שלום כולם,

רציתי לדעת למה (או אם יש ואני לא מכיר) בעברית לא יופיע לעולם צמד האותיות- ד' שאחריה ז'.
אני יודע שבבניין התפעל יש את כל הקטע של שיכול עיצורים בקוליות עקב קושי הגייה או משהו כזה.
אבל רציתי לדעת אם יש כזה חוק בעברית שאוסר על השילוב של ד' ואחריה ז' או שזה רק בבניין התפעל. אני אישית לא הצלחתי לחושב על אף מילה עברית שמכילה את צמד האותיות האלה
כל נסיונותי לחפש באינרנט כל מה שקשור לתורה ההגה/הכתב העברי לא הועילו
אז השאלה שלי בגדול היא
האם יש חוק שאוסר על הצמד הנ"ל (אם כן אשמח לקבל מקורות עליו) ואם אין אז למה אני לא מצליח לחשוב על מילה כזו


תודה מראש!

המילים העבריות היחידות שמצאתי הן מדזוית, מדזמן ומדזרם אבל הן אינן מספיקות כלל וכלל.

אותיות כמו דְּ־ (=שֶׁ ) הרכיבו ביטויים כמו: דְּאִם לֹא כֵן (= שאם לא כן) ובמקרה שלנו: "וְיֵשׁ לוֹמַר דְּזֶה סְבָרַת הַבַּעֲיָן" ("לחם משנה" לרמב"ם, חנוכה ג ט).
ביטויים כאלה אמנם עלו על פיהם של יהודים - אולם הם ביטויים ארמיים ולא עבריים...

אני משער שיש קשר לאופן החיתוך של האותיות הללו. אני מצטרף לשאלתך.

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

הפונולוגיה העברית לא מרשה את זה ולכן יש לנו שיכול אותיות בשורשים פ"ז בבניין התפעל:
:*התזכה->*הדזכה->הזדכה

התייחסתי רק לשמות, היות שהשואל כבר ידע על התופעה בפועל.

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן