30-06-2010, 08:18
|
|
|
|
חבר מתאריך: 02.06.07
הודעות: 6,305
|
|
רוב תודות, אך זה לא יקרה...
אללי, זה לא יקרה!
יש שתי סיבות לכך שזה לא יקרה (וזה עוד לפני בעיית הזמן...), והראשונה נוגעת ישירות לפבלוב. לא לפבלובה המתוקה, אלא לפרופ' פבלוב הידוע ולרפלקס מותנה, שממנו כנראה לא אשתחרר לעולם.
ומעשה שהיה, כך היה: לפני שנים רבות, בעוד מפעל השוקולד של עלית עומד לו בעיבורה של רמת גן, הוזמן הח"מ במסגרת איזשהו קורס אקדמי לביקור במפעל. נושא הקורס לא רלבנטי כאן, אך הוכן לנו סיור מקיף במפעל על כל חלקיו, לפי תרשים זרימת הייצור, החל מכניסת חמרי הגלם והאריזות הריקות, וכלה ביציאת משאיות ההפצה. מראש נאמר לנו, שצפויים לנו פיתויים רבים, כי המפעל מייצר מגוון של מעדנים משובחים, וכי חוק אחד שורר במקום לגבי הפיתויים: "תרגיש חפשי". פלבלנו בעינינו, כלא מאמינים: "חפשי???". "חפשי לגמרי, ולא להתבייש! ראית משהו טוב, הושט היד, קח ואכול כאוות נפשך!"
נראה לנו מוזר, אך מי אנחנו שנתווכח עם מארחינו החביבים? בקיצור – צעדינו הלכו וכבדו, נשימתנו הלכה וקצרה, ופינו לא פסק מללעוס. בערך באמצע הסיור הבנו את העניין: אתה מגיע לרוויה מהר מאד.
יצאנו משם עם חבילות שי, אך במשך כל המשך קיומו של המפעל, כשרק עברתי בסביבתו והרחתי את הריח המתקתק של השוקולד, נתקפתי בחילה עזה, ורצון למשהו חריף או מלוח. תחושה זו מלווה אותי עד עצם היום הזה, כשהמפעל כבר מזמן הפך לזיכרון רחוק.
|