07-08-2010, 14:53
|
|
|
חבר מתאריך: 13.11.04
הודעות: 16,823
|
|
קיץ 1985
בסמוך לשלב האחרון לנסיגת צה"ל מלבנון וההתכנסות לרצועת הבטחון שיועד ל 10 ביוני 1985 וכן לאחריה התרחשה סדרת אירועים שונים שכמעט והובילה למעשי איבה בין ישראל וסוריה, וזאת בגלל מפלס חשדנות ועוינות שהיה ונותר גבוה בין כה וכה מאז מבצע של"ג:
1. עסקאות נשק התקפי והגנתי גדולות שהסורים בצעו עם הסובייטים כמו למשל טק"ק SS-21 וטק"א SA-5 ארוכי טווח שנתפשו כגורם מפר איזון, כאלו שחייבו את השמדתם בטרם יהפכו מבצעיים ויפגעו ביתרון הצבאי של ישראל
2. באביב 1985 החל הצבא הסורי בסדרת התקפות עזות ובסד"כ גדול כנגד כוחות הממשלה והנוצרים ולהתקדם דרומה מהקו האדום שהוגדר בתום של"ג, בעיקר לאורך מישור החוף הלבנוני, תוך קטל אזרחים והרס של עיירות וכפרים נוצרים. כמו כן התחדשו קרבות הדמים בתוך ביירות עצמה בין הפלגים השונים. לאורך האביב והקיץ הייתה הרגשה שהמחנה הנוצרי מתפורר ושהסורים עומדים להשתלט על המדינה. יש להניח דרך אגב שגיחת המל"ט המוזכרת הייתה בסיוע לכוחות הסוריים שפעלו במרחב החוף.
3. הצבא הסורי יזם התגרויות חוזרות ונישנות כמו שיגור סיורים וגיחות לאורך הגבול ברמה"ג ובלבנון, הצבת סוללות נ"מ על גבול לבנון, ביצוע תרגילים שונים ופריסות חירום.
4. חשש כללי מפני מחטפים ופעולות זינוב וחבלה של הסורים, הפלסטינאים וארגוני טרור לבנונים כנגד כוחות צה"ל הנסוגים ובעלי בריתם (כפי שאכן קרה למשל בפיגוע משאית הספארי).
5. עסקת ג'יבריל שנחתמה ויצאה לפועל בימים שלפני הנסיגה הסופית (מתוך רצון "לנקות את השולחן" בטרם הנסיגה הסופית מלבנון) חלקם שוחררו/חזרו ללבנון ו "הציפו את השטח" בגורמים עוינים ששים אלי קרב.
בתגובה הוכרזה בצה"ל כוננות מוגברת שהביאה בין היתר להחזקת כוחות לאורך גבול הצפון וברמה"ג, ביטול קורסים וחופשות ודחיית שחרור חיילי סדיר בתפקידי מפתח בפעם הראשונה מאז של"ג. במקביל הוכרזה בח"א כוננות מוגברת "תחמס" שנמשכה למעשה עד תום 1985 (אחרי שהתברר שתקרית הפלת שני המיגים לא מתפתחת למשהו גדול יותר)
|