16-06-2010, 14:02
|
|
|
חבר מתאריך: 25.12.05
הודעות: 17,294
|
|
על טעם ועל ריח אין מה להתווכח
אבל מעבר לכך: כפי שמרמזת כותרת המשנה של הספר (אאל"ט "חצר הצאר האדום") - אין הספר עוסק לא בהשתלטות סטאלין על המפלגה (שבעצם קודמת לתקופת הזמן שהספר מכסה), ולא בהיסטוריה פוליטית מוגדרת. מה שאתה תופס כ"רכילות", אלה במקרים רבים גורמים משפיעים רבי חשיבות שהניעו את הכנופיות הפוליטיות של הבולשביקים והנאצים בשנות ה-30 וה-40.
אמנם סיבאג מונטיפיורי די מצטיין בכתיבת ספרים שהקורא מאבד את עצמו בהם, בגלל ים של פרטים ("האניגמה" הוא דוגמא מובהקת לספר כזה שפשוט העברתי הלאה בלי נקיפות מצפון, תוך הבנה שבשום שלב של חיי אני לא אוכל להחשיב אותו קריא), אבל במקרה זה, ואני אומר זאת אחרי קריאת ספרים אחרים, הנטיה הזו שלו דווקא קלעה למטרה. הוא הפיח חיים בתופעה שהיא לרוב די משעממת, כאשר מתוארת בספרות היסטוריה מהפרדיגמה הרגילה.
_____________________________________
.
|