02-07-2010, 14:42
|
|
|
חבר מתאריך: 07.07.06
הודעות: 15,705
|
|
שיר עצוב
עוד מעט ויוטל קורבננו
סב ונכדו הפעוט
בגד חג לגופם
שנצבע בדמם
אצבעות הפעוט על הפעלולון
ואוחז הסב בחוזקהבטיולון
כי אקדח כבר ניתן במערכה ראשונה
והיד היורה תשוחרר מנדנה
נדיבים הן היינו עד מאוד
והכל כאן גלוי, העתיד אינו סוד
השוחט הוא ישחט
והמוות ניבט...
אז נזקף הלוחם ופניו מלאי סבל
ותהה 'מי אתם'? האמת זו או הבל?
ואמרו הסב ונכדו בקולם:
אנו מחיר הדמים שישולם
מההר מהכפר ומרחוב ושדה
אנו הטס אשר בו תפדה
ונעץ הלוחם את עיניו באומה
ויקדו זוג עיניו בחימה ודממה
ופקד בקולו – לא יקום לא יהיה
בשפיכות של דמים לא אשוב ואחיה
יש מחיר שאסור יש מחיר שמותר
ואתם לא מעות, לא דמים למסחר
זקנים וילדים יסוגו ואני אחפה!
לכו וחיו ואני אצפה...
|