעמים יוצא נגדו (יותר מפעם אחת כותב ז'בוטינסקי בספר על "האגדות שנקשרו לשמשון"). שמשון של ז'בוטינסקי הוא אדם רציני בקרב שבטו אך נער שעשועים בקרב הפלשתים. לפעמים הוא מוצג לנו באור של גיבור, מגן האומה, ובפעמים אחרות כאגואיסט שלא אכפת לו מדבר.
הדבר גם נותן ייחוד לאופן כתיבת הספר עצמו- אין עלילה מרכזית. איננו יכולים להצביע על מאבק שמשון בפלשתים כקו עלילה מרכזי כי בעמוד אחד מסופר לנו על שמשון הטובח בחיילי פלשתים ובאחר על משתה בו הוא צוחק עם שרי המאות שלהם. לא רק שמדובר בעוד הדגש לדמות המורכבת שמצייר לנו ז'בוטינסקי אלא גם מראה לקורא שמדובר בהשתלבות קווי עלילה שונים- אחות אשתו הפלשתית של שמשון, שמרוב אהבתה אליו מחליטה להכשיל את החתונה עם אחותה בכל דרך ולבסוף מביאה לידי הבערת תמנה, מהווה את הדמות שבנקודות מסויימות מניעה את העלילה קדימה ומוציאה משמשון צדדים חדשים של כעס או שמחה שהקורא עדיין לא פגש בהם.
כך גם יחסיו עם הוריו, עם שבטי ישראל האחרים ותפקידו כשופט משתלבים כולם לכדי יצירת מופת אחת שאכן נאמנה לסגנון התנ"ך: דמות שאינה מושלמת, המכילה גם אידיאל וגם חסרונות לרוב.

כיום קיים תרגום בעברית עכשווית של הספר. אני קראתי אותו בהוצאה הישנה של "ערי ז'בוטינסקי" בעברית יותר תנ"כית. משום שלא קראתי את התרגום השני אינני יכול להמליץ על אחד אולם סביר להניח שבעברית עכשווית משהו מהצליל התנ"כי יעלם במלאכת התרגום.

ספר מצוין... מסוג הספרים שילדים יהנו ממנו ומבוגרים עוד יותר.

הספר מספר על חבורת ארנבים, שנוטשת את הארנביה שלהם בעקבות חלום של אחד מהם על אסון שקרב ובא. הם יוצאים לדרך, ובדרכם אל ארנביה חדשה הם יאלצו להתמודד עם סכנות רבות, ולסמוך לחלוטין אחד על השני. לכל אחד יש את התכונות שלו, שחשובות למסע: לוז- המנהיג, רם ראש- הלוחם, חומש- בעל החוש הנבואי, שן ארי- מספר הסיפורים ועוד. בדרכם, הם גם יגיעו אל ארנביות שונות, ויגלו סגנון חיים אחר שעליהם להתמודד עמו- בין אם זו ארנביה בעלת סוד אפל או ארנביה טוטאליטארית.

סיפור מעניין ומשעשע, וכאמור- מתאים כמעט לכל גיל.

יש לציין שהספר די ארוך, ומלווה בלא מעט תיאורי טבע וכדומה.

אני מאוד ממליץ!

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

באופן קצר ולא ממצה מדובר על אדם שיש לו שתי מערכות קוגנטיביות (שזה דבר חריג מאוד לפי הספר, לא יודעת מה קורה מבחינת המדע שלנו), כאשר חוקר מוח גאון גורם לו שלא במתכוון לעבור מאחת לשנייה באופן בלתי הפיך. הקורא נחשף לשתיהן כבר מן ההתחלה, אך לא יודע במה מדובר. לאחר הפרק השלישי כבר מבינים שמדובר כנראה בשני אנשים שונים, ורק במהלך הסיפור, באופן מאוד עדין ובלתי מורגש, הסופר קושר את שני הסיפורים, ומבינים שמדובר באותו אדם, רק לא מבינים למה ומה הקשר. בסופו של דבר מבינים את הקשר ומה זה כל דבר.
ככל שמתקדמים בקריאה הסיפור מרתק יותר ויש יותר אקשן, ולמרות שכתוב על הכריכה האחורית שזה סיפור פנטסיה, הרגליים של הסיפור נטועות חזק מאוד באדמה, במציאות הזאת. הדבר היחיד הדימיוני בסיפור הזה זו עבודתו של אותו אדם, שאם להגיד את האמת, אחרי כל מה שאני שמעתי על דברים בחזית המחקר או בטלוויזיה וגם קצת בחיים, אולי מה שהוא מתאר כבר קיים במציאות, אלא הוא פשוט לא נמצא בתודעה הציבורית ולכן נחשב דימיוני. לדעתי המושגים שלך על מה שדימיוני ולא קיים במציאות ומה שכן מציאותי תלוי בידע שלך, במה שנחשפת אליו, וזה, כמובן, קשור קשר הדוק למקומך בחברה האנושית - במה אתה עוסק, מיהם החברים שלך, לאיזה מגזרים אתה שייך, דתות משפחות, אמונות וכו'.

מה שהיה חשוב לי להגיד זה מה למדתי מהספר הזה. מה שלמדתי הוא שאין מערכת סגורה לחלוטין בעולם הזה (זה גם נכון מבחינה פיסיקלית. בפיסיקה מסתכלים על מערכות סגורות רק לשם נוחות החישובים). המוח תמיד מוצא לו דרך מילוט בצורה כלשהי - אמיתית או לא אמיתית. זה למעשה דבר שנותן תקווה (לפחות לי). יש הרבה דברים שאנו מאמינים בהם כי כך לימדו אותנו ואנו בוחרים - כל אחד מסיבותיו הוא (פסימיות או סתם זה לא נמצא בסדר עדיפות בחיים כדי להתעסק עם זה) - לקבל את הדברים האלה כנתון ולא לערער עליהם. יכולות המוח האנושי הן רבות ורב הנסתר על הגלוי, דבר המביא אותי לנקודה השנייה:
הדבר השני שלמדתי הוא שאתה לא יכול לברוח אם אתה לא רוצה. המוח מציע ובידך הבחירה אם לקבל את ההצעה או לא, מפתה ככל שתהיה. לפעמים יש לך אינטרס כלשהו להשאר איפה שאתה נמצא, או במילים אחרות שקראתי כל כך הרבה בספרי מיסטיקה ובריאות בדרך הוליסטית: מצב בחיים שלך / תכונה שלך ייעלמו רק כאשר הם יפסיקו לשרת אותך.

gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...

כעפעפי שחר- חיים סבתו

לא ספר חדש אמנם, אבל קראתי אותו רק בימים האחרונים.

מדובר בספר שכולו תענוג צרוף!

תקציר הספר:
"כעפעפי שחר" הוא המעשה בעזרא סימן טוב ובחבריו, רחמים הכנר העיוור, משה דוד האברך, והדוקטור יהודה טוויל החוקר מן האוניברסיטה. על ארבעה החברים הירושלמים מספר "הסופר", והסיפור שהוא מספר מכאיב וגם מרגש, וכולו שזור באווירה של ירושלים, רחובותיה, בתיה, ריחותיה, שירתה. זו ירושלים העולה מן "העמק שתחת שכונת הפחים בסוף רחוב בצלאל" ויורדת ועולה מן "העמק שתחת שכונת הפחים בסוף רחוב בצלאל" ויורדת ועולה שוב אל רחוב הנביאים. שם היה אותו מעשה בעזרא סימן טוב וברחמים, אולי הוא המעשה אשר ממנו באה "אותה צרה שרעשה עליה ירושלים כולה." ואולי לא. כך או כך, אלה ושאר המעשים מתרחשים בשכונת מחנה יהודה הקסומה. אלא שגם שם, במחנה יהודה, "השמחה שבתה. הכול ידעו שהגורל נחתך והחודשים ספורים.

ספר שמעורר געגועים, עצב, חיוך ונק' למחשבה.

מומלץ בחום!

מסכימה לתיאורך.
ספר נוסטלגי על מחנה יהודה ותושביה שאינם בנמצא יותר.
סיפור חם, נוגע ללב וכתוב בעברית שאבדה מזמן.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://virlib.brinkster.net/aca/ACAIMAGES_HEB/BKS_HEB_slaughterhouse_five.jpg]





אחד הספרים היותר קשים לעיכול שאי פעם נכתבו. בהחלט לא מומלץ לילדים, נשים בהריון, ובעלי אולקוס.
בעיניי, זהו הספר האנטי מלחמתי החזק והחד ביותר שנכתב. לוקח בהליכה את מלכוד 22, במערב אין כל חדש, וכו'.
התאמצתי למצוא לו מסגרת מתאימה כאן. הוא לא מתאים לקטגוריה כללית, ואני בהחלט לא מוכן להכניס אותו לקטגוריית מדע בדיוני כי הוא מאוד לא בדיוני.
זה ספר שאפשר לתאר אותו במילה אחת, שהיא בעצם 4 מילים: PTSD. מרתק לראות איך הוא נכתב, 40-50 שנה אחורה, כשלא הייתה אז את המודעות שיש היום להלם קרב.
זה לא ספר קל לקריאה, האדישות והצורה היבשה שבה מתואר המוות בו מתסכלים, והקפיצות בזמן יכולות לשגע את הקורא, אבל אלו גם בדיוק הדברים שמשאירים אותך פעור פה ותוהה "למה? בעצם" כשאתה מסיים לקרוא אותו.
ככה זה.
גיבור העלילה הוא אחד, בילי פיליגרם, שבוי מלחמה אמריקאי שחזה בשביו בהפצצות על דרזדן במלה"ע השנייה, ולדבריו נחטף ע"י חייזרים. הספר נודד בין תקופות חייו של בילי, וקופץ בתזזיתיות מתיאור השבי לתיאור חטיפתו לתיאור חייו לאחר המלחמה.
קורט וונגוט עצמו אכן נשבה ע"י הגרמנים וצפה בהפצצות על דרזדן במלה"ע השנייה, ואני חושב שהספר הזה הוא יצירת מופת של מוח מסכן וחולה.

אוף!
זו הייתה המחשבה הראשונה שלי כשסגרתי את הספר.
זה הספר הכי קשה לעיכול שקראתי אי פעם בחיי, אבל למרות הקושי מאוד נהניתי ממנו.

מדובר בספר פילוסופי, שמתאר את מסעו של פידרוס ובנו, על גבי אופנוע, בשילוב תכנים פילוסופיים עמוקים.

אחזקת האופנוע משמשת פעמים רבות כאנלוגיה לדרך עליה יש לחיות.
מאבק מילולי בין הסופיסטים, לגישתם של אפלטון וסוקרטס, ההבדלים והנגיעות לתזה המובאת בין הפסיכולוגיה הקלאסית והרומנטית,
ומהי "איכות" ומה הקשר למטאפיזיקה?

שילוב של מסע ארצי ורוחני גם כדרך חיים - בשבילי מעט קשה ללעיסה, אבל גם את זה צלחתי

רמת קושי:
- 5 דימונים בסולם שלי...

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://t3.gstatic.com/images?q=tbn:nVajCgtkTcJ5-M:http://simania.co.il/bookimages/covers5/50414.jpg]

אישה מתעוררת בבוקר ומגלה שגופה זר לה, אין לה בעיה טכנית להזיז את הגפיים. השרירים מקבלים עצבוב מהמוח ומגיבים לגירוי החשמלי. אבל המסלול העצבי שמעביר מידע מהשרירים למוח נפגע.
מעבר לחמשת החושים המוכרים לנו, קיים גם חוש נוסף, prpioceptive, החוש שמגיע מהשרירים ומהגידים ומסביר למוח שלנו מה מצבם בכל זמן נתון.
אוליבר סאקס, נוירולוג מפורסם משתף אותנו בכ-15 מקרים של חולים שהוא פגש בשנות ה-80 דרך החולים האלו הוא מלמד ללא התנשאות על המוח האנושי, על הדרך בה אנו קולטים את העולם ועל הדרך בה אפשר להתמודד עם מחלות שבמידה רבה הן חשוכות מרפא.

מסע המרתק ומתסכל אל תוך עולם הנוירולוגיה.
מעבר לכך, מצאתי בספר סיפור של אנושיות, רופא שמאזין באמת לחולים שלו. שמבין את מקומו בתהליך הריפוי ומגיע למקום בו יחסי הרופא מטופל נעדרים פטרונות.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.kinbooks.co.il/Media/Uploads/haeish_shchashav_sheishto_he_kova_Big(1).jpg]

לכתוב את תקציר הסיפור יחטא לרומן.
שכן מבחינה טכנית מדובר ברומן רומנטי,
אנה היא אישה נשואה המתאהבת בקצין צעיר ונאה.
לוין, הוא בעל אחוזה המאוהב בקיטי, בת אצולה רוסית.

בשלב הזה אלו מכם שלא קראו את הספר, עלולים לתהות למה לקרוא את אנה קרנינה הכבד, כשאפשר לקרוא רומן רומנטי קל.

בעיניי זהו אחד הספרים הטובים ביותר שנכתבו. מעבר ליכולת האבחנה והתיאור. אני מצאתי בספר ניתוח מדוייק על הבחירות שאנו עושים בחיים. בין כניעה ליצרים ובין חיפוש אמיתי איזו שהיא אמת.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://simania.co.il/bookimages/covers68/684980.jpg]

ספר מדהים!
הסיפור מגולל את קורותיה של שוערת צרפתייה בשם רנה - אלמנה, מבוגרת ולא יפה במיוחד - בבית דירות מצוי, בו הדיירים העשירים מבודדים משאר המעמדות בחברה הצרפתית.
השוערת חכמה במיוחד, ולמרות מעמדה הנחות ותפקידה המבזה, יכולותיה האוטודידקתיות מקנות לה איכויות ויכולות שעולות לעיתים על הדיירים עצמם.

למרות ואולי בגלל יכולותיה היוצאות דופן, היא נחבאת את הכלים וכלפי חוץ מעצימה את כל הדוֹגמוֹת המצופות משוערת חסרת השכלה.

הסיפור מתמקד בנוסף לרנה, גם בילדה בת שתיים עשרה שגרה בבניין, גם היא חכמה בצורה יוצאת דופן, וגם היא בוחרת בכוונה להסתיר זאת.
הילדה, ששמה פאלומה, מחליטה להתאבד לפני יום הולדתה הבא, סוג של מחאה על חוסר תשומת לב הוריה לצרות הפוקדות את העולם בכלל ואלו מהמעמדות הנמוכים יותר בפרט.
על כן פאלומה מנהלת יומן כפול, של מחשבות מעמיקות ותנועות העולם, ובו מעבירה את המחשבות והפרטים אליהם היא שמה לב.

דייר חדש נכנס לבניין שתופס את מלוא תשומת הלב והרכילות של השכנים. הוא דווקא מגלה התעניינות בשתי הדמויות, בניגוד לאחרים, ועולה בהן החשש כי יחשוף את תבונתן הנדירה.

ציטוטים מהספר אנה קרנינה, דעותיו של הפילוסוף הוסרל, היקארו נו גו (אנימה יפנית), ואפילו שיר של אמינם - המגוון התרבותי עשיר ורחב, והדמויות העשירות שכיחים בספר.
לסיכום: ספר שובה והקורא יוצא נשכר ממנו גם בידע, גם בהנאה וגם ברגישות כלפיי האחר.
במדד שלי:
- 5 סמיילים

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://simania.co.il/bookimages/covers63/636805.jpg]

ספרי אימה

לפני שתעבור המחשבה הזאת בראשכם סלקו אותה מייד. איזו מחשבה? המחשבה שממוצה במילה אחת- "איכס".
בכל פעם שאני מציין את דוקטור חניבעל לקטר, שגולם על ידי אנתוני הופקינס בשתיקת הכבשים, כדמות ספרותית אהובה אנשים בדרך כלל מפגינים רתיעה. הרתיעה הזאת, ביחד עם הקביעה שמדובר בספר אימה על קניבל ותו לא מעלימה מהקורא כל משמעות נלוות.
על אף שיש שלוש ספרים (לרביעי, "חניבעל: מקור הרוע" אני מתכחש) החביב עליי ביותר הוא "חניבעל". עלילת הספר עוסקת (ואני מצטט מכריכתו) ב"התרחשויות שבע שנים לאר ברחיתו של ד"ר חניבעל "הקניבל" לקטר מידי רשויות החוק. לאחר שיאי המתח, האימה והאכזריות שנתקלנו בהם ב"שתיקת הכבשים", טביעות-ידיו של הפסיכיאטר הקניבל מופיעות שוב. הסוכנת קלאריס סטרלינג, שריאיינה אותו, התעמתה איתו והוקסמה ממנו- שוב במרדף פסיכולוגי עקוב מדם אחריו ושוב הוא חודר לנבכי נפשה. אחד מקורבנותיו של חניבעל הקניבל יוצא למסע נקמה נורא אחריו, מסע שבו האכזריות והרשע של הטורף והטרף מתחרים זה בזה."
במילה אחת-כיף. הכתיבה של האריס שוטפת עם תיאורים שנועדו לתת לנו את ההרגשה כאילו אנחנו בתוך הספר ומתבוננים מן הצד והוא גם מצטיין בחוש הומור אפל במקצת. לצערי הספר לא הצליח למתוח אותי מעבר לנקודה מסויימת אך קראתי אותו בשקיקה רק בשביל לדעת איך הדוקטור יגיע לאותה נקודת סוף שתכננו לו.
כאן ראוי לציין שני דברים:
1. חלק נכבד מההתרחשות הוא בפירנצה והאריס אינו רק אומר "הוא פה בפירנצה, נמשיך הלאה" אלא משלב גם את הסביבה כחלק מהעלילה (ניתן להגדיר אותו כספר אימה וטיולים )
2. דוקטור לקטר הוא אחת הדמויות החביבות עליי ביותר ולו רק משום שהוא יוצא נגד כל מה שאנחנו חושבים- הוא מנומס, אוהב תרבות ובעל שנאה עזה לאנשים גסי רוח. למי שיקרא את הספר גם אמליץ להתמקד באלגנטיות התיאורים שמערבים אותו ו"חבר וותיק בארוחה".
בקיצור- מומלץ בחום!



400 עמודים

ספרי דרמה

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.4girls.co.il/newsite/uploadImages/tolat121107.jpg]

שם הספר: שומרת אחותי
שם המחבר: ג'ודי פיקו
על הספר: אנה היא נערה רגילה, מלבד עובדה אחת ההופכת את יחסיה עם משפחתה לטעונים רגשית: הוריה הולידו אותה רק כדי שאחותה הגדולה, קייט, תוכל להילחם בלוקמיה שלה. אנה באה לעולם לאחר אבחון גנטי לצורך תרומת מוח עצמות עבור קייט. בגיל 13, כמו רוב המתבגרים, היא מתחילה לשאול את עצמה מי היא באמת, שכן תמיד הוגדרה ביחס לאחותה.
כך היא מקבלת החלטה שאולי אין להעלותה על הדעת, החלטה שתקרע את משפחתה לגזרים ושעלולה להיות הרת-אסון לאחות שהיא אוהבת.

קצת על הסיפור: אנה תובעת זכויות רפואיות מהוריה, והמטרה היא כמובן להפסיק את התרומות לאחותה. השאלה הנשאלת היא האם היא תמשיך לתרום כשתקבל את הזכויות, אם תקבל, ומה יקרה לאחותה במקרה ולא תתרום. ומעבר לכך - על הורות טובה, חינוך והרבה אהבה.

המלצה: לאהובי דרמה - מומלץ ביותר. אני אישית סיימתי את הספר בהרגשה שמיצו את הספר עד תומו, שלא הייתי מוסיפה מילה ולא גורעת מילה. ספר סוחף, מרגש, ובאמת גורם לך להתלבטות של מה היית עושה אם היית במצבה.
בהחלט נכנס לTOP 5 שלי
תות

לא בלי ביתי.

[U]ספר שמספר על מאבק של אישה אחת נגד העולם בו היא חיה.
לא בלי בתי" (באנגלית: Not Without My Daughter) הוא ספר שנכתב על ידי הסופרת בטי מחמודי. הסופרת מתארת בספר את חייה שלה כאישה אמריקאית אשר מתאהבת באזרח אמריקאי-איראני ונקלעת למציאות דתית וחברתית קיצונית באיראן בראשית תקופת שלטונו של רוחאללה ח'ומייני.
בטי, אמריקנית גרושה ואם לשני בנים הכירה את מודי בבית חולים, הקשר ביניהם התהדק, מודי טיפל וסעד אותה ולאחר מכן הם התאהבו ונישאו. בטי ומודי ניהלו חיי נישואים שגרתיים באמריקה, ואף נולדה להם בת משותפת. לאחר שמודי מפציר בבטי, היא מסכימה שיבקרו למשך שבועיים בלבד במולדתו איראן כדי להכיר אותה ואת בתם מהתוב למשפחתו. בתום שבועיים באיראן, מודי מודיע לבטי כי הם יישארו באירן לתמיד.

אני ממש ממליצה על הספר!

חיסרון,
אחרי פעם אחת כבר ידוע לנו הסוף אז פחות מרגישים את תחושת הדאגה לדמות הראשית...אבל אני מניחה שזה קורה עם כל ספר.

יתרון:סיפור אמיתי!!!!!!
http://www.google.co.il/imgres?imgu...xKo2OjAfs44TtCg

רומנים

שם הספר: תולדות האהבה.
המחברת: ניקול קראוס.



ליאו גורסקי מנסה לשרוד עוד קצת, מקיש על הרדיאטור מדי ערב כדי להודיע לשכנו מלמעלה שהוא עדיין חי, מושך מבטים בדלפק החלב בסטארבקס. אך לא תמיד היו אלה פני הדברים: לפני שישים שנה, בכפר הפולני שבו נולד, ליאו התאהב וכתב ספר. ואף על פי שהוא אינו יודע זאת, ספרו שרד גם הוא - חצה דורות ואוקיאנוסים ושינה את חייהם של אנשים אחדים.
אַלמָה בת הארבע-עשרה נקראת על שם אחת הדמויות בספר. היא טרודה עד מעל לראשה בהשגחה על אחיה הקטן, ציפור (שחושב שאולי הוא המשיח) ובכתיבה במחברתה: איך לשרוד בטבע - כרך שלישי. אך כאשר מגיע מכתב מסתורי בדואר, היא יוצאת להרפתקה במטרה למצוא את הדמות שאת שְמה היא נושאת ולהציל את משפחתה.


הספר יכול להראות מוזר ולא רגיל בעיני אנשים מסוימים, אבל אני אוהבת את הסוג הזה. לא עזבתי את הספר לרגע, הוא מצחיק ומרגש מאוד. בין הספרים האהובים עליי.

מהי מהות רוח האדם? האם האלטרואיזם, ההקרבה למען האחר, היא מהות רוח האדם? ומהו האגואיזם? האם האנוכיות, השאיפה למצויינות, הדבקות חסרת הפשרה בעקרונות וברעיונות היא האגואיזם, או שמא היא דווקא רוח האדם האמיתית, התקווה האנושית?

הווארד רוארק הוא אדריכל מודרני. בניו יורק של שנות ה 20 זו חיה מוזרה ובלתי מקובלת. לא רק זאת - הווארד רוארק גם אינו מוכן להתפשר, לא על עבודתו ולא על עקרונותיו. לא אכפת לו מה אומרים או מה יאמרו אנשים, לא אכפת לו מדעת הקהל. רוארק מוכן לרעוב ללחם, הוא מוכן לעבוד בכל עבודה, ובלבד שיבנה רק את מה שהוא רוצה לבנות. לעולם לא יתכנן או יבנה מבנים ב"סגנון...". למעשה, עיקר אמונתו היצירתית היא שאין "סגנון" - יש רק בניין יחידי ומה שהוא אומר ומבטא. כל בניין הוא יחיד במינו.

פיטר קיטינג הוא האנטיתזה של רוארק. הוא חי למען הקהל, למען ההערצה, למען "אותות הכבוד" החברתיים. הוא מצליח ביותר, בונה את הבניינים שרוצה ההמון, לעולם אינו מיוחד או חדשני, לעולם אינו יוצא דופן, לעולם בונה את שהגו אחרים. הוא עולה כמטאור אל פסגת הברנז'ה האדריכלית של ניו יורק ומוערץ על ידי כל.

דומיניק פרנקון היא בתו של אדריכל עשיר. חייה ריקים והעולם נראה לה ריק. אינה מרגישה מסוגלת לרכות, אינה מסוגלת לאהוב, בזה לעולם כולו. עם זאת, היא שבוייה, גם אם רק עמוק עמוק בנשמתה, בפחד מדעת הקהל. היא עושה הכל כדי להתנער מפחד זה, עושה הכל כדי לשבור את נשמתה-שלה, בכל דרך כואבת אפשרית, אבל נשארת שבויה בשאלה - האם תצליח להשתחרר מן הפחד ולהיות היא עצמה?

אלסוורת טוהי הוא אלטרואיסט, כך הוא מצהיר על עצמו. עניינו הוא אהבת האדם. בשם אהבת אדם זו הוא שם לו למטרה להרוס את האגואיזם כפי שהוא רואה אותו, והוא רואה אותו כאינדיבידואליזם היצירתי של יוצרים בלתי מתפשרים. הוא יוצר את שינוי עולמו ע"י האדרת הבינוניים, ע"י מחיית חשיבותם של היוצרים הגדולים בכך שהוא לוקח את אותם הבינוניים, שאין להם ולו הערצת הקהל ושום דבר אחר לטובתם, ומציב אותם לכאורה בקו אחד מבחינת דעת הקהל עם הגדולים ובכך, למעשה מבטל אותם.

גייל וואינאנד היה ילד בשכונות העוני של ניו יורק. נאבק על קיומו ברחובות, עסק בכל עבודה, ניסה להשמיע משלו ושמע שוב ושוב את המשפט "לא אתה מנהל כאן את העניינים". גדל להיות מליונר, בעל רשת עיתונים צהובים, חסרי בושה לחלוטין. הרדיפה אחר הכסף קידשה את עצמה, הוכחת עצמו לעולם ולעצמו הפכה למהות הקיום. אבל מתחת לכל זה, מהו גודל רוחו של האיש, המחזיק בביתו קומה סגורה של חפצי אומנות, שאיש לא ראה מלבדו? שמוצא את שלוותו בהתבוננו בהם לבדו? המאמין כי העולם ראוי לבינוניות, כי יש להגן על היפה והנשגב מעייניו?

על רקע גורדי השחקים העולים ומטפסים, המסמנים את קו הרקיע של ניו יורק, דרך עייני אלו ועייני אחרים - רבים הנטמעים ברצון הקהל ומעטים המעיזים לעמוד מולו - מספרת איין ראנד את סיפורה של נפש האדם, את מאבקו של האינדיבידואל אל מול הקהל, את מאבק היוצר הייחודי אל מול "אנשי הדברים המשומשים".

הרבה מן האידיאליזם האישי של ראנד משתקף בספר. עקרונותיה, אמונתה בזכותו של הפרט להיות אינדבידואל, לרדוף את מטרתיו הוא, להיות מאושר בזכות עצמו ולא בזכות החברה. האם נכונים רעיונות אלו? האם יש אמת מוחלטת? יחליט הקורא. אבל מתוך מאסת העיקרון מצליחה ראנד ליצור גם ספר מרתק, סיפור ששובה את הנפש ומחזיק את הקורא מרותק.

"כמעיין המתגבר" - איין ראנד, הוצ' "ש. פרידמן".

זה ספר של ג'ון אירווינג. לגמרי ספר של ג'ון אירווינג.

ג'ק ברנס היה בן 4 כשהוא יצא עם אמא שלו, אליס, אמנית קעקוע, למסע ברחבי אירופה לחיפוש אחרי אביו, נגן עוגב מכור לקעקועים. המסע הזה, שהתחיל עכשיו, ימשך כל חייו של ג'ק.

ג'ק היה בן 5 כשפגש את אמה. אמה הייתה בת 12, והכניסה אותו בסודות המין ואולי המין האנושי בכלל. אמה תישאר עם ג'ק תמיד.

ג'ק פוגש עוד אנשים רבים, ובעיקר נשים רבות במהלך השנים. הוא מתגלה כשחקן מחונן וגם מצליח היטב. החיים שלו זזים על איזשהו קו לא ברור, לא אישי, לא מחוייב, גם כשהוא הופך לכוכב. ג'ק חי בפחד שהוא יהפוך להיות אבא שלו.

אבל אז ג'ק יוצא לעוד מסע באירופה. אותו המסע בדיוק, רק שג'ק כבר לא בן 4, ושום דבר כבר לא כמו שהיה כשהוא היה בן 4. המסע מערער את כל יסודות חייו, את כל מה שהאמין בו מאז ומעולם, ומוביל אותו לכיוונים חדשים.


זה ספר עצוב, ומזעזע, ומזוויע לעיתים. אבל הוא גם יפהפה, מצחיק, מלא אהבה. אירווינג כמו אירווינג מתעסק בכל הזוויות של הקיום האנושי, המגעילות ביותר והיפות ביותר, בלי צנעה, בלי צנזורה, בלי התחסדות.

זה לא ספר לקריאה קלילה, אבל מי שמתחשק לו משהו טוב - זה זה.

"עד שאמצא אותך" - ג'ון אירווינג, הוצ' "מודן".


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.text.org.il/06_covers/06020611.jpg]

ה"רומן" השני של גיל חובב, שבא עשר שנים אחרי "מטבח משפחתי", מציג לקורא את עלילות גילי (AKA "קודילו"), בן הזקונים הקטן, הפוזל והמפונק של משפחת חובב, נצר למשפחת בן יהודה המיתולוגית, ובעל משפחה מרתקת, חמה, מטורפת ומקסימה.

בספר מרוכזים 22 סיפורים, שאת כל אחד מהם מלווה מתכון.

הספר הזה הוא אחד הספרים הכי מלאי אהבה שקראתי אי פעם. מכל משפט ומשפט, מכל דמות ודמות, מצטיירת האהבה הגדולה של בני המשפחה האחד אל השני, ובמיוחד אל ילד "קטן, פוזל ולא חכם" אחד, בארץ ישראל (וירושלים בפרט) של שנות ה 60.

הסיפורים, אחד אחד, נותנים לקורא להיכנס לרגע אל תוך אז, אל החיים היומיומים של משפחה לא עשירה במיוחד, אבל עשירה להפליא בסיפורים ששלובים באופן בלתי הפיך עם ההקמה של המדינה.

והדמויות, יאי, הדמויות. מומה, אשתו של בנסיון (בן ציון, הוא איתמר בן אב"י), שמפיה יוצאים משפטים כמו "ומה? ניתן להקבצנים נעלים לא מצוחצחות? מה יחשבו עלינו אז?!", "לא תחשוב שאינני יודעת שרחצת רק במים. חזור למישכלה ושטוף ידיך היטב!", "לא תבכה, קודילו, לא תבכה, לא תשבר את ליבי" (מי, מי יכול לעמוד בפני משפטים כאלו? יכולתי לקרוא אותם שוב ושוב כל היום);
הדודה ראומה אלדר ובעלה דויד ("זו ראומה אלדר!" הוא הודיע לירושלמי המבוהל והוסיף בגאווה "ואני בעלה. היית מאמין שאני נשוי לשעון הדובר? בגלל זה לא איחרתי מעולם!");
הדודה הדסה, הקוזקית מקיבוץ רביבים שבתה דפנה (ערמוני) אוהבת לאכול חיפושיות זבל;
הדוד עמי, "השריף של אילת" שמושיע אותה בהשלכת סוכריות ממטוס;
הדודה רינה שמלמדת את גילי איך (לא) לעשן;
הדודה שודיא, "תיימניה ירושלמית ובלתי אמפיבית בעליל";
שלושת בעליה של דרור(ה) אמו של גילי;
הדודה פורטונה, ספרדיה של העולם הגדול ומפרגנת גדולה ("או! הנה הילדים. קומו, קומו חמודים, שנראה אם נשארתם גמדים או שסוף סוף גדלתם");
הדודה חווה, שכל השוטרים של טבריה מאוהבים בה ושילדיה, אודי ותמי, פראים טבריינים, מלמדים את גילי ואחיו איתמר ("בוני", או "איתמר הקטן", בניגוד ל "איתמר הגדול" של רינה, שאת נעלי הצבא שלו מרככים בדריסה) איך משתינים מהיציע בקולנוע;
הדודה דולה, בתו של אליעזר בן יהודה, בת שמונים במיני ועקבים, "יקרה ואהובה ומצחיקה עד לב השמיים - הייתה קמצנית לתפארת", ובעלה מקס שמגישים לאורחים גבינה כחולה ומתגאים כי "אין זו רוקפור צרפתית יען כי אלו עולות כסף רב. מקסי קונה גבינה אמריקאית רגילה ואנחנו שמים אותה בהמקרר עד שתכחיל. הן עובש זה עובש ואין זה משנה אם נולד בצרפת או בניו יורק";
ועוד עשרות דמויות, צבעוניות, יפות, גיבורות, אוהבות, שמחממות את הלב עם כל משפט ומשפט.

השפה, העברית המיוחדת והמעניינת שמלווה את כל הספר כולו, יכולה אולי להסביר כיצד גדל אותו בן זקונים והיה לסופר מחונן, שתענוג לקרוא כל סיפור וסיפור מהסיפורים שלו.

והמתכונים? חלקם מבריקים ומרתקים, חלקם לא ממש מגלי עולם, אבל כולם חלק אינטגרלי מהספר, וככאלה נראה לי נורא כיף לקרוא את הספר עם איזה משהו טעים מאחד המתכונים בצד (הייתי מנסה, אבל לא ממש יש לי פה את הרכיבים )

אז מה בקיצור? בקיצור - תמצאו. תקראו. נראה לי שתאהבו.


"סוכריות מהשמיים" - גיל חובב, הוצאת "קרפד" ו"מודן הוצאה לאור".


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.text.org.il/07_covers/0715031.jpg]

רציתי להמליץ לכם על ספר לא שיגרתי ונהדר!

"יצירה קורעת לב של גאוניות מרעישה" של דייב אגרס.

הספר הוא אוטוביוגרפיה, אבל מועבר כמו רומן...
קצת קשה לכתוב תקציר לחיים של מישהו, אז אם תרצו בכל זאת יש בלינק למטה


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.text.org.il/05_covers/0502113.jpg]


ביקורות מחו"ל:
"יצירה וירטואוזית, נזיד מאני-דיפרסיבי נועז גדול, שמכריז בקול גדול על הופעת הבכורה של - כן, כותב חדש כישרוני באופן קורע-לב" (ניו יורק טיימס)

"קורעת-לב? בוודאי. מרעישה? כן, הייתי אומר שכן. ואם הגאוניות לוכדת את האוניברסלי בדרך רעננה ובלתי נשכחת, אתם יכולים לקרוא כך ליצירת מופת. (סנדיי טיימס)

"אגרס מעלה באוב את היופי האיום של הנעורים כמו בוב דילן צעיר, ומלבה זאת בזעם פראי... הוא מקרב אותנו אליו, מראה לנו ככל שהוא מסוגל לשאת... הספר שלו הוא עדות משעשעת ונוגעת ללב שמתעלה מעל הגבולות המוכרים." (וושינגטון פוסט)

"מה שבהחלט מדהים ומרגש הוא הזעם הצרוף שבספר. 'יצירה קורעת-לב של גאוניות מרעישה' היא באמת ובתמים חסרת-רחמים, כיאה ליצירה של גאון. (לונדון ריוויו אוף בוקס)

"הכי פשוט לומר על הספר הוא שיש לו שם מבריק. והכי פחות צפוי לומר על השם, על כל הלצון המודע שבו, שהוא מדויק למדי." (דיילי מייל)

"ספר השנה" (טיים)

"חד-אבחנה באופן קטלני ומצחיק באופן היסטרי... אגרס חושף לב אמין ובהחלט קורע-לב . (פיפל)

"כמו כל טיול טוב, לא היעד קובע, אלא מה שמעבר לעיקול. אגרס לוקח אותנו לטיול שבו הוא משליך את כובע מהחלון החוצה, ולא לתוך הטבעת, אל מקום שבין האוטוביוגרפיה לפיקציה, מקום סמוך לכביש משובש, שבו האמת היא ככל הנראה הדבר הנוח ביותר." (גלוב אנד מייל)

דייב אגרס הוא עורך McSweeney`s. יצירה קורעת-לב של גאוניות מרעישה הוא ספרו הראשון.




אם תרצו לקרוא את הפרק הראשון, תוכלו לקרוא אותו כאן:

http://www.text.org.il/index.php?book=0502113

(גלגלו קצת למטה בשביל הפרק הראשון)

תהנו!!

ממליצה על הספר הזה מאוד מאוד מאודדדדדד מסוג הספרים שלא מפסיקים לקרוא עד שמסיימים

סיפור על נערה שגדלה בתקופה בה אישה לא זכאית לרכוש השכלה אלא למלא את מטלות הבית
ולעסוק בגידול ילדים, נערה זו גודלת ומפתחת רצון עז ללמוד קרוא וכתוב ומה עומד מאחורי הדת שלה,
נערה בעלת תובנה שלא תתואר (לנשים בתקופה ההיא)..היא גודלת ומתחזה בשלב כלשהו בחייה
לאחיה, לגבר - והולכת לחיות במנזר בתור גבר ובשלב כלשהו מתמנה לאפיפיור כשאין יודעים מהו מינה.

כל דף מעניין, כל פרט מעניין.....סיפור על תקופה מרתקת מבחינת דעות על גבר/אישה מהו/י ותפקידו/,
אמונות, אורח חיים, דרכי שיפוט ועונשים, מי בעל הכח בעל המילה האחרונה.
סיפור על שאיפות ועקרונות שלא יעמוד אף אחד בדרכן.
סיפור על אהבה גדולה שקשה ליישמה עקב החלטת יוהנה לחיות כגבר.
סיפור על אישה מדהימה ואמיצה בשם יוהנה שהצליחה להיכנס להיסטוריה למרות הכל.

קצת על יוהנה בויקיפדיה


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://simania.co.il/bookimages/loadJpg.php?imageName=covers5/59227.jpg]

טוני, קאריס ורוז הן חברות. וזינה? זינה היא לא חברה שלהן, אבל היא חלק משמעותי מחייהן, של כולן. זיניה היא מין אשה-על, הכובשת כל גבר באיזור ומהווה את הנמסיס ואת הדמות להערצה, לסירוגין. זינה גם הרסה בדרך זו או אחרת, בשלב זה או אחר את חייה של כל אחת מן השלוש, כך שהיא מהווה גם את הקו המלכד המחבר את שלושתן.

סיפוריהן הנפרדים של השלוש נפרדים ומתחברים לאורך כל הספר, זינה יוצאת ונכנסת לכל האורך כדמות חצי מיתולוגית ואולי גם כחלק מאישיותן של השלוש, החלק הרע והאפל שבתוכן. דרך זינה אנחנו זוכים להתבונן בסיפור חייהן של השלוש, ללוות אותך מילדותן הקשה והמפותלת ועד למציאותן היום בה טוני היא מרצה באוניברסיטה, קאריס היא מין דמות ניו-אייג' רוחנית ורוז אישה ואם, מעשית וחזקה.

היכולת של אטווד לצקת חיים בדמויות שלה יוצרת ספר מרתק וכובש, שגורר את הקורא עמוק לתוכו ומושך אותו להתמודד יחד עם הדמויות עם הצדדים האפלים שלהן ושל כולנו.

אטווד במיטבה. מומלץ מאוד על אף התרגום הצולע.




"הכלה השודדת" - מרגרט אטווד, הוצאת כנרת

גרייס יושבת בכלא, היא הורשעה ברצח מעסיקה ומנהלת משק הבית שלו, או למעשה – בכך שהסיתה משרת אחר לרצחם למענה.

מיהי, גרייס? האם היא אשמה? האם חפה מפשע? האם היא בעצמה יודעת?

בשל ניסיונה כמשרתת מועסקת גרייס בבית מנהל הכלא, ושם מהווה סוג של אטרקציה לחברותיה של בעלת הבית – רוצחת פרטית אצלן בסלון!

שם, בבית מנהל הכלא מופגשת גרייס עם רופא, פסיכיאטר, שהובא על מנת לבדוק אותה ולתת חוות דעת על חפותה כדי לסייע בשחרורה. דרך אוזניו של הרופא הצעיר אנחנו שומעים את סיפור חייה של גרייס שמתחיל והיא נערה ענייה שהוריה ברחו לקנדה בניסיון לשפר את מעמדם בחיים, אך הניסיון לא צלח והיא נותרת חסרת כל ונאלצת לחפש את מחייתה כשפחה. ההתנסויות הרבות שעוברת גרייס כמשרתת, הקשיים הרבים, הכאב הרב, החברויות האמיצות והעבודה הקשה מובילים אותנו לאורך הדרך עד הרגע שגרייס אינה זוכרת והרופא מקווה להזכיר לה – רגע הרצח.

מה מגלה הרופא על גרייס? ומה הוא מגלה על עצמו? מה יעלה בגורלה בסוף ימיה?

אטווד לוקחת אותנו למסע מסעיר ומרתק בחייה של משרתת בקנדה בימי סוף המאה. יכולתה של אטווד לספר סיפור מכניסה את הקורא עמוק לתוך נעליה של גרייס ולא נותנת לו לצאת משם עד לעמודים האחרונים, וגם זה בלית ברירה...

מומלץ ביותר.


"לטענת גרייס" - מרגרט אטווד, הוצאת "כנרת".

"המתנקש העיוור" אוסף לתוכו מס' קווי עלילה ומצרף אותם לכדי סיפור אחד אותו מספרת איריס בת ה 80 המבקשת לקראת סוף ימיה לספר את סיפורה שלה, את סיפורה של אחותה הצעירה לורה ואת סיפור משפחת הטבוע עמוק בהיסטוריה הקנדית. אך "המתנקש העיוור" הנו גם שמו של ספר אותו כתבה לורה המתאר מערכת יחסים עם גבר צערי השזורה גם היא בתוך הסיפור, ועלילתו, כמו גם השלכות פרסומו משפיעים ומשתלבים גם הם ברשת הסבוכה של הסאגה המשפחתית המרכיבה את הסיפור האנושי הזה.

הספר לוקח אותן למעמקיה של תקופה, לשלבי התפתחות של החברה הקנדית על תהפוכותיה, על אציליה ונכבדיה ועל הערכות החוקים השונות והמשונות שהכתיבו את חייהם של אנשים ובעיקר נשים בעת ההיא.

דרך נשות המשפחה השונות מציגה אטווד את הסוגים השונים של הגשמה (או חוסר הגשה) נשי לאורך תקופת חיים ארוכה.

כרגיל אצל אטווד, היכולת לקחת את הקורא ולסחוף אותו אל תוך העלילה באופן כה מוחלט, לחבר אותו אל הדמויות כאילו היו חברים או מכרים או הוא עצמו, היא הכוח שמאחורי הספר.

מומלץ.

"המתנקש העיוור" - מרגרט אטווד, הוצאת "כנרת.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.text.org.il/08_covers/0802081.jpg]

ביום הנישואין השני שלהם, בעלה של ג'ואי פרון מנסה להרוג אותה, ועוד בדרך יצירתית: הוא זורק אותה מהסיפון של ספינת הטיולים בה הם מפליגים.

אבל בעלה של ג'ואי שכח. הוא שכח שג'ואי הייתה הקפטנית של נבחרת השחייה של אוניברסיטת דרום קליפורניה. אז ג'ואי שוחה, שוחה ו...

..."כדי להרחיק את מחשבותיה מן המוות, היא ערכה במוחה רשימה של כל הדברים שצ'אז לא אהב בה.

1. הייתה לה נטייה לבשל יתר על המידה בשר, בעיקר עוף, כיוון שכל חייה פחדה מהרעלת סלמונלה.
2. קרם הלחות שהיא מרחה על פניה בלילה הריח כמעט כמו נוזל לקטילת חרקים.
3. לפעמים היא נרדמה במשחקי הוקי, אפילו בזמן הפלייאוף.
4. היא סירבה לרדת לו כשהוא נהג על כביש מספר 95, בדרך סאנשיין-סטייט פארקווי, או על כל כביש אחר שהמהירות המותרת בו עולה על שבעים וחמישה קמ"ש.
5. היא הייתה מסוגלת לקרוע אותו בטניס מתי שרק התחשק לה.
6. לפעמים היא "איבדה" את תקליטי ג'ורג' תורוגוד האהובים שלו.
7. היא סירבה, אפילו לא שקלה להסכים, להצעתו לזיון בשלישייה עם הספרית שלו.
8. היא הייתה חברה במועדון קריאה שבועי.
9. היה לה יותר כסף מאשר לו.
10. היא צחצחה שיניים בסודה לשתייה במקום במשחת שיניים...

נו באמת, חשבה ג'ואי.
גבר לא מתגרש מאשתו מפני שהיא מכינה עוף מכובס"...

אייי, באסה לבעלה של ג'ואי. לא רק שג'ואי לא מתה, ג'ואי גם לא רוצה ללכת למשטרה. בעזרת האיש שהציל אותה שם בים, ג'ואי רוצה לנקום. אבל לא סתם לנקום נקמה כזו בנאלית - ג'ואי החליטה לשגע את בעלה, לשגע אותו לגמרי.

השמלה של ג'ואי חוזרת לארון של בעלה, הבושם שלה רודף אותו, התמונות שלה מופיעות פתאום. מפקד המשטרה לא מאמין לאף מילה שלו, ופתאום גם מופיע מניע. גם כל שאר חייו של צ'אז מסתבכים לאט ובאופן שיטתי...

מצחיק בטירוף, הדמויות מטורפות לחלוטין, והעלילה מעניינת וסוחפת. כיף של ספר.

"שחייה בעירום" - קרל היאסן, הוצ' "מעריב".


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.text.org.il/06_covers/0602071.jpg]

הספר הוא רומן מתח היסטורי, המבוסס בחלקו על אירועים ומקומות אמיתיים, ובחלקו הוא פרי דמיונו של הסופר.

הספר פותח בתיאור עינויו של נשיא מסדר הטמפלרים בשנת 1308, לאחר יום שישי הנורא בו ניתן צו האפיפיור לאסור את כל הטמפלרים בעוון כפירה.
הטמפלרים היו מסדר של נזירים-לוחמים (נקרא גם מסדר האבירים העניים של ישו ומקדש שלמה), שהוקדש להגנה על צליינים בדרכם לארץ הקודש. מי שהיה אז (1118 לספירה) מלך ירושלים, נתן להם מחסה מתחת למסגד אל-אקצה, באורוות שלמה. סימנם - צלב שווה זרועות, אדום על טוניקה לבנה.
ב-1139 האפיפיור פרסם צו האומר כי הטמפלרים סרים למרותו הבלעדית, ולא כפופים לאף מלך, מה שאפשר תנועה חופשית בעולם הנוצרי. המסדר צבר הון כלכלי ופוליטי רב מאד.
האגדה אומרת שהיחס הזה התאפשר עקב ממצא שמצאו בירושלים, ושהיה מעמיד את עולם הנצרות ואת הכנסיה בסכנה. הידע הזה הועבר מנשיא מנזר אחד ליורשו, עד תפיסתו של הנשיא דה מוליי ב-1307.

עד כאן - ההקדמה.....
בספר, מתחקים קבוצת אנשים, הקשורים זה לזה בדרכים שונות, אחרי רמזים שהשאיר בעלה של אחת מהקבוצה - חוקר של הטמפלרים ושל עיירה בשם רן-לה-שאטו בעמק הלאנגדוק בצרפת. הם מגיעים לעיירה ומפענחים רמז אחר רמז. בכל אותו זמן, מנסה הנשיא הנבחר הנוכחי למנוע מהם למצוא את ה"ירושה הגדולה" ולמצוא אותה בעצמו. מה שהוא לא ידע, זה שהנשיא שקדם לו כבר טווה לו את הרשת.....

הספר כתוב לא רע, ובחלקים מסויימים ממש מותח. השילוב בין מציאות ודמיון תמיד חביב עלי בספרים, וכאן השילוב נעשה בצורה ממש טובה.

בקיצור - מומלץ!!




[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.text.org.il/08_covers/0802034.jpg]

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://simania.co.il/bookimages/loadJpg.php?imageName=covers21/214619.jpg]


על הספר בקצרה:

זוג, בשנת 1860 בערך, כשעוד לא היו בדיקות מעמיקות למין הילוד, לאולטרסאונד, לא הייתם יכולים לדעת אם יש תאומים, ילד יחיד או שמא שלישייה. האב רופא, וביום הלידה המיילד שנזעק למשימה התגלש מהכביש בשלג. האב נאלץ ליילד בעצמו, הוא טשטש את האם-אישתו, כדי שלא תאלץ להרגיש הרבה כאב, כך שלא ידעה מה קורה רוב הזמן. נולד הילד - בריא ושלם, וכשהאב המאושר, הרופא המיילד, חיכה לשלייה שתצא אחרי הילוד - יצאה במקום עוד ילדה, משהסתכל האב על עינייה הבין שלוקה בשכלה, (תסמונת דאון), האב בהחלטה פזיזה החליט למסור את הילדה למוסד ולומר לאם שהילדה השנייה מתה, כך שלא תאלץ להתמודד עם האובדן של הילדה שהאמין כי תמות בגיל צעיר ממחלות שבאות יחד עם התסמונת הנ"ל. אך האחות שנשלחה למשימה החליטה כי המוסד נראה לא ראוי לגידול לדים, והחליטה לגדל את הילדה בעצמה.

מה יקרה, האם הסוד יתגלה במהרה? איך יראו הנישואים של השניים עכשיו כשהסוד עומד ביניהם, איך יחיה ויגדל הילד? ואיזה שאלות מוסריות יעלו הדפים שאני עומדת לקרוא?

אני לא יודעת איך קרה, שנושא שיש לו כל כך הרבה פוטנציאל בסיפורת הפך למשעמם עד למצב שאני יכולה להרדם תוך קריאת עמוד אחד.
ספר משעמם, מתחילתו ועד סופו. מסופר על כל שנייה, כל דקה, כל רגע בחייהם, החל מהעלה שנושר מהעץ, ועד גרגרי החול שלא נעימים ברגלייה של האישה השוכבת על חוף הים. הספר לא מעלה כמעט וכלום מלבד שסוד גדול עומד במשפחה הזו, שכאב גדול עומד על מותה של הבת הקטנה, ובכל מתח ולו הקצר ביותר שיש בספר - הוא נגמר בעמוד שאחריו.
לסיכום - כל החושב לפתוח ולו את העמוד הראשון בספר הנ"ל - תסגור. ומהר. לא שווה קריאה.פשוט ל-א.
תות

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://stagemag.co.il/img/rodef_afifonim300.jpg]

תרגמה מאנגלית: צילה אלעזר, הוצאת 'מטר', תל-אביב תשס"ד -2004. 336 עמ'.



עלילה: ילדותם של אמיר וחסן בקאבול, בירת אפגניסטן, בשנות השישים. אמיר וחסן חיים באותו בית אך בעולמות נפרדים. אביו של אמיר הוא איש מיוחס ועשיר, ואביו של חסן הוא משרתו. הקשר בין שני הילדים הוא ספק חברות ספק קשר של אדון ומשרת.

אפגניסטן שלפני המלחמה היא עיר מלאה בגוונים וריחות, ושוקקת חיים. מדי שנה נערכת בעיר תחרות עפיפונים שכל תושבי העיר לוקחים בה חלק והיא מהווה מאורע חשוב ומרגש. כמו בכל שנה, אמיר וחסן השתתפו בתחרות העפיפונים, אמיר בתור "הלוחם" וחסן בתור רודף העפיפונים. ביום זה חלה תפנית בקשר בין חסן לאמיר, כשחסן הוכיח שהוא מוכן להקריב את חייו למען אמיר, ואמיר בגד בו. מאז, הזכרון הנורא של אותו יום רודף את אמיר, ודרכם של אמיר וחסן נפרדות.

עם ההשתלטות הסובייטית על אפגניסטן, אמיר ואביו מהגרים לארה"ב. יום אחד מגיעה לידי אמיר ידיעה שתשנה את חייו ותשלח אותו למסע לכיפור על חטאיו.



שפה וטכניקת כתיבה: השפה פשוטה, שימוש רב בערבית.


הספר בנוי בצורה של תרחיש אחרי תרחיש, אין השהיות של מתח או תאורים, מה שהופך את כל הספר לדרמה לא אמינה במיוחד. למרות זאת, דואג לשמור על עניין לאורך כל העלילה.

when injustice becomes law, rebellion becomes duty.

נשמע משעמם- 2 נשים מאפגניסטן וחייהן על רקע מלחמות אפגניסטן מהפלישה הסובייטית ועד לסילוקו של הטאליבן. העלילה מרגשת ומעלה דמעה בסוף. הסיפור מותח ומעניין והכתיבה באמת מיוחדת. שמעתי שמתכונים לעשות גם לספר הזה שלו סרט אבל זה ניראה לי בגדר שמועה. הספר מתמקד אגב ב2 הדמויות בנפרד עד לקטע בו החיים המקבילים שלהם נפגשים בנקודת תפנית מענינת מאוד כשלאורך כל הדרך מתוודעים יותר ויותר לגורלה העגום של המדינה הזאת.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://simania.co.il/bookimages/loadJpg.php?imageName=covers0/2412.jpg]

על הספר מאתרים:
עוזאי חברוני, המכונה חברונסקי. מושבניק בן 33. חריג גבולי. שחיצוניותו המלבבת אינה מלמדת על מוגבלותו. בן בכור למשפחה המומה מחמת שכול כפול. מספר את עצמוו ב-17 מונולוגים רצופים. בלשון אישית מיוחדת.
עוזאי. איש תם ומלא אמונה. מספר על עצמו. על משפחתו. אנשי כפרו. על חיפושיו אחרי אלכסנדרה, אהובתו העלומה. חבריו החריגים. והסביבה המתנשאת והאכזרית.

וקצת ממני על הספר:
בוקר של שוטים הוא ספר על עוזאי חברונסקי, חבר מושב בן 33 שסובל מאוטיזם, בספר מתארים את זה כ"חריג גבולי". הספר בעצם הוא סיפור ארוך של סיפור קצר. כלומר, עוזאי מנסה לספר על משהו שקרה לו בחייו, שיכל להסתכם במשפט, אך בגלל שהוא כמו ילד בן 8 שמנסה לספר שראה אצל חבר משחק במחשב אבל ראה כל כך הרבה דברים בדרך -הוא על הדרך מספר גם אותם, עוזאי מספר הכל כולל הכל על חייו.


המלצה: הספר מרגש, מעציב, מדהים, מכאיב וכל מה שתרצו. ספר לאנשים שמצליחים לשמוע בראשם את הקול ואת הטון, כשמשפטים קטועים, וניכר קושי בדיבור. ספר שמי שמחבר את עצמו לטקסט, לא ישכח אותו לעולם!!

ספר שהוא דו"ח על מצבן של הנשים בסין נכון לעכשיו.
הונגשו קיבלה את המחזור בגיל 11, בראש השנה הסיני. אמא אמרה: "הונגשו, התבגרת", ואבא אנס אותה בלי הפסקה. אבל הונגשו האמיצה מצאה דרך לברוח מאבא – היא פצעה את עצמה שוב ושוב ואושפזה בבית החולים. רק כאן חייה קיבלו משמעות וברוב אושר היא גידלה חיית מחמד – זבובון וכתבה יומן מופלא ורגיש. עד שמתה משום שפחדה להשתחרר ולחזור הביתה. שיאו יו נתפסה בחטא נורא – צעיר חמוד נשק אותה על מצחה. מה שגרם להוריה בושה כל כך גדולה, עד שהיא כתבה מכתב הקורא לעזרתה של שינראן, המגישה של תוכנית הרדיו "מילים ברוח הערב". המכתב התעכב ושיאו יו התאבדה. "כתבתי לך כדי לשאול אותך מה לעשות. חשבתי שתוכלי לעזור לי להסביר את הדברים להוריי. אין לי סיבה להמשיך לחיות". האימהות בטאנגשאן הקימו בית יתומים לאחר שרעידת האדמה הגדולה הרגה את כל ילדיהן. בימים הנשים הטובות טיפלו ביתומים באהבה ובלילות התאבלו על ילדיהן, שחלקם נקברו חיים. שיאו-יינג ששרדה – נאנסה בעודה פצועה ומעולפת. שנתיים וחצי לאחר מכן, יום לפני שהייתה אמורה להשתחרר מבית החולים הפסיכיאטרי, שיאו-יינג התאבדה. רק בת 16. בכפר הנידח, גבעת הצעקות במערב סין, שם התושבים מתגוררים במערות, המילה "אהבה" כלל לא קיימת בשפה. בשום צורה. ליחסי מין קוראים "להשתמש" באישה ובשל המחסור בנשים, כמה אחים "משתמשים" באישה אחת. בבוקר שלאחר הלידה האישה זוכה בקערית דייסה מעורבת במעט סוכר, מים חמים וביצה, אבל רק אם ילדה בן זכר. את הבנות לא סופרים.

אלו הם מקצת סיפורי הנשים שאספה שינראן, עיתונאית סינית, שהגישה את תוכנית הרדיו, "מילים ברוח הלילה" בנאנג`ינג, התוכנית היחידה שהוגשה כמעט בשידור חי ונתנה לנשים קשות היום והלילה של סין הגדולה, אפשרות לספר על חייהן. גם לשאול האם אישה נכנסת להריון מנגיעה אקראית בגבר באוטובוס. לראשונה בתולדות סין המודרנית היה מישהו שהקשיב לנשים. זו הייתה שינראן, שלא רק הקשיבה, גם נפגשה עם הנשים הקוראות לעזרה והתערבה לטובתן. שינראן אספה 15 סיפורים אישיים. כל סיפור – חתיכת חיים שלא תיאמן, שבהם המהפכה הקומוניסטית, הספר האדום הקטן של מאו ומהפכת התרבות – משחקים תפקיד גדול ושטני בחייהן ובגורלן של הנשים.

ספר שחייבים לקרוא.


הנשים הטובות של סין/ שינראן
הוצאת "קוראים"



לקריאת הפרק הראשון לחצו כאן

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.kinbooks.co.il/media/uploads/eishto%20shel%20hanoshea%20bazman_big.jpg]


שם הספר: אשתו של הנוסע בזמן
שם המחבר: אודרי ניפנגר

על הספר: כשהנרי פוגש לראשונה את קלייר, הוא בן 28 והיא בת 20. הנרי הוא ספרן הרפתקני; קלייר היא סטודנטית יפה לאמנות. הנרי מעולם לא פגש את קלייר קודם לכן;
קלייר מכירה את הנרי מאז היתה בת 6.


קצת על הסיפור: הנרי הוא בחור שאינו שולט על הימצאותו במקום ובזמן אחד, עם כך הוא גם לא יכול להחליט מתי והיכן ימצא בזמן אחר. הנרי מטייל בזמן כ50 שנה קדימה וכ50 שנה אחורה בחייו.אבל הבעייה האמיתית היא שהוא מגיע לאן שמגיע -עירום כביום היוולדו, ורעב.
כשהנרי היה בן 38, הוא נפגש לראשונה עם קלייר בת ה6, הוא ניפגש איתה עוד עשרות פעמים מגילאים שונים, אך תמיד בגילאי 38+. קלייר גדלה כשהנרי היה ברקע חייה, היא תמיד יודעת מתי הוא יגיע. היא תמיד סיפקה לו בגדים ואוכל, אך גם ידעה מתי יהיה הפעם האחרונה שהוא ייפגש איתה בעברו. יגיע יום וקלייר תפגוש את הנרי בהווה שלו ובהווה שלה, אך היא תכיר אותו מגיל 6, והוא - הוא לא יזהה אותה כלל.

המלצה: ספר מוצלח במיוחד! מרגש, מעניין. אתה בחיים לא יודע למה לצפות בפרק הבא, ובכל יום אתה מגלה על 2 הדמויות העיקריות דברים נוספים. לקח לי 3 ימים לקרוא אותו מרוב מתח. הוא מומלץ במיוחד.

ספויילר: הסוף לא טוב במיוחד, לא לצפות לסוף מעולה. אבל עדיין שווה קריאה.

כנראה שאין צורך להציג את הספר אבל בכל זאת אני אעשה את זה, הספר מספר מגוף ראשון את תולדותיו של קצין ה-SD הבדיוני מקס אואה בזמן מלחמת העולם השנייה. אואה משמש כמין פורסט גאמפ נאצי כאשר הוא לוקח חלק בכל הארועים הגדולים למן מבצע ברברוסה: השמדת היהודים ע"י האיינזצגרופן, המצור על סטלינגראד, הוא אף מבקר באושוויץ במסגרת תפקידו כעוזרו של הימלר לניצול כוח העבודה של האסירים. כל הספר שזור תיאוריים פורנוגרפיים בוטים של רצח ומין.

התרגום של ניר רצ'קובסקי הוא טוב למרות שאחת הבעיות בו (וזה נעשה עפ" הוראת הסופר למתרגמים) הוא שהוא משאיר שלל ביטויים גרמניים שזורים בטקסט דבר שפוגם ברצף הקריאה, אני בטוח שזה נעשה כדי לתת לספר הרגשה "אותנטית" אבל לדעתי זה דבר מיותר שלא תורם דבר ורק מוריד.

אשר לספר עצמו, יש בו קטעים של דיוניים מעניינים ואני מסכים עם ראיית הסופר את הרוצחים הנאציים, לא כמפלצות סדיסטיות אבל לא גם כפקידים אפרוריים (כמו שחנה ארדט ראתה) אלא כאנשים אידיאליסטיים הרוצים לבנות עולם וחדש וטוב יותר (כמובן מנקודת מבטם). הבעיה היא שלדעתי הספר נמנע מאישהיא אמירה משעמותית וקטעי הסקס ההומוסקסואליים, גילוי העריות של אואה עם אחותו, העובדה שהוא כנראה רצח את אמו ואביו החורג והפטיש שלו לצואה לא ממש קשורים לעלילה המרכזית ונראה שהסופר הכניס אותם רק לשם הפרובוקציה (דבר שהצליח מעבר למצופה).

Alas, poor Yorick! I knew him, Horatio: a fellow of infinite jest, of most excellent fancy

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://simania.co.il/bookimages/loadJpg.php?imageName=covers55/556637.jpg]


שם הספר: האלים משתוללים
שם המחבר: מארי פיליפס

על הספר: מלאכתם של האלים אף פעם לא היתה קלה, והיא קשה שבעתיים במאה ה-21, כאשר דומה שאף אחד לא זקוק עוד לשירותיהם. אולם האלים היוונים לא נעלמו מהעולם, אלא רק עברו דירה ועתה הם גרים בבית מתפורר בלונדון. כדי להתפרנס, מנהלת אפרודיטה, אלת האהבה, שיחות סקס בטלפון, ארטמיס, אלת הציד, הפכה למטיילת כלבים מקצועית, אפולו, אל השמש והנבואה, מככב כחוזה עתידות בתוכנית טלוויזיה - וכולם עסוקים במריבות, במזימות ובתככים נמרצים מתמיד. אל לב־ליבה של מריבה משפחתית כזו נקלעים שני בני־אנוש - אליס, מנקה עדינה ונחבאת אל הכלים, וידידה הביישן ניל. עד מהרה יוצאים העניינים מכלל שליטה, ואליס וניל מגלים כי אלת הגורל הועידה להם תפקיד מכריע.


קצת על הסיפור: בעיקרון מסופר על קבוצת אלים, שכל אחד מהם עושה עבודה שונה ושומר על העולם שלנו בצורה שונה, אבל מלבד היותם שומרים שחיות הבר יהיו ביערות, השמש תזרח, הירח יעלה ושאר התפקידים - הם נאלצים לעבוד במשרות לעיתים מגוכחות בכדי לחיות בבית מצוקמק ובלתי ראוי לאלים. מלבד המצב, האלים המשועממים אוהבים ל'התעסק' אחד עם השני, מה שאצלנו תהיה מתיחה של לשפוך מים קפואים על מישהו כשישן - אצלהם יהיה משחק בלב\השפלה של אחד האלים. מה שהייתה מתיחה בין אלים הפך להיות סיפור מסובך המחביא בתוכו הרבה דמיון.

המלצה: הספר לא נמצא בין המומלצים הגבוהים שלי מהסיבה הפשוטה שהוא לא מותח מספיק. הוא ספר לקריאה נעימה, ליום כיפור או ליום משעמם על חוף הים... אני פשוט השתמשתי בו כספר בין ספרים, לפעמים כשמסיימים ספר כבד רוצים משהו קליל אבל כיפי, והוא הפתרון המושלם לכך. אל תצפו למתח מטורף.

ספויילר: לא ממש ספויילר, אבל בעקרון הספר דמיוני מאוד, הוא מראה כביכול את המצב מנקודת מבטם של האלים ומדבר על השאול, על העולם של אחרי המוות, על אלי עולם תחתון.. ובקיצור לא ממש מומלץ למי שלא אוהב דמיון ולהתעסק בשאלות של החיים של אחרי המוות.

אני דווקא אהבתי מאוד. נכון שזה לא ספר מותח ולדעתי פיליפס לא כתבה אותו ככזה אלא כמין ניסיון קליל לכתב את סיפורי האלים במאה ה-21.

Alas, poor Yorick! I knew him, Horatio: a fellow of infinite jest, of most excellent fancy

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.text.org.il/06_covers/0601054.jpg]

שם הספר: פול מול
שם המחבר: גלית אלדר

על הספר: האם הירח המלא מכוון את חייה של רותם פלד? האם יש סיבה לכך ששלושת האירועים החשובים בחייה התרחשו בליל ירח מלא, שבו רגע אחד יכול להסיט חיים שלמים ממסלולם? רותם פלד יודעת שמגיעה לה עוד הרפתקה אחת. רגע לפני שהחיים שלה נכנסים למסלול מסודר, היא מחליטה לטוס לתאילנד, לחופים הנפלאים של קו-פנגן. שם, בצל בקתות הקש ומול היום המהפנט, היא פוגשת חבורת ישראלים שחיים - כמוה - את הרגע.


קצת על הסיפור: מסופר על נערה בשם רותם שמגיעה לתאילנד לחופשה לפני שחוזרת לארץ ללימודים, היא מגיעה לשם עם חברה שגורמת לה להשתלב עם חבורת מטיילים ישראלים שמדברים המון על גורל ומוות - ומחכים יחד למסיבה שמגיעה בסוף כל חודש בשם 'פול מול', בשל הירח המלא במסיבה. רותם סולדת מהשיחות על הגורל והמוות, אך אלו מפתיעים אותה בדרכים שונות מתאילנד ועד ישראל עם אהוב ליבה החדש.

המלצה: חברות שלי ממש אהבו את הספר והמליצו עליו רבות, אבל אותי מעבר לקריאה הקולחת - הוא לא עניין במיוחד. אולי כי אני לא מאמינה בגורל מי יודע מה, אבל חשבתי שהדמות הראשית מתנשאת ומעייפת, יוצרת דרמות חסרות עניין, וכל הספר הוא אוסף של דרמה רודפת דרמה כדרך לעשות אותו מעניין. אני חושבת שיש ספרים שהרבה יותר מעניינים גם הדברים הקטנים בהם, הספר הנ"ל מחפש לגרום את אפקט הוואו במקומות שהם אינם. וגם את הסוף שנאתי.
לדעתי? לא מומלץ. אבל רבבות המליצו לפניי- אז מי אני שאתווכח?
קריאה מהנה

עריכה: אשמח אם מישהו שקרא את הספר יוסיף כאן את דעתו והמלצתו על הספר.

אדם נכנס לחדר/ ניקול קראוס

סמסון גרין, מרצה צעיר באוניברסיטה נחשבת נמצא משוטט במדבר נבאדה ללא זיכרון. כשהוא מובל לביה"ח מתגלה כי היה זה גידול במח, שפיר, שלחץ על חלק מסויים במח וכתוצאה מכח נמחק ממנו כל הזכרון מגיל 12 ואילך. הסיפור מספר את ההתמודדות שלו בתחילה עם אשתו אנה וחייו הקודמים אותם הוא לא זוכר. בהמשך סמסון מקבל טלפון מאדם שמציע לו להשתתף בניסוי חדשני שיכול לשנות את פני האנושות.

ספר זה על אף שהתפרסם לאחר "תולדות האהבה" הוא למעשה ספרה הראשון של קראוס, ומרגישים בכך. קראתי תחילה את "תולדות האהבה" והתאהבתי בו לחלוטין. לכן שמחתי מאד כשראיתי שיש עוד ספר שהיא כתבה. אבל האכזבה הייתה גדולה.
ההתחלה מוצלחת, מושכת ומעניינת. אבל לא מתקדמים הרבה עד שהכתיבה והעלילה הופכים למעיקים. הדמויות סטטיות, לא מתפתחות, העלילה המדכאת מתפזרת ומתפצלת להרבה סיפורים קטנים עם דמויות משנה שכלל אינן מקדמות את העלילה או תורמות להצלחת הספר. כל המאפיינים שהפכו את "תולדות האהבה" לספר המוצלח שהוא: עלילה איטית, מגוון של דמויות ונק' מבט וסוף פשוט ויפה שמשאיר טעם של עוד והרבה מקום להתפרעות הדמיון. הורסים לגמרי את "אדם נכנס לחדר".

ההרגשה שיצאתי ממנה בסוף החוויה היא של אכזבה ובזבוז זמן. יש את הציפייה לנק' מפנה, אבל זו כאילו כדי לעשות 'דווקא' ממאנת לבוא. לטעמי היא התפזרה יותר מדי עם הדמויות והסיפור מה שגורם לכל העלילה לאבד את טעמה. אם בספר הקודם כל הדמויות והעלילות חברו יחד לקו זמן אחיד ובלתי ניתן להפרדה, כאן יש תחושה שניתן היה להגיע לאותו סוף גם עם חצי מהדמויות שנזכרו. (דבר שבעיני גרע מאד מהספר)

רואים שזהו ספרה הראשון משום שיש הרגשה חזקה של בוסר- הרבה פוטנציאל שלא מומש עד הסוף. אגב, בחלקו האחרון של הספר אפשר למצוא את תחילתו של הספר השני "תולדות האהבה", במשפט שסמסון אומר לעצמו ובעצם הוא מהווה את המוטיב המרכזי של "תולדות האהבה".

לא ספר מוצלח במיוחד ומאד מאכזב.

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

שם הספר: קופסה שחורה
שם המחבר: עמוס עוז
הוצאת כתר, 2000 , 230 עמ'.

את עמוס עוז אין צורך להציג. משום מה הרגשתי בעת האחרונה שלא קראתי מספיק יצירות של אחד הסופרים הישראליים הבולטים. אז אני נמצאת עכשיו בתהליך של השלמת היכרותי עם ספריו. לאחר שקראתי את "מיכאל שלי", "מקום אחר", ו"אותו הים", הגיע תורו של "קופסה שחורה".



כפי שציפיתי מהיכרותי עם ספריו האחרים, היה הספר ישראלי כל כך ויחד עם זה נוגע באופי האנושי האוניברסאלי. גיבורי הספר הם, לדעתי, בבואה של ה"ישראלי המצוי":



ד"ר גדעון או אלק הוא אינטלקטואל קר ומתנשא המסווה את פגיעותו במאצ'ואיזם אכזרי. הוא נמצא בשלבי דעיכה פיזית לאחר שחגג כל חייו את תפקיד "הגבר המוצלח".



אילנה אישה מסובכת, שקועה בעצמה ובעלת נטייה להרס עצמי. אחרי שנים של התעללות הדדית היא נפרדת מאלק ובונה חיים חדשים עם מישל סומו, אך אינה שוכחת את אלק.



מישל סומו הוא אלג'יראי, איש ימין קיצוני, אייקון של ה"ספרדי המושפל". אדם שאוהב לעשות מניפולציות עם התדמית הדפוקה של הספרדים בארץ ואינו מהסס לדרוש תגמולים חומריים כפיצוי לפגיעה בו.



בועז הוא הבן של אלק ואילנה, שאינו זוכה להכרה מצד אביו וגודל כאנרכיסט. מישל סומו מתייצב ודורש את זכויותיו של בועז כאב חורג.



קיים גם זקהיים, עו"ד יקה חלקלק שנאמנותו לאלק מוטלת בספק בגלל התועלתנות שלו, אך תמיד הוא מציג עצמו כדורש טובתו של אלק.



אכן גלריה של טיפוסים שיוצרת מרקם ועלילה בצורה בלתי שגרתית לגמרי, כי הספר בנוי בצורת אוסף מכתבים הנשלחים אל ומתקבלים מאותן דמויות בספר. קטונתי מלתת ציונים לסופר כמו עמוס עוז, אבל נראה שהוא עשה תרגיל כתיבה ספרותית מאוד מוצלח בהצגת הסיפור בצורה מיוחדת זו.



זהו ספר די ענייני. הקריאה בו לא הייתה חוויה ספרותית יוצאת מגדר הרגיל. לא יצאתי המומה ולא ריחפתי בעולמות אחרים אחר קריאת הספר. אבל הספר עזר לי הבין באיזה חברה אני חייה. מומלץ למי שלא מחפש טריפ, אלא מבט מפוקח על החברה הישראלית.

שם הספר: קצר רואי

שם המחבר: דוד בר-אור

הוצאת חלונות, 339 עמ'

הסיפור נפתח ביום שחרורו של דניאל,גיבור הספר, מצה"ל, ומתפתח למערבולת המערערת את עולמו.

דניאל קצר הרואי הוא צעיר ביישן מעט, התוהה על משמעות חייו, אך חיפושה של המשמעות אינו ברוח הפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית המתארת אדם שהושלך לקיום בעולם, הסופר מעניק לגיבור מידה לא מבוטלת של חירות ואחריות למעשיו.

אנו מתוודעים לדמויות השונות המלוות את חייו של דניאל - שתי אהבותיו הגדולות, נירה התלמידה וברוריה המבוגרת ממנו ביותר מעשר שנים. פרדי, חברו מן השירות הצבאי, דון ז'ואן מצליח מאוד אשר מפיל בקסמו כל אישה, ועובדי הבנק, חבריו לעבודה של דניאל- עזרא הבוס הקפדן והעוין, וציון שנלכד ברשתה של אנט, הלקוחה היפהפייה.
מערכות היחסים בין הדמויות ואגודה שמקים דניאל להבנת המציאות האחרת עומדות במרכז רומן מעניין זה.

העלילה מתפתחת על שני צירים: האחד ההתנסות החושנית והוודאות שבאה בעקבותיה, והשני חיפוש הוודאות בהבנתה של המציאות האחרת. לאורך הספר ניכר המתח בין אהבה לבין משיכה מינית, הניגוד בין הדון ז'ואן לבין הצעיר הביישן. את העלילה מניעה החידתיות של הוודאות ושל מערכות היחסים השונות, כמו גם כוחן הדמוני של הנשים הארוטיות, ברוריה נירה ואנט.

המציאות האלטרנטיבית בספר אינה מבטאת השתלטות של המיסטיקה על העלילה ועל רוחו של המספר, השומר על מידה רבה של רציונאליות. אולי נכון יותר להגדירה כניסיון להגיע לידי הרמוניה. מציאות זו משלימה את המציאות הקיימת ואיננה בהכרח אשלייתית או מערערת את התודעה. עיצובה של מציאות זו והשימוש בקוצר הראיה של הגיבור לכך, מוסיף נופך פנטסטי לעלילת הרומן ומגוון אותו גם במהלכו וגם בסיומו.

הספר מתאר היררכיות של כוח ביחסי נשים גברים, ביחסי גברים גברים, ובמקום העבודה. דרך ההישרדות המוצעת כאן היא חיובית ורחוקה מדרוויניזם חברתי. הבנק מתואר כאן כמעין מיקרוקוסמוס של החברה, על יחסי הכוח, השנאות, האהבות והתככים.
נראה שהסופר מייחס משמעות רבה למקום, לתיאור הקונקרטי של נופי מרכז הארץ, אשקלון, תל-אביב, בת ים, יפו. הים הסמוך מרכך כל תחושה של ניכור אורבאני. הים מתואר בפירוט כנוף פיזי, כהשתקפות נוף התודעה, כמקום אקזוטי של חירות ואף כמקום של מרפא. חיפוש המשמעות של הגיבור וההתבוננות בים הזכירו לי במשהו את הרומן "מסע דניאל" של יצחק אורפז.

קראתי את הרומן במהירות ובנשימה עצורה במשך יומיים "ברוטו". עשיתי הפסקות רק לעיסוקים דחופים. אין זה ספר טיסה. הספר קליל, שוטף, רהוט ואינו מכביד על הקורא, אך יחד עם זאת מעורר מחשבה ובעל סוף מפתיע. בכוחו של המספר לטוות עלילה מרתקת וגם להחכים אותנו במחשבות מאלפות על החיים ועל הקיום האנושי ללא נפנוף בלמדנות מנקרת עיניים. מומלץ לקריאה.

מחברת הספר: סוזנה קלארק.

בעצם התלבטתי איפה לכתוב את הביקורת שלי, אם ברומן או בפנטסיה,
אבל בגלל שכתוב על הכריכה רומן נכתוב את זה כאן.

בכוונה בניגוד להמלצות קריאה וביקורות אחרות,
אני לא לוקח כלום מהחלק האחורי של ספר - לדעתי זה פוגע בהפתעה שבקריאה.
לכן, אספר בקצרה מי נגד מי ודעתי על הכל:

הספר מגולל בעצם סיפור מרתק ושובה בשני כרכים המתרחשו בעיקר באנגליה של המאה ה19,
ובו משולבים היטב סיפורי פולקלור הלקוחים מהתרבות האנגלית.

בעולם בו הקסם והעיסוק התיאורטי שבו נחשב עיסוק מכובד, וקסם מעשי לא נעשה בפועל יותר מ200 שנה,
הכל משתנה כאשר מר נורל - קוסם מעשי ראשון מזה שנים, מתגלה לאגודת הקוסמים של יורק,
ומחזיר את הקסם לאנגליה ולזמן ההווה בעזרת תלמידו ג'ונתן סטריינג' - והעולם שוב לא יחזור להיות פעם.

הכל כתוב בצורה הולמת לחיים במאה ה19 באנגליה, משולב בפוליטיקה שלה,
בהומור ובאורחות החיים כפי שהונהגו בתקופה, כאשר ישנו עולם מקביל לעולם הרגיל-
עולם הפיות שמתנהל כמו על פי שעון על פי קולמוסה של המחברת ומשלב עוד דמויות מפתיעות היוצרות מפנים מעניינים מאוד בעלילה.

בניגוד לרוב הספרים בהם ישנם כמה דמויות ראשיות וכמה שחקני משנה,
בסיפור זה ישנן הרבה דמויות עיקריות, לכל אחת כמובן אישיות שונה והתנהגות שונה,
וכולן מתחברות לכדי שלם אחד גדול בספרים, וקל לעקוב אחרי הכל בקלות,
וכבונוס ישנם ציורים של הדמויות - כולן עשויות היטב
וגם הערות שוליים שמשלימות את הכל מבלי לגרוע מהזרימה של הקריאה.

בעיקר אפשר לומר שזה כתוב בצורה חדשה ונותן לכל הז'אנר מבט מכיוון שונה ומרענן.

מומלץ ביותר!, כל אחד מהכרכים קראתי ביום אחד מרוב שהייתי מרותק לעלילה.
עריכה: במדד שלי:
- 5 סמיילים.

ספר חדש, שמגלגל סיפור פיקטיבי על פרטיזנים ביערות הונגריה, בימי מלחמת העולם השניה. דנה, נכדה חילונית
לרבי מאסטרגום, שניצל ברכבת של קסטנר, מוצאת את עצמה מתידדת עם מי שהייתה מפקדת הפרטיזנים בסלם
ארדה - יער לגדות הדנובה על גבול צ'כוסלובקיה. בנסיון לדלות מידע על סבה, היא מקשיבה לסיפור חייה של אגי
פרקש, בימים של תחילת מלחמת לבנון (הראשונה), ועל רקע אותה תקופה בארץ.

סיפור נהדר, סוחף ונוגע ללב, המשלב עבר קרוב ורחוק, סיפורי אהבה ופרידה ותמונות של זאבים בשלג....

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

בעצם כל הסיפור הוא דמיוני: ארווין יאלום הפגיש בין ד"ר יוזף ברויר מורו וידידו הקרוב של זיגמונד פרויד (כן אבי תורת הפסיכואנליזה), עם פרידריך ניטשה הפילוסוף.
העצם מדובר ברומן מותח שבו מנסה ברויר לרפא את ניטשה מכאביו הפיזיים שבהם הוא נתון ושממררים את חייו, בעוד שניטשה מנסה לעזור לברויר להתגבר על הייאוש בו הוא נתון.
עם התפתחות העלילה התפקידים מתחלפים והפסיכואנליזה מומצאת.

מרתק ושובה.
במדד שלי:
- 5 סמיילים מאושרים

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://simania.co.il/bookimages/covers3/32977.jpg]

marin תודה רבה.
אני אנסה להשיג אותו בהזדמנות ראשונה.

תאמר לי בבקשה:
עלילת הספר מערבת גם ידע, חוץ מהרומן עצמו (פסיכואנליזה,פילוסופיה) ?

אין שום צורך בידע קודם, הכל ברור ומובן
יש שימוש כמובן במונחים מעולם הפסיכולוגיה אבל הכל מוסבר.

ובכן, אחרי שהמליצו לי עליו רבות ואחרי שלא התאפקתי מלקרוא אותו, הנה שני הסנט שלי:
מדובר בכותר שבתוכו שני קווי עלילה כשבכל פרק לסרוגין ממשיכה העלילה של אחד מהם לסירוגין.
מדובר ברומן פנטסי משהו, שכן הוא נכתב לפני כ25 שנים ומדבר על עקרונות של דחיסה והצפנת נתונים שאותם מבצע הגיבור בקו העלילה הראשי בראשו.
הספר משלב גם נקודות פילוסופיות מעניינות,

זהירות - ספויילר!

למשל שאין צל או נפש בעולם הבא

מעניין לציין כי הסופר לא נוקב באף אחת משמות הדמויות, ובכל זאת מצליח לאפיין כל דמות נאמנה.
אני מצאתי את הספר מוזר בלשון המעטה, ולא התחברתי לסגנון הכתיבה הכללי.
סצינת הפתיחה של הספר במעלית דווקא מצויינת ומאפילה בעיניי על שאר הספר.
בסולם שלי:
- סמיילי אחד.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.steimatzky.co.il/Steimatzky/pages/ThumbnailImage.aspx?ImagePath=10071575/10071575.jpg&ImageType=None]