אשכול רציני ahead
אז ככה: לאחר תהיות בשבועות האחרונים החלטתי לשתף אתכם בדילמה:
מה בא קודם? לימודים ועבודה? חתונה ומשפחה? או שפשוט לחיות אצל ההורים עד גיל 40?
כמו כל אחד שגודל בבית עם אמא פולניה שכל היום חוזרת על המשפט "רק אל תחזרי על הטעויות שלי", אני שואלת, מהו לדעתכם הנתיב הכי נכון ומשתלם בחיים?
הרי, אם אחרי הצבא אתם אזרחים פשוטים שצריכים להתחיל את חייכם ולהחליט את החלטותיכם אשר ישפיעו על העתיד, על מה מוותרים בכל החלטה, אם בכלל?
אם אחליט שאחרי הצבא אני מתחתנת, מולידה ילדים, מקימה משפחה, ועם עבודה בינונית וכמה משכנתאות קונה בית משלי אחרי כמה שנים, אני בעצם מוותרת על קריירה, פוטנציאל ועל הגשמה עצמית.
אם אחרי הצבא אני עובדת במשך שנה, חוסכת כסף לאונ' טובה, ומשיגה עבודה טובה, האם זה אפשרי לנהל באותו הזמן משפחה, לדאוג למשק הבית ובאותו הזמן לוודא שהילדים יצאו איכשהו בסדר?
מהי הנוסחא המנצחת לחיים טובים, הכוללים משפחה מאושרת, בית חם, ילדים מאושרים, ובאותו הזמן לנהל קריירה שתגרום לכם להיות מרוצים מעצמכם?
אני יודעת שלא צריך למהר, שלכל דבר יש את הזמן שלו, אך (לדעתי לפחות) זה נראה לא הגיוני להתחיל ללמוד בגיל 30 רק כשהתא המשפחתי מבוסס, או להתחיל לחשוב על ילדים כשמתחילים להתקרב לשנות ה40.
אניווי, לאחר אוסף החפירות למעלה, פה אתם נכנסים:
איך הייתם מנהלים את החיים, שלב אחרי שלב?
(קצת מה שבלב, אך פה הקהל יותר גדול)

tl;dr רציני

*.*

מחר את עלולה לעבור תאונת דרכים ולאבד רגל.

I, for one, welcome our new arsenic based overlords

מבלי להעליב, את צעירה מדי בשביל לדאוג לדברים הללו או לדעת מה המסלול שלך.

יש שיסתדרו מצוין עם תואר אחרי הצבא ונישואים ומשפחה תוך כדי. יש שחייבים את ההפרדה הזאת, ולכן ילמדו ויתקדמו בקריירה ורק אז יקימו בית, יש שיקימו בית ואז יילכו ללמוד ולעבוד. כל אחד בוחר בדרך אחרת, חלקם נופלים חלקם מצליחים. אל תסתמכי על נסיון של אחרים כי השונות של בני האדם גדולה מדי. את כל ההמלצות, גם את אלו שלי, קחי בעירבון מוגבל. כשתגיעי לגשר תדעי איך את רוצה לחצות אותו.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

את צריכה להתחיל ללמוד כמה שיותר מוקדם על מנת שתוכלי להשתלב בעבודה טובה ולפתוח לעצמך דלתות ואפשרויות. הלימודים הם המקבילה לזריעת זרעים באדמה שבעתיד יספקו לך אוכל ומחסה. זה הדבר הכי הגיוני קודם כל לבסס את עצמך (ליצור תשתית שתספק לך ביטחון כלכלי) ורק אח"כ "להעמיס" על עצמך תא משפחתי שידרוש ממך משאבי זמן, משאבי אנרגיה ומשאבים כלכליים.

הבחירה במסלול של לימודים לא אומרת שאת מוותרת על זוגיות. את יכולה לתחזק קשר עם מישהו (לגור ביחד או בנפרד - לא משנה) וללמוד במקביל.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי shruki אל תסתמכי על נסיון של אחרים כי השונות של בני האדם גדולה מדי..

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

אני לא מזהה שום ערך מוסף בבחירה בהקמת תא משפחתי בתקופה של טרום-לימודים או מקבילה ללימודים. זה צריך לבוא אח"כ.

זה לא שאני חושב שהמסלול שאני מציע הוא האפשרות היחידה אלא זה נראה לי כבחירה הכי הגיונית.

הגיונית- עבורך. אני רואה אצלי בעבודה איך מתפלגות הבחורות (אני בכוונה מדבר עליהן כי להן זה קשה יותר, עקב ההריון) מבחינת סדר הזמנים, ולא תגיד שזאת עבודה סתמית, כן?

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

אני ממש לא מסכים איתך.

אתה טוען בעצם שלימודים יבטיחו לך עבודה טובה? זה כל כך לא נכון. היום כל אחד עם ת.ז וקצת מזומנים יכול לעשות תואר ראשון. במצב של היום לימודים לא יכולים להבטיח לך כלום, אני מכיר לא מעט אנשים שהוציאו תארים מאונ' נחשבות ועכשיו מחפשים מה לעשות עם זה.

כמו שמישהו אמר פה, זה תהליך מאוד אינדיוידואלי. כל אחד מתאים לו מסלול אחר. מה שכן לדעתי, לפני שחושבים בכלל על משפחה ילדים וכ'ו (וגם לימודים גבוהים נכנס פה) , צריך קודם כל בסיס כלכלי איתן ולהתשחרר מתלות ההורים. אבל שוב, מאוד תלוי בבנאדם.

קודם עבודה (או הרבה כסף שלא צריך לעבוד), אח"כ בית (או2) ואח"כ ילדים (5−2)
לימודים? אם זה בשביל עבודה אז לפני, ואם זה סתם אז תוך כדי.

שלום עושים עם אחים, מלחמה עושים עם אויבים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יחזקאל וקראתי עליו לכל הרי חרב נאם אדני אלןהים חרב איש באחיו תהיה

Oui nous irons nous faire casser la gueule en cœur, Mais nous reviendrons vainqueur

אין בחירה מושכלת, ישנה בחירה רגשית, מה את חושבת שהכי נכון עבורך.
אני למשל, חייב לשלב עבודה ולימודים, ובע"ה אם יבוא, אז גם זוגיות, נדוש ובנאלי, אבל היי, זה רק אני!

‎

מאיפה הלחץ הזה מגיע?? רק מאמא?

יש כל כך הרבה דברים להשיג בחיים, ומשפחה יכולה לחכות, לפחות עד גיל 28, בלי לפגוע בקריירה או בתוכניות לראות עולם.
המסלול, לפחות מבחינתי הכי הגיוני ונכון, הוא צבא->עבודה בשביל לחסוך כסף ללימודים וטיול ארוך בעולם->טיול ארוך->עוד קצת עבודה או ישר לימודים->עבודה עד ביסוס כלכלי רציני->משפחה.

אני אגיד לך מה אני חושב, אבל זה תלוי באיך את חיה (זה סופר אינדווידואלי):
אני מתחיל בללמוד, אחרי זה למצוא עבודה מכניסה.
אפשר להתחתן תוך כדי כל אחד מהשלבים האלה, אבל ילדים יגיעו רק כשיהיה האמצעים לפרנס משפחה.

עד כאן שני הסנט שלי
ושיהיו לך ולכולנו חיים נפלאים!

אני מבין אותך, גם אני חשבתי לא מעט מה הולך להיות איתי. עם הזמן מתחיל יותר להגבש אצלך מה את הולכת לעשות.. עובדים פה עובדים שם, טועמים קצת מזה וקצת מזה ובסוף מחליטים.

מבחינה אישית, אני לא מתכוון להתחיל ללמוד ובטח שלא לחשוב על משפחה עד שאין לי עבודה קבועה ויציבות כלכלית.

להתחתן מוקדם (אפילו מאוד, כדי להרוויח גם שחרור מהצבא), לעשות ילדים עד גיל 30, לקוות שבעלך מרוויח מספיק, ואז להתרכז בלבשל ולנקות.
או לפחות זה מה שאני חושבת שאני הייתי צריכה לעשות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי shai.shai להתחתן מוקדם (אפילו מאוד, כדי להרוויח גם שחרור מהצבא), לעשות ילדים עד גיל 30, לקוות שבעלך מרוויח מספיק, ואז להתרכז בלבשל ולנקות. או לפחות זה מה שאני חושבת שאני הייתי צריכה לעשות.

את סתם אומרת

דווקא הרבה אנשים בוחרים בזה.

וזה אומר שזו בחירה מושכלת ונבונה?
או הכי משתלמת?
או שגורמת להכי הרבה אושר?

אולי.
יש כאלה שהאושר שלהם בחיים זה לא לעבוד בעבודה מסריחה שקובעת לך את הלוז. יש כאלה שיעדיפו להשקיע בחינוך בבית לילדים, לדוגמא.

ודאי.
אני רק הצבעתי על כך שבחירת הרוב היא לערובה לדבר.

ולעודד את הילדים לכשיגדלו להצלחה, לא כמו אמא שנשארה בבית לעשות להם גנון ולטפל בהם נכון?

‎

ציטוט:

במקור נכתב על ידי shai.shai אולי. יש כאלה שהאושר שלהם בחיים זה לא לעבוד בעבודה מסריחה שקובעת לך את הלוז. יש כאלה שיעדיפו להשקיע בחינוך בבית לילדים, לדוגמא.

זו לא חייבת להיות עבודה מסריחה שקובעת לך את הלו"ז, זו יכולה להיות קריירה מצליחה, ובלי קשר - אפשר לחכות עם להקים משפחה וחינוך הילדים לגיל קצת יותר מאוחר? (לפחות עד מצב שאפשר להבטיח להם חיים טובים יותר)

לדעתי את יותר מדי דאגנית , יש לך פול זמן לחשוב על זה .
לדעתי את לא צריכה לחיות לפי מה שנראה נכון לאחרים .. את צריכה לחיות לפי מה שנראה לך נכון , את יכולה אפילו בגיל 50 להתחיל לחשוב על עבודה ואפילו על ילדים , העניין הוא שלא משנה באיזה גיל את חושבת על מה שאת רוצה את חושבת על זה והעיקר שאת מנסה . את יכולה לנהל את חייך כפי שבא לך , כי זאת הכוונה ... אלו החיים שלך לא של האחרים , ולאחרים אין זכות להגיד לך איך לחיות יש להם את הזכות לייעץ ולעזור לך . תחשבי על דברים שהיית רוצה ליישם במהלך החיים ותתחילי מקטן .
עבודה , בית , ילדים , יהיו לך אל תדאגי אבל זה רק לפי רצונך האישי .

שיהיה לך יום טוב (:

מי צריך ילדים?

אתה חושב שלא צריך ילדים , אבל אם לא היה צריך לא היית קיים היום (:

נפגשים עם קבלה - לירז צ'רכי

השחקנית והזמרת לירז צ'רכי מעלה בשיחה נעימה עם הרב לייטמן שאלות נוקבות על מהות ומטרת החיים,
על מעמד האישה בעולם המודרני, על הפער בין קריירה ומשפחה ועל מסורת ומנהגים



http://www.kab.co.il/kabbalah/short/11849