29-06-2010, 22:55
|
|
|
חבר מתאריך: 24.09.06
הודעות: 2,225
|
|
אני מעולם לא התרשמתי מאנשים שאומרים ״אמת״ שיש לה נטייה מכוערת כזו להיות סובייקטיבית. אותי מרשימות המציאות וכנות. אפשר לא להגיד ״אמת״ ועדיין להיות כנה ואפשר לתת המון ״אמיתות״ מתוך חוסר כנות מוחלטת (ואם ניקרא לזה מניפולציות וספינים אולי הנקודה תהיה מובנת יותר).
למה שאתה קורה ״צבוע״ אני קורה ״מנומס״ וגם ״תרבותי״. דוגמה וולגרית; אתה עם חבורת אנשים במעלית ולפתע מתפשט באויר ריח מעט מוכר ולא נעים בכלל. רק אידיוט יקפוץ עם ״מישהו הרים את האויר״ למרות שזו ה״אמת״ וששאר הנוכחים ״צבועים״ (או אולי ״בעלי טאקט״ ש״אלו שני צדדים של אותו מטבע״). אבל רגע, יכול להיות גרוע עוד יותר, עכשיו האידיוט רוצה לברר מי בדיוק הוא הפלצן: ״יעקב, זה אתה? תגיד תאמת, לא, רגע, משה, לא אכלת פסוליה בצהרים? רבקה, נו עשי טובה, תודי זו את, בעצם שושי, את תמיד מפליצה, מסרוחה״... נקל להבין כשיעקב, משה, רבקה ושושי ינתקו את קשריהם עם האידיוט שלנו שמחוייב כל כך לאמת...
בנוגע לשאר, הבעתי דעתי בעבר, אחזור פה בקצרה ע״מ שלא לייגע; אני בעד עיסקה בסייג של גירוש המסוכנים, את טיעוני (שממילא לא ישכנעו אותך) אתה מוזמן לקרוא באשכולות סמוכים.
_____________________________________
Reality is that which, when you don't believe in it, doesn't go away.
Peter Viereck, 1916-2006
|