לפי תום שגב בין הנושאים עליהם הוארך חיסיון המסמכים לשבעים שנה נמנית גם חטיפת אייכמן. על פניו נראה העניין מוזר לחלוטין, שכן מה כבר יכול להיות כל כך סודי ולא ידוע על אירוע שקרה לפני יובל שנים וים של ספרים, מאמרים, סרטים ומה לא, נשפך עליו?
אבל אם מביאים בחשבון שגם השירות החשאי הגרמני BND נאבק בחירוק שיניים בניסיונו לשמור על חיסיונם של מעל ל-3,500 מסמכי אייכמן, מקבלת טענתו של שגב מימד נוסף וסביר להניח שהדברים קשורים. לפי טענת ה-BND המסמכים האמורים הנמצאים ברשותו ולא בגנזך הפדראלי ישוחררו לכל המוקדם ב-2017 ולפי המחמירים ב-2025.
בפסק דין של בית המשפט העליון הגרמני נאמר שחלק מהמסמכים החסויים מכילים סודות של "רשות ציבורית זרה" ככל הנראה ישראלית, אבל לא כאלו שנתקבלו ממנה. בסוף אוגוסט אמורים להיחשף לפחות חלק מהמסמכים לפי הוראת בית המשפט, אך כבר עכשיו ניתן להעריך מה טיבם של העיניינים החסויים.

המשך 1
http://2nd-ops.com/shraga/?p=4655
ועוד אחד
http://cafe.themarker.com/post/1773...ampaign=default

נכתב גם בYNET וNRG
נ,ב, מיהו שרגא עילם הכותב?

את דעתי כל הקבועים מכירים בלי שאתוב אותה במפורש.

שאל את ראלף מה דעתו... זה יהיה מעניין!

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

סתם בושה, או אוהב רמזים לא מפורשים?
שו הדא ראלף?

ראלף Ralf הוא גרמני דובר עברית, הכותב בפורום הזה באופן קבוע על פרוייקטים של התעשייה הצבאית הגרמנית.

לדעתי, הברווז העיתונאי הזה, הקונספירציה הזו נועדה
1) לגנוב קרדיט מהמוסד כאילו המוסד לא יכול לשרוד ללא הסיוע המודיעיני הגרמני
.2) לטייח על המדיניות הגרמנית של בה גרמניה סירבה להסגיר נאצים,
כאשר גרמניה שפטה נאצים, לרוב ביטלה את המשפט מסיבות "בריאותיות" או סיימה את המשפט בזיכוי מרגיז מסיבות טכניות כלשהן כגון אובדן זיכרון סיטונאי של הנאשמים, של כל השנים בין 1940-1945, וחידוש מפתיע של יכולת הזיכרון ביום ה-9 למאי 1945. ואם הרושעו... נשפטו לתקופות קצרות מאוד.
מכון וויזינטל ויד ושם הוציא דו"חות שלמים רק על הנושא הזה. בגלל כוחה הכלכלי והפוליטי של גרמניה כל זאת "נשכח" לה ולא נדרש מהם בכוח.
לכן, הברווז הנ"ל נולד כדי לטייח או לשבור את הסטיגמה.

דוגמא נוספת: בכל מדינות אירופה הכבושה היו מחתרות אנטי-נאציות, ארגוני פרטיזנים וכיוצ"ב שגרמו לנזקים כבדים לצבא הגרמני כל תקופת המלחמה. המדינה היחידה בכל אירופה שלא הייתה בה התנגדות לנאצים - הייתה גרמניה!
עובדה זו הייתה ביזיון נוסף לגרמניה, לכן העיתונאות המקומית העלה על נס קבוצה איזוטרית של פאצפיסטים גרמנים, בשם "הורד הלבן" שבסה"כ הדפיסו כמה מאמרי דעה ביניהם וכתבו קצת גרפיטי. לא יותר. הגיסטפו סיים איתם עיניין בזריזות אבל גרמניה גילתה איך להציל את הכבוד הגרמני מאז המלחמה. עכשיו, הם חוזרים על אותו התרגיל. כאילו הם - הם שהסגירו את אייכמן. ואיפה היינו בלעדיהם...
מה שלא דובים ולא יער. עוד יתברר שהגרמנים ניסו לסכל את המהלך.
עוד יתברר שגם את מלחמת ששת הימים הגרמנים נלחמו בשבילנו... הרי מה יהודים מבינים בטנקים...

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

ציטוט:

לדעתי, הברווז העיתונאי הזה, הקונספירציה הזו נועדה 1) לגנוב קרדיט מהמוסד כאילו המוסד לא יכול לשרוד ללא הסיוע המודיעיני הגרמני .2) לטייח על המדיניות הגרמנית של בה גרמניה סירבה להסגיר נאצים,

אז אתה בוודאי תתמוך בתיזה השניה שהוצגה בקישור הראשון, לפיה החטיפה בעצם היתה יוזמה פרטית של המוסד, במטרה להביך את בן-גוריון ולסכל את ההתקרבות בין ישראל וגרמניה (ע"י הצפת הקשרים בין גרמניה "האחרת" לוותיקי השלטון הנאצי). גם לפי ההיסטוריה הרשמית, איסר הראל הודח מראשות המוסד והשב"כ ב-63' (שנה אחר הוצאת איכמן להורג) משום שתבע פעולה תקיפה נגד הסיוע הגרמני לתוכנית הטילים המצרית, בעוד שבן גוריון, פרס וצה"ל תמכו בהימנעות מעימות עם גרמניה, במטרה להמשיך לקבל את כספי השילומים ואת המגחים הראשונים. כך שהתיזה רק מקדימה את העימות הראל-ב"ג שחל גם בהיסטוריה הרשמית בשלוש שנים.

אייכמן אכן לא "נחטף" על ידי המוסד..
אבל זה רק בגלל שאי אפשר לקרוא להבאתו לדין ולצדק של רוצח-המונים "חטיפה".

או במילים אחרות - ספק אם יש בשמועות הללו מין האמת..
זה מנהגן של קונספירציות, כל פעם שרשות ממשלתית עושה פעולה שלא מובנת לציבור הרחב הרי שבונים תיאוריות שלמות על זה - ואחר כך הופכים את היוצרות ומביאים את ההתנהגות של אותה רשות ממשלתית כראיה לאותן תאוריות.

אם אייכמן הוסגר, למה ארגנטינה זעמה עלינו כל כך?

בדרך כלל, קונספירציות באות כדי להסתיר פעילות לא חוקית, לא כדי להסתיר פעילות חוקית (הסגרת חשוד בפשע) על ידי המצאה של פעילות לא חוקית פיקטיבית.

אז זהו ברווז (פיסח) עיתונאי ותו לו

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

מהלך כזה אי אפשר להסתיר לאורך כל כך הרבה שנים. אשר ליחסים המיוחדים בין ישראל לגרמניה, זה לא סוד קיבלנו הרבה כסף ועזרה מגרמניה בשנים ההם שעזרו לבניין הארץ. בן גוריון שחתם על הסכם השילומים ניסה לשמור על יחסים תקינים בין ישראל לגרמניה, (זה מה שאני מבין מהמאמר) ואם צריך היה לעגל קצוות על מנת לבנות ולחזק את הארץ הרי זה מחיר סביר.

לפני כחודש יצא הספר המוסד - המבצעים הגדולים (בר-זוהר מיכאל, משעל נסים).
יש שם פרק על החטיפה של אייכמן, לכל המעוניין.

יהיה משהו, כי יש משהו

תודה על המידע האצור...
ומה הסיפור הישראלי להסתיר את התיקים?

ואני מודה שלמרות המכובדות של כותביו, במיוחד בר זוהר שבעבר קראתי את ספריו בהנאה, אני פחות מתרשם מהספר. לטעמי זה אוסף של מידע שרובו פורסם במקורות אחרים במהלך השנים, ויש בו קצת נטייה פומפוזית לטעמי.
מעבר לכך, יש באחד הפרקים "החלקה" - מתוארת פעילותו של סוכן מוסד בשם בדוי, ובאחד המקרים מוזכר שם, ככל הנראה שמו הבדוי. זה מופיע פעם אחת, אבל מאוד צורם.

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv