התמונות צולמו בעת ביקורי במוזיאון חיל האוויר הגרמני בGATOW שליד ברלין.

http://en.wikipedia.org/wiki/Pershing_missile

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

אם אני זוכר נכון .לאחר מלחמת יום הכיפורים , הייתה במערכת הביטחון הדרישה לטילים ארוכי-טווח , ואכן הייתה דרישה אם אני זוכר מארה''ב לטילי ה"פרשינג " שלטיל עצמו טווח של 740 ק''מ בדגם הראשון ו- 1800 ק''מ בדגם השני .
אך האמריקאים התנגדו לכך מחשש שנציב בטיל ראש נפץ גרעיני ובמקום זאת נתנו לנו את טילי ה"לאנס " שהופעלו ע'י חיל התותחנים . וגם ב1983 הייתה דרישה חוזרת לטילים אלו ושוב ארה''ב סרבה בלחץ ברית המועצות שאיימה כי תתן טילים מסוג SS-23 לסוריה .

האמת היא שהתכוונתי להציג זאת כאן כשאלה אך הקדמת אותי ....

ההקשר היותר רחב לסירוב האמריקאי הוא המגעים והדיונים שלהם עם הסובייטים להגבלת החימוש הגרעיני SALT2 אשר נידונו בשנים 1972-79.
החשש היה שאספקת מערכת כזו בעלת פוטנציאל חימוש גרעיני תפרק למעשה את ההישגים שהגיעו אליהם במסגרת ההסכם הזה.
למרות שההסכם לא אושרר על ידי הסנאט האמריקאי שני הצדדים פחות או יותר מילאו אחר תנאיו עד לנסיגה ממנו על ידי רייגן ב 1986.
במסגרת הסכם INF מ-1988 הטילים הללו הוצאו מהשרות (משגרים ומנועים).

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

טראומת הנ"מ ("הטיל שכפוף את כנף המטוס") ביוה"כ הגם שהייתה מוגזמת מאוד עדיין הביאה להופעת שתי מגמות בח"א שאחרי המלחמה - אחת שעסקה בדרכים להסרת או הפחתת איום הטק"א כמו אלו שמוזכרים כאן http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...%EC%E9%EC%E9%FA (לצד אמצעים אחרים כמו ל"א, מזל"טים, דמיים וכו') והשניה בבחינת אלט' לשימוש מטוסים על בסיס טק"ק שנורה מהיבשה ומהים. חיזוק לגישה השניה היה החשש שבמלחמה הבאה שאחרי מלחמת יוה"כ הערבים יעשו שימוש מסיבי ומוצלח יותר בטק"ק ובקומנדו מוסק כנגד שדות התעופה של ח"א בארץ בהיקף שיביא לפגיעה ביכולות ההגנתית וההתקפית שלו (זו גם הייתה אחת הסיבות לבניית בסיס "איתם" הענק במיקומו המבודד). לכן ח"א רצה את הפרשינג אך האמריקנים סרבו לדון בו מהסיבות הבאות:
1. לאמריקנים לא היה די טילי פרשינג 1 לצרכיהם (ולכן אף הם פתחו מחדש את קו הייצור שלו לקראת סוף שנות ה-70, למרות שהפרשינג 2 כבר היה בפיתוח).
2. הטיל אפילו בגרסתו הראשונה המיושנת היה עדיין בעל טווח כפול מטילי הסקאד שבידי הערבים ובעיקר מדויק מהם בהרבה ועל כן נחשב לנשק "התקפי, מפר איזון" ולא נשק ה "משמר את יתרונה האיכותי של ישראל על אויביה" דוגמת ה F-15 - קרי נשק שעלול לדרבן את מדינת ישראל לצאת למלחמה יזומה ולא כזה שמבטיח את נצחונה במלחמת מגן. זאת בניגוד ללאנס למשל שנתפש כאמצעי טקטי-הגנתי טהור (וגם אז סופק במשורה בלבד, תחת פיקוח מחמיר).
3. הפרשינג תוכנן לשאת ראש נפץ גרעיני ולא קונבציונלי והיה ברור שישראל תשתמש בו בסופו של דבר ככזה.
4. מסיבות 2+3 היה חשש שמכירת טילי פרשינג לישראל תדרבן את הסובייטים למכור נשק מקביל לערבים ובסופו של דבר רק תכניס את המזרח התיכון כולו למירוץ טילים.
מסיבות דומות האמריקנים סרבו למכור את הפרשינג לאיראן ולסעודיה ששתיהן היו מעוניינים בו לא פחות מישראל והיו מוכנות לשלם BY THE NOSE.
ולכל מי שטוען שטיל הלאנס הופעל בשל"ג, בגלל רגישות העניין וכחלק מהסכם המכירה של הנשק הזה, היה איסור גורף לפרוס לא שכן להפעיל את הלאנס ללא אישור מוקדם מדרגים מתאימים בארה"ב. אפילו ירי טיל אימון היה כפוף לאישור האמריקנים (דרך אגב במידה מסויימת זה היה נכון לא מעט שנים גם לגבי אמצעים מתקדמים אחרים דוגמת הפטריוט וה MLRS).

מעניין מאוד.

לא ידעתי שאי פעם דובר על רכש טילי פרשינג בארץ.

ועם זאת בכלל לא מפתיע, וגם מוצדק, שהאמריקאים סרבו. הצבת הפרשינג 2 על אדמת אירופה חוללה שם מהומת אלוהים והיתה מלכתחילה תגובה להצבת טילי ה SS-20 הסוביטים. אחד הפחדים הגדולים בתקופת המלחמה הקרה היה של פתיחת מלחמה בשוגג בשל פירוש לא נכון של מערכות ההתרעה מתקיפת טילים. החשש היה שטילים לטווח בינוני יקצרו מאד את הזמן העומד לרשות מקבלי ההחלטות מרגע שיש סימנים של שיגור ועד שקובעים אם אכן מדובר בהתקפה. לטיל בין יבשתי לוקח כמדומני כ15 דקות להגיע למטרה (או שהיו להם 15 דקות להחליט). טילים לטווח בינוני שישוגרו מאירופה (או כנגד אירופה) קצרו מאד את הזמנים והגדילו את הסיכוי לטעות. כל זה נפטר באחת (בערך) ב1987 עם החתימה על הסכם הכח הגרעיני לטווח בינוני (INF) שהכתיב השמדה של כל הטילים לטווח שבין 500–5500 ק”מ.

אפשר לקרוא עד על הINF בוויקיפדיה:

http://en.wikipedia.org/wiki/Interm...r_Forces_Treaty

http://www.flightglobal.com/pdfarch.../1975-1957.html